ההתחפשות בפורים איננה מוזכרת בפירוש במקורות והיא קשורה יותר לצד הפולקלוריסטי של החג. רוב החוקרים תולים מנהג זה בהשפעת נשפי המסכות של עמי אירופה, אשר חלו סמוך לחג.

הרמז למנהג זה בכתוב מצוי פעמיים ע"י השורש ה', פ', כ, . תחילה במילים "ונהפוך הוא" המופיעות במגילת אסתר פרק ט' פס' 1 "ובשנים עשר חודש הוא חודש אדר בשלושה עשר יום בו אשר הגיע דבר המלך ודתו להעשות ביום אשר שיברו אויבי היהודים לשלוט בהם, ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם" ואחר כך בפסוק 22 באותו הפרק "והחדש אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב.."

המנהג להתחפש בפורים הוא קדום מאד (המאה ה- 13) ונוצר כנראה מלכתחילה כדי להזכיר ולהמחיש להמוני ישראל, כי במאורע שחל פורים קיימות, ע"פ המגילה ומדרשי חז"ל עליה, נקודות רבות של התחפשות, שינוי פרצופים והסתרת פנים, הנותנות לחג צביון מיוחד.

מנהגי התחפושות היו מקובלים בכל קהילות ישראל, והם באו לבטא את נס נהפוך הוא - "אשר נהפך להם מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב" (ט, 22). כמו כן  התחפושות מבטאות את הסתר הפנים: אף שלא הוזכר כלל במגילה, משך בורא עולם בחוטים מאחורי הקלעים, כיוון את מהלך המאורעות והביא להצלת עם ישראל בעת מצוקה.

במשך הדורות ובימינו הולידה האווירה הקלילה והעליזה של החג שפע של תהלוכות ונשפי מסכות, משחקי פורים, קרנבלים, פרודיות, קומדיות, מחזות, עיתונות היתולית ומשחקי נקמה בהמן.

משנות השלושים ואף עד היום נערכת בפורים תהלוכת "עדלידע" - חגיגה שהיתה למעשה קרנבל עממי ססגוני: תהלוכת מסכות ענקיות, שעברה ברחובות הערים לקול תשואותיו של קהל רב.

הביטוי "עדלאידע" מקורו בארמית: "חייב אינש לבשומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"

לקוח מתוך: שמחת פורים, האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים