הקשר בין ירושלים, העם היהודי ומדינת ישראל הוא ייחודי ורב ממדי.

מבחינה הסטורית ירושלים מייצגת את הקשר בין עם ישראל וארץ ישראל מראשית התהוות העם. גם בתקופת הגלות היתה ירושלים מושא לגעגועים ושאיפה לתקומה מחודשת בארץ ישראל.

גם עבור הנצרות והאסלם ירושלים היא עיר קדושה, ובכך היא הופכת לצומת בין-דתי ומאפשרת לפתח יחס של כבוד בין שלוש הדתות.

בירושלים ניתן למצוא ייצוג לחתכים השונים בחברה הישראלית:

דתיים-חילונים, ערבים-יהודים, ותיקים-עולים.

כבר מראשית הציונות הפך נושא העיר ירושלים לסלע מחלוקת מרכזי במאבק היהודי-ערבי על עתידה של א"י.

בתכנית החלוקה הוחלט על בינאום ירושלים - ‏1947. על פי תכנית זו ירושלים וסביבותיה, יהיו נתונות באורח קבע, למשטר הנאמנות של האו"ם וישלט על ידו.

תכנית הבינאום לא יצאה לפועל עקב פריצת מלחמת השחרור.

בעקבות כך, הכריז בן גוריון בשנת ‏1948:

"ירושלים היא בתחומי הממשלה היהודית - לפי שעה, לצערי, בלי העיר העתיקה - בדיוק כמו תל אביב, ואין שום הבחנה בין ירושלים לבין תל-אביב...הן כולן בתחומי הממשלה היהודית". המוסד הממשלתי הראשון שהשתכן בירושלים היה בית המשפט העליון.

באפריל ‏1949, הכריזה הכנסת על ירושלים כבירת ישראל.

בשנת ‏1950 סיפחה ירדן את אזורי יהודה ושומרון, ובכלל זה את מזרח ירושלים.

ירושלים הופרדה לשני חלקים למשך תשע עשרה שנים.

המערכה בגזרת ירושלים החלה בבוקר ה - ‏5 ביוני ‏1967, בעת שהירדנים פתחו באש לאורך קו שביתת הנשק.

פיקוד המרכז בפיקודו של האלוף עוזי נרקיס העלה את חטיבת "הראל" וכוחותיה הבקיעו את המוצבים בדרך לירושלים.

חטיבת הצנחנים הועלתה לירושלים, במטרה לפתוח את הדרך להר הצופים ומשם למוזיאון רוקפלר, כדי שיוכלו לפרוץ לעיר העתיקה בהתראה קצרה. החטיבה הבקיעה את הקו העירוני, כבשה את בית הספר לשוטרים וגבעת התחמושת, את מעבר מנדלבאום, השכונה האמריקאית וואדי ג'וז. הדרך להר הצופים נפתחה וצפון מזרחה של ירושלים שוחרר.

ב - ‏7 ביוני הגיעה פקודת המטה הכללי לשחרורה של העיר העתיקה. פיקוד המרכז הפעיל את חטיבת הצנחנים, שכבשה את רכס הר הצופים והר הזיתים, פרצה לעיר העתיקה דרך שער האריות והניפה את דגל ישראל על הכותל המערבי.

בתוך פחות משלושה ימים השתלטו כוחות צה"ל על כל השטח שממערב לירדן, לרבות ירושלים המזרחית, והכוחות הירדניים שלא כותרו נסוגו כולם אל מזרח הירדן.

לאחר ניצחון צה"ל במלחמת ששת הימים, ביום שלישי, ‏27 ביוני ‏1967, קיבלה הכנסת שלוש הצעות חוק שהוגשו ע"י הממשלה. הצעות חוק אלו קבעו הלכה למעשה את איחוד ירושלים ונתנו תוקף משפטי לחוק הישראלי, בכל שטחה של העיר המאוחדת. גבולותיה המוניציפליים של העיר שונו ושטחה של העיר המאוחדת הוגדל פי שלושה מ - ‏38,100 דונם ל - ‏110,000 דונם.

כמו כן, התקבל החוק המאפשר גישה חופשית למקומות הקדושים לבני כל הדתות.

ב - ‏1980 נחקק חוק יסוד ירושלים, הקובע כי ירושלים היא בירת ישראל ומקום מושבן של רשויות המדינה.

לאחר מלחמת ששת הימים החל בעיר ובסביבותיה תהליך נמרץ של שיקום ובניה בהיקפים חסרי תקדים.