education - חינוך ...אביב הגיע, פסח בא

עדכוני rss

 
   
 
 
 
 
 
 
קערת הפסח
 

קערת הפסח (קערת הסדר) מוצבת על השולחן בליל הסדר. את הקערה מעמידים לפני עורך הסדר. בקערה שישה מאכלים המסמלים אירועים הקשורים לפסח וליציאת מצרים. סידור המאכלים בקערת הפסח ממלא תפקיד חינוכי - לעורר את סקרנותם של הילדים, כדי שיתעניינו במהלך הסדר, במנהגיו ובמשמעותם של הסמלים המיוחדים. הסברם של המבוגרים לייחודו של הלילה הזה משאר הלילות הוא שעומד במרכז הסדר.

 

 

בתקופת התלמוד נהגו שהשולחן הקטן שעליו הגישו את הסעודה היה הקערה. וכך הוא מנהג תימן עד היום. בתלמוד הבבלי מסכת פסחים דף קטו עמוד ב נאמר:
אמר רב שימי בר אשי: מצה לפני כל אחד ואחד, מרור לפני כל אחד ואחד, וחרוסת לפני כל אחד ואחד, ואין עוקרין את השלחן אלא לפני מי שאומר הגדה. רב הונא אומר: כולהו נמי לפני מי שאומר הגדה. (כולם - כלומר מצה מרור וחרוסת - גם כן לפני עורך הסדר) והלכתא כרב הונא. (וההלכה היא כמו רב הונא)
למה עוקרין את השולחן? אמרי דבי רבי ינאי: כדי שיכירו תינוקות וישאלו.
אביי הוה יתיב קמיה דרבה, (אביי היה יושב לפני רבה) חזא דקא מדלי תכא מקמיה. (ראה שעוקרים את השולחן מלפניו) אמר להו: (אמר להם) עדיין לא קא אכלינן, אתו קא מעקרי תכא מיקמן? (עעדין לא אכלנו באתם ועקרתם את השולחן מלפנינו?) אמר ליה רבה: (אמר לו רבה) פטרתן מלומר מה נשתנה. (שחררת אותנו מלומר: מה נשתנה)

 

קערת הפסח

מה בקערה?

בקערה מניחים: זרוע, ביצה, מרור, כרפס, חזרת וחרוסת.

זרוע - שוק מטוגנת או צלויה של כבש או של עוף - זכר לקרבן הפסח שהקריבו ביום י"ד ניסן בעת שבית המקדש היה קיים ואשר אכלו בליל יציאת-מצרים. יש בו גם סמל לנאמר כי ה' הוציא את ישראל ממצרים "ביד חזקה ובזרוע נטויה" מדגיש את העוצמה הרבה שבה גאל ה' את ישראל ממצרים.

 

כרפס - הוא סוג של ירק (שברכתו היא בורא פרי אדמה). בעדות שונות נהוגים ירקות שונים: סלרי, פטרוזיליה, תפוח אדמה ועוד. מטבילין אותו במי-מלח או בחומץ קודם אכילתו.

 

מרור - ירק מר (חסה וכדומה, יש השמים חזרת). שנועד להזכיר את חייהם המרים של ישראל שהיו עבדים במצרים. המרור מבטא: ..."וימררו את חייהם בעבודה קשה", כלומר הוא נועד להזכיר את השעבוד ואת החיים המרים.

 

ביצה - ביצה קשה שרופה במקצת - לזכר קרבן חגיגה שהקריבו אבותנו בבית המקדש בכל אחד משלושת הרגלים. היו שהסבירו כי הביצה מסמלת את ישראל - ככל שמרתיחים אותה, היא מתקשה יותר - כך ישראל מתחזק ככל שרודפים אותו יותר. הסבר אחר - הביצה היא מאכל אבלים, ואוכלים אותה לזכר חורבן בית המקדש.

 

חרוסת - צבע החרוסת חום והיא עשויה מאגוזים מרוסקים, רסק תפוחים, תמרים, יין אדום  ותבלינים. החרוסת מזכירה בצורתה ובצבעה טיט, זכר לעבודת אבותינו בחמר ובלבנים. המילה חרוסת לקוחה מהמילה חרסית - החומר ממנו יצרו את הלבנים, שאבותינו במצרים בנו בהן את הערים פיתום ורעמסס.

 

חזרת - שורש מרוסק של ירק חזרת. טעמה החריף והמר של החזרת משמש לאותה מטרה כמו המרור. את החזרת אוכלים כשהיא כרוכה במצה, זכר למנהג של אחד מגדולי חכמי ישראל, הילל הזקן, שהיה כורך מרור ומצה ואוכלם יחד, כמו שהיה נהוג במקדש בעת אכילת קורבן הפסח.

 

במשנה מסכת פסחים פרק י' משנה ג שונים:

הביאו לפניו מטבל בחזרת עד שהוא מגיע לפרפרת ולפת הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת אף על פי שאין חרוסת מצוה רבי אלעזר ברבי צדוק אומר מצוה ובמקדש מביאין לפניו גופו של פסח.

 

יהודי תימן אינם נוהגים להניח על השולחן קערה מיוחדת, והשולחן כולו משמש כקערת סדר. על השולחן מונחים צלוחיות ובהן המאכלים המיוחדים.

 

אמנים יהודים עיצבו קערות מקושטות, ומעוטרות מחומרים שונים - זכוכית, חרסינה וכסף. הקערה הייתה לחפץ אמנותי-יהודי מיוחד. במוזיאונים מצויות קערות עתיקות גם מימי הביניים.

 

קערת הפסח

 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  10/06/2009