 | | פרס שר החינוך לנוער מתנדב ע"ש אלעד ריבן |
| | אלעד ריבן נולד בחיפה ב-22 באוקטובר 1994, הוא למד בבית הספר הריאלי בעיר. אלעד הצטרף לתנועת "צופי האש" פאר הכרמל - קבוצת תלמידים מתנדבים אשר הוכשרה לסייע לשירותי הכבאות. כשפרצה השרפה בכרמל, אלעד קיבל את ההודעה על השרפה באמצע שיעור בבית הספר. אלעד מיהר להתקשר לאמו וביקש ממנה שתביא לו את מדי המתנדב ושתסיע אותו למקום, כדי להצטרף לצוות כיבוי שהגיע מעפולה. כשהסתער בגבורה עם לוחמי האש על הלהבות, אלעד היה בן שש עשרה בלבד. אלעד לא חזר אלינו, אך רוח ההתנדבות, הגבורה ואהבת ישראל שהיו בו, נותרו עמנו כסמל לכל הטוב והיפה שיש בכולנו, ובמיוחד בנוער הישראלי. |
| | |
 | | מתנדבים בחינוך |
| | שר החינוך מר גדעון סער, יזם תוכנית חינוכית-ערכית "מתנדבים בחינוך", התוכנית מיועדת למבוגרים המתנדבים במסגרות חינוך פורמליות ובלתי פורמליות כדי לסייע לילדים ובני נוער בקידומם האישי, החברתי והלימודי. מינהל חברה ונוער, בחזונו הקהילתי והערכי, קיבל על עצמו לבנות נתיבים סדירים, הן בהיבטים החינוכיים והן הארגוניים, על מנת לסייע למתנדבים ולמתנדבות במערכת החינוך, לפעול באופן מיטבי, מקצועי ומסודר יותר, החוברת באה לסייע לכל העוסקים במלאכה ולעשותה טוב יותר. |
| | |
 | | הנוער בוחר בערך כדרך |
| | מינהל חברה ונוער אחראי להפעלת מערכת החינוך החברתי-קהילתי בישראל. פעילותו מתמקדת בהכנת בני נוער לחיי חברה ותרבות ולהכשרתם כאזרחים פעילים ומעורבים בקהילה ובמדינה, בבתי הספר ובמסגרות שמחוצה לה. לצורך השגת יעדים אלו, התפתחה לפני כארבע שנים תפיסת "הנוער במרכז העניינים". התוכנית הצליחה להעצים את בני הנוער ופיתחה מודעות בעולם המבוגרים למקומו המרכזי של הנוער ברשות בראייה כוללת. לצורך השגת המטרות נבנתה תשתית ארגונית לאיגום משאבים ולמימוש התפיסה על ידי הקמת מינהלת רשותית לנוער. |
| | |
 | | פיתוח בר קיימא |
| | התוכנית פותחה בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה, נועדה לסייע למערכת החינוך להעלות את המודעות לנושא הקיימות ולהגביר את המעורבות והעשייה של התלמידים בתחום עולם של קיימא. פיתוח בר קיימא מתבסס על ההבנה כי הדור הנוכחי נושא באחריות לסביבה, שאנחנו חיים בה, ואשר הדורות הבאים יחיו בה. אחריות זאת מתבטאת הן בנושאים כלל עולמיים והן בנושאים מקומיים. |
| | |
 | | תורת הפנאי |
| | החוברת תורת הפנאי הינה השלישית בסדרת תוכניות חינוכיות-תהליכיות העוסקות בברור וטיפוח זהות בקרב בני הנוער. ההפעלות בחוברת לא נושאות רק מסר ערכי, אלא טומנות בחובן גם גישה יישומית וכישורי חיים שיהיו נדבך חשוב בעיצוב בוגר בעל כושר חשיבה ביקורתית ואחראית, מודע לבחירותיו הערכיות-תרבותיות ויודע להבחין בין טוב לרע. בוגר שהחלטותיו הערכיות מאתגרות את שעותיו הפנויות גם במעורבות חברתית ובהתנדבות אישית. |
| | |
 | | עיר מתנדבת |
| | אחד מיעדיה המרכזיים של מערכת החינוך בבית הספר ובקהילה הוא לחנך את בני הנוער להיות מעורבים ופעילים בבית הספר, בקהילה, בתנועות הנוער ובחברה ככלל. תוכנית זו מצטרפת אל התכניות החינוכיות ערכיות המוטמעות במערכת החינוך בבית הספר ובקהילה ומחזקת את הבסיס הערכי של ההתנדבות כאוח רחיים. זוהי תוכנית מערכתית המתקיימת ברשות בכל המסגרות החינוכיות בבית הספר ובקהילה, רצף פעילות התנדבותית לכל ילד וילדה החל מגן הילדים ועד כיתה י"ב ויוצרת שפה של ערכים באמצעות תהליכים על העצמה אישית. |
| | |
 | | בית חינוך כמשפחה - שולחן עגול |
| | בית ספר, אשר לו הזכות להיקרא "בית חינוך", דורש השקעה מרובה מכל קהילת בית הספר, הורים - מורים - תלמידים. המשימה המוטלת על קהילת בית הספר כבדה ביותר, כדי שכל תלמיד יוכל לממש את עצמו ואת הייחודיות שבו, וכל זאת לא על חשבון הזולת. אך אנו מלאי אמונה כי גם אם הדרך בתחילתה קוצים - סופה הצלחה ונחת. לשנה"ל תשע"א קבע מינהל החינוך הדתי יעד לכלל המערכת: "בית חינוך כמשפחה". לקראת ימי היערכות במוסדות החינוך אנו מציעים תוכנית ובה שלוש אפשרויות למעגלי דיון בנושא תרבות הפנאי בהיבטים שונים. |
| | |
 | | הנוער במרכז העניינים מבחר יוזמות רשותיות |
| | החינוך הבלתי פורמאלי הולך ותופס מקום מרכזי בשיח
החינוכי שמשרד החינוך מקדם. היוזמה "הנוער במרכז
העניינים" מאפשרת לכל רשות לתפור את חליפתה ולגבש
כלים המתאימים לטיפול בנוער, בסיוע ובליווי של משרד
החינוך. חוברת זו פורסת יוזמות חינוכיות-חברתיות פרי
העשייה של שנת פעילות ראשונה של "הנוער במרכז
העניינים" ברשויות. |
| | |
 | | הנוער במרכז העניינים |
| | התוכנית מיועדת לעבודה עם הרשות המקומית. מטרותיה של התוכנית לפתח מעורבות ומנהיגות של בני נוער. יצירת מעורבות ואחריות יישובית ליצירת מענה לבני הנוער משעות הבוקר עד שעות הערב ופתוח מיזם רשותי שיבוא לידי ביטוי את שיתוף הפעולה בין כל הגורמים בישוב.
|
| | |
 | | טיפוח קשר משמעותי עם ההורים בבית הספר העל-יסודי |
| |
מערכת החינוך רואה בהורים שותפים בתהליך החינוכי המתרחש בביה"ס. התוכנית מציעה לביה"ס מבחר צעדים לטיפוח קשר משמעותי עם ההורים המושתת על דיאלוג מתמשך מתוך כבוד הדדי. בתוכנית הצעת מהלך לניסוח אמנה בית ספרית בין הורים וצוות בית הספר והצעות מגוונות לאספות הורים. |
| | |
 | | חברים |
| | החברה הישראלית בהיותה חברה קולטת עליה מתאפיינת בהבדלים הרבים שבה וברב-גוניות כמעט מכל בחינה אפשרית: לאומית, דתית, לשונית, עדתית, סוציו-אקונומית וגזעית. השילוב החברתי והצועך בהשתייכות נמצאים במוקד התודעה של בני הנוער והם עסוקים בהם יותר מקבוצות גיל אחרות. מטרת החוברת: פיתוח זהות אישית וחברתית ותחושת השתייכות של בני נוער ממשפחות עולים לחברה הישראלית באמצעות שיח רב תרבותי ויצירת חזון חברתי ישראלי לבית הספר. |
| | |
 | | תוכנית ליבה לשעות חינוך בכיתות ז'-י"ב לטיפוח שייכות, מימוש עצמי ומעורבות חברתית |
| | מטרת התוכנית לסייע למחנכים בתכנון התערבות חינוכית מודעת ומושכלת, המטפחת תפיסה ערכית, רגישות חברתית והתנסות במעורבות חברתית. תוכנית הליבה מותאמת לכל שכבת גיל על פי מאפייניה הייחודיים. יש בה הצעות לפעילות בשעת חינוך קבועה במערכת, ותכניה ונושאיה מובנים ומתפתחים בהדרגה. |
| | |
 | | אתגרי הנוער לקראת שנת היובל של מדינת ישראל |
| | בחודש שבט תשנ"ז התקיים הכנס המסורתי של מינהל חברה ונוער שעמד בסימן: אתגרי הנוער לקראת שנת היובל של מדינת ישראל. בכנס התקיים רב שיח בלתי פורמלי של עמיתים וסיור בתערוכת ההישגים של המינהל ואנשי השדה. החוברת מכילה מבחר מדברי המרצים שהשתתפו בכנס. |
| | |
 | | גם בכביש תהיה בן אדם |
| | מטרת התוכנית לטפח אצל בני הנוער אחריות אישית ונורמות חברתיות, הבאות לידי ביטוי כאשר הם הולכים ברגל, נוסעים או נוהגים. בהפעלות מושם דגש על ההיבטים הרגשיים, החברתיים - ערכיים וההתנהגותיים במטרה לעורר מודעות, מעורבות ומחויבות לנושא, והתנהגות הולמת בכביש. |
| | |
 | | מעורבות שותפות ואחריות |
| |
מעורבות, שותפות ואחריות של ההנהלה, המורים והתלמידים בחיי בית הספר העל יסודי אמנה המציגה בצורה מפורטת ושיטתית את חובות התלמידים וזכויותיהם, מסייעת ביצירת אווירה תומכת ופתוחה בבית הספר ומעניקה תחושת שותפות למורים, לתלמידים ולהורים.
|
| | |
 | | ישראלי ובשבילי |
| | לתנועות הנוער נועד משקל מרכזי ומכריע בעיצוב דמותה של מדינת ישראל. האמונה בדרך ולהט הנעורים הניעו כל תנועת נוער לפי דרכה - להשפיע על האקלים התרבותי חברתי שלנו כדי שנהיה איכפתיים יותר, תורמים יותר וחושבים פחות על עצמנו. חניכי תנועות הנוער קיבלו עליהם אתגרים ומשימות בכל התחומים להם נדרשו. החוברת מיועדת למחנכים, לעובדי נוער וקהילה ברשויות המקומיות, לקומונרים ולמדריכים בתנועות הנוער |
| | |
 | | מחויבות אישית - מעורבות בקהילה תוכנית חינוכית |
| | התוכנית "מחויבות אישית" הינה תוכנית חינוכית ערכית המתבססת על למידה התנסותית בשתי מערכות שונות: בבית הספר ומחוץ לכותלי בית-הספר - במוסדות ואירגונים בקהילה. מטרתה העיקרית היא להכין את התלמיד להשתלבות בחברה הדמוקרטית הבוגרת - כאזרח מעורב ופעיל, המוכן לתרום לשיפור איכות החיים בקהילה בפרט ובמדינה בכלל. |
| | |
 | | בית הספר הקהילתי העל-יסודי |
| | בפרסום זה נכללים שלושה פרקים: בפרק הראשון הסבר על מהותו של בית הספר הקהילתי, בפרק השני תיאור שלבי הביצוע וההתארגנות של בית הספר הלכה למעשה ובפרק השלישי דוגמאות להפעלות שעשויות לסייע למורים ולרכזים ליצור מעורבות של כל אוכלוסיות הפרוייקט. החומר בחוברת זו מבוסס על יחידות שפותחו על ידי אקשטיין חנה, בצר רבקה, זוהר אילנה, יצהר רות, שנער מירה. |
| | |
 | | הלב אומר תודה - מערכת החינוך מצדיעה לכוחות הביטחון |
| | בימים קשים אלה, אחת הדרכים להתמודדות עם המצב היא השתתפות בעשייה. ניתן לבחון את חשיבותה של הבעת ההוקרה והתודה מכמה היבטים: ראשית, "למי תודה" - לעורר מודעות לעצם הפעילות של הגורמים שהזכרנו קודם ולעומס האדיר המוטל על כתפיהם. שנית, "תודה על כל מה שנתת" - לגבש את תחושת הכרת התודה של התלמידים לכל אלה שעושים לילות כימים למען ביטחוננו ושגרת חיינו. ושלישית, "יחד כל הדרך" - להרחיב בדרכים שונות את שותפי מעגל העשייה. |
| | |
 | | עת לאהוב - מי שמעביר - מאיר |
| | תוכנית חינוכית המבוססת על קריאה לכל בפרט לאזרחי ישראלובפרט לבני נוער להירתם ולעשות מעשה למען האחר, מעשהשכל אחד יכול לעשות ואשר יהווה חוליה בשרשרת מסועפתשל נתינה וקבלה, שתהפוך את כולנו שותפים לעשייה חברתיתמשמעותית. כדי לקדם את הרעיון הופקו גלויות תחת הכותרת"מי שמעביר - מאיר" ובני הנוער ימלאו אותן וישלחו אותן.באתר ניתן למצוא רעיונות והצעות להתנדבות וכן מאגר שלסיפורים אישיים המתעדים את העשייה. |
| | |
 | | מכינה לשילוב חברתי - לכיתות ז' בחטיבת הביניים |
| | המכינה לשילוב היא מסגרת חינוכית המתקיימת בחופשת הקיץ והמיועדת לבוגרי כיתות ו' העוברים לחטיבות הביניים (ניתן להפעילה גם בכיתות י' בכניסה לחטיבה העליונה). את המכינה מוביל הרכז לחינוך חברתי. מומלץ לקיים אותה בשבוע האחרון של חופשת הקיץ, במשך 6-4 ימים, על ידי מחנכי הכיתות ובסיוע מדריכי חוגים. הפעילות מתרחשת בעיקר בין כותלי בית הספר, במשך כ- 5 שעות בכל יום |
| | |
 | | מעולה לעולה כוחנו עולה?! |
| | ערכה הכוללת הצעה לפעילות שבמרכזה הקמת"ועדת חקירה ממלכתית" שחברים בה כל תלמידי הכיתהואשר מטרתה לברר את השאלה באיזו מידה העלייה לארץישראל אכן תרמה ותורמת לחיזוק מדינת ישראל. התלמידיםנחלקים לצוותים שכל אחד מהם בודק ומציג היבטים שוניםשל הנושא, כמו: היבט חברתי, מדיני, כלכלי ועוד. הערכהכוללת מהלך מפורט של הפעילות וכן דפי משימה לצוותים השונים.יצא בשיתוף עם מרכז גלילי בשנת 1995. |
| | |
 | | מעלים באקלים |
| | התוכנית פותחה כמענה לקולות שעלו מהשדה ואשר ביטאו צורך בתוכנית חינוכית שתסייע לבתי הספר לפעול לשיפור האקלים החברתי, כבסיס לפעילות החינוכית והלימודית של בית הספר. מטרות התוכנית הן: לברר עם הצוות החינוכי שאלות וסוגיות בנושאי חינוך אשר עמם הוא מתמודד, לאתר צרכים ייחודיים של בית הספר בנושא האקלים החינוכי ולתת בידי הצוות החינוכי תכנים ומתודות העשויים לסייע בידו בטיפוח האקלים החינוכי בבית הספר. התוכנית שמה דגש על תהליכי המשוב וההערכה הבית ספריים ועל תפקידם בשיפור האקלים הבית ספרי. |
| | |
 | | חברת תלמידים פעילה ויוזמת |
| |
התוכנית מתחילה ביום שלאחר הבחירות ועוסקת בציבור הבוחרים. לאחר שתם תהליך הבחירה והוקם הגוף הנבחר מועצת התלמידים , על התלמידים להיות מודעים לחובותיהם ולזכויותיהם כבוחרים. פעילותם של הבוחרים באה לידי ביטוי בבקרה ובמעקב אחר פעילותו של הגוף הנבחר, קבלת דיווח על יוזמות ועל פעילויות ומתן משוב. מועצת התלמידים הינה גוף נבחר, משמעותי וחשוב בבית הספר, אך היא מצליחה להפעיל רק מספר קטן יחסית מכלל התלמידים. התוכנית מתכוונת לעודד את כלל התלמידים - אלו שלא העמידו את עצמם לבחירה ואלו שלא נבחרו למועצת התלמידים- ליזום ולפעול. |
| | |
 | | מעורבות הורים בבי"ס קהילתי על יסודי |
| | תוכנית המיועדת להפעלה בבתי ספר קהילתיים ואשר באה לעגן את מערכת הקשרים בין בית הספר ובין ההורים, כדי לשלבם בתחומים שונים של עשייה חינוכית. בתוכנית מוגדרים גבולות שיתוף הפעולה ותחומי העשייה המשותפים, באופן שיהלמו את ה"אני מאמין" הבית ספרי ויסייעו לבית הספר להגשים את מטרותיו החינוכיות ולהיות גורם משמעותי בחיי הקהילה. |
| | |
 | | עם הפנים אל הקהילה |
| | בחוברת זאת מתוארים הקמתו וניהולו של בית הספר ביישוב קטן ושלבי המעבר שלו לתפיסה הקהילתית. בית הספר הקהילתי מחפש ואף מוצא דרכים נאותות לקיים שותפות בין מורים, תלמידים הורים וחברים אחרים של הקהילה, בהנחיית מפקחים ומנחים של מינהל חברה ונוער, תוך ניצול הדדי של משאבי בית הספר והקהילה. |
| | |
 | | נוער הורים ורמזורים |
| | תוכנית לחינוך לבטיחות בדרכים לבתי ספר קהילתיים על יסודיים. התוכנית מפגישה הורים וילדיהם לדיאלוג וללמידה חווייתית בנושאי הבטיחות בדרכים - נושאים היוצרים לא אחת מתח וקונפליקט בין מבוגרים למתבגרים. |
| | |
 | | על נתינה ועל קבלה |
| | החוברת מציעה למורה, למחנך ולמדריך כמה פעילויות להפעלה, צרור רעיונות לפעילויות, רשימת גופים וארגונים המסייעים בקליטת בני נוער ובטיפול בעיוורים ובחירשים ורשימות חומרי עזר והדרכה המצויים במרכז ההדרכה המחוזיים של מינהל חברה ונוער, להפעלה במסגרות בית-ספריות ובמסגרות חוץ בית- ספריות. |
| | |
 | | עת לאהוב - כל ישראל ערבין זה בזה |
| | חוסנה של חברה נבחן ביכולתה לבטא את הכוחות החיוביים שבה- גיבוי, אהבה, "פרגון", נכונות לסיוע ותמיכה. את אלו יש לתרגם לדרכי פעולה המחזקות את הסולידריות החברתית, בבחינת "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק" (ישעיה מ"א 6). בחוברת זו מובאות הצעות מגוונות ופעילויות של ילדים ובני נוער ברוח זאת במעגלי עשייה רחבים למען הקהילה והחברה לאורך כל השנה. |
| | |
 | | "תו התקן" למוסדות הקולטים בני נוער |
| | חוברת המציגה את התנאים שצריכים להתקיים במוסד הקולט תלמידים במסגרת התוכנית "מחויבות אישית - שירות לזולת", כדי לאפשר לתלמיד למידה התנסותית בעלת משמעות ערכית ציבורית. |
| | |
 | | עקרון ומעשה - בית ספר קהילתי על יסודי |
| | חוברת הדרכה להפנמת הערכים הקהילתיים שלאורם פועל בית הספר הקהילתי. |
| | |
 | | האדם והתעשייה |
| | החוברת מציעה למחנך ולמדריך מבחר הפעלות בנושא, שבהן האדם עומד במרכז הדיונים. ההפעלות מזמנות במה לבחינת שאלות ודילמות הקשורות לאדם בתעשייה. בחוברת שני פרקים: פרק א' מציע הצצה לעולם התעשייה והייצור ופרק ב' מציג דילמות וערכים הקשורים לתעשייה. לבחירת המנחה שיבצנו בחוברת קטעים מהמקורות היהודיים בצד חוקי הכנסת, מאמרים וקטעי עיתונות שמטרתם לחשוף את בני הנוער למגוון הבעיות שהנושא מעורר. בני הנוער ייחשפו למגוון דעות בנושאים שנויים במחלוקת, כדי לאפשר להם לבחון נקודות מבט שונות ולהכיר נימוקים שונים בכל נושא. התוכנית מודולרית. |
| | |
 | | תיירות 2000 |
| | התוכנית המוצעת כוללת שלושה פרקים: פרק ראשון - חשיבותה של התיירות למדינת ישראל. פרק שני - ישראל ארץ מושכת תיירות. פרק שלישי - הכנסת אורחים. בתוכנית 4 פעילויות: פעילות מס' 1 מתייחסת לעמדות המשתתפים כלפי התיירות. פעילות מס' 2 מנסה לברר את השפעתה של התיירות על תחומים שונים במדינה. פעילות מס' 3 מתייחסת ליתרונות היחסיים של מדינת ישראל על פני ארצות אחרות ופעילות מס' 4 מתמקדת במפגש של בני הנוער הישראליים עם התיירים המגיעים ארצה. |
| | |
 | | ערבות ומעורבות |
| | בתוכנית החינוכית "ערבות ומעורבות - כל ילדה שווה, כל ילד שווה", מוצעים שני צירים מרכזיים: א. בירור ערכי ב. עשייה בפועל. שני נושאים מרכשיים באים לידי ביטוי בבירור הערכי: 1. המשמעות של להיות אזרח, 2. צדק חברתי ושוויון הזדמנויות ב. עשייה בפועל - עם הפנים לעשייה חברתית - הבניה אופרטיבית. התוכנית בנויה באופן מודולורי, ומיועדת להפעלה במסגרות הבית ספריות והחוץ בית ספריות. |
| | |
 | | מגמות וכיוונים |
| | חוברת מס' 3 של מגמות וכיוונים מוקדשת כולה לנושא החינוך הקהילתי בכלל ובית ספר הקהילתי בפרט. פותח את החוברת מאמר הסוקר את התפתחותו של בית הספר הקהילתי העל יסודי בארץ בתום עשר שנים לניסוי. כמו כן כוללת החוברת תמצית וסקירה של מאמרים שראו אור בפרסומים מקצועיים, בעניין התפתחותו של בית הספר הקהילתי בארה"ב בשישים השנים האחרונות, מאז התחיל פרויקט מוט-מנלי בפלינט מישיגן. במאמרים יש התייחסות לחשיבותה של בניית קהילה וטיפוח שייכות לקהילה. |
| | |
 | | נאמני ניקיון |
| | בהפעלה זאת פונים אל בני הנוער ומציעים להם לקבל תפקיד של "נאמן ניקיון" ולפעול ברמות שונות, כל אחד לפי בחירתו האישית, כדי שנחיה בארץ נקייה. |
| | |
 | | המלצות הועדה למעורבות ולמחויבות חברתית, קהילתית ואזרחית |
| |
המלצות הועדה שבראשות מנהל מינהל חברה ונוער כוללת הנחות יסוד, עקרונות עבודה ודרכי הערכה כדי להעלות בהתמדה את מספר התלמידים מכיתות ד'-י"ב הנוטלים חלק בפעילות התנדבותית ובמעורבות חברתית. הועדה ממליצה להכשיר את הצוותים החינוכיים בביה"ס וברשויות לקראת הפעלת תוכנית חינוכית ערכית בביה"ס. |
| | |
 | | עמ"ן - עיר מתנדבת נוער |
| | תוכנית עמ"ן מסייעת ליישובים ברחבי הארץ להקים מרכז המהווה מוקד לכל הארגונים והמוסדות ביישוב העוסקים בהתנדבות. מטרות התוכנית: לעודד ולהרחיב את פעילויות ההתנדבות של בני נוער ולמען בני הנוער, לטפח מנהיגות מתנדבת צעירה מתוך ראייה הוליסטית של צורכי הקהילה. המרכזים מופעלים באחריות הרשויות המקומיות בסיוע הג'וינט |
| | |
 | | תוכנית שח"ף |
| |
התוכנית מציעה לילדים ולבני נוער גילאי א'-ט' מסגרות ופעילויות, שיאפשרו להם לפתח את זהותם האישית והחברתית, להקנות להם ערכים, כלים ומיומנויות לניצול מושכל של שעות הפנאי בהווה ובעתיד. לביצוע התוכנית הוצעו מספר דגמים הפועלים על בסיס ההצטרפות החופשית של הילדים. חלק גדול מהפעולות מונחה על ידי קבוצות מנהיגות צעירה בהנחיית המינהל. |
| | |
 | | בשביל הזכויות |
| |
חוברת זו משירה מבט אל זכויות התלמידים בצד זכויות צוותי החינוך - כמנחה מערכות יחסים מורכבות לבניית הסכמות תוך דיאלוג שיטתי על הערכים המובילים את כולנו, דרכים ליישומם ובניית קודים התנהגותיים המחייבים את באי בית הספר. בחוברת מוצעות פעילויות במציאות של חברה מרובת תרבויות וזהויות, המכבדות את ההשתייכויות השונות תוך הכרה ולמידה של הזכויות הנובעות מכך. אם זאת נקודת המוצא הבסיסית היא התלמיד ו/או התלמידה, כאדם וכאינדיבידואל וההכרה בזכויותיו. |
| | |
 | | טוהר הבחינות |
| | ההעתקות בבחינות הן תופעה רווחת בארץ שהפכה לנגע שלא ניתן להתעלם ממנו. מעבר לשאלת היקף הנגע וחומרתו עומדת השאלה: מהי עמדתם הנורמטיבית של תלמידים בפרט ושל החברה בכלל כלפי התופעה. מן הראוי שכל התייחסות לבעיית ההעתקות תכלול לצד ההיבט המוסרי של הרמאות בבחינות, גם את העובדה שתלמידים בוחרים בהעתקה בבחינות כמוצא מהיר וקל לפתרון שורה של בעיות הנובעות מאי עמידה בדרישות הלימודיות, ובכלל החשש מהכישלון כשלעצמו, וחשש גדול שלכישלון יהיו תוצאות מרחיקות לכת שישפיעו על עתידם. |
| | |
 | | לאורו נלך |
| | התוכנית לאורו נלך נועדה לתת בידי הצוות החינוכי כלים ומתודות העשויים לסייע לו בהטמעת התוכנית, ומקנה לרכז התוכנית כלים ומיומנויות שיסייעו לו להתמודד עם מגוון התפקידים שעליו למלא מעצם היותו רכז התוכנית. התוכנית באה לחזק את ידי העוסקים במלאכת ההתנדבות לקראת יצירת חברה טובה ואיכותית יותר. |
| | |
 | | ברית חיים |
| | "ברית חיים" - פרוייקט לבני הנופלים ולאחי הנופלים במערכות ישראל. ערכה למדריך הכוללת פעילויות חברתיות-ערכיות לפרוייקט ברית חיים |
| | |
 | | הכנת בני הנוער לקראת יציאתם למשלחות לחו"ל |
| | משלחות של בני נוער ומבוגרים יוצאות לחו"ל במסגרות יצוגיות דרך המועצה לחילופי נוער ובמסגרות מגוונות אחרות. במהלך השנים הצטבר נסיון רב והתברר כי משלחות ,אשר יצאו ללא הכנה או עם הכנה חלקית לא הפיקו את המיטב מהנסיעה. לעיתים אף התעוררו קשיים ובעיות בתפקוד המשלחת, ביחסים בין חברי המשלחת לבין עצמם וביחסים בינם לבין המארחים. התעורר צורך בבניית תוכנית השתלמות לקראת היציאה למשלחת. בדיונים שהתקיימו בין נציגי המועצה לחילופי נוער ומינהל חברה ונוער גובשה תוכנית ההשתלמות המוצגת לפניכם. |
| | |
 | | פעיל בכל גיל |
| | תוכנית לעידוד פעילות בין-דורית למען הקהילה.
התוכנית מתבצעת בשיתוף עם מספר גופים:
משרד החינוך - המחלקה לבתי ספר קהילתיים
ומחויבות אישית במינהל חברה ונוער, משרד
העבודה והרווחה - השירות לזקן, אשל - ג'וינט,
חברת המתנ"סים - המחלקה לאזרחים בוגרים
והמחלקה להנהלה ציבורית ומתנדבים. |
| | |
 | | אות הפעיל המצטיין |
| | שורה של חוברות שיצאו מדי שנה, ובכל אחת מהן מוצגים נערים ונערות שפעלו במגוון תחומי הפעילות של מינהל חברה ונוער והצטיינו בכך באופן מיוחד מבחינת משך הפעילות ואיכותה גם יחד, ועל כך מוענק להם אות הפעיל המצטיין הארצי לאותה שנה, במהלך טקס פתיחת אירועי חודש הילדים והנוער שמתקיים בבית הנשיא בחסות רעיית הנשיא.
|
| | |
 | | חשוב תעשיה |
| | החוברת שהוכנה בשיתוף עם התאחדות התעשיינים בישראל מתכוונת להביא למודעות בני הנוער את נושא התעשייה על כל מרכיביו ולטפח ערכים כמו: יוזמה, אחריות, אמינות , מחויבות ושאיפה לאיכות. |
| | |
 | | מדריך לתחומי פעילות של תלמידים בקהילה |
| |
המדריך מציג מגוון תחומי פעילות לתוכנית החינוכית מחויבות אישית - שירות לזולת", המופעלת בבתי ספר על יסודיים. מטרת התוכנית היא לאפשר לתלמיד להתנסות בפעילות בחברה הבוגרת ולהכשירו להיות מעורב בקהילה שבה הוא חי ולתרום לה. |
| | |
 | | מחויבות אישית שירות לזולת |
| | תוכנית מחויבות אישית מזמנת לתלמידים שדות התנסות ,שיאפשרו להם לתרום לחברה ולהגיע לתחושת סיפוק אישי. כמו כן היא מסייעת לתלמיד לעמוד על נטיותיו, יכולתו ומגבלותיו ומחזקת את תחושת השייכות שלו לקהילתו. |
| | |
 | | מידעון לתחומי פעילות של מוסדות הקולטים בני נוער |
| |
מידעון זה מציג מגוון תחומי פעילות לתוכנית החינוכית "מחויבות אישית - שירות לזולת", המופעלת בבתי הספר העל יסודיים כחלק מתוכנית הלימודים. |
| | |
 | | תרבות של זכויות |
| | התוכנית מציעה ליצור מערכת חינוכית לימודית אחרת, בה הילדים יכולים לעצב את חייהם לאור ערכים אזרחיים שוויוניים. הערכים המודגשים בתוכנית הם: הזכות לדעת את זכויותי, הזכות להישמע, חירות הביטוי, חירות החשיבה, הזכות להליך הוגן וצדק חברתי. התוכנית מחייבת הכלה וקבלה של כל התלמידים, ללא הבדל מגדר, מוצא, ציונים, התנהגות או כל גורם אחר. |
| | |
 | | בונים הסכמות בחינוך |
| | התוכנית פועלת ליציאת מעגלי הידברות בין כל הקבוצות במוסד החינוכי וחותרת לקבלת החלטות המוסכמות על כל השותפים (מורים, הורים ותלמידים) מתוך כבוד הדדי ושמירה על זכויותיהם. התוכנית שמה דגש על עיצוב מערכת נורמות להתנהגות בחברה, לשיפור דרכי התקשורת הבינאישית ולשיפור דרכי הלמידה-הוראה בביה"ס. |
| | |
 | | חודש הילדים והנוער |
| |
אירועי החודש נפתחים בטקס בבית הנשיא בנוכחות שר החינוך, מנכ"ל המשרד ומנהל מינהל חברה ונוער. אירועים שונים מתקיימים ברחבי הארץ ומגיעים לשיאם בטקס חלוקת אות הפעיל המצטיין בתחומים שונים. הפרסים ניתנים לבני נוער, שנבחרו לאחר תהיך ארוך, שתחילתו ביישוב, המשכו במחוז ושיאו ברמה הארצית. |
| | |