education - חינוך במעגלי השנה
במעגלי השנה

עדכוני rss

 
   
 
 
 
 
 
 
חיים נחמן ביאליק
גדול המשוררים העברים בזמן המודרני, כותב מסות, מחבר סיפורים, מתרגם ועורך שהשפיע רבות על התרבות היהודית המודרנית.
 

 

(9 בינואר 1873 - 4 ביולי 1934, י' בטבת התרל"ג - כ"א בתמוז התרצ"ד).

ביאליק נולד בכפר ראדי ליד ז'יטומיר, וולוניה בשנת 1873. בהיותו בן 7 מת אביו והוא נשלח לגדול אצל סבו האדוק והקשוח. בהתחלה הוא חונך על ידי מלמדים ב"חדר" המסורתי, אך מגיל 13 למד בעצמו.

 

לאחר שקרא כתבה עיתונאית ששכנעה אותו שבישיבת וולוזין הוא יוכל הן להמשיך בלימוד התלמוד ולהתחיל ללמוד מדעי הרוח. הוא שיכנע את סבו להרשות לו ללמוד שם, אך שאיפתו לעולם הרוח משכה אותו יותר מלימודיו. הוא קרא שירה רוסית וספרות אירופאית, וכבר בזמן לימודיו הצטרף לאגודת סטודנטים אורתודוכסית ציונית סודית בשם" נצח ישראל ", ששמה לה למטרה לשלב לאומיות והשכלה יהודית עם קשר חזק למסורת.

 

בקיץ של שנת 1891 ביאליק עזב את הישיבה ועבר לאודסה, מרכז התרבות היהודית החדשה בדרום רוסיה. הוא הרוויח למחייתו למשך זמן מה כמורה לעברית, בזמן שהמשיך ללמוד ספרות רוסית ודקדוק גרמני. בתחילה הצעיר הביישן לא היה מעורב בחיים הספרותיים של העיר אבל שירו הראשון "אל הציפור", שיר המביע געגועים לציון, התקבל בברכה בידי המבקרים.

ב-1893 נישא למניה אורבוך וב-1900 התקבל למשרת הוראה באודסה, שם הוא חי עד 1921. במהלך השנים הללו גדל שמעו של ביאליק וכאשר יצא ספר שיריו הראשון ב-1901 הוא כונה "המשורר של התחייה הלאומית".

 

לאחר ששהה שלוש שנים בברלין ביאליק עלה לארץ ב-1924 והתגורר בתל-אביב, שם עבד עד סוף ימיו, בשנת 1934. הוא היה פעיל מאוד בפעילויות ציבוריות ונסע בכל העולם כשליח של הציונות והשפה העברית.

 

הקריירה הספרותית של ביאליק היותה נקודת מפנה בספרות העברית המודרנית.
לביאליק הייתה שליטה מלאה בשפה העברית והיכולת לנצל באופן מוחלט את כל האפשרויות שישנם בשפה. במידה מסוימת הוא חזה את השפה העברית המדוברת בא"י ואף השפיע עליה במידה רבה. רבים משיריו הולחנו ועדיין מאוד פופולאריים, במיוחד שירי הילדים שלו. בישראל הוא נחשב כמשורר הלאומי.

(אתר מט"ח - מחבר: הסוכנות היהודית)

 

קישורים נוספים בנושא:

 

 


 

 

  

 

 

 

 

רוץ בן סוסי

 
 

 

מחרוזת שירי ביאליק

 
 

 

ביאליק בתל אביב 1928

 
 

ח.נ ביאליק נואם - צולם בסרט נדיר במיוחד בהנחת אבן הפינה לבית הבריאות ע"ש שטראוס בתל-אביב ב31 לינואר 1928 את הסרט שיחזר יעקב גרוס בסיוע בית ביאליק. הסרטים באותם ימים היו אילמים, אך דברי ביאליק בנאום זה פורסמו בעיתוני דבר, הארץ ודאר היום. בסרט מופיעות כתוביות המתארות את עיקרי הדברים. בסרט מופיעה גם הנריאטה סולד וראשי הדסה בשנות ה20. לסרטון הוספו כמה תצלומים של צדוק בסן שצילם את הארוע במצלמת סטילס. צלם הסרט אינו ידוע, את סרט הנחת אבן הפינה לבית שטראוס בירושלים ב1927 צילם יעקב בן דב, ויתכן שהוא צילם גם בתל-אביב. הסרט נמצא באוספו האישי של המשורר הלאומי - בבית ביאליק, לאחר 80 שנה שהיה מונח שם ואיש לא פתח את קופסאות הפח

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  12/01/2014