עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
 תוכנית הליבה לשעות חינוך
 



החינוך החברתי קהילתי בבית הספר העל יסודי


החברה בישראל מתמודדת עם סוגיות הנוגעות לצביונה החברתי, התרבותי, המדיני והכלכלי במציאות מורכבת. התמודדות זו מעמידה אתגרים ייחודיים גם בפני מערכת החינוך. לצד קידום הישגים לימודיים בתי הספר משמשים מסגרת ערכית, תומכת ואכפתית, הקשובה לצורכי בני הנוער, נותנת מענה לשאלות אישיות וחברתיות ומחזקת את המכנה החברתי-ערכי המשותף בקרב תלמידיה.

החינוך החברתי מכוון לטפח את הלמידה החברתית כחלק גלוי מתכנית הלימודים. בבסיס הלמידה החברתית מונח העיקרון של "למידה מתוך התנסות" (דיואי, אריקסון), שהיא מתודה מרכזית להפנמת ערכים. למידה זו מתרחשת באורח החיים הבית-ספרי תוך יצירת רצף של אחריות חינוכית בין בית הספר למסגרות החוץ-הבית-ספריות.

החינוך החברתי-ערכי-קהילתי שואף להשפיע על אורח החיים הבית-ספרי באמצעות קידום דיאלוג ושיתוף פעולה בין התלמידים, המורים וההורים וכל באי בית הספר מתוך כבוד הדדי. פעולתו של החינוך החברתי-ערכי-קהילתי בבית הספר מקדמת מטרות לטווח קצר ולטווח ארוך. בטווח הקצר הוא מכונן חברת נעורים המטפחת שייכות ומעורבות חברתית ומסייעת לתלמידים לברר את זהותם האישית והחברתית ולבחון את סולם הערכים שלהם תוך התנסות במצבי חיים כאן ועכשיו. בטווח הארוך החינוך החברתי-ערכי-קהילתי מכוון להכין את התלמידים לחיי קהילה וחברה בעתיד ולקדם את התפתחותם כאזרחים מעורבים ואכפתיים.

פועלו של החינוך החברתי-ערכי-קהילתי, במשולב עם המסרים הערכיים של תחומי הדעת השונים, מעצים את היכולת להעניק לתלמידים חינוך ערכי במסגרת תכנית הלימודים הבית-ספרית ותורם להפנמתו.

 

 

מטרות החינוך החברתי-ערכי-קהילתי  

אחת ממטרות החינוך בישראל היא "...לחנך אדם להיות אוהב אדם, אוהב עמו ואוהב ארצו, אזרח נאמן למדינת ישראל, המכבד את הוריו ואת משפחתו, את מורשתו, את זהותו התרבותית ואת לשונו" (מתוך חוק החינוך הממלכתי, התשי"ג-1953). בהתאם לכך החינוך החברתי-ערכי-קהילתי מכוון למטרות על פי המוקדים שלהלן:

 

מוקד הפרט

  1. לפתח את אישיותו של התלמיד, את כישרונותיו ואת תחומי התעניינותו ולאפשר לו לבטא את הייחודי שבו ולמצות את יכולתו
  2. לעורר את מודעות התלמיד ואת רגישותו לצורכי החברה ולפתח בו אכפתיות ונכונות לקחת אחריות ולפעול בהתאם
  3. לפתח יכולות ומיומנויות חברתיות של התלמיד לקידום תהליכי הסתגלות מושכלים ולהגברת תחושת השייכות, המעורבות והאחריות לקבוצה ולקהילה שהוא חי בה
  4. לסייע לתלמיד לגבש לעצמו סולם ערכים שיאפשר לו לקבל הכרעות במגוון מצבי חיים ויתרום לצמיחתו החברתית-מוסרית.

מוקד הקהילה והחברה

  1. לטפח חיי חברה וקהילה בבית הספר, מעורבות חברתית ומנהיגות ייצוגית של חברת התלמידים
  2. לטפח שייכות ואחריות הדדית בין באי בית הספר
  3. לקדם הפנמת ערכים ונורמות ההולמים את אורח החיים בחברה דמוקרטית ולהכשיר לאזרחות פעילה בבית הספר, בקהילה ובחברה
  4. לעודד יזמה, מעורבות חברתית, התנדבות ותרומה לקהילה ולחנך לנטילת אחריות במילוי משימות ותפקידים חברתיים
  5. לחנך לסולידריות ולרגישות לצדק חברתי המושתתים על כבוד האדם ועל מימוש זכויותיו.

 

מוקד המדינה והלאום

  1. לטפח זהות יהודית תרבותית - ובמגזרים הערבי והדרוזי תרבות ערבית
    ודרוזית – המושתתת על ההכרה במגוון מורשות, מסורות, מנהגים ושפות שהתפתחו לאורך הדורות
  2. להכיר בזכותן של כל האוכלוסיות בחברה הישראלית – רוב כמיעוט – לטפח את זהותן התרבותית
  3. לחזק את התרבות האזרחית כיסוד משותף לכל אזרחי המדינה
  4. לחנך להזדהות עם ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית, לשותפות בעיצוב אופייה ואורח החיים בה ולתרומה לשגשוגה.


התפיסה החינוכית-ערכית של החינוך החברתי-ערכי-קהילתי

לקידום מטרות החינוך החברתי-ערכי-קהילתי גובשה התפיסה החינוכית-ערכית, הוגדרו אבני היסוד ופותחה הגישה הפדגוגית, כמפורט להלן:

התפיסה החינוכית-ערכית

החינוך החברתי-ערכי-קהילתי עוסק באופן ישיר וממוקד בתכנים ערכיים-חברתיים. הפעולות המגוונות שהחינוך החברתי-ערכי-קהילתי מציע למתבגר מאפשרות לו לברר לעצמו את מערכת הערכים שלו ולבחון את יישומן במציאות.

בית הספר והקהילה הם בין הזירות המרכזיות שבהן אפשר לקדם את מימושם של ערכים בחיי היום-יום ולעודד את התפתחותם של אזרחים מעורבים, שותפים ואכפתיים. הבירור הערכי בחינוך החברתי-ערכי-קהילתי נע במרחב שבין מגמות וצרכים שונים: בין צורכי ההווה לצורכי העתיד, בין צורכי הפרט לצורכי הכלל, בין ערכים מחייבים לגישה ביקורתית, בין הכרה בערכים לבין מימושם הלכה למעשה. ההתמודדות עם סוגיות אלה מסייעת לתלמיד לגבש לעצמו סולם ערכים שיאפשר לו לקבל הכרעות במגוון מצבי חירום ויתרום לצמיחתו החברתית.

 

אבני היסוד - הנושאים והתכנים המרכזיים

הנושאים והתכנים ממוקדם ומעוגנים בכמה אבני יסוד: סולידריות ואחריות חברתית, טיפוח מנהיגות נוער, קהילתיות, טיפוח זהות יהודית וישראלית - ובמגזרים הערבי והדרוזי טיפוח זהות ערבית ודרוזית – חינוך לאורח חיים דמוקרטי ומחויבת למדינת ישראל, כמפורט להלן:

 

א. סולידריות ואחריות חברתית

מידת הסולידריות של החברה הישראלית תקבע את דמותה ואת יכולת עמידתה באתגרי העתיד. הכרה ביסודות המשותפים לבני האדם באשר הם, מעורבות במתרחש בחברה ורגישות לצדק חברתי יוצרות אחריות חברתית של הפרט ושל החברה גם יחד. עקרונות אלה, לצד הקמתם של מנגנונים חברתיים מתאימים, הם הבסיס ליצירת סולידריות לאומית, חברתית ואזרחית. החינוך החברתי בבית הספר מכוון ליצירת אקלים ואורח חיים המחדדים עירנות לתחושות עוול בחברת השווים ומחנכים למעורבות תוך דיון באקטואליה על בסיס ערכי.

 

ב. טיפוח מנהיגות נוער

התנסות בתפקידי מנהיגות מקדמת העצמה של בני הנוער. החינוך החברתי-ערכי-קהילתי מאפשר לבני הנוער לפתח כישורים ומיומנויות ולהתנסות בתפקידי מנהיגות בבית הספר, ביישוב ובקהילה. מחקרים מלמדים כי התפתחותו של מנהיג היא תהליך למידה לאורך כל החיים וכי אפשר, באמצעות הכשרה מקצועית, לטפח את פוטנציאל המנהיגות המצוי בבני הנוער. תרומה מיוחדת לצמיחה יש להתנסוּת בתפקידי מנהיגות בגיל צעיר (ואן-לינדן ופרטמן, סער, פופר, גיבונס). החינוך החברתי-ערכי-קהילתי מבנה מסגרות חברתיות שבהן תלמידים פועלים וממלאים תפקידים רבים ומגוונים שיש בהם העצמה, אתגר אישי ותרומה לחברה. 

 

ג. קהילתיות

בבסיס הקהילתיות עומד הצורך האנושי להיות יחד. פיתוח של תחושת קהילתיות ושייכות קהילתית עשוי לצמצם את הניכור בחברה ולתרום לחוסנה.

השתתפות פעילה במסגרת בית הספר ובמסגרות חוץ-בית-ספריות מאפשרת, מחד גיסא, את העצמת הפרט על ידי פיתוח מיומנויות ויכולות המחזקות תחושה של הערכה עצמית וביטחון עצמי, ומאידך גיסא העצמה קהילתית.

מטרת מימושה של התפיסה הקהילתית בבית הספר היא ליצור זיקה ותחושת השתייכות של התלמידים לקהילת בית הספר. בנוסף ליצירת קהילה בית-ספרית יש חשיבות לשילובם של תלמידים ובני נוער גם מחוץ לכותלי בית הספר, בחיי הקהילה שהם חיים בתוכה. ככל שהתלמידים מעורבים יותר בחיי קהילתם, כך גוברת אחריותם לגבי חובותיהם הן כתלמידים והן כאזרחים צעירים. לפיכך חשוב לעודד התנדבות ומוכנות לתרום למען הקהילה במטרה לטפח תרבות קהילתית-ערכית.

בית הספר הקהילתי הוא דוגמה למימוש התפיסה: קיימות בו שותפויות והסכמות בין אוכלוסיית בית הספר - ההנהלה, המורים, התלמידים וההורים - לבין הרשות המקומית והקהילה.

 

ד. טיפוח זהות יהודית וישראלית

הזהות התרבותית של החברה הישראלית נמצאת בתהליך של הבניה והתהוות. הרוב היהודי של החברה הישראלית נשען על מורשת תרבותית יהודית רבת-שנים. עם זאת, יש בחברה הישראלית קבוצות מיעוטים בעלות מאפיינים דתיים ותרבותיים משלהן, ולכן נעשית התאמה לאוכלוסייתן.

רב-תרבותיות היא מציאות קיומית במדינת ישראל. כדי להגיע ליציבות וליצירת מרקם משותף לכל אזרחיה החברה הישראלית חייבת להגן על זכותו של כל אזרח לתת ביטוי לתרבותו הייחודית, ובה בעת עליה לחזק את התרבות האזרחית כיסוד משותף. תפקיד החינוך החברתי-ערכי-קהילתי הוא לסייע לתלמיד להכיר את תרבותו, להיחשף לגווניה ולהתוודע לתרבויות אחרות. העיסוק בשאלות של זהות יתרום להעמקת הזהות היהודית-ציונית של התלמידים היהודים, להכרת המורשת ההיסטורית שלהם והישגי המפעל הציוני, ובבתי הספר דוברי הערבית יתרום העיסוק בשאלות של זהות להכרת המורשות הערבית והדרוזית.

בית הספר יחזק את התרבות האזרחית הישראלית על ידי הבלטת המשותף: אורח חיים המבוסס על ערכים של כבוד לכל אדם, מתן שוויון הזדמנויות וכיבוד חובות וזכויות.

 

ה. חינוך לאורח חיים דמוקרטי

החינוך לאורח חיים דמוקרטי מושתת על מגילת העצמאות ועל מטרות החינוך הממלכתי כפי שהן נוסחו בכנסת, המדגישות את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית דמוקרטית. לימוד תיאורטי בלבד של יסודות הדמוקרטיה, ללא התנסות, אינו מכשיר את בני הנוער לחיות בחברה דמוקרטית; לכן החינוך החברתי-ערכי-קהילתי מתמקד בטיפוח אורח חיים דמוקרטי בבית הספר על ידי פעילות מובנית בשגרת היום-יום.

הפעילויות והתכניות של החינוך החברתי-ערכי-קהילתי מכוונות ליצור בבית הספר קהילה חברתית המתנסה הלכה למעשה באורח חיים דמוקרטי, הכולל יצירת מסגרות חברתיות, כגון חברת תלמידים, מועצת תלמידים, ועדות רב-גיליות ועוד. מסגרות אלה מיועדות לאפשר התנסות של התלמידים בהליכים דמוקרטיים, בניהול דיאלוגים, בהשתתפות ובשותפות ובתפקידי מנהיגות. כל מוסד חינוכי יחליט על תחומי ההתנסות של התלמידים ועל גבולות הסמכות שלהם בשלבי הגיל השונים, בהתאם לאוכלוסייתו ולקהילתו.

 

ו. מחויבות למדינת ישראל

מדינת ישראל היא מדינה יהודית דמוקרטית, ולפיכך יש להתייחס הן לאופייה היהודי כמשקף מכנה משותף לאומי והן לאופייה הדמוקרטי כמשקף מכנה משותף של כלל אזרחיה.

אופייה היהודי של מדינת ישראל מושתת על התרבות היהודית, על ההיסטוריה היהודית ועל האידיאולוגיה הציונית. מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית מבטאת את הזכות של כל אזרחיה לשוויון, לשוויון הזדמנויות ולשוויון בפני החוק, ובכך נוצרת תשתית אזרחית משותפת.

המחויבות לשמור על קיומה ועל ביטחונה של המדינה ולתרום לשגשוגה, תוך מעורבות בנעשה בה, מחזקת אצל המתבגר תחושת שותפות ושייכות לעם ולמדינה.

 

הגישה הפדגוגית-מתודית: למידה חברתית

הלמידה החברתית היא ביטוי של התפיסה הפדגוגית של החינוך החברתי. היא מכוונת להתפתחות ולצמיחה של הפרט, לפיתוח תפיסה חברתית-ערכית, להקניית מיומנויות חברתיות ולטיפוח המסוגלות החברתית.

הלמידה החברתית מיועדת להביא ליצירת גשר וקשר בין התפיסה הערכית של התלמיד לבין התנהגותו. להלן העקרונות המנחים של הלמידה החברתית:

 

1. למידה מתוך התנסות  (learning by doing, על פי  דיואי ואריקסון)

העיקרון המנחה המרכזי של תהליך הלמידה החברתית הוא למידה מתוך התנסות. הלמידה החברתית מאופיינת בתהליך שיטתי ומובנה שבו שלושה ממדים מרכזיים, שאינם היררכיים אלא מתקיימים זה בצד זה ומצטרפים לתהליך שלם של הלמידה:

 

א. הממד ההתנסותי-סימולטיבי

התנסות במצבים היפותטיים, כמו דיון בדילמה מוסרית ומשחק סימולציה על תופעות חברתיות, כדי לבחון באופן רפלקטיבי את התנהגותם של התלמידים במצבי המשחק ולהפיק לקחים מההתנסות.

 

ב. הממד הקוגניטיבי

התייחסות עקרונית והמשגה של התכנים הנלמדים, בעיקר דרך דיון ורפלקציה, כגון דיון בדילמה מוסרית.

 

ג. הממד ההתנסותי-יישומי

מתן הזדמנות להתנסות במצבי אמת במסגרות בית הספר או בקהילה, ליישם עקרונות ומיומנויות שנרכשו ולהסתייע במבוגר מלווה בניתוח תפקודם של התלמידים ובהפקת לקחים לשיפור תפקודם החברתי (ניסוי וטעייה).

פיתוח המיומנויות החברתיות של בני נוער על ידי התנסות מאפשר להם לתפקד במסגרת החברתית שהם משתייכים אליה, למצות את הפוטנציאל האישי שלהם, ועם זאת להתמקד ביעדים שיביאו לרווחת הפרט והקבוצה גם יחד.

 

 

2. עידוד השונות

ההנחה בבסיס עיקרון זה היא כי השונות בין בני האדם היא ערך ומשאב שיש לטפחו תוך פיתוח סובלנות וקבלת השונה. עידוד השונות מאפשר לכל פרט בבית הספר לתת ביטוי לייחודי שבו, על כלל מרכיבי אישיותו, ובכללם יכולות חברתיות, אינטלקטואליות, רגשיות ופיזיות.

ההכרה בייחוד שבכל תלמיד והבלטת נקודות החוזק שלו תורמות לדימוי אישי חיובי, מסייעות בגיבוש זהות אישית ומקדמות את מימוש הפוטנציאל האישי.

טיפוח השונות ועידוד הסובלנות, מן הראוי שיתרחשו בכל עת ובכל אתר בבית הספר במהלך פעילויות פורמאליות ובלתי-פורמאליות. תפקידו של בית הספר ליצור מסגרות והזדמנויות רבות לגילוי ולפיתוח של ייחודיות תלמידיו ולביטויה המעשי.

הצוות החינוכי יזהה את התחומים המייחדים את הפרט ויהיה קשוב לקולות השונים בכיתה, ויטפח אקלים של תמיכה וקבלה הדדית, שבו מתפתחות זהות אישית לצד זהות חברתית. 

 

3. חירות הבחירה

העיקרון של חירות הבחירה מאפשר לפרט ולקבוצה להשפיע על מציאות החיים ולקדם תחושה של עוצמה ואופטימיות. הצטרפות מתוך בחירה אישית משמרת את המוטיבציה ומעודדת נטילת אחריות.

הבחירה יוצרת מחויבות למסגרת, לעשייה ולשותפות, הן לגבי תהליכים של למידה וחקר והן לגבי פעילות חברתית בבית הספר ומחוצה לו.

הנוכחות בבית הספר היא חובה המעוגנת בחוק. עם זאת, חשוב לאפשר גם בבית הספר מידה של בחירה חופשית, כדי לאפשר לתלמידים ביטוי אישי והכרה בכישרונותיהם הייחודיים.

תפקיד הצוות החינוכי הוא ליצור תנאים והזדמנויות להתנסות בתהליכי בחירה ובהערכתם, כדי שהתלמיד יוכל לבחון אלטרנטיבות ולהפעיל שיקולי דעת בבחירת האלטרנטיבה הרצויה לה.

 

4. שיתופיות

משימות ואתגרים משותפים מעצימים את הפרט ובונים קבוצה סינרגטית, שהישגיה טובים יותר מההישגים שכל פרט יכול להשיג בנפרד. שיתוף בקבלת החלטות ובביצוען מעורר עניין, מעודד יזמה ומפתח אחריות הדדית. כמו כן שותפות יוצרת תחושת שייכות, מחזקת את הסולידריות ואת האכפתיות בין חברי הקבוצה, ובמקביל מסייעת לפרט להפיק תועלת מן הקבוצה וללמוד בתנאים של תמיכה.

ההתנסות בפעילות שיתופית מפתחת מסוגלות חברתית ומיומנויות כגון הקשבה, ניהול משא ומתן, קבלת החלטות, קבלת משוב ומתן משוב ויכולת ויתור והתפשרות לשם קידום מטרה משותפת הוגנת.

תפקיד הצוות החינוכי ליזום התנסויות בפעילויות שיתופיות ולסייע ביצירת אקלים ותנאים שבהם שיתוף הפעולה בין התלמידים יושתת על יתרונה של הגישה השיתופית-חברתית.

 

5. הדדיות ודיאלוגיות

החינוך הדיאלוגי מאפשר חופש מחשבה ובחירה. עיקרון זה מוביל למיסוד היחסים בין באי בית הספר, מבוגרים כצעירים, באופן שיהיו מבוססים על פתיחות ועל כבוד הדדי המאפשרים ביקורת הוגנת ומעודדים יחסי אמון הדדי ביניהם.

תפקיד הצוות החינוכי ליצור מסגרות של שיח משמעותי בין מורים לתלמידים, שבהן יוכלו התלמידים להשפיע על תחומים משמעותיים בחיי בית הספר. מסגרות אלה מחייבות תיאום הדדי ושותפות בהחלטות. הן מזמנות לבני הנוער דיאלוג עם עולם המבוגרים, המבוסס על שכנוע הדדי לגבי המטרות והדרכים הלגיטימיות להשגתן.

 

 

תפקיד מחנך הכיתה

למחנך הכיתה תפקיד חינוכי-ערכי ומינהלי-ארגוני מרכזי במערכת החינוך. הוא מהווה גורם מתווך המתאם בין הצרכים של תלמידים כפרטים וכקבוצה לבין המערכת החינוכית הרחבה, בד בבד עם היותו חולייה מקשרת בין בית הספר, המשפחה והקהילה. למחנך תפקיד משמעותי בבניית הכיתה כמסגרת חברתית אכפתית, המהווה שדה התנסות טבעי לתהליכים חברתיים. מחנך משמעותי בכיתתו מאתגר את תלמידיו, מכוון ומנחה דיונים שתפקידם לסייע לתלמידיו להבין את המתרחש בכיתה ובבית הספר, תוך עיבוד ההתנסויות וגיבוש עמדות המושתתות על רגישות לזולת וחשיבה ערכית-מוסרית וחברתית. משקל רב נועד לתפקידו של המחנך בעיסוק ובהנחיה של נושאים אקטואליים ערכיים שחיי היום-יום מזמנים, תוך התחשבות בגיל התלמידים ובמעגלי השייכות שלהם. אנו מציעים לשתף את תלמידי הכיתה ונציגי מועצת התלמידים בהפעלת שעות החינוך, לשם חיזוק הדיאלוג עם התלמידים, וכמענה לצורך באוטונומיה, ביכולת, בקשר ובשייכות. שיתוף זה ייעשה תוך הכנה ראויה, ומתן ליווי ומשוב על ידי מחנך הכיתה.

 

שעת החינוך

שעת החינוך היא המסגרת הבסיסית ללמידה חברתית במכלול הפעילות החינוכית- חברתית של בית הספר. כמסגרת קבועה ומתמשכת מטרתה לטפח את כיתת האם כתא חברתי, לאפשר התנסות בתהליכי ניהול עצמי על בסיס דמוקרטי ולטפח מעורבות חברתית. שעת החינוך מאפשרת למחנך לטפל בעניינים הקשורים לתלמידיו, לצורכיהם החברתיים, לאירועי היום-יום של הכיתה ולנושאים שעל סדר היום הציבורי. חשיבות רבה יש לשעת החינוך ביצירת תחושת השייכות של התלמיד לכיתתו ולבית הספר. תחושה זו היא גורם משמעותי בפיתוח מסוגלות אישית ובבניית זהות אישית וקבוצתית.

שעת החינוך משמשת חוליה מרכזית ביצירת הרצף החינוכי חברתי בין מגוון הפעילויות החברתיות המתקיימות במסגרת התוכנית החינוכית בבית הספר, כגון: ימי עיון, ימי שיא, אירועים, טקסים, טיולים שנתיים, פעילויות העשרה, יציאה למוזיאון, הצגות ועוד. שעות חינוך מיועדות להכנת התלמידים לקראת הפעילויות החברתיות שהם עתידים להתנסות בהן, ולעיבוד ההתנסויות לאחר מכן.

תוכנית מוגדרת ומובנית לשעות חינוך תסייע למחנכים לנהל אותה עם תלמידיהם באורח שיטתי ומקצועי ובאווירה נינוחה.

 

תוכנית הליבה לשיעורי החינוך

תכנית הליבה לשיעורי חינוך לטיפוח שייכות, מימוש עצמי ומעורבות חברתית כוללת מגוון הפעלות לשיעורי חינוך המסודרות על פי נושאים והמיועדות לכיתות ז'-י"ב.

התוכנית מושתתת על ערכי היסוד של מגילת העצמאות ומטרות החינוך בחוק החינוך הממלכתי ועל אבני היסוד של החינוך החברתי.

במסגרת התכנית מיושמים התכנים ותהליכי הלמידה החברתית תוך הדגשת ההיבטים הערכיים. קיימת זיקה בין התכנים הערכיים של שיעורי הלינוך לתחומי הדעת השונים ומומלך להביא זיקה זו לידי ביטוי בדרכים שונות ובתוכניות בין-תחומיות.

התכנית מאפשרת לארגן את הלמידה החברתית באופן שיטתי ומובנה ברצף שש-שנתי ובשעות חינוך קבועות במערכת (שעה שבועית אחת לפחות).

בכל שכבת גיל מתמקדות רוב הפעילויות במימד מרכזי בזהותו של התלמיד. בחטיבת הביניים המיקוד הוא בזהותם האישית, הקבוצתית והלאומית-תרבותית של התלמידים. בחטיבה העליונה המיקוד הוא בזהותם ובמחויבותם האזרחית והחברתית של התלמידים במדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית.

בכל חודש מחודשי השנה מוצע עיסוק בנושאים קבועים: נושא ערכי מרכזי, מועדים בלוח השנה וסוגיות אקטואליות שעל סדר היום הכיתתי והציבורי.

בנוסף לנושאים המתוכננים נדרשים המחנכים להתייחס לאירועים שעל סדר היום הבית-ספרי והציבורי. במאגר ההפעלות של מינהל חברה ונוער קיימות הפעלות המיועדות להכנה ולסיכום של אירועים מתוכננים כגון: טקסים, טיולים שנתיים, מפגשים, מסעות או פעילויות הכנה לצה"ל.

אבני היסוד של החינוך החברתי קהילתי והנושאים הנגזרים מהן - הם תוכנית החובה לשיעורי החינוך. סדר הופעתם לאורך השנה - נתון לבחירת בית הספר, בהתאמה ללוח השנה ולתוכנית הבית ספרית.

תכנית הליבה מותאמת לבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים ולבתי הספר דוברי הערבית.

 

צירים מארגנים בתכנית הליבה

בתכנית הליבה לשעות חינוך שלושה צירים מארגנים:

 

א. הציר הערכי

תוכנית הליבה מושתתת על הערכים העומדים בבסיס מגילת העצמאות ומטרות חוק החינוך הממלכתי:

 

ערכי יסוד

 

ערכים בתוכנית הליבה לשעות חינוך

1. ערכי המורשת והתרבות היהודית והציונית - זהות יהודית ישראלית / ערבית ישראלית / דרוזית ישראלית

- שייכות למשפחה, לקהילה, לחברה ולמדינה

- היכרות וכבוד למורשת ולתרבות

- מחויבות לעם היהודי בישראל ובתפוצות

 

2. מחויבות למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

- מחויבות למדינת ישראל

- מחויבות לאופייה של המדינה כמדינה יהודית

  דמוקרטית

- שוויון זכויות

- זכויות האדם, האזרח והמיעוטים

3. כבוד האדם, אהבת האדם וזכויות האדם

 

- כבוד האדם

- ערך חיי אדם

 יושר והגינות

- חברות

- נתינה

- סובלנות

- קבלת האחר

- אחריות אישית

4. צדק חברתי, סולידריות ומעורבות חברתית ואזרחית

 

- עזרה לזולת

- צדק וצדקה

 - שיתופיות

- ערבות הדדית

- אחריות חברתית ואזרחית

- מעורבות חברתית ואזרחית

- מוסר עבודה

5. אהבת הדעת, החקר והסקרנות ופיתוח מלוא יכולתו של התלמיד

- חירות הבחירה

- מצוינות

- מנהיגות

 

ב. ציר התפתחות התלמיד

התכנית בנויה במעגלים חברתיים הולכים ומתרחבים מהפרט אל הכלל בהתאמה לשלבי ההתפתחות וההתבגרות, ומושם בה דגש על התפתחות החשיבה המוסרית ועל הרחבת הפרספקטיבה החברתית של התלמידים.

כל שכבת גיל מתמקדת במימד מסוים בהתפתחות זהותו של התלמיד:

  • כיתה ז': זהות אישית - חוליה בשרשרת הדורות
  • כיתה ח': זהות קבוצתית וקהילתית
  • כיתה ט': זהות יהודית ישראלית לאומית תרבותית
  • כיתה י': מחויבות חברתית ואזרחית
  • כיתה י"א: לחיות במדינה יהודית דמוקרטית
  • כיתה י"ב: לקראת אחריות אזרחית ולאומית

 

ג. ציר הזמן הבית ספרי

ציר הזמן הבית ספרי מתייחס לשלושה היבטים:

  • שלבים בהתפתחות הכיתה כקבוצה חברתית מתחילת השנה ועד סופה, וכן מתחילת הלימודים במוסד החינוכי ועד סיומם.
  • תוכנית הפעילות הבית ספרית
  • לוח השנה (חגים, מועדים, ימי לוח)

 

עקרונות פדגוגיים ומבניים בתכנית הליבה לשיעורי חינוך

 

א.   למידה חברתית

התכנית בנויה על עקרונות מתודיים של למידה חברתית שבבסיסה למידה מתוך התנסות. תהליך הלמידה החברתית משלב ממד קוגניטיבי וממד התנסותי. יישום התהליך חיוני להפנמת ערכים ולהתנהגות חברתית.

 

ב.   ספירליות

הנושאים המרכיבים את תכנית הליבה מתפתחים באופן ספירלי לאורך שנות הלימוד בכיתות ז'-י"ב. העיסוק בנושאים הוא הדרגתי ומותאם ליכולות ולמאפיינים של שכבות הגיל השונות.

 

ג.   סיגול והתאמה

תכנית הליבה מציעה מגוון של פעילויות בכל הנושאים ליישום הציר המארגן והנושאים המרכזיים בכל שכבת הגיל. המחנכים, בהנחיית הרכז לחינוך חברתי-קהילתי, יבחרו את החלופות מתאימות להם, תוך סיגול והתאמה לכיתותיהם, ובהלימה ל"אני מאמין" של בית הספר וליעדי משרד החינוך והרשות המקומית.

 

ד.   דיון בנושאים שעל סדר היום

ההתייחסות לאירועים שעל סדר היום הבית-ספרי והציבורי תיעשה על פי שיקול דעת המחנך. אפשר להסתייע לשם כך ב"מודל להתמודדות עם אקטואליה", בפעילויות מדגימות ובסדרת  פרסומי מינהל החברה והנוער "על סדר היום" ו"חמ"דת" המופיעים באופן שוטף  באתר מינהל החברה והנוער.

 

 

מקורות

1. חוזר מנכ"ל תש"ע 3 (ב), נובמבר 2009

2. אתר מינהל חברה ונוער (כולל תוכנית הליבה, מאגר הפעלות, מאגר פרסומים)

 
    תאריך עדכון אחרון:  06/04/2017