"כִּי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר כָּל הַיְּהוּדִים חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים לְאַבְּדָם וְהִפִּל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לְהֻמָּם [=לְהַשְׁמִידָם] וּלְאַבְּדָם… וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. עַל כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים – עַל שֵׁם הַפּוּר…" (מגילת אסתר פרק ט פס' 24 –26)

חג פורים חל בימים י"ד וט"ו באדר ונקרא על שם הפור שהפיל המן, ולפיו בחר את היום השלושה עשר באדר לביצוע מזימתו להשמדת היהודים .לפי המסופר במגילת אסתר, אירע ביום זה הנס, והיהודים גברו על אויבהם. לכן חגגו את שמחת הניצחון למחרת בי"ד באדר.בשושן הבירה לא פסק הקרב באותו יום, אלא נמשך למחרתו, ולכן חגגו היהודים שם את הניצחון בחמישה-עשר באדר – הידוע בשמו שושן פורים.

פירוש המילה פור הוא: מזל,  גורל – חרס או אבן קטנה שהיו מטילים כדי לקבוע ולקבל החלטות. במזרח הקדום רווח המנהג להפיל גורל לצורך הכרעות ממלכתיות, כגון – מינוי שרים, יציאה למלחמה וכריתת ברית שלום.