education - חינוך ''כשנפגשות שנה של אתמול ושנה של מחר...''

עדכוני rss

 
   
 
 
 
 
 
 
מצוות ומנהגי החג
מצוות הקשורות בחג
 

סעודת חג

בתקופת החגים של ראש השנה, יום הכיפורים וסוכות, נוהגים לאכול חלות עגולות, המסמלות שלמות והשלמה. בסעודת החג, לאחר ברכת "המוציא לחם מן הארץ", טובלים את החלה בדבש כסמל לתפילתנו לשנה מתוקה.

 

לאחר שנאכלה מרבית הפרוסה, טובלים תפוח בדבש, מברכים ברכת "בורא פרי העץ" (ברכת ה"מוציא" אינה פוטרת אכילת פירות חיים) ואוכלים ממנו חתיכה. לאחר מכן אומרים "יהי רצון מלפניך ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". בני עדות המזרח נוהגים לברך על תמר, ואת התפוח בדבש שומרים להמשך.


מדוע אנחנו מבקשים שנה "טובה" ו"מתוקה"? האם המלה "טובה" אינה כוללת כבר את המלה "מתוקה"?  

על פי המסורת היהודית, כל מה שקורה לאדם הוא בעצם לטובה - הכול נובע מרצונה של ההשגחה העליונה. גם דברים שנראים לכאורה "רעים", הם בעצם "טובים". לכן אנחנו מבקשים שהשנה תהיה "טובה" אבל גם "מתוקה" - כלומר, שהשנה תהיה טובה מבחינה אלוקית, אך גם נעימה לנו.

 

לברכת המזון של ראש השנה, מוסיפים את הפסקה, המיוחדת לחגים ולראשי חודשים, שמתחילה במלים: "יעלה ויבוא".

 

בשני ערבי החג ובצהרי שני הימים, מקפידים לא לאכול פירות חמוצים ומרים ומרבים במיני מתיקה. המאכלים המקובלים ביותר ברוב עדות ישראל הם:


 

 חלה בדבש

בסעודת החג נוהגים לטבול את פרוסת החלה בדבש, כסמל לכך שהשנה הבאה עלינו לטובה תהא נעימה ומתוקה כדבש.

 

 תפוח בדבש

טובלים פלח תפוח בדבש, מברכים ברכת "בורא פרי הגפן" אוכלים ואחר כל אומרים:"יהי רצון מלפניך, ה' אלוהינו ואלהי אבותינו, שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה".

 

 תמר

נוהגים לאכול תמרים ואומרים "יהי רצון... שיתמו שונאינו ואויבינו". עניין נוסף - כאשר מחלקים את המילה תמר מתקבל: תם - מר, לאמור: תמו ימי המרורים והצער, ויחלו ימים מאושרים ומתוקים.

 

 רימון

נוהגים לאכול רימון, שגרגיריו מרובים, ומנינם, על פי האגדה, תרי"ג 613 - כמניין מצוות התורה. ואומרים: יהיה רצון...שתרבה זכויותינו כרימון".

 

 ראש דג - ראש כבש - ראש אייל

נהוג לאכול ראש של דג או של כבש ולומר:"יהי רצון שנהיה לראש ולא לזנב". הדגים מסמלים גם פריון וברכה, ולכן יש המוסיפים: "שנפרה ונרבה כדגים".
ואם אוכלים ראש של איל מוסיפים - ותזכור לנו אילו של יצחק אבינו ע"ה. בן אברהם אבינו ע"ה"

 

תקיעת שופר

התורה מצוה לשמוע קול שופר היום הראשון של ראש השנה, וחכמים הוסיפו מצוה - לשמוע קול שופר גם ביום השני.

בתורה נאמר:"יום תרועה יהיה לכם" ו"שבתון זכרון תרועה".

 

להרחבה בנושא תקיעת שופר

תשליך

ביום הראשון של ראש השנה אחרי תפילת מנחה, לפני שקיעת השמש, נוהגים ללכת לחוף הים, לשפת הנהר, לבאר או לכל מקור אחר של מים זורמים, ולהתפלל תפילת "תשליך".

שם התפילה לקוח מן הפסוק במיכה ז', יט:"ותשליך במצולות ים כל חטאתם"

בתפילה זו אני מבקשים מה' שיסלח לנו על חטאינו ושיתן לנו שנה של חיים ושלום, שבה יתמלאו משאלות לבנו לטובה.נוהגים גם לנער את כיסי הבגדים, מעשה המסמל את ניעור העוונות שדבקו בנו במהלך השנה שחלפה. מנהג התשליך אינו נזכר בתורה ולא בתלמוד, וסבורים שראשיתו במאה ה-14.

 

להרחבה בנושא תשליך

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  28/09/2011