חודש אב


אתר נוכחי	כולם

לוח השנה >> לוח השנה העברי >> חודשי השנה >> חודש אב

<< פורטל חגים

חודש אב

"משנכנס אב ממעטים בשמחה" (חז"ל)

חודש אב הוא החודש חמישי לחודשי השנה ,כאשר מונים אותם מניסן והחודש אחד

עשר, כאשר מונים אותם מחודש תשרי.

בימי קדם נחשב חודש אב, לאחד מחודשי השנה, הטובים והפוריים מבחינה חקלאית,הענבים. בו נאספים יבולי הקיץ ובציר בכרמים בימי בית שני נהגו לחגוג בו את ט"ו באב, שבו היו בנות ירושלים מחוללות בכלי לבן שאולים, שלא לבייש את מי שאין לו" והבחורים נהגו לבחור מביניהן" בנות זוג.

אבל ויגון

אולם אירועים היסטוריים קשים שאירעו בחודש זה הפכו אותו לחודש של והוא הפך להיות סמל לאבלות בעקבות חורבן הבית והיציאה לגלות.

עליו נאמר:

משנכנס אב ממעטין בשמחה", ולכן הוסיפו לשמו את התוספת "מנחם", כציפייה "

לנחמה שתבוא לאחר הפורענויות.

מקור השם ומשמעויותיו: שם החודש הוא בבלי מלשון "אבו". יש רואים בשם זה קיצור של השם "אבו סרני" שפירושו: "ירח קיץ" וזהו אכן שמו החקלאי של החודש, כפי שנמצא בלוח השנה העברי הקדום בחפירות בגזר.

יש רואים בשם אב נוטריקון א"ב רמז לאדום ולבבל, שהן שתי הממלכות הקשורות

לחורבן המקדש.

במסורת, החודש נקרא מנחם אב, רמז לשמו של המשיח, אשר לפי האגדה יוולד בתשעה

באב. בחודש זה תחל הנחמה לדברי הנביא זכריה (זכריה 'ח, י"ט).

הידעת?

חודש אב הוא חודש מלא ובו שלושים יום. החודש שבא אחריו הוא חודש אלול.

תשעת הימים הראשונים של החודש כלולים ב"שלושת השבועות" של "בין המצרים"

ומציינים את ימי האבל על חורבן בית המקדש והיציאה לגלות.

צום תשעה באב מכונה "צום החמישי". דיני האבל חלים בימי "בין המצרים" משבעה

עשר בתמוז, מחמירים בהם בתשעת הימים ומגיעים לשיא חומרתם בתשעה באב.

ועוד על החודש:

א' אב - על פי המסורת זהו יום מותו של אהרון הכהן, שיבת ציון: עזרא הסופר עלה לירושלים בשנת 458 לפני הספירה (עזרא ז' ט').

ג' אב , תש"ז (1947) - גירוש אוניית המעפילים "יציאת אירופה תש"ז"

ד' אב , תש"ב (18 ביולי 1942) - אושרה תוכנית של הימלר להשמיד את יהודי פולין ושאר ארצות אירופה.

ז' אב תר"פ (1920) - נוסדה קרן היסוד.

ח' אב תרפ"ט (1928) - נוסדה הסוכנות היהודית.

ט' באב, יום צום ותענית - לזכר חורבן בית ראשון בשנת ג'קע"ד (586 לפני

הספירה) וחורבן בית שני בשנת ג'תתכ"ח (68 לספירה).

( 1290) - גירוש יהודי אנגליה.
(1492) - גירוש ספרד
(1555) - העברת יהודי רומי לגטו.
(1914) - פרצה מלחמת העולם הראשונה.
( 1941) - אישור תוכנית הנאצים לכלוא את יהודי פולין בגטאות.
י' אב - (1306) גירוש יהודי צרפת.

ט"ו אב - יום שכולו אהבה ושמחה, חגיגות עממיות בכרמים בזיקה לחגיגות הבציר. ביום זה בוטלו המעמדות והוא נושא מסר ערכי חברתי: "בחמישה עשר באב וביום הכיפורים בנות ישראל יוצאות בבגדי לבן שאולים (כלומר השאילו אחת לשניה את שמלותיהן כביטוי לשוויון בין המעמדות), שלא לבייש מי שאין לו" (מסכת תענית כ"ו עמוד ב').

ט"ו אב תרמ"ב (31.7.1882 ) - נוסדה העיר ראשון לציון, שהייתה המושבה

הראשונה שהוקמה ע"י אנשי העלייה הראשונה.

ט"ז אב תרמ"ה ( 28.7.1885 ) - נפטר משה מונטיפיורי, מגדולי הנדבנים שקמו לעם היהודי, ומיוזמי הקמת השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות ירושלים.

כ"ב אב תש"ב (5.8.1942 ) יאנוש קורצ'אק (הנריק גולדשמיט) - רופא, סופר, מחנך ומנהל בית היתומים בוורשה נשלח עם חניכיו למחנה המוות טרבלינקה.

כ"ד באב- יום טוב שנקבע בסוף ימי בית שני, בו גברה יד החשמונאים וחזרו לדון לפי דין תורה.

מזל החודש: אריה, רמז לעם ישראל עליו נאמר "הן כלביא יקום וכארי יתנשא"

(במדבר כ"ג י"ד). "יקום" יקום מחורבן לגאולה.

החודש בטבע: הבציר ואיסוף ירקות הקיץ בעיצומם האדמה יבשה, הימים חמים,

הלילות מתחילים להיות קרירים ופעמי הסתיו מתדפקים בפתח. להקות ציפורים

מתחילות לנדוד דרומה.

מבחר דינים לתשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים:

אכילה ושתייה - צמים משקיעת החמה בערב תשעה באב ועד למחרת, בצאת הכוכבים.
רחיצה - בין בחמים בין בצוננים.
סיכה - אין לסוך את הגוף בשמנים ובשמים.
נעילת הסנדל - אסור לנעול נעליים עשויים עור, מותר לנעול נעלי עץ, בד, גומי.
תשמיש המיטה.

אסור ללמוד תורה, לפי שהיא משמחת הלבבות.
בתפילת ערבית ובתפילת שחרית קוראים את מגילת איכה.

מבחר מנהגי תשעה באב

אסור לשאול בשלום חבר בתשעה באב.
אין לעשות מלאכה ביום זה, כדי לא להסיח את הדעת מן האבלות.
בליל תשעה באב וביומו, עד חצות, יושבים על הארץ או על שרפרף נמוך.
יש נוהגים לא לישון במיטה אלא על המזרון שמונח על הרצפה.
רבים נוהגים בתשעה באב אחרי חצות לסדר את הבית ולשטוף את הרצפה, זכר
ורמז לגאולה העתידה לבוא במהרה.
על פי המסורת, בתשעה באב נולד המשיח.

הפעלות באתר מינהל חברה ונוער

לקט הפעלות בנושא "בין המצרים"

לקט פעילויות נופש והפגה, המאפשרות למשתתפים להכיר בדרך חווייתית הלכות ודיני "בין המצרים" ולעמוד על הסיבות לחורבן ירושלים והארץ, עם דגש על הרלוונטיות של האירועים דאז לימינו אנו.