החכמים קבעו "חייב אדם להשתכר בפורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".
המקור בארמית: "חייב אינש לבשומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"
חכמנו חייבו זאת מפני שכל הניסים שנעשו לישראל בימי אחשוורוש היו על ידי משתה.
בפורים נהוג להרבות בשתיית יין "מפני שכל הנסים שנעשו לישראל בימי אחשוורוש היו על ידי משתה". ואמרו חז"ל שההשתכרות בפורים נועדה להזכיר את הנס הגדול: משתה ושתי והשתכרותה הובילו להמלכתה של אסתר, ומשתה אחשוורוש גרם למפלתו של המן ולהעלאת מרדכי.
בתלמוד נאמר "חייב אדם להשתכר בפורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי." (מסכת מגילה, ז' ע"ב)
יש הרואים בביטויי השמחה העיקריים - שתיית היין והתחפושות - מנהגים שהושפעו מחגיגות השמחה ונשפי המסכות, שהיו נהוגים בתחילת האביב באירופה הנוצרית בימי הביניים.
