• מבוא
  - החינוך החברתי קהילתי בבית הספר העל יסודי
  - מטרות החינוך החברתי קהילתי
  - שעת החינוך
  - תפקידי מחנך הכיתה
• גישה פדגוגית מתודית
• עקרונות ושיקולי דעת בבניית תוכנית הליבה
• ציר מארגן ונושאים מרכזיים לכיתות ז'-י"ב
• פעילויות לכיתות ז'-י"ב על פי חודשי השנה
• פעילויות לכיתות ז'-י"ב בערבית
• פעילויות לכיתות ז'-י"ב במגזר הדרוזי
• חוזר המנהל הכללי
• גיליונות על סדר היום

החינוך החברתי קהילתי בבית הספר העל יסודי

מטרות החינוך החברתי קהילתי

מוקד הפרט

1. לפתח את אישיותו של התלמיד, כישרונותיו ותחומי התעניינותו באופן שיביא למיצוי יכולתו.
2. לעורר את מודעות התלמיד ורגישותו לצורכי החברה הסובבת, לפתח אכפתיות ונכונות לעזרה הדדית.
3. לפתח יכולות וכשירויות חברתיות של התלמיד לקידום תהליכי הסתגלות מושכלים, להגברת תחושת שייכות, מעורבות ואחריות לקבוצה ולקהילה בה הוא חי.
4. לסייע לתלמיד לגבש לעצמו סולם ערכים שיאפשר לו לקבל הכרעות במגוון מצבי חיים ויתרום לצמיחתו החברתית-מוסרית.

מוקד קהילה וחברה

1. לקדם הפנמת ערכים ונורמות ההולמים אורח חיים בחברה דמוקרטית, ולהכשיר לאזרחות פעילה בבית הספר, בקהילה ובחברה.
2. לעודד יוזמה, התנדבות ותרומה לקהילה, ולחנך לנטילת אחריות במילוי משימות ותפקידים חברתיים.
3. לחנך לסולידריות ולצדק חברתי המושתתים על כבוד האדם ועל מימוש זכויותיו.
4. לטפח זהות יהודית תרבותית המושתתת על ההכרה במגוון מורשות, מסורות , מנהגים ושפות שהתהוו בעמנו לאורך הדורות.

    

מוקד המדינה והלאום

1. להכיר בזכותן של אוכלוסיות לא יהודיות לטפח את זהותן התרבותית.
2. לחזק את התרבות האזרחית כיסוד משותף.

להזדהות עם ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, להיות שותף בעיצוב אופיה ואורח החיים בה ולתרום לשגשוגה.

שעת החינוך

שעת החינוך היא המסגרת הבסיסית ללמידה חברתית במכלול הפעילות החינוכית- חברתית של בית הספר. כמסגרת קבועה ומתמשכת מטרתה לטפח את כיתת האם כתא חברתי, לאפשר התנסות בתהליכי ניהול עצמי על בסיס דמוקרטי ולטפח מעורבות חברתית. שעת החינוך מאפשרת למחנך לטפל בעניינים הקשורים לתלמידיו, לצורכיהם החברתיים, לאירועי היום-יום של הכיתה ולנושאים שעל סדר היום הציבורי. חשיבות רבה יש לשעת החינוך ביצירת תחושת השייכות של התלמיד לכיתתו ולבית הספר. תחושה זו היא גורם משמעותי בפיתוח מסוגלות אישית ובבניית זהות אישית וקבוצתית. אנו רואים בשעת החינוך חוליה מרכזית ביצירת הרצף החינוכי חברתי; היא נועדה להכין את התלמידים לקראת הפעילויות החברתיות שהם עתידים להתנסות בהן, ולעבדן עמם לאחר מכן. אנו מאמינים כי תוכנית מוגדרת ומובנית לשעות חינוך תסייע למחנכים לנהל אותה עם תלמידיהם באורח שיטתי ומקצועי ובאווירה נינוחה.

תפקיד מחנך הכיתה

למחנך הכיתה תפקיד חינוכי-ערכי ומינהלי-ארגוני מרכזי במערכת החינוך. הוא מהווה גורם מתווך המתאם בין הצרכים של תלמידים כפרטים וכקבוצה לבין המערכת החינוכית הרחבה, בד בבד עם היותו חולייה מקשרת בין בית הספר, המשפחה והקהילה. למחנך תפקיד משמעותי בבניית הכיתה כמסגרת חברתית אכפתית, המהווה שדה התנסות טבעי לתהליכים חברתיים. מחנך משמעותי בכיתתו מאתגר את תלמידיו, מכוון ומנחה דיונים שתפקידם לסייע לתלמידיו להבין את המתרחש בכיתה ובבית הספר, תוך עיבוד ההתנסויות וגיבוש עמדות המושתתות על רגישות לזולת וחשיבה ערכית-מוסרית וחברתית. משקל רב נועד לתפקידו של המחנך בעיסוק ובהנחיה של נושאים אקטואליים ערכיים שחיי היום-יום מזמנים, תוך התחשבות בגיל התלמידים ובמעגלי השייכות שלהם. אנו מציעים לשתף את תלמידי הכיתה ונציגי מועצת התלמידים בהפעלת שעות החינוך, לשם חיזוק הדיאלוג עם התלמידים, וכמענה לצורך באוטונומיה, ביכולת, בקשר ובשייכות. שיתוף זה ייעשה תוך הכנה ראויה, ומתן ליווי ומשוב על ידי מחנך הכיתה.

עקרונות ושיקולי דעת בבניית תוכנית הליבה

תוכנית הליבה לשעות חינוך מושתתת על שלושה צירים:

1. ציר ערכי
   הציר הערכי בנוי על אבני היסוד של החינוך החברתי קהילתי: חינוך לאורח חיים דמוקרטי, סולידריות ואחריות חברתית, מנהיגות נוער, קהילתיות, זהות ציונית - יהודית - ישראלית*, מחויבות למדינת ישראל
   * במגזרים הערבי והדרוזי: זהות ערבית-ישראלית, דרוזית-ישראלית

2. ציר התפתחותי
   במטרה להרחיב את הפרספקטיבה החברתית והחשיבה המוסרית, ולהתייחס לעובדה שהתלמידים נמצאים בשלב ההתבגרות בנויה התוכנית במעגלים הולכים ומתרחבים: פרט - קבוצה - כיתה - שכבה - בית ספר - קהילה - מדינה (לאום) - עולם

3. ציר הזמן הבית ספרי:
   ציר הזמן הבית ספרי מתייחס לשלושה היבטים:
   -שלבים בהתפתחות כיתה כקבוצה חברתית (היכרות, תיאום ציפיות, חוזה, פעילות, גיבוש, התפתחות נוספת, התגברות על מכשולים, היערכות לסיום, רפלקציה - והתבוננות, פרידה)
   -הזמן הבית ספרי (תחילה - סיום שנה, תחילה - סיום שכבה, חופשות בית ספריות וכד') - לוח השנה (חגים, מועדים, ימי לוח) תוכנית הליבה כוללת הצעות והדגמות לפעילויות בנושא חגים, מועדים וימי לוח.
   -כל בית ספר יקבע, בהתאם למטרותיו החינוכיות, אילו חגים, מועדים וימי לוח יצוינו
   -בתוכנית החינוכית שלו. לאלה יש להקדיש שעות חברה במהלך השנה (בנוסף לטקסים
   -ואירועים בית ספריים המופעלים במסגרת התוכנית החינוכית הבית ספרית הכוללת).
   -מומלץ לכוון את העיסוק בחג על פי הנושאים המרכזיים של השכבה ולמסרים הערכיים - שלאורם מחנך בית הספר.
   -לאיתור הפעלות מתאימות יש לערוך חיפוש ב - מאגר ההפעלות של מינהל חברה ונוער בעזרת מילות המפתח: חגים, חג, מורשת, יהדות, שם החג.
   

ציר מארגן ונושאים מרכזיים לכיתות ז'-י"ב

כניסה לבית ספר חדש מלווה בחששות, שיסודם בהגדרה מחודשת של המעמד האישי והבגדרה מחודשת של התפקיד: תלמיד בחטיבת הביניים אין משמעו תלמיד ביסודי, ולחילופין - אין משמעו תלמיד בחטיבה העליונה. הדרישות הלימודיות בחטיבת הביניים תובעניות יותר מאלה שחווה התלמיד בבית הספר היסודי; אוכלוסיית בית הספר גדולה יותר, תלמיד פוגש מספר גדול לעין ערוך של אנשי צוות חינוכי והקמפוס הבית ספרי גדול מזה שהורגל לו. במקביל, המעבר מלווה בתהליכי התבגרות פיזיים, נפשיים ותרבותיים ובדרישות חברתיות משתנות: אחריות, יוזמה ועוד, אשר ביטויין המרכזי הוא בטקס הבר/בת מצווה. לעיתים יש לאדם כמה וכמה תפקידים ומחויבויות, המתנגשים זה בזה, ועם המעבר לחטיבת הביניים עלולה ההתנגשות להחריף. כדי להקל את המעבר חשוב שהתלמיד יכיר את הסביבה האנושית ואת הסביבה הפיזית שהן חדשות ובלתי מוכרות לו. לפיכך נודעת חשיבות רבה לבניית הכיתה כקבוצה חברתית. תהליך זה כולל: היכרות בין התלמידים, תיאום ציפיות ובניית הבסיס לנורמות של התנהגות, של למידה ושל התחשבות הדדית. חשוב לתת מקום מיוחד להיבט זה משום שהוא תנאי מרכזי להשתלבות התלמיד בבית הספר וליצירת אקלים של צמיחה.

כיתה ח' היא הכיתה האמצעית בחטיבת הביניים; התלמידים יצרו קשרי חברות כיתתיים והם פנויים להעמקת הקשר עם החברתים בשכת הגיל ועם קהילת בית הספר. הסוציולוגיה מגדירה את האדם כיצור חברתי, החי בקבוצה. על כן, התנסות ולמידה של חיים בקבוצה הינה צורך קיומי ומכשיר חברתי להעמקת הקשרים הבין-אישיים ולפיתוח כישורים חברתיים ומיונויות תקשורתיות. פיתוח מיומנויות כגון: הידברות, קבלת השונה, תרבות של שיחה ודיון, פתרון קונפליקטים ועוד, ישפיעו על תפקוד התלמידים במערכת הבית-ספרית, בקהילה ובחברה. התכנית החברתית בשנה זו תתמקד בבניית עולם החברות ובראיית בית הספר כארגון וכחברת תלמידים. שני תהליכים אלה והתכנים אותם הם מכילים נבנים ברצף שנתי, במקביל ללוח השנה ולהתהליך ההתבגרות וההשתלבות בבית הספר, ונותנים מענה לצורך הרגשי והקוגניטיבי של התלמיד.

כיתה ט' תהליכים/שלבים משמעותיים: סיום חטיבת הביניים – פרידה מהכיתה, מהחברים ומבית הספר מעגל השייכות, המעורבות וההתנדבות: בית הספר, הקהילה, השכונה

בכיתה ט' מסיימים התלמידים את חטיבת הביניים ובסופה הם עוברים לחטיבה העליונה. התוכנית בכיתה ט' מתרכזת בהבנת מקומו של המתבגר בקהילה ובחבר, הדגש מושם על טיפוח השותפות, המבוססת על אחריות הדדית ועל מערכת זכויות וחובות במעגלי הבית, בית הספר והקהילה. מסגרת בית הספר מזמנת לתלמידים התנסות הלכה למעשה בתהליכי ניהול עצמי על בסיס עקרונות דמוקרטיים, כגון: יצירת פורומים להבעת דעות, לקבלת החלטות ולקביעת משימות משותפות. בשלב זה חשוב לטפח מנהיגות צעירה ומשפיעה, ולהקנות לתלמידים אמות מידה ערכיות בבחירת נציגיהם. לשם כך יש לסייע בגיבושם של נורמות ונוהלי פעולה שישפיעו על ההתנהגות בין כותלי הכיתה ובית הספר. בשנה זו על התלמידים לבחור את המשך מסלול לימודיהם, על כן חשוב לעסוק ולהתנסות בתהליך קבלת החלטות, הקשור לעתים במתח שבין ערכים ועדיפויות מתחרות. גם המודעות לבחירה היא מרכיב חשוב בתהליך רפלקטיבי זה, שבו בוחר הפרט מסלול לימודים העונה לצרכיו, ואף שוקל את המסגרת הלימודית שבה יוכל לתת ביטוי לכישוריו וליכולותיו. לקראת סיום הלימודים בחטיבת הביניים חשוב להכין את התלמידים לקראת פרידה מבית הספר ומחבריהם לכיתה ולשכבת הגיל.

כיתה י' מורכבת מתלמידים שמכירים זה את זה ומתלמידים חדשים; לכן יש צורך בתהליך מחודש של בניית הכיתה כתא חברתי. תהליך זה כולל: היכרות בין התלמידים, תיאום ציפיות ובניית נורמות של כיתה שיחזיקו מעמד לאורך שלוש שנים. ככיתה שמתחילה את שנתה בחטיבה העליונה צריכים התלמידים להכיר את תקנון בית הספר ולהיות שותפים בעדכונו, וכן לקחת חלק בבחירות למועצת התלמידים, כבוחרים וכנבחרים. במרכז הפעילות החינוכית-חברתית בכיתה י' עומדת התוכנית "מחויבות אישית - מעורבות בקהילה" שבמסגרתה תורמים התלמידים שעתיים שבועיות מזמנם לפעילות בקהילה הסובבת אותם. התוכנית מתבססת על התנסות מעשית של התלמיד, ומאפשרת תרגום מעשי של הערכים הנלמדים בכיתה - נתינה, עזרה לזולת ויצירת מחויבות לצורכי הפרט והחברה. בשעות החינוך שתוקדשנה לנושא זה יכינו מחנכי הכיתות את התלמידים לקראת הפעילות, ילוו אותם במהלכה, ויעברו איתם את ההתנסות לקראת סיומה. תלמידי כיתות י', בני ובנות השש עשרה, מקבלים במהלך השנה את תעודת הזהות שלהם. זוהי הזדמנות חינוכית לעסוק במשמעויות של היות התלמיד חלק מהחברה הרחבה. שילובה של התוכנית החינוכית "להיות אזרח" בתוכנית "מחויבות אישית" מכוונת להרחיב את הפרספקטיבה החברתית שלהם, לחזק בקרבם את תחושת ההשתייכות והנאמנות למדינה ולחוקיה ולעודדם לאזרחות פעילה. מאוחר יותר ניתן יהיה לבסס על ערכים אלה את הנכונות לשרת בצה"ל. בשלב זה מתחילות בחינות הבגרות; בשעות החינוך יש מקום לעסוק בנורמות של טוהר הבחינות.

כיתה י"א תהליכים/שלבים משמעותיים: שלבים ראשונים בהכנה לקראת גיוס לצה"ל, בחינות בגרות מעגל השייכות, המעורבות וההתנדבות: החברה הישראלית כחברה רב תרבותית, מדינת ישראל

בכיתה י"א, לאחר קבלת תעודת הזהות ושנת הפעילות במסגרת המחויבות האישית, יש מקום להעמיק את הדיון בזהות הקולקטיבית, ולהרחיב את נקודת המבט לכלל החברה הישראלית כחברה רב-תרבותית, בה חיים זה לצד זה: דתיים וחילוניים, ערבים ויהודים, ותיקים ועולים חדשים ועוד. המטרה החינוכית היא להעמיק את הדיון בערכים כגון: הכרה בפלורליזם, מתן כבוד לזולת, מעורבות חברתית  והתנדבות - על מנת להגשים חיים ביחד במדינת ישראל, תוך שימור המרכיבים המייחדים קבוצות ומגזרים בחברה זו. התוכנית "נכונות לשירות ומוכנות לצה"ל" מדגישה כי השירות בצה"ל הינו זכות וחובה אזרחית. בשנה זו מכינה תוכנית ההכנה לצה"ל את התלמיד לקראת תהליכי המיון שהוא יעבור על ידי הצבא; היא מזמנת לו מידע על תהליך הגיוס, על מסלולי השירות לבנים ולבנות, ומציעה לו התנסות ב"שבוע הגדנ"ע". המסע לפולין מהווה נקודת שיא ללימוד נושא השואה והתקומה. בבתי ספר שבהם שכבת י"א יוצאת למסע לפולין עוברים התלמידים הכנה לקראת המסע, ועיבוד החוויות עם שובם ממנו. תלמידי כיתה י"א ניגשים לבחינות הבגרות; חשוב לדון עימם במשמעות הבחינות עבורם ובסוגיות הנוגעות לשמירה על טוהר הבחינות.

כיתה י"ב תהליכים/שלבים משמעותיים: לקראת גיוס לצה"ל, בחינות בגרות, סיום הלימודים כסיום שלב בחיים מעגל השייכות, המעורבות וההתנדבות: החברה הישראלית, מדינת ישראל

שכבת י"ב היא השכבה הבוגרת בבית הספר. הפרספקטיבה החברתית של התלמידים רחבה הרבה יותר ומאפשרת דיון בסוגיות אקטואליות, מוסריות ואזרחיות הנוגעות לאופיה היהודי דמוקרטי של מדינת ישראל. לצד אלה מעסיקות את התלמידים שאלות הנוגעות לגיוסם לצה"ל, ליציאה מהבית ולצורך להסתגל למסגרת הצבאית. ההיערבות לקראת הגיוס לצה"ל תובעת מן המחנך להקדיש תשומת לב ללבטים ולחששות שעמם מתמודדים התלמידים כפרטים וכחלק מקבוצה, המפתחת מידה רבה של לכידות ורצון לחיפוש מסגרת תמיכה והשתייכות גם מחוץ לכותלי בית הספר. נושאים מרכזיים במסגרת ההכנה לצה"ל הם: חיזוק המוטיבציה לשירות, דיון בשאלה שירות משמעותי בצה"ל - מהו, התמודדות עם קשיים במהלך השירות, שמירה על מוסר לוחמים, חשיפה למורשת קרב ועוד. תלמידי כיתה י"ב מכירים היטב אלו את אלו, הם מגובשים ופניהם לפרידה מהכיתה, מהחברים, מבית הספר וממערכת החינוך. חשוב לדון עמם במשמעותה של פרידה זו עבורם, ולעבד עמם את מגוון השאלות והתחושות העולות בהקשר זה, כגון: איך נפרדים? ממני נפרדים? מה לוקחים התלמידים איתם? מה הם משאירים מאחוריהם? ועוד.

גישה פדגוגית מתודית

א. מתודה מרכזית - למידה חברתית
למידה חברתית מכוונת להכשיר את התלמיד לתפקוד בחברה על מסגרותיה השונות. בנוסף לרכישת ידע בנושאים כגון: סובלנות, הקשבה, מתן כבוד הדדי, התדיינות במצבי קונפליקט - מקבל הצעיר הזדמנות להתנסות ביישום הנלמד במצבי אמת. בבסיס הלמידה החברתית מונח העיקרון של "למידה מתוך התנסות" שהיא, על פי דיואי, ויגודסקי, פוירשטיין ואחרים, מתודה מרכזית להפנמת ערכים ולהתנהגות חברתית העומדת בהלימה להם. תהליך הלמידה החברתית משלב ממד קוגנטיבי וממד התנסותי חווייתי כאחד.

ב. ספיראליות
הנושאים המרכיבים את התוכנית הליבה מתפתחים באורח ספיראלי לאורך שנות הלימוד ז'-י"ב. העיסוק בנושאים הוא הדרגתי, הן ברמת הטקסטים הנלווים והן באופן הפעילות ומבנה השיעור, ומותאם ליכולות ולמאפיינים של שכבות הגיל השונות. החזרה הספיראלית, ברמות קושי שונות, מסייעת להפנמה של המיומנויות והכישורים החברתיים.

ד. סביבת הפעולה של שעת החינוך
התוכנית שלפניכם מציגה את התכנים והמתודות שאותם מנחה המחנך בשעת החינוך. שעת החינוך מהווה יסוד מניע לפעילויות במסגרות נוספות בבית הספר, כגון: ימי עיון, ימי שיא, אירועים, טקסים, טיולים שנתיים, פעילויות העשרה, חגוים, יציאה למוזיאון, הצגות ועוד. פעילויות אלה באות לידי ביטוי בתוכנית החינוכית הבית ספרית הכוללת, ומוצע להקדיש שעות חינוך להכנת התלמידים לקראתן. כאן המקום להדגיש את הזיקה הקיימת בין התכנים הערכיים של שעת החינוך לתחומי הדעת השונים. אנו ממליצים להביא זיקה זו לידי ביטוי בתוכניות בין-תחומיות.

ו. חובה ובחירה 
אבני היסוד של החינוך החברתי קהילתי והנושאים הנגזרים מהן - הם תוכנית החובה לשעות חינוך. סדר הופעתם לאורך השנה - נתון לבחירת בית הספר, בהתאמה ללוח השנה ולתוכנית החינוכית-חברתית הכוללת. ההפעלות המוצעות בתוכנית הליבה נתונות לבחירתם של מחנכי הכיתות, תוך סיגול והתאמה (מומלץ לקיים על כך דיון בין מחנכי השכבה בהנחיית הרכז לחינוך חברתי קהילתי).