עם שקיעת השמש ביום ט' בתשרי מתחיל היום המקודש ביותר לעם ישראל - יום הכיפורים. ביום זה, המכונה "שבת שבתון" שובת האדם ממלאכתו. כל המלאכות האסורות בשבת, אסורות גם ביום הכיפורים. בנוסך לכך אסורים גם חמישה מנהגים יומיומיים: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שימוש בבשמים), נעילת הסנדל (נעלי עור), .יחסי אישות בין בעל לאשתו. ההמנעות מהנאות היומיום מנקה את הנפש מכל עוון ומכשירה אותה לחזרה בתשובה.
יום הכיפורים מקובל כיום של סליחה ומחילה על עברות שבין אדם לאלוהים. די לו לאדם שיחזור בתשובה, כדי שיקבל האלוהים את תפילתו. ואלו על עברות שבין אדם לחברו מכפר יום הכיפורים רק לאחר שיבקש האדם סליחה מחברו.
לפי המסורת, ביום זה ירד משה רבינו מהר סיני ובידו הלוחות השניים לאחר שה' סלח לעם ישראל על חטא העגל. לכן נחשבים ימים אלה לימי רחמים וסליחות, שתפילותיהם של ישראל ישראל מתקבלות בהם ברצון. יום כיפור הוא שיאם של ימי הכפרה והסליחות.
ביום זה נחתם על פי המסורת גזר הדין שנכתב לאדם עוד בראש השנה. לכן זהו יום תפילה וחזרה בתשובה לכל פרט מישראל.
יום הכיפורים הוא היום היחיד בשנה, שנהוגות בו חמש תפילות: ערבית, שחרית, מוסף, מנחה ונעילה.
יום הכיפורים - ספר החינוך
המצווה הכתובה בתורה ביחס ליום הכיפורים היא "ועיניתם את
נפשותיכם". ספר החינוך מסביר מה כולל הביטוי "עינוי" וכיצד לומדים ממנו את
חמשת העינויים של יום הכיפורים. כמו כן מסביר בעל ספר החינוך את הקשר
שבין עינויים אלה לבין הכפרה שיום הכיפורים מכפר על החטאים.
דיני יום הכיפורים - ספר התודעה
סעודה מפסקת, חמישה עינויים, "כל נדרי", סדר וידוי, קריאה בתורה, חמש תפילות.