education - חינוך ''כשנפגשות שנה של אתמול ושנה של מחר...''

עדכוני rss

 
   
 
 
 
 
 
 
שבעת האושפזין בחג הסוכות / הרב אביעד רוזנברג
 

 

מנהג נפוץ בקהילות ישראל להזמין לסעודה שבעה אושפזין  [ = אורחים ].

 המנהג הוא שבכל יום מימי החג מזמינים את אחד האושפזין ועמו את שאר ששת האושפזין. סדר הזמנת האורחים והנוסח שבו נאמרת ההזמנה משתנה מעדה לעדה. שתי המסורות המקובלות להזמנת האושפזין הן:

א. אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף ודוד.  

מסורת שהתקבלה בקהילות חסידיות רבות

ב. אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד.

מסורת זו התקבלה בקהילות ליטאיות אחדות שאימצו את מנהג הזמנת האושפזין, ובחלק ממחזורי עדות המזרח.

 

מנהג זה של הזמנת האושפזין אינו נזכר בש"ס ובפוסקים, ולמרות שאינו נזכר לא בשלחן ערוך ולא אצל נושאי כליו התקבל מנהג זה, כאמור בקהילות רבות.

 

מהו המקור להזמנת האושפזין?  

 מצינו בזהר פרשת אמור:

וא"ר אבא כתיב "בסכות תשבו שבעת ימים" ולבתר "ישבו בסכות", בקדמיתא תשבו ולבתר ישבו, אלא קדמאה לאושפיזי (=הפסוק הראשון לאורחים) תנינא לבני עלמא. קדמאה לאושפיזי, כי הא דרב המנונא סבא כד הוה עייל לסוכה [כאשר נכנס לסוכה] הוה חדי [=היה שמח] וקאים על פתחא דסוכה מלגאו [עמד על פתח הסוכה מבחוץ]  ואמר נזמן לאושפזין, מסדר פתורא וקאים על רגלוהי ומברך ואמר בסכות תשבו שבעת ימים, תיבו אושפזין עלאין תיבו, תיבו אושפזי מהימנותא תיבו [= שבו אושפיזי האמונה שבו]. ארים ידוי וחדי ואמר זכאה חולקנא זכאה חולקהון דישראל... ובעי למחדי למסכני מאי טעמא בגין דחולקא דאינון אושפיזין דזמין דמסכני הוא [=וצריך לשמח לעניים מה טעם לפי שהחלק של אותם אושפזין שייך לעניים].

בהמשך המאמר נזכר

השתא דמזמנין ליה ולכלהו צדיקיא ולדוד מלכא ולא יהבין להו חולקהון, אברהם קאי אפתוריה וקארי סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה... יצחק אמר ובטן רשעים תחסר. יעקב אמר פתך אכלת תקיאנה. ושאר כל צדיקיא אמרי כי כל שלחנות מלאו קיא...

 

מפשט לשונו של ר' אבא, כל שבעת האושפזין הוזמנו יחדיו לסוכה בשעת כניסתו לסוכה (ניתן להבין בכניסה הראשונה לסכה ביום הראשון וניתן להבין בכל פעם שנכנסים לסכה), והזמנה זו של הצדיקים מחייבת את בעל הבית לזמן אורחים לסוכה, שכן חלקם של הצדיקים מגיע לעניים.

 

השל"ה במסכת סוכה, נר מצוה אות ה אחר שמצטט את דברי הזהר מסכם:

כללו של דבר שיזמין האדם תחילה בפיו לצדיקים הנזכרים ואחר כך יתן חלקם להעניים  היושבים סביב שולחנו, ואם אין לו סביב שולחנו אזי ישלח לעניים לביתם, כי זה חלקם הראוי להם. (ראוי לציין כי בסידור המתקרא סידור השל"ה מאמסטרדם תע"ז, שנדפס שנים רבות אחר פטירת השל"ה לא נזכר סדר האושפזין, ורק בסידור השל"ה ווארשא תר"ן לערך [משום מה בנוסח ספרד] הכניס המדפיס את סדר האושפיזין כפי שהכיר על פי הנוסח "הליטאי" ובו יוסף קודם למשה ואהרן)

 

במקור זה של הזהר הקדוש נזכרים רק ארבעה צדיקים אברהם יצחק יעקב ודוד. מיהם השלשה האחרים?

 

בספר תולעת יעקב לר' מאיר אבן גבאי קושטא ש"ך, סתרי חג  הסוכות מצטט את דברי הזהר מבלי לפרט מיהם צדיקים אלו:

ובמדרשו של רשב"י ע"ה כשאדם יושב בצל זה והוא צל האמונה השכינ' פורסת כנפיה עליו מלמעלה ואברהם וחמשה צדיקים אחרים באים לדור עמו הדאהוא דכתיב בסכת תשבו שבעת ימים אמר רבי אבא אברהם וחמשה צדיקים ודוד המלך באים לדור עמו... וצריך האד'[ם] לשמח בכל יום ויום  באושפיזים אלו...

 

על הפסוק ולקחתם לכם ביום הראשון דורש ר' חייא בזהר אמור:

א"ר חייא ארבעה מינין בלולב אינון שבעה (=אתרוג, לולב, שלשה הדסים ושתי ערבות)... וכד ישראל נטלי לון כלא אתער בזמנא דא, וכנסת ישראל מתברכא לארקא ברכאן לעלמא (=וכשישראל נוטלים אותם הכל מתעורר בשעה זו וכנסת ישראל מתברכת להשפיע ברכות לעולם). כתיב קול ה' על המים אל הכבוד הרעים וגו'. א"ר יצחק דא אברהם, קול ה' בכח דא יצחק, קול ה' בהדר דא יעקב, קול ה' שובר ארזים דא נצח, קול ה' חוצב להבות אש דא הוד, קול ה' יחיל מדבר דא צדיק, קול ה' יחולל אילות דא צדק.

 

כידוע בעולם הספירות הנצח מתקשר למשה, ההוד לאהרן והצדיק הוא יוסף. סדר זה של הצדיקים מתקשר לארבעת המינים, ואכן נפוץ בסדר ההושענות ובהקפות, ומכאן הדרך להעביר סדר זה גם לכל יום מימי החג קצרה.

 

בספר אור הישר לר' מאיר כ"ץ פאפרש, אמשטרדם תס"ט, הלכות סוכה סימן יט אות ב נזכר סדר זה במפורש:

טוב להדליק בסוכה ז' נרות כנגד ז' צדיקים הבאים לסוכה והם אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף דוד. וטוב לכוין בזה דהיינו בהכנסתך לפתח הסוכה תזמין אותם בפה ותאמר בסוכות תשבו ז' ימים תיבו אושפיזן מהימנותא תיבו, זכאה חולקיהון דישראל דכתיב כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו. גם כאן אין חלוקה לימים אלא בכל יום מזמין את כל האושפזין לסוכתו.

 

בסדר היום לר' מכיר בן משה, ויניציאה שנ"ט, בסדר ההקפות להושענא רבה (צו ע"ב) מופיע הסדר בצורה שונה:

ואחר תפלת מוסף מתחילין בהושענות ומקיפין פעם א' בזכות אברהם... ובהקפה ב מזכירין זכות יצחק...בג' יעקב, בד' יוסף, בה' משה בו' אהרן... בהקפה הז' מזכירין זכות דוד.

 

סדר זה מופיע גם בספר הנפש החכמה לר' משה די ליאון, בזיליאה שס"ח, ד"ה "עוד עניין אחר ארמוז על סוד סוכה [עז עג]:

וכשהאדם יושב בסוכה ז' צדיקי' יסודי עולם הם אושפיזו שאחזו לחלקם השבעה ימים והם אברה' יצחק ויעקב יוסף משה ואהרון דוד... וצריך לתת חלקם לעניים ולשמחם... וכשהוא עושה כן כל הצדיקים מניחם ידיהם על ראשו ומברכי' אותו והקב"ה קורא עליו "ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר". בדבריו אנו רואים את הביטוי "שאחזו לחלקם השבעה ימים", אך עדיין אין רמז לכך שבכל יום מזמינים אושפיז אחר. על מנת לעורר האנשים לתת מתנות לעניים בחג הסוכות הופך ר' משה די ליאון את הקללות המופיעות בזהר בשמם של הצדיקים כלפי מי שכביכול גוזל חלקם המגיע לעניים והופכו לברכה. (ראוי לציין שבספר המשקל שבכתבי היד המהווה בסיס לספר הנפש החכמה לא נזכר קטע זה).

 

סדר זה של צדיקים, אמנם לא בהקשר של חג הסוכות נזכר אף הוא בזהר, השמטות שא ע"ב (תוספת סימן ח, דף קנא ע"א):

גרסינן שבעה יומין עלאין ברא הקב"ה בעלמא ועלייהו שתיל ובני עלמין... ולקבל (=כנגד) אינון שבעה יומין עלאין ברא קב"ה בארעא שבעה זכאי קשוט לקיימא לון ולאנהרא לון כל חד וחד לקבל יומיה ושתיל להו כל חד וחד בדרא דאתחזי, ואינון אבהן  דעלמא אברהם יצחק יעקב יוסף משה אהרן דוד ואינון אקרון הררי קדם...

 

בספר יסוד יוסף לר' יוסף בן יהודה יודל מדובנא, שקלאוו תקמ"ה, פרק עו, נח ע"ב מזכיר את הסדר:

ועוד ידוע תדעו המבואר בזוהר אמור כי שבעה צדיקים שהם יסודי עולם דהיינו הנקראים ז' רועים אברהם יצחק ויעקב משה ואהרן דוד ושלמה... וע"כ בבואו מבית הכנסת בליל ראשון דסוכות  יתנהג כמו דעביד רב המנונא...

 

ר' משה קורדבירו בפירושו אור יקר על הזהר, לפרשת אמור כרך יג סימן יא (קפג ע"א) מחלק את שבעת ימי  הסוכות לכל אחד מן האושפזין:

"להיות שכל יום ויום משבעה ימים הוא יום שמחה לאחד אחד מהאושפי' והשאר מלוים אליו. המשל כולם מחסד, ובחסד עצמה יום ראשון חסד וכולם נטפלים לחסד שבחסד ולכך צריך אל זה שמחה אחת וביום שני גבורה שבחסד וכולם נטפלים לגבורה שבחסד ולכך צריך שמחה אליו מחדש, ועל דרך זה לכל הצדיקים ולכל הימים יחדש שמחתו ויכוין אליו וישב בסוכה מסתופף בצלו...

 

ר' אליהו וידאש תלמידו של הרמ"ק בספרו ראשית חכמה שער האהבה פרק י אות כה מסביר את לשונו של הרמ"ק:

ובעי בר נש למחדי בכל יומא ויומא באנפין נהירין באושפיזין אלין דשריין עמיה. ודקדק מורי ע"ה במה שאמר בכל יומא ויומא ולא אמר דרך כלל בשבעה יומין אלין, להראות שבכל יום ויום צריך שיהיה שמח שמחה בפני עצמו, שהרי הז' ימים הם הם ז' אושפיזין. נמצא שבכל יום ויום יש לו אושפיזו בפני עצמו. ראוי לציין שנוסח הזמנת האושפיזין לא נזכר ברמ"ק ובראשית חכמה.

 

המנהג להזמין בכל יום אושפיז אחר נזכר גם בספר חמדת ימים ענייני חג הסוכות הכותב לאחר שמצטט את דברי הזהר בפרשת אמור:

וכן ראוי לכל איש ישראל בכניסתו בסוכה בכל לילה ולילה משבעת ימי החג להזמין אותם לאיש יומו ואחר כך יכלול השאר עמו. וצריך להקדים הצדיק ביומו ואחר כך לכלול חבריו עמו. וממשיך החמדת ימים : ואינה ה' לקראתי סדר יפה עינים וטוב רואי, רמז בתיבת סוכה מספר כל האושפיזין קדישין כל איש יומו... ומכאן ואילך מסדר בעל חמדת ימים את סדר האמירה בכל יום "עולו אושפזין עלאין" וכו', כאשר הסדר הוא אברהם יצחק יעקב משה אהרן יוסף ודוד.

 

בסדר ההקפות מדגיש בעל חמדת ימים שלא לשנות סדר זה:

"והשמר לך ואל תשנה מסדר זה, כי שגו בחוזה כת של הקודמין המדפיסים אשר המה מייחסי' למשה הקפה ה' ואל אהרן הקפה ו' וזה טעות גמור. ונוסח הפזמון יוכיחנו כי בפמון "זכות משה" יתנו הנצח למשה וההוד לאהרן...

 

חלוקה מעניינת מצאנו בספר עטרת צבי, הגהות והוספות לדף רנה ע"ב (במהדורת למברג 1870 ח"ב נז ע"א) מקשה על הסדר המצוי בהקרבת קרבנות:

"ביומא רביעאה לקבל דרגא דיוסף וכו' – נ"ב תימה הלא כפי אשר סידר לנו האריז"ל בתפלת ההושענות בסוכה ובלולביום רביעי הוא בנצח דרגא דמשה ולמה נשתנה בכאן לענין הקרבנות.

ונותן רמז לדבריו על פי דברי הגמרא בבא בתרא קכ ע"א:

"בישיבה הלך אחר החכמה, ובמסיבה הלך אחר הזקנה", שיש לחלק בין הסעודה שבה יוסף קודם להקפות שבהם.

 

יהי רצון שנזכה כולנו להסתופף בסוכה בצילם של הצדיקים, לשמוח עמם, ועל ידי נתינת חלקם לעניים, נזכה לברכתם.  

 

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  22/09/2011