מקורו של השם מרחשון הוא, ככל הנראה, במילה הבבלית "וַורְחֻ-שְׁמָן", שפירושה: וַורְחֻו = יֶרַח, חודש; שְׁמָנו = שמיני. מכיוון שהאותיות ו' וּ-מ' נהגות שתיהן בעזרת השפתיים, לעתים קורה שהן מתחלפות זו בזו. וכך נוצרו שני חילופים ב"וורחשמן" שהפך ל"מרחשוון": האות ו במלה הראשונה הוחלפה בשלב כלשהו באות מ, וה-מ' במלה השנייה הוחלפה באות ו'. סברה זו עולה בקנה אחד עם הידיעה התלמודית ש"שמות חודשים עלו בידם מבבל" (תלמוד ירושלמי מסכת ראש השנה א,ב).
כיום נהוג לקרוא לחודש בשמו המקוצר והמשובש, שנתקבל בלשון העברית מאוחר יחסית: חשון. 

חכמים דרשו את שמו של החודש בעברית: "מר" היא טיפת מים כמו שכתוב "הֵן גּוֹיִם כְּמַר מִדְּלִי" (ישעיה מ' טו).  כמו כן מצאו בו רמז לטעם המר – שכן אין בחודש מר חשוון שום חג או ארוע משמח ואף קרו בו, לפי המסורת, מאורעות מצערים.
בתנ"ך החודש נקרא גם ירח בול, למשל: "וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי, כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו..." (מלכים א ו, לח). הפרשנים מוצאים בשם "בול" רמז לצמחים שבלו בשדות או ביטוי לגשמים החזקים המתחילים בחודש זה כעין מבול.  יתכן ששם זה בא מבלילת המספוא לבהמה ויתכן שהוא קשור למילה יבול.

מזלו של חודש חשון - עקרב.

משמיני עצרת ועד ז' במרחשוון אין אנו שואלים גשמים, אלא רק מזכירים גבורות גשמים בברכת מחיה המתים, הנמצאת בתחילת תפילת העמידה, (=שמונה עשרה) דרך שבח למקום, שהוא משיב הרוח ומוריד הגשם. וכך אומרים בימות החורף: אתה גיבור לעולם ה' מחיה מתים אתה רב להושיע, משיב הרוח ומוריד הגשם, מכלכל חיים בחסד...

בברכה זו אין מבקשים גשם, רק מזכירים אותו בכלל השבח שמשבחים את ה': הוא גיבור, הוא מחיה מתים, והוא מוריד גשם. לכן קוראים לתפילה זו "הזכרת גשמים".
בז' במרחשוון – שבועיים אחרי תום חג הסוכות מתחילים בארץ ישראל לבקש על הגשמים. בברכת השנים שבתפילת שמונה עשרה אומרים 'ותן טל ומטר לברכה'. בברכה זו מבקשים שירד גשם. וכך מברכים ברכה זו בנוסח אשכנז בימי החורף: ברך עלינו ה' א-להינו את השנה הזאת, ואת כל מיני תבואתה לטובה, ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה...

בברכת השנים מבקשים על הגשם שירד, ולכן קוראים לתפילה זו "שאילת גשמים"."שאילה" - מלשון משאלה, דבר שמבקשים אותו. הדחייה בבקשת הגשמים נובעת מתוך התחשבות בעולי הרגל הצריכים לשוב אל בתיהם. רק לאחר שכבר הספיק להגיע 'האחרון שבישראל (מעולי הרגלים) לנהר פרת', מתחילים גם לשאול, כלומר להתפלל ולבקש על הגשמים בלשון 'ותן'.  שואלים את הגשמים עד ערב פסח, ועד בכלל, בין בארץ ישראל ובין בחו"ל.
המשנה במסכת ברכות פרק ה משנה ב מסבירה מתי מתפללים תפילות גשם: "מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים ושואלין הגשמים בברכת השנים".

ד"ר יהושע רוזנברג
האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים

 מידע נוסף לחודש חשוון:

• חודש חשוון באתר סטאז'