education - חינוך ט''ו בשבט

עדכוני rss

 
   
 
 
 
 
 
 
מבוא
סדר ט"ו בשבט
 

אין לך חג מחגי ישראל שטֶבע הארץ טבוע בו כבט"ו בשבט. חג זה מציב גבולות בין החורף המסתיים לאביב בראשיתו. בכל אשר תפנה תחוש בהתעוררות הטבע ובשיבתו לחיים חדשים.


בתקופת המשנה והתלמוד עובדי אדמה היו אבותינו וחיו בחיק הטבע. הם חשו היטב את השינויים המתחוללים בחודש שבט ועל כן שנו (מסכת ראש השנה א, א): "אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם. בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים. בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה... בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיעָה וְלַיְרָקוֹת. בְּאֶחָד בִּשְׁבָט רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ". והלכה כידוע כבית הלל.

קביעת התאריך במועדו, אף שהיא מלווה בוויכוח, מעידה על התבוננות בטבע, במזג האוויר ובגדילת הצמחים.


צמיחתו של ט"ו בשבט לחג קיבלה תאוצה על רקע הניתוק הפיזי של עם ישראל מארץ ישראל. היה זה חג שבו ניתן ביטוי לגעגועים לארץ, לטיבה וטבעה, לפֵרותיה ונופה. במרוצת השנים פשט המנהג לאכול פֵרות בט"ו בשבט ולספר בשבחה של ארץ ישראל.


במאה השש-עשרה, עם עליית המקובלים יוצאי ספרד ופורטוגל לארץ ישראל, קיבל ט"ו בשבט את תיקונו בלוח המועדים שלנו. האר"י מתקין 'סדר' האר"י (ר' יצחק לוריא אשכנזי) איש צפת, על 'גוריו' וחבריו (אנשי הערגה והכיסופים ביקשו לחדש את פני היהדות הדוויה והמדוכדכת), עמד ותיקן 'יום אכילת פֵרות', סמל להשתתפות האדם בשמחת האילנות.

 

תיקון ט"ו בשבט, שהיה לימים ל'סדר', יצא מבית מדרשם והיכה שורשים בקהילות ישראל בארצות המזרח השכנות לארץ ישראל ומהן פשט לארצות אשכנז. הספר 'חמדת ימים' עשה פרסום רב לתיקון זה ואף קבע את מתכונתו הדומה ל'סדר ליל פסח'. לימים הוצא הקטע על ט"ו בשבט מתוך הספר 'חמדת ימים' ונדפס בקונטרס נפרד בשם 'פרי עץ-הדר'.

 

סדר ה'סדר' הוא יסודותיו של סדר ט"ו בשבט: שתיית ארבע כוסות ואכילת שלושים מיני פֵרות. ליד שולחן מקושט בפרחים ועליו נרות דולקים, מסבים בצוותא כל בני המשפחה, וברוב טקס אוכלים משפע הפֵרות, שותים יין וקוראים פרקי תנ"ך, וקטעים מן המשנה, מהתלמוד ומספר הזֹהר, ואף נושאים תפילה מיוחדת לברכת העץ, טיבו וטבעו. אחד המנהגים הבולטים הוא סדר שתיית ארבע כוסות יין. שתיית יין זו מסמלת את המעבר בין עונות השנה. כדי להמחיש זאת נעשה שימוש בגוני יין, מעבר מלבן לוורוד (מעורב אדום ולבן) ובסוף אדום.

 

חלוקה מקורית של הפֵרות מביא המקובל רבי חיים ויטאל בספר 'עץ חיים'. לדעתו יש סדר קבוע באכילת הפֵרות, ועצם חלוקת הפֵרות מדגישה את העולמות השונים. העולם הראשון הוא עולם העשייה, המסומל בפֵרות נקלפים שתוכם נאכל. העולם השני הוא עולם היצירה, המסומל בפֵרות שקליפתם החיצונית נאכלת ותוכם נזרק, ואילו הגבוה שבעולמות הוא עולם הבריאה, המסומל בפֵרות שנאכלים בשלמותם – קליפה ותוך.

 

מראשית ימי הציונות, הפך ט"ו בשבט לחג, אות ומופת לשיבת העם לארצו. התנועה הקיבוצית, שהעניקה צביון ארץ ישראלי לחגים, יצרה את הקשר בין סדר ט"ו בשבט והמפעל הציוני. ארון הספרים היהודי, רובו ככולו, עמד לפנינו כשערכנו את ההגדה שלפניכם. יודעים אנו כי גיבוש הנוסח הסופי של הגדת ט"ו בשבט יימשך ודאי שנים רבות. אנו מאמינים ומקווים שבעוד דור או שניים יוחג סדר ט"ו בשבט בכל בית בישראל, וההגדות שנכתבו ושתיכתבנה יתגבשו לכלל נוסח חגיגי אחד.

 

יואל רפל

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  04/12/2015