עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
 

"חמישה עשר בשבט הוא ראש השנה למעשר האילנות"
(רמב"ם סדר זרעים, הלכות מעשר פרק שני פ"א)

 

על סדר היום

עם הפנים לכנסת - לציון יום הולדתה החל בט"ו בשבט 
הנטיעה ומשמעות ההשוואה אדם עץ - חמ"דת גיליון מס' 61 
מקורות בירוק - איכות הסביבה במחשבה היהודית - חמ"דת גיליון מס' 85
שנה טובה לירוקים - לקראת ט"ו בשבט ושבוע שמירת הטבע - גיליון מס' 62


מבחר פעילויות:
הפעלה מס' 1: גלגולו של חג - ט"ו בשבט 
הפעלה מס' 2: יש לי יום יום חג - כרזה לחג

 

 

תעודת זהות של החודש

''שבט'' חודש הוא החודש החמישי בלוח העברי בשנה המתחילה בחודש תשרי, או החודש האחד עשר בשנה המתחילה בחודש ניסן "...לעשתי-עשר חדש, הוא-חדש שבט" (זכריה א, ז). ראש חודש שבט מוזכר בתורה כיום שבו משה רבנו פתח בדברי מוסר לכלל ישראל, בטרם מותו ככתוב בתורה: "ויהי בארבעים שנה, בעשתי-עשר חדש באחד לחדש; דבר משה, אל- בני ישראל, ככל אשר צוה יהוה אתו, אלהם"(דברים א' ג')


מקור שם החודש ומשמעויותיו: מקור השם בבלי - "סבטו" מלשון "מכה", על שם הרוחות הנושבות בו. יש הטוענים כי שם החודש הוא מלשון "ענף זמורה", המסמל את פריחת האילנות בחודש הזה.


מאפייני החודש: שבט הוא חודש, שחורף ואביב נפגשים בו - הוא הגבול בין שיא החורף לראשית האביב. שבט הוא חודש מלא בן שלושים יום. בחודש שבט חל יום ט"ו בשבט - חג חקלאי, המכונה גם "ראש השנה לאילנות". במקור זה היה תאריך שקבע את תחילתה של שנת מס חדשה. יום זה ציין את המועד בו הפרישו החקלאים ישבו בארץ ישראל מעשר לכוהנים, ללוויים ולעניים(מעשר הינו החלק העשירי מתנובת השדה). יום ט"ו בשבט הבדיל בין שנת מעשרות אחת לשניה. כפי שמסביר הרמב"ם בספרו "יד החזקה": "אין תורמין מפירות שנה זו על פירות שנה שעברה, ולא מפירות שנה שעברה על פירות שנה זו. ואם תרם אינה תרומה, ... וט"ו בשבט ראש השנה למעשרות האילן"..

 

ט"ו בשבט: המקור הקדום שבו מוזכר החג בשמו, מופיע במשנה במסכת ראש השנה כאחד מארבעה ראשי שנה הפותחים מעגל שנתי בלוח העברי. "ארבעה ראשי שנים הם: באחד בניסן ראש השנה למלכים ולרגלים; באחד באלול ראש השנה למעשר בהמה; באחד בתשרי ראש השנה לשנים לשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות; באחד בשבט ראש השנה לאילן, כדברי בית שמאי, בית הלל אומרים - בחמישה עשר בו". (מסכת ראש השנה פרק א משנה א) וההלכה היא לפי בית בית הלל. חכמים הגיעו למסקנה כי יום ט"ו בשבט הוא בערך היום בו מפסיק העץ לינוק ממי השנה החולפת ומתחיל לשתות ממי השנה החדשה. מכאן נולדה האמונה כי יום זה הוא יום הדין של האילן ובו יקבע גורלו כפי שגורלם של בני אדם נקבע ביום ראש השנה. מועד הפיכתו של ט"ו בשבט לחג אינו ברור. יש שמשערים כי היה זה כבר בתקופת המשנה, ויש המאחרים זאת עד למאה ה-16, שבה נחוג מועד זה על-ידי מקובלי צפת. חכמי הקבלה בצפת הנהיגו סעודה מיוחדת שבה אמרו דברי תורה, שתו ארבע כוסיות יין אדום ולבן ואכלו משלושים סוגים של פירות לטקס הם קראו "סדר ט"ו בשבט". מנהג אכילת פירות היווה ביטוי לזיקה ולקשר של יהודי הגולה לארץ ישראל והתפשט בכל קהילות הגולה. המנהג מופיע גם בספר "חמדת הימים" שהתפרסם במאה ה-17, בו נקבע סדר מיוחד לט"ו בשבט שנדפס גם בספר נפרד, בשם "פרי עץ הדר", שזכה לתפוצה רחבה.

 

בתקופת התחייה הציונית,כאשר עם ישראל החל לשוב לארץ התווספה ליום ט"ו בשבט משמעות לאומית והחג הפך להיות חג הנטיעות, כביטוי לקשר בין עם ישראל לאדמת הארץ. עם הקמת המדינה לקחה על עצמה "קרן קיימת לישראל" את מלאכת ייעור הארץ.

 

מזל החודש: מזלו של החודש הוא דלי - סמל לבורות המים המלאים והדליים שבהם היו שואבים את המים, כדי להשקות את העצים ואת הנטיעות.

החודש בטבע: חודש שבט מסמל את תחילת השנה החקלאית הטבעית של האילן. לקראת סוף חודש שבט מתמעטים הגשמים, עליית הטמפרטורות מגבירה את קצב הגידול של הצמחים ומתחילים להופיע סימני האביב. מיום ליום מתרבים פרחי - הבר ובסוף החודש משתרעים כבר מרבדים של פרחי שדה והארץ מתחילה להתכסות בכלניות, בנרקיסים, ברקפות ובשאר פרחי אביב בשלל צבעים. העצים מתחילים ללבלב, עצי ההדר מתחילים להנץ פרחים "השקדיה פורחת ושמש בה זורחת". הכל מבשר את בו האביב כדברי יהודה אלחריזי: "שבט מעוז לכל איש ומבט הוא מן היגונים מפלט...האפיקים על הארץ יפוצו ונחלים על רצפת שש ירוצו והארץ תוציא צמחיה...והשמש תקרב והאור יערב...".

 
הידעת?!

ג' שבט תרצ"ג (30.1.1933 ) - נוסד מפעל "עליית הנוער" להעלאת ילדים יהודים ארצה, תחילתו באגודת "עזרת הנוער היהודי" שהוקמה בגרמניה, ביוזמת רחה פרייאר עם עליית הנאצים לשלטון, על מנת להציל צעירים יהודיים מגרמניה הנאצית. ב- 1934 הקימה הסוכנות היהודית את "עליית הנוער" בהנהלת הנרייטה סאלד.
ג' שבט תרמ"ז (28.1.1887 ) - נולד ארתור רובינשטיין, מגדולי הפסנתרנים במאה ה-20, אשר תרם רבות לפיתוח החיים המוסיקליים בישראל.
ד' שבט תשמ"ד (8.1.1984 ) - נפטר ר' ישראל אבו חצירא, הוא ה "באבא סאלי", מגדולי מנהיגי יהדות מרוקו בארץ.
ד' שבט תש"ח (15.1.1948 ) - מחלקת פלמ"ח בת שלושים וחמישה לוחמים - הל"ה שיצאה לעזרת גוש עציון הנצור, נתגלתה ולוחמיה נפלו בקרב גבורה. קיבוץ נתיב הל"ה קרוי על שמם.
ה' שבט תר"ץ (3.2.1930 ) - החלה העלייה החמישית לארץ, עלייה בעלת אופי לאומי- מדיני שנמשכה עד 1939. זו הייתה הגדולה בעליות: למעלה מ-200,000 יהודים.
ה' שבט (4.2.1968 ) - הוכרזה כנעדרת הצוללת "דקר" אשר נעלמה בדרכה מבריטניה לישראל, כאשר על סיפונה 69 אנשי צוות, השדר האחרון מהצוללת נתקבל בליל ה- 26.1.6.

ח' שבט (15.1.1970 ) - נפטרה לאה גולדברג, משוררת, סופרת וכלת פרס ישראל.
י' שבט תקמ"ב ( 1782 ) - נפטר ר' שלום שבזי מגדולי משוררי יהדות תימן.
י' שבט תרמ"ב (1882 ) - נוסדה תנועת ביל"ו - "בית יעקב לכו ונלכה" בקרקוב שברוסיה על ידי צעירים יהודיים שחבריה דגלו בעלייה לא"י, התיישבות והחייאת הלשון העברית.
ט"ו בשבט - ראש השנה לאילנות חג טבע הנקרא על שם היום שבו הוא חל. 
ט"ו שבט תרפ"ה (1924) - נפתח הטכניון בחיפה.
ט"ו שבט תש"ט (14.2.1949 ) - נוסדה הכנסת הראשונה - בית הנבחרים והרשות
המחוקקת של מדינת ישראל (יום הולדת לכנסת).
כ"ה שבט תש"ב (12.2.1942 ) - אברהם שטרן "יאיר" - מנהיג לח"י, נלכד ונרצח בידי קציני הבולשת הבריטית בת"א.
כ"ה שבט תש"ט ( 24.2.1949 ) - נחתם הסכם שביתת הנשק עם מצרים, אשר שם קץ למלחמת הקוממיות והיה ההסכם הראשון בין ישראל למדינה ערבית.
כ"ו בשבט - תענית ציבור בקהילות ספרד לזכר קדושי האינקוויזיציה.
כ"ט שבט ת"ש (8.2.1940 ) - פורסמה הפקודה להקמת גטו לודז', ראשון הגטאות בפולין.
כ"ט שבט תשס"ג (1.2.2003 ) - מעבורת החלל "קולומביה" התפרקה עם כניסתה לאטמוספירת כדור הארץ, כל שבעת חברי צוות המעבורת נספו וביניהם האסטרונאוט הישראלי הראשון - אילן רמון.
ל' שבט תרנ"ו ( 14.21896 ) - בנימין זאב הרצל מפרסם את ספרו "מדינת היהודים" - חוברת בה הוא מתווה תכנית מדינית לפתרון שאלת היהודים.
ל' שבט - "יום המשפחה" - במדינת ישראל חוגגים את "יום האם" שהורחב ל"יום המשפחה" ביום הולדתה של הנרייטה סאלד אם עליית הנוער.

ט"ו בשבט כהלכתו
דיני ט"ו בשבט

יום ט"ו בשבט הוא היום הקובע לקיום מצוות התרומות והמעשרות מהפירות הגדלים בארץ ישראל. אסור לאכול פירות לפני שהופרשה מהם תרומה. מצוות תרומות ומעשרות נוהגת בפירות,ירקות, תבואה וקטניות.

בתפילה אין אומרים תחנון, ורבנו גרשום מאור הגולה פסק שאסור להתענות בו

 

מנהגי חג ט"ו בשבט
המנהג המרכזי בט"ו בשבט בארץ ובתפוצות מתבטא באכילת פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל, ובפרט פירות יבשים ואגוזים למיניהם.

 

סדר ט"ו בשבט
מנהג עתיק שאותו קבעו המקובלים בצפת במאה ה-16 שב והתחדש בימינו.יש מקומות המקפידים לקיים את ה"סדר" כפי שקבעו המקובלים.
ספרדים בירושלים: נהגו ללכת בט"ו בשבט אל קברות הסנהדרין ולקבר שמעון הצדיק. כמו כן נהגו לצאת לעין רוגל ולשבת בצל העצים. המקובלים בצפת: נהגו לבקר במערת רבי שמעון בר יוחאי שבפקיעין ושם היו קוטפים חרובים מן העץ שעמד בפתח המערה.
חצרות החסידים: ראשי החצרות ערכו סעודות מצווה בליל ט"ו בשבט וביום ט"ו בשבט. ב"חדר" מלמד הדרדקים היה מספר בשבחה של ארץ ישראל ועל הטוב שבה. יש שנהגו ללבוש בגדי שבת ויום טוב.
יהודי בבל: את ט"ו בשבט כינו בשם " תפקיע אל סג'ר" מלשון לבלוב האילנות. משנכנס חודש שבט היו יוצאים לפרדסים ולברך את האילנות. לציון היום בטבע התארגנו בקבוצות ובילו את היום בפרדסים.
איזמיר: נהגו לכנס את התלמידים בעיר ולומר בצוותא ט"ו מזמורי תהילים לכבוד היום. אכילת הפירות התקשרה לשלום בית ולברכת הבית.
הודו: אצל עדת בני ישראל נהגו לחגוג בט"ו בשבט את יום עליית אליהו הנביא. מסורת יהודית-הודית עממית מספרת, כי בט"ו בשבט נגלה אליהו הנביא בכפר האנדאלה ליד אלישאג בקונקאן ולכן קוראים לכבודו פיוטים המקובלים במוצאי שבת לאחר ההבדלה.
חלאב: בערב החג נהגו לקרוא את עשרת הדברות בבית הכנסת בשפה הערבית. כל דיבר ודיבר היה נמכר והקונה היה משלם תמורה ואחר כך היה קוראו בקול רם. כורדיסטאן: ט"ו בשבט נקרא בפי העדה "אידת אילאנאי" ( חג האילנות). בנוסף למנהג אכילת פירות רבים ומגוונים נהגו הם לשלוח איש לרעהו "משלוח מנות של פירות".
קוצ'ין: מרבים לברך על פירות משבעת המינים.
תוניס: ביום חמישי בשבוע שבו חל ט"ו בשבט, שבת פרשת יתרו, עורכים סעודה גדולה הקרויה" סעודת יתרו" לכבוד הבנים. אירוע זה מאופיין בסעודה גדולה, בה אוכלים יונים ודברי מתיקה רבים, בהשמעת דברי תורה, בזמירות ובפיוטים. יש הטוענים שהסעודה היא סעודת הודיה לסיומה של מגיפת אסכרה,שפגעה בבנים רבים והסתיימה בשבוע של פרשת יתרו.


ט"ו בשבט ברשת


ט"ו בשבט - אתר משרד החינוך
 הצעה לסדר ט"ו בשבט, עצים בציורי ציירים, מצוות התלויות בארץ, חומרי למידה והוראה, עצים בשירים,  מן המקורות


ט"ו בשבט - מכון החגים
 מהו ט"ו בשבט,  סיפורים, חידות, פעילויות, מתכונים, החג והציונות, איכות הסביבה שורשים ומסורת


ט"ו בשבט - חג הטבע - אתר מט"ח
 - מידע על החג,  סדר ט"ו בשבט, נטיעות ושמירה הטבע


ט"ו בשבט - אתר הכנסת
 רקע היסטורי ומקורות החג, יום הולדת לכנסת, נטיעות וירטואליות, פעילויות חינוכיות


פעילויות לימודיות לט"ו בשבט - אתר מט"ר 
לקט פעילויות לט"ו בשבט וקישורים לאתרים נוספים בנושא


חודש שבט - אתר דעת 
 דיני החודש, ספר התודעה, מקורות לט"ו בשבט, דינים בברכת הפירות

חודש שבט - ט"ו בשבט
  דפי עבודה, פעילויות ומידע - מאגר מת"ל במכללת קיי,  באר שבע

 

כתיבה: שרה כהן, חיה פלג
עריכה: חיה פלג, שרה כהן

 
    תאריך עדכון אחרון:  01/01/2016