תכניות מצויינים ומצטיינים להוראה, המכללה האקדמית אחוה, שנת הלימודים תש"ס : סיכום ממצאי שאלון לומדים, אורן, רינת, אחוה 2002

תקציר:

דוח המחקר כולל סיכום ממצאי שאלוני הערכה שהועברו בסוף סמסטר ב' תש"ס בקרב הלומדים בתכנית מצוינים ובתכנית מצטיינים במכללה האקדמית אחוה. אוכלוסיית המחקר כללה 15 סטודנטים מתכנית המצוינים ו-24 מתכנית המצטינים.

הממצאים מראים כי הסיבה העיקרית להצטרפות לתכניות היא התמיכה הכספית המובטחת. בשתי הקבוצות ניכרת שביעות רצון רבה מהתכנית. הנבדקים בתכנית המצוינים הצביעו על תרומות אלה: קבלת כלים ללימוד עצמאי ואיכותי, העשרה ופיתוח אישי ומקצועי, קרש קפיצה לתארים מתקדמים. הנבדקים בתכנית המצטיינים הצביעו על התרומות הבאות: העשרה ופיתוח אישי ומקצועי, קבלת כלים ללימוד עצמאי ואיכותי.

פרוייקט מצויינות "אפרתה, ירחי, רפאל, אפרתה, 2001

תקציר:

מטרת המחקר הייתה לחשוף ולהבהיר את השקפת עולמן של קבוצת הסטודנטיות שהשתתפה בתכנית המצוינות שהתקיימה במכללת "אפרתה". קבוצה זו לומדת בו בזמן הן במכללה והן ב"מדרשת הרובע" שכיוונה תורני ברוח משנת הרב קוק זצ"ל. הסטודנטיות בתכנית זו לומדות בנפרד משאר הסטודנטיות במכללה. סגל ההוראה בתכנית זו מורכב ממורי המכללה שהם בעלי גישה חינוכית המאפיינת את "מדרשת הרובע". אוכלוסיית המחקר כללה 14 סטודנטיות מתכנית "המצוינות" וקבוצת ביקורת של 20 סטודנטיות מכיתת האם של "מדרשת הרובע". הנתונים נאספו באמצעות שאלונים שהועברו בתחילת השנה ובסופה. בין הממצאים ניתן לציין כי: (א) נמצא שהסטודנטיות בקבוצת הניסוי הן בעלות מגמה תורנית ורמת דתיות חזקות יותר; (ב) הנטייה הכללית של סטודנטיות אפרתה ל"לא-אינטלקטואליות" כנקודת מוצא להוראה גבוהה יותר בקבוצת הניסוי; (ג) בתכונות המורה מבקשת קבוצת הביקורת, נוסף על "אמונה" גם "השכלה כללית" ו"חשיבה חריגה", ואילו קבוצת הניסוי אינה מייחסת חשיבות לשתי אלה

תכניות ל"מצטיינים" ול"מצוינים" : דו"ח הערכה מעצבת משווה, בית ברל 2002, כרך 4.

תקציר:

הדו"ח כולל השוואה בין תכנית המצטיינים שנועדה למי שכבר הוכיחו את עצמם כמצטיינים בלימודיהם במכללה ותכנית המצוינים שנועדה למי שנתוני הכניסה שלהם ללימודים במכללה גבוהים, כפי שהן מתקיימות במכללת בית ברל.

הממצא המרכזי הוא שתכנית המצוינים היא תוכנית נחוצה ביותר הן למקצוע ההוראה והן למכללות. זוהי תכנית המצויה במאמץ עשייה וחיפוש דרך, חותרת לקידום מטרותיה במסגרת אילוצים כבדים ומאפשרת שינוי פני אוכלוסיית המתכשרים להוראה במכללות. הדוח מונה מספר המלצות לקידום ושיור תכניות אלה

התכנית למצטיינים במכללת סמינר הקיבוצים - מחקר הערכה, ליבמן, ציפי /זליקוביץ, גילה, סמינר הקיבוצים 2001.

במה מצטיינים המצויינים? : מודל לניתוח תהליכי פתירת בעיות של מחוננים, מומחים ופותרים אחרים - עבודת דוקטורט, קלויר, רמה, אוניברסיטת בן גוריון, 2001.

תקציר:

מטרות המחקר היו: (א) פיתוח מודל משותף-אינטגרטיבי-אחיד לניתוח ולאפיון מצוינותן של קבוצות מצוינים שונות. המודל בוחן את המאפיינים המשותפים והייחודיים של קבוצות אלה; (ב) יישום המודל וניסיון לבחון באמצעותו את המשותף למחוננות ולמומחיות ואת ייחודו של כל אחד מסוגי מצוינות אלה.

אוכלוסיית המחקר כללה 600 תלמידי כיתות ז'-ט' ו-336 תלמידי י"ב מחוננים ולא מחוננים. במחקר נעשה שימוש ב- 12 סוגי שאלונים, בעיות לפתירה וללמידה, שאלון לבדיקת תהליך הפתירה.

האם הם מצטיינים? האם הם יצטיינו? : תפיסות המצוינות של מרכזי תכניות להכשרת סטודנטים מצויינים להוראה במכללות האקדמיות לחינוך קלויר, רמה /עבאדי, רחל, קיי/ לוינסקי, 2002.

תקציר:

המחקר בדק מהן אמונותיהם, תפיסותיהם וציפיותיהם של מרכזי תכניות לסטודנטים מצוינים במכללות להכשרת עובדי הוראה ביחס למצוינות הסטודנטים בהווה ובעתיד. כמו כן נבחנה השאלה כיצד תופסים המרכזים את מידת מסוגלותם להוביל למצוינות ואת מידת התאמתה של התכנית להשגת מטרה זו. המחקר מתבסס על שיחות עומק עם חמישה מרכזים וותיקים במכללות.

הממצאים המרכזיים מצביעים על כך שלמרכזים תפיסת מצוינות אקלקטית ובלתי מגובשת: מצד אחד - רצון להשיג את המטרות, לקדם את הסטודנטים ולהשקיע עבודה ומצד שני - התלבטות בשאלות הקשורות למצוינות. ההתלבטות נובעת מנתוני הקבלה הבלתי מספקים של הסטודנטים, מתפיסת תפקודם כ'בלתי מספק' אבל גם מתפיסות מצוינות לא מגובשות של המרכזים. המחקר דן בהרחבה בהשלכות של תפיסות אלה.

המצוינות כהשתדלות, קניאל, שלמה בתוך טללי אורות, כרך 9, עמ' 305-329, אורות ישראל 1999

בין שיוויון למצוינות בשנות ה- 80 במערכת החינוך בישראל, שמידע, מרים /שרצר, מרדכי, בתוך עיונים במינהל ובארגון החינוך כרך 17, עמ' 23 – 39, בית הספר לחינוך,אוניברסיטת חיפה, 1991

הערכת תוכנית "המצויינות" (רג"ב - ראש גדול בהוראה), שרלו, יאיר, קיי 2000