education - חינוך בתי ספר בניהול עצמי עובדי הוראה תלמידים הורים

 
 
 
 
 
 
 
 
 
פרק 1 - רקע, רציונל, הנחות יסוד וחזון
 

רשימת הנושאים:

א. הרקע
ב. הרציונאל
ג. הנחות היסוד
ד. מטרות התכנית - "מעבר בתי ספר לניהול עצמי"
ה. חזון מינהלת בתי ספר בניהול עצמי
ו. בתי הספר בניהול עצמי - השאיפה בהלימה למטרות

א. הרקע

בתי הספר בישראל ובעולם מתמודדים עם אתגרים רבים ומורכבים. בנוסף למורכבות הגדלה מושם דגש רב, בעשור האחרון, על האחריותיות (Acountability)  של בתי הספר הציבוריים ומנהליהם.

 

המנהלים וסגלי החינוך צריכים לעמוד בתפוקות, לשפר את האקלים החינוכי ואת ההישגים הלימודיים וכל זאת תוך עמידה בסטנדרטים ארציים ובינלאומיים.

 

אחת מהגישות הרווחות כיום היא כי מתן אוטונומיה וסמכות לבתי הספר תוך העברת המשאבים אליהם, תתרום לשיפור ההישגים והאקלים החינוכי, וזאת ממספר טעמים מרכזיים: בית הספר יידע לזהות טוב יותר את הצרכים המקומיים וליצור להם מענים; אוטונומיה גדולה יותר תגביר את המוטיבציה של הגורמים המעורבים; איגום המשאבים והאוטונומיה התקציבית תאפשר ייעול והקצאת משאבים בהלימה גבוהה יותר למטרות הפדגוגיות של בית הספר; והרחבת הסמכות תאפשר מחויבות לתוצאות ואחריות עליהן.

 

במדינות שונות בעולם, כגון: אנגליה, שוודיה, נורבגיה וקנדה התבצעו רפורמות להעברת בתי"ס לניהול עצמי. בישראל החלה ב 1982- הנהגת מדיניות של 'בתי ספר בניהול עצמי'.

 

הבשורה המשמעותית ביותר במעבר של בתי הספר לניהול עצמי היא קבלת אוטונומיה פדגוגית, מינהלתית ותקציבית שהופכת את הפירמידה ומעבירה את מוקד קבלת ההחלטות לתוך בית הספר במקום מחוצה לו. ביסוד הניהול העצמי עומדת העברת סמכויות בתחומי כוח-אדם, ניהול המשאבים ופדגוגיה ממשרד החינוך ומהרשויות המקומיות למנהל בית הספר ולצוות החינוכי שלו. בד בבד, הניהול העצמי משקף את הצורך ביצירת הלימה בין סמכות לאחריות.

 

חוקרים שונים הציעו הגדרה לבית ספר בניהול עצמי:

"בית-ספר בניהול עצמי הוא בית-ספר המציב לעצמו מטרות חינוכיות, חברתיות ומינהליות ברורות, ובו המורים, התלמידים, ההורים והקהילה שותפים בקבלת ההחלטות, וחותרים במשותף ובאופן נחוש להגשמתן. הפדגוגיה והמינהל בבית-הספר גמישים ומשתנים במשך הזמן בפתיחות וברגישות לצרכים ולמשאלות של השותפים השונים לתהליך החינוכי. בית-הספר עצמאי במידה רבה בהפעלת משאבי האנוש והמקורות הכספיים שלו, והמשאבים זמינים לאנשי הצוות, הרשאים לעשות בהם שימוש בהתאם למטרות שהוגדרו. האקלים הארגוני בבית-הספר פתוח ומבוסס על אוטונומיה ואמון. בית-הספר מדווח לרשויות המרכזיות על המטרות שהציב לעצמו, על האופן שבו הקצה את משאביו וקבע את סדר העדיפויות שלו ועל התפוקות החינוכיות והחברתיות שלו."

 

המעבר לניהול עצמי מחייב התייחסות לסוגיות רבות ומתן מענה לשאלות שונות: תפיסת תפקיד המנהל בהתייחס לכלל השותפים הפנימיים והחיצוניים, כיצד תבוא האוטונומיה לידי ביטוי? כיצד זו תשפיע האוטונומיה על שותפי התפקיד והממונים? כיצד ייצור המרחב הכלכלי מרחב ניהולי חדש? ואיך ישפיע מרחב זה על חיי היום יום בבית הספר? כיצד ישפיע הניהול העצמי על התמודדות עם כלל הסוגיות הניהוליות, גם אלה שלכאורה אינן קשורות? כיצד ישפיע השינוי על המורה? על התלמיד בכיתה? על ההישגים לטווח הקצר ולטווח הארוך? לבסוף, האם יצמצם השינוי את הפער שבין הרצוי למצוי ויביא להישגים גבוהים יותר של התלמידים?

 

פרק זה יבחן את הנחות היסוד ואת הרציונאל החינוכי והארגוני העומד בבסיס מעבר בתי הספר לניהול עצמי, את החזון ואת המטרות של מעבר בתי הספר לניהול עצמי, וכן, את השפעתם על צמצום הפער בין הרצוי למצוי, על שיפור האפקטיביות של בית הספר ועל שיפור ההישגים הלימודיים, החברתיים והרגשיים.

 

"תנו לי נקודת משען ואזיז את העולם ממקומו." (ארכימדס)

 

חזרה

 

ב. הרציונאל

ביסוד הניהול העצמי עמדו השאלות מהו בית ספר אפקטיבי? מה צריך להתרחש כדי שבתי ספר יובילו את תלמידיהם להישגים המצופים? מדוע, למרות התכניות החדשות, היוזמות, וההדרכה מטעם הפיקוח, בתיה"ס לא מגיעים לתוצאות הרצויות להם ולממונים עליהם. מה צריך להשתנות כדי שניתן יהיה להגיע לתוצאות המצופות ולצמצום הפער בין המצב הרצוי למצוי.

 

רונלד אדמונדס (Ronald Edmonds), מנהל המרכז ללימודים עירוניים (אורבניים) באוניברסיטת הארוורד, ואחרים סירבו לקבל את ממצאי דו"ח קולמן הקושרים קשר אמיץ בין הישגים למצב סוציו אקונומי. אדמונדס (Edmonds), (ברוקאובר) Brookover , לזוטה
(Lezotte) וחוקרים אחרים בדקו את ההישגים של תלמידים הלומדים בבתי-ספר במספר ערים מרכזיות בארצות הברית שאוכלוסיית תלמידיהם בעלת רקע חברתי-כלכלי נמוך. המסקנות של המחקר ההשוואתי שערכו ושל מחקרים נוספים בתחום החינוך העלו מספר גורמים ודרכים להעצמת האפקטיביות של בתי הספר:

  • הגדרת מטרות ברורות, קדימויות וסדרי עדיפויות.
  • קבלת החלטות בזמן אמת ובהתאם לצרכים המיוחדים של ביה"ס.
  • הצבת ציפיות גבוהות מהתלמידים.
  • מעקב אחר הביצועים של בית הספר, הערכה ובקרה שיטתיים ושוטפים.
  • הנגשת משאבי הלמידה לתלמידים ולמורים.
  • סדר, משמעת ומוגנות.
  • שיתוף הורים וקהילה במעשה החינוכי.
  • נשיאה באחריות.

 

זוהו 2 גורמים המשפיעים על האפקטיביות של המערכת כולה ועל קיומם של כל אחד מהגורמים שצוינו מעלה:

  • יחסי סמכות - אחריות
  • הכוונה עצמית, מיקוד וקביעת סדרי עדיפויות

 

יחסי סמכות - אחריות: ממונהגים למנהיגים

על פי גישת הניהול המסורתי, קיים מדרג היררכי רחב בין מקבל ההחלטה ובעל המשאבים לבין ההתרחשות בשדה. כך קורה שמורים רבים מזהים את הצרכים של תלמידיהם, אך עומדים חסרי אונים בהיעדר משאבים זמינים. כדי למלא את צרכיו של תלמיד הזקוק לסיוע (ציוד מיוחד, תגבור לימודי, סיוע רגשי) יש לפנות לרשויות ולבקש מהן תקציב מיוחד. גלגולה של הבקשה במערכת הבירוקרטית ארוך ומייגע: במקרה הטוב יחלפו חודשים אחדים ובמקרה הרע שנים רבות או כלל לא, ולא תמיד נענה ביה"ס בחיוב.. בינתיים התסכול של התלמיד ושל מוריו הולך וגדל והנזק - עימו.

 

המורה נעדר האמצעים חש כי אינו יכול להשפיע בנקודות הקריטיות ובצמתים החשובים. הדבר מביא להרמת ידיים וחמור מכך, משחרר מלקיחת אחריות. הפיכת המשאבים לזמינים בבית הספר מאפשרת את הקצאתם המיידית בהתאם לסדרי העדיפויות שנקבעו ולצרכים המשתנים, ואת צמצום הפער בין איתור הצורך למילויו. מתן מענה מקצועי ומדויק במוקד הפער שזוהה ובהתאם לצורך יכול להיעשות אך ורק בזירת ההתרחשות: כיתת הלימוד, בית הספר והקהילה.

 

הרחבת הסמכות והאצלתה לבתי הספר מחייבת בנייה מחודשת של הקשרים בין כל הגורמים, הפנימיים והחיצוניים, המשפיעים על בית הספר: רשויות ומינהל; מנהל וסגל; מפקח ומנהליו ועוד. הגברת האמון ובניית תשתית ערכית של שקיפות, יושרה ואמון הם מצע הכרחי לבית ספר בניהול עצמי.

 

העצמת מנהל בית הספר והרחבת סמכויותיו בניהול כוח אדם

ביזור הסמכויות שביסוד הניהול העצמי מחייב בנייה מחודשת של הקשרים בין הסמכויות לבית הספר על כל זירותיו. בחירה מושכלת ונבונה של מנהל-מנהיג בעל תפיסה של אוטונומיה ואחריות, בוגר אשר יוכל לקחת על עצמו את המשימה, היא אחד המרכיבים המשמעותיים בהצלחת בית הספר. מנהיגות מוצלחת מתאפיינת ברמה גבוהה של מודעות והכוונה עצמית, ביכולת לברור עדיפויות ולסדר קדימויות, לפענח מצבים ולפתור בעיות. בדרך להשגת היעדים נדרש המנהיג להציב יעדים לטווח הארוך ולקבוע אבני דרך ויעדים לטווח הקצר, לראות בבאי ביה"ס שותפים הכרחיים לשיפור בית ספרי וליצור קשרי גומלין עם מערכות חוץ בית ספריות.

 

אחד האמצעים המרכזיים להעצמת המנהל, מעבר למתן אוטונומיה וסמכות בתחומים פדגוגיים ומינהליים, הוא הרחבת הסמכויות בניהול כוח האדם. מנהל בית ספר שבוחר את מוריו, שמקבל החלטה לגבי מתן קביעות, שמשבץ מורים בוועדות שונות ושמאציל להם סמכויות, וכן שיוזם ושמחולל תהליכי פיטורין פדגוגיים, יש סמכות ניהולית גבוהה מזו הניתנת למנהל בית ספר שנעדר את האמצעים הללו. מנהל שיודע לעשות שימוש מושכל באמצעים הללו, יכול לייעל באופן משמעותי את איכות עבודת הצוות החינוכי בבית הספר.

 

מתן הסמכויות הרחבות לביה"ס הן בתחום הפדגוגי והן בתחום התקציבי מחייב אמון ומרחב פעולה ניכר למנהל בית הספר. ריבון שלא ישלים עם מרכזיותו של המנהל, לא יוכל ליישם את העקרונות של הניהול העצמי בבית הספר. חובת ההוכחה היא על מנהל בית הספר, והוא נדרש לדווח לממונים על הישגיו הפדגוגיים והתנהלותו הכספית: עליו להביא תימוכין להצלחותיו ולהישגי בית הספר, אולם יחד עם האחריות הרחבה והמקיפה דרושים למנהל תנאים של מרחב, אהדה ואמון מצד כל הממונים.

 

"מנהיגים הם אלה שגורמים לאנשים ממוצעים לעשות עבודה יוצאת דופן."

(ג'ים קולינס)

 

העצמה ושיתוף של הצוות החינוכי

שיתוף צוות בית הספר בתהליכי קבלת ההחלטות, בקביעת המטרות וסדרי העדיפויות, וביישום תכניות העבודה מחייב חשיבה מעמיקה בכל הקשור לכלים, לפלטפורמות הארגוניות ולפיתוח המקצועי הדרוש לצוות החינוכי של בית הספר. המנהל ישאף לספק את התנאים המיטביים להצלחת הצוות. האמון, היושרה והשקיפות הדרושים למנהל נוכח ממוניו, דרושים גם לנוכח עיני אנשיו לצורך השגת המטרות. האצלת הסמכות לא מתבצעת רק מהרשויות לבית הספר, אלא גם מהמנהל לצוותו: כל מחנך הוא מנהל כיתה הנהנה מתקציב לכיתתו, וכל רכז מנהל תחום מתוקצב. היכולת של בעלי התפקידים בבית הספר לזהות את הצרכים ולהשתמש במשאבים העומדים לרשותם בצורה מושכלת מחייבת למידה והתמקצעות. ניתן להעריך כי התמקצעות זו תעשה את אחד ההבדלים בין בית ספר בניהול עצמי ליתר בתי הספר.

 

הכוונה עצמית, מיקוד וקביעת סדרי עדיפויות

בית ספר בניהול עצמי פועל מתוך הכוונה עצמית: מפתח ומנסח תפיסת עולם חינוכית, מגבש על פיה סדרי עדיפויות ותכנית עבודה ומתאים את שיטות ההוראה למציאות הבית ספרית. על בית הספר להיות מודע לצרכים ולמגבלות המשתנות, לעסוק בלמידה ארגונית מתמשכת וליצור תרבות של צמיחה ושאיפה להתמקצעות ולקדמה. עקרון ההכוונה העצמית מחייב את בתי הספר לפתח מומחיות בתחומים שונים ולפעול כארגון אינטליגנטי, גמיש ומגיב.

 

לעיתים קרובות בית הספר אינו ממוקד ביעדיו, אינו מגדיר לעצמו סדרי עדיפויות ברורים, אלא עסוק באין ספור פרויקטים. לעיתים הדבר נובע מנטייה של בתי הספר לרצות את הגורמים הממונים שר מציעים למנהל משאב מסוים תמורת ישום מיזם כלשהו בבית הספר. נמצא כי מנהלים רבים מעדיפים את "סיר הבשר" ומוכנים לשלם את המחיר הפדגוגי: ויתור על קביעת סדר היום, מימוש סדרי העדיפויות ומתן מענה לצורך האמיתי של בית הספר. בתי ספר אפקטיביים יודעים להציב מטרות ולהגדיר יעדים בהתייחס לתפיסות העולם של בית הספר ולצרכים של קהליו, ולדחות פרויקטים שאינם משרתים את מטרות בית הספר. היכולת לבנות תפיסה חינוכית ומסגרת ערכית משותפת ובהתאם לכך להגדיר את החזון, המטרות והיעדים של בית הספר, מאפשרת לצוות החינוכי לערוך סדרי עדיפויות, להתמקד בעיקר ובחשוב ולהוביל את תלמידיו להישגים המצופים. כדי לאפשר לבתי הספר בניהול עצמי להתמקד בהשגת המטרות ובקדימויות שהגדירו, אימץ בזמנו פרופ' אמנון רובינשטיין, שר החינוך והתרבות דאז, את "חמש הנקודות" של הניהול העצמי:

  • הגדרה בית-ספרית של מטרות פדגוגיות ברורות עבור צוות העובדים;
  • התאמת תכניות הלימודים למטרות הפדגוגיות של בית-הספר;
  • ביצוע משוב פנימי בבית-הספר לצורך קידום אוכלוסיות תלמידים רלוונטיות;
  • הרחבת הסמכויות של בית-הספר בתחום כוח האדם;
  • הגברת העצמאות של בית-הספר בניהול תקציביו.

 

"רבים נוהגים בעקשנות במרדף אחר הדרך שבחרו לעצמם, מעטים במרדף אחר המטרה."

(פרידריך ניטשה)

 

אוטונומיה וסמכות כלכלית - העברת משאבים לרשות בתי הספר
("סל תלמיד")

כדי לאפשר לבית הספר לנצל ביעילות את התקציבים המיועדים לו ולהשתמש בהם בזמן אמת נעשה איגום של המשאבים השונים המוקצים לבתי הספר ממקורות שונים, וזה מועבר ישירות לבתי הספר באמצעות מודל ההקצאה "סל תלמיד". הקצאת הסל מתבצעת על פי נוסחה שקופה, שוויונית ודיפרנציאלית המבטיחה את העמקת יסודות השוויון בין בתי הספר, מכיוון שתקציבי השירותים ותקן השעות מחולקים גם הם על פי מדד הטיפוח של בתי הספר.

 

תקציב בית הספר שקוף וידוע מראש, כך אפשר לתכנן באופן מדוקדק את התשומות הכספיות לטובת הצרכים הפדגוגיים והמינהליים של בית הספר, ולעודד ניצול מלא של התקציב לצורכי התלמיד. היכולת להמיר בין סעיפי התקציב ולהעביר תקציבים לא מנוצלים משנה לשנה מעודדת חיסכון והתבססות על משאבים פנימיים. חיסכון כספי מתאפשר גם מהוזלת עלות הרכישה של מוצרים ושירותים לתלמידים כתוצאה מביצוע תשלומים ישירות לספקים באמצעות תקציב בית הספר. לבסוף, פיתוח מודעות תקציבית ורכישת כלים כלכליים צפויה לעודד את בתי הספר לגייס משאבים נוספים.

 

גבולות הסמכות של "בתי ספר בניהול עצמי"

בד בבד עם האמור לעיל, ישנם כמובן גבולות לסמכות ולאוטונומיה של בתי ספר בניהול עצמי ועליהם הוא מחויב לשמור:

  • תכנית הלימודים הממלכתית הרשמית היא המחייבת.
  • בית ספר בניהול עצמי יפעל על פי חוקי החינוך, התקנות והכללים.
  • העסקת כוח האדם בבתי ספר בניהול עצמי תהיה על פי הסכמי העבודה עם ארגוני המורים או עם ארגוני עובדים אחרים (על פי העניין) ועל פי הנחיות המנהל הכללי של משרד החינוך.
  • מספר שעות הלימוד השבועיות לא יפחת, ואורך יום הלימודים לא יהיה קצר מהנקבע מעת לעת על ידי משרד החינוך.
  • על בית ספר בניהול עצמי לפעול על פי ההנחיות ותחת בקרת הכספים הנהוגה והנקבעת בידי הרשות המקומית ועל פי נוהלי משרד החינוך ומשרד הפנים המתואמים עם מרכז השלטון המקומי.

 

"אני נזהר לא לבלבל בין מצוינות לשלמות. למצוינות - אני יכול להגיע, שלמות - זה כבר עניינו של אלוהים."
מייקל ג' פוקס - שחקן אמריקני (נולד ב-1961)

 

חזרה

 

ג. הנחות היסוד:

הנחות היסוד העומדות בבסיס המעבר של בתי ספר לניהול עצמי הן:

  1. צוות ביה"ס מכיר את צורכי תלמידיו ואוכלוסייתו: לצוות בית הספר היכרות מעמיקה עם תלמידיו ועם צורכיהם. בהינתן לצוות מרחב אוטונומי, משאבים מגוונים, כלים מתאימים והכשרה במקומות הנדרשים, יידע צוות בית הספר להתאים את אמצעי ההוראה לצורכי התלמיד באופן מיטבי.
  2. צורכי התלמידים משתנים: נדרשת גמישות ותגובתיות בהתאמת תכנית ההוראה לצרכים המשתנים של התלמידים. העברת אוטונומיה ומשאבים לרשות בתי הספר צפויה לצמצם נוקשות מינהלית וסחבת בירוקרטית ולשפר משמעותית את יכולת התגובה של בתי הספר לצרכים המשתנים של התלמידים.
  3. הרחבת האוטונומיה הפדגוגית, הניהולית והכלכלית תורמת להעצמתם של מנהלים ומורים, מעמיקה את מקצועיותם ומגבירה את תחושת השייכות, המחויבות, המסוגלות והאחריות שלהם: האוטונומיה תתרום לשיפור יכולת ההשפעה של מורים ומנהלים, לחיזוק שביעות הרצון של מורים ומנהלים ולהפחתת נשירה של מורים חדשים וותיקים.
  4. ניהול עצמי פדגוגי מיטבי מצריך משאבים ותקציבים ומתן מרחב לשיקול דעת בהפעלת המשאבים: איגום של משאבים ממקורות שונים והעמדתם לרשות בתי הספר צפוי לאפשר לבית הספר להפעיל את המשאבים באופן המקדם את מטרותיו בהלימה לצרכים שזיהה ולשפר את יעילות ההקצאה של המשאבים. בית ספר שבידו האחריות התקציבית, יפעל ביתר שיקול דעת וביתר חיסכון בשימוש במשאבים. בית ספר כאמור גם צפוי לפתח מודעות גבוהה יותר ליתרונות בשימוש יעיל במשאבים לטובת יעדים פדגוגיים ולהפנות זמן ותשומות גם לגיוס משאבים נוספים.
  5. מתן אוטונומיה וסמכות לבתי הספר מאפשר גם לדרוש מבתי הספר להיות אחראים ומחויבים לתוצרים החינוכיים של בית הספר, קרי, לפתח 'אחריותיות'  (Acountability) :כל מערכת מינהלית אחראית גורסת כי כפי שניתנת לארגון עצמאות ואוטונומיה, כך הוא צריך להפגין אחריותיות. פיתוח 'אחריותיות' כרוך בדיווח על התוצרים החינוכיים של בית הספר לאור המשאבים השונים שהוקצו ועמדו לרשותו. לשם כך נדרש בית הספר לאסוף נתונים, לנתחם, לעבדם ולגבש תגובה הולמת לצרכים שעולים. אימוץ תרבות ארגונית של אחריות, מחויבות ומתן דין וחשבון על התוצרים החינוכיים אל מול יעדים ברורים שבית הספר הגדיר לעצמו, צפוי לייעל ולכוון טוב יותר את בית הספר להשגת היעדים הללו.

הניהול העצמי על מאפייניו, תפיסתו, משאביו ועקרונותיו מהווה חלון הזדמנויות למינוף בתי הספר ויוצר להם תנאים המגבירים את סיכויי הצלחתם לשפר הישגים, לשפר את האקלים החברתי והחינוכי, ולעמוד בסטנדרטים הנדרשים.

 

חזרה

 

ד .מטרות התכנית
"מעבר בתי ספר לניהול עצמי"

  1. העלאת רמת ההישגים הלימודיים של התלמידים.
  2. הבטחת רווחתם הלימודית, הרגשית והחברתית של התלמידים ומתן מענה מיטבי לצרכים הייחודים של כל תלמיד.
  3. השבחת הניהול של בתיה"ס בכלל והשבחת התחום הפדגוגי בבתיה"ס בפרט.
  4. הגברת המודעות של הנהלות בתיה"ס לכך שהן אחראיות ומחויבות לתפוקות ולתוצאו (אחריותיות) תוך שימוש מושכל במשאבים שהועמדו לרשותן כדי להשיג את מטרותיהן.
  5. הרחבת מעגל השותפים המעורבים בפעילות בבתי הספר והפועלים לקידום החינוך בבתיה"ס.

 

חזרה

 

ה. חזון מינהלת בתי ספר בניהול עצמי:

מינהלת בתי ספר בניהול עצמי פועלת להרחבת הסמכות והאוטונומיה הפדגוגית, המינהלית והתקציבית על מנת לאפשר לבתי הספר לממש את אחריותם.

 

חזרה

 

ו . בתי הספר בניהול עצמי -
השאיפה בהלימה למטרות:

  • הניהול העצמי ישביח את תרבות הניהול של בתי הספר, ויהפוך אותו לארגון אינטליגנטי, לומד, יוזם, מגיב ומעריך את תוצריו. כלל הצוות החינוכי יהיה שותף לקביעת החזון הבית ספרי, המטרות והיעדים. לצוות החינוכי יינתנו מרחבים של אוטונומיה וסמכות, ולבית הספר יהיו מנגנוני למידה ופיתוח מקצועי מובנים.
  • בבתי ספר בניהול עצמי יועצמו המנהלים והמורים. תחושת השייכות, המחויבות, המסוגלות והאחריות של הצוות החינוכי תעלה ותביא עימה מחויבות לשיפור איכות ההוראה בבית הספר. ולהפחתה ניכרת של היעדרויות מורים ושל נשירה של מורים חדשים וותיקים, ובנוסף תעלה שביעות הרצון של באי בית הספר.
  • לרשות בתי הספר בניהול עצמי יעמדו מירב המשאבים המוקצים לבתי הספר ממקורות שונים, למעט הקצאת שעות הלימוד, ייבנו ויוטמעו מנגנונים מתאימים שיאפשרו להם גמישות מרבית בניהול המשאבים הללו במסגרת הגבולות המתבקשים. בתי ספר בניהול עצמי יפעלו ביתר יעילות, חיסכון ושיקול דעת בשימוש ובהקצאה של משאביהם לטובת היעדים הפדגוגיים שהגדירו לעצמם, ויפנו כלים ותשומות זמן גם לגיוס של משאבים נוספים. בתי הספר ישפרו באופן משמעותי את המענים והתגובות לצרכים המשתנים של התלמידים.
  • בתי הספר בניהול עצמי יהוו מוקד מרכזי המשפיע על חיי החברה והקהילה בהווה ובעתיד. יורחבו הגורמים ובעלי העניין התופסים את החינוך כהשקעה, ואלו יפעלו ויסייעו לבית הספר להגשים את מטרותיו. הידוק השותפות בין בעלי העניין ויצירת ממשקים משמעותיים יבטאו את האחריות המשותפת לתפוקות החינוך. לבתי הספר בניהול עצמי יהיה ממשק ותהליך עבודה קבוע, מובנה ומפרה עם המחוז והרשות המקומית לצמיחת בית הספר ולמתן פתרונות פדגוגיים, כלכליים וארגוניים.
  • בתי ספר בניהול עצמי יחזקו 'אחריותיות' ויראו את עצמם אחראים ומחויבים להצלחת כלל תלמידי בית הספר. בתי הספר יאספו נתונים, ינתחום יעבדום, ויתנו דין וחשבון לעצמם ולגורמים הממונים על המשאבים השונים שמוקצים ועל התוצרים החינוכיים המתקבלים מהם.
  • בבתי ספר בניהול עצמי יעלו ההישגים הלימודיים של התלמידים, והזכות והתנאים המיטביים ללמוד ולהתפתח תינתן לכל ילד. בבתי ספר בניהול עצמי תגבר תחושת הערכה ושביעות הרצון מבית הספר של התלמידים, המורים וההורים והאקלים הלימודי, החברתי והרגשי ישתפר משמעותית.

 

חזרה

 

 

 
 
      תאריך עדכון אחרון:  29/07/2012  

עדכוני rss