‏יום שלישי י"ב אדר ב תשס"ח,  ‏19 מרץ 2008

עקרונות מנחים של הוועדה לגיבוש תכנית לימודים בתרבות ישראל (כתות ז'-ח')

התוכנית ללימודי תרבות ישראל מבוססת על גישה תרבותית למקורות ישראל. גישה זו מניחה כי המונח "יהדות" מציין את היצירה היהודית לדורותיה למן התנ"ך ועד ימינו .

הבריח התיכון של התרבות היהודית הוא הניהול המתמיד של דיאלוג. לדיאלוג זה פנים אחדות: דיאלוג יהודי בין-דורי, דיאלוג בין כל אחת מהתרבויות היהודיות  לבין התרבויות הסובבות אותן ודיאלוג בין התרבויות היהודיות השונות. תרבות איננה אי מבודד והיא מתעצבת ומתעבה באמצעות תהליכי הדיאלוג המורכבים הללו.

התכנית מיועדת לסייע לתלמיד לגבש את זהותו היהודית תוך לימוד, בדרך של משא ומתן,  בינו לבין המורה, בינו לבין המקורות ובינו לבין חבריו,כבסיס ליצירת שפה משותפת של התרבות היהודית-ישראלית.

התכנית תילמד בשתי שעות שבועיות לפחות, במהלך ההוראה בכיתות ז-ח .

תפיסה כללית זו משרטטת את היעדים הכלליים של תכנית הלימודים:

א. התכנית אמורה לזמן לתלמיד חוויה של "בית" בתרבויות ישראל. זאת באמצעות יצירת מרחב מסקרן ומאתגר המותאם לעולמו של התלמיד ולחייו. החומרים הנלמדים ודרכי ההוראה ייקבעו לאור מטרה זו. תכלית התוכנית היא שהתלמיד  לא יתנסה בחוויה של זרות ואיום על עולמו הממשי, אלא יתנסה בחוויה של קרבה לחומרים ולתכנים שאותם ילמד.

ב. התכנית תציג מגוון תרבויות וטקסטים יהודיים תוך הדגשת הערך הפנימי של כל אחת מהתרבויות השותפות לשיח התרבותי היהודי.

ג. המקורות שייבחרו ימוקדו סביב הנושאים שיש להם חשיבות וזיקה לחיי התלמידים.

ד. תכני הלמידה יימנעו מדיכוטומיה בין פרטיקולריזם יהודי לבין אוניברסליזם. הם ידגישו את הזיקות והקשרים שבין ההיבטים הפרטיקולאריים (הייחודיים) של התרבות היהודית לבין היבטיה האוניברסאליים.

ה. התכנית תביא בחשבון את ההקשר התרבותי החוץ-בית ספרי ואת גיל התלמידים. מקום מרכזי בעיצוב התכנית יהיה לגישה חווייתית וללימוד אישי. כמו כן יכללו בתכנית הפעלות אישיות: יציאה מחוץ-לכותלי בית הספר לצורך מפגשים עם משפחות, עם מסורות ועם תרבויות. טיפוח של יצירתיות דיאלוגית הן בתחום הקוגניטיבי והן בתחום הרגשי תוך שימוש בכלים מגוונים: דרמה, סיפור ועוד.

ו. התכנית תעניק תשומת לב מיוחדת לדיאלוג של התלמידים עם הטקסטים הנלמדים ותעדיף טקסטים סיפוריים, המאפשרים דיאלוג בין התלמידים ובין המקורות.

ז. התכנית תטפח ערכים מרכזיים: זיקה למורשת התרבותית וטיפוח שותפות ואחריות כלפיה וזאת באמצעות העמקת הידע במורשת וטיפוח כלים לנגישותה: סובלנות, פלורליזם, ביקורתיות ויצירתיות.

ח. התכנית תכלול מקורות שונים ומגוונים: מקרא, תלמוד ומחשבת חז"ל, הגות, ספרות לסוגיה (סיפורת, שירה, מסות, ביוגרפיות, יומנים, תעודות ועוד), מוסיקה, אמנות חזותית ועוד.

ט. הצלחתה של התכנית מותנית באימוץ דרכי הערכה חילופיות הן ברמה הכיתתית, הן ברמה הבית ספרית והן ברמה הארצית.

אמות מידה להעדפת החומרים וארגון חומרי הלמידה:

א. הימנעות מהיררכיה מעמדית של המקורות השונים: גם אם בתרבויות יהודיות שונות יש למקורות מסוימים מעמד מיוחד, הרי שתכנית הלימודים לא תתבסס על מעמד מיוחד זה האופייני לתרבות מסוימת. למשל, ל"שלחן ערוך" מעמד קאנוני מיוחד בתרבות היהודית הדתית, אבל תפיסה זו אינה מחייבת את תכנית הלימודים עצמה.

ב. חומרי הלמידה ייכתבו מתוך תפיסה של שוויון מגדרי.

ג. חומרי הלמידה צריכים להיות מעובדים דידקטית, כך שיאפשרו למידה בחברותא.

          
עקרונות מנחים לבחירת חומרי הלמידה

א. הועדה סבורה שספרי לימוד הבנויים על-פי קו כרונולוגי אינם הולמים את עקרונות המתווה. זאת משום שהם מניחים שתי הנחות:

• ההנחה המובלעת -  אימוץ העיקרון ההירארכי, שלפיו יסוד התרבות היהודית הוא העבר הקאנוני ותרבות ההווה היא נדבך רציף ואחרון בתרבות זו.
• שנית, בהתאם להנחה הראשונה - ספרות ההווה ומציאות זמננו תופסים מקום מצומצם מדי יחסית לחשיבותם בתרבות בת זמננו.

ב. נקודת המוצא שלנו היא תרבותית ולא דתית, לפיכך הוועדה מאמצת את העיקרון של שוויון ערך המקורות. אין להעניק לקאנון מסוים, כמו המקרא או התלמוד, המשקפים בדרך כלל עמדה דתית, מעמד מיוחס. הוועדה סבורה שעל התלמידים בבתי הספר הממלכתיים לפגוש  את התרבות היהודית על כל גווניה, על מנת שיוכלו לעצב בעצמם, ולא מתוך גישה אוטוריטטיבית, מודעת או לא מודעת, את יחסם למכלול המקורות.

ג. נושאי הלמידה:

כל בית ספר יבחר שניים או שלושה נושאים בשנה מתוך הרשימה שלהלן. במידה שבית הספר מעוניין בנושאים נוספים או אחרים הוא רשאי לפתח תכנית למידה משלו ובלבד שתעמוד בעקרונות מסמך זה.הנושאים :

• מעגל המשפחה (אני, הורים, אחים, סבא וסבתא)
• מעגל החברה (חברים, אהבה, מורים, האחר, מיעוטים)
• מעגל הקהילה ( מעורבות חברתית, צדקה וצדק חברתי, צדקה מול חמלה)
• מעגל הסביבה ( איכות סביבה, העם והארץ)
• מעגל הקשרים בתוך החברה (אלימות, שוויון בין המינים, שוויון חברתי, שוויון בפני החוק)
• ציונות ומדינת ישראל (בית, מקום, שכנים, חירות, ריבונות)
• מעגל השנה (שבת, חגים ומועדים)

ד. מבין חומרי הלימוד הקיימים, החומרים שנמצאו קרובים ביותר לעקרונות המנחים של הוועדה, הם דפי "יחסים" העוסקים ביחסים חברתיים, והחוברת "ערכים במועדם" העוסקת בערכים קולקטיביים באמצעות דיון במועדי ישראל.  יתרונם של חומרים אלו,שהם בנויים במתכונת של דף תלמודי, שבמרכזם מקור אחד ומסביב לו טקסטים רלוונטיים נוספים. הוועדה מדגישה כי בשונה מהמצוי בדפי "יחסים", במכלול הנושאים הנלמדים, רצוי שהטקסט המרכזי יילקח ממגוון תרבויות ישראל ולא משכבה טקסטואלית אחת קבועה: תלמוד, מקרא או ספרות עברית.

ה. אנו רואים ב"דפי יחסים" ובחוברת "ערכים במועדם" דוגמאות בלבד. דוגמאות אלו יכולות לשמש כפרדיגמה לסוג החומרים שאותם יש לאמץ, לא רק בשל התאמתם לעקרונות המנחים אלא גם בשל צבעוניותם, מבנה הדף, נוחות השימוש ואפשרויות הבחירה והגיוון. כל בית ספר רשאי לבחור מערך טקסטים אחר, שהולם את תלמידי בית הספר ואת רוחו.

ו. הוועדה מעדיפה פורמטים מודולאריים,  המאפשרים למורה ולתלמידים ללמוד מתוך דפים העומדים כיחידות עצמאיות. גישה זו מאפשרת גמישות מכסימלית בתהליכי ההוראה ומותירה מרחב גדול ליצירה  של המורה והתלמידים. לפיכך, רצוי שהדפים ירוכזו באוגדן ולא בחוברת כרוכה. שכן בכך ניתן ביטוי לאופי הפתוח והדינאמי של הלמידה.

ז. הוועדה ממליצה לעודד מורים ותלמידים לבנות בעצמם דפי נושאים, שבהם ייבחרו הטקסטים המרכזיים והנלווים על ידי קבוצת הלומדים עצמם. לפיכך, יש יתרון לעבודה מול מחשב ומאגרי מידע אינטרנטיים, המאפשרים בנייה דינאמית של דפי הלימוד.

ח. הוועדה רואה ביצירת אתר אינטרנט לתכנית, מרכיב חשוב בהטמעת עקרונות התכנית. האתר ילווה את הדפים המודפסים ויכלול קישורים לטקסטים ולמקורות נוספים, כמו גם למגוון יצירות מהקולנוע, מהאמנות הפלסטית וכיוצא בזה. במסגרת תכנית לימודים זו אנו ממליצים להשתמש באתר אינטרנט כדי ליצור תרבות למידה אינטר-אקטיבית, מעבר למרחב הכיתה. האינטרנט צריך לשמש לא רק כמאגר מידע אלא כבסיס להמשך תהליכי למידה באמצעות עיצוב דפי מקורות חדשים, שינוי המבנה בדפי מקורות קיימים וכיוצא בזה.

ט. הוועדה תקדם בברכה התאמתם של חומרי לימוד קיימים לעקרונות שהותוו במסמך זה.

הכשרת מורים

א. הכשרת המורים תתבצע בהתאם לעקרונות המסמך בניהול מטה שנהר ובפיקוח מלווה של הוועדה לגיבוש תכנית לימודים בתרבות ישראל, שתבחן את ההתאמה של  התכניות להכשרת מורים לעקרונות המנחים. הוועדה ממליצה, כי רק מורים בוגרי מדעי הרוח והיהדות ילמדו את התכנית.

ב. הכשרת המורים תתבצע באמצעות שלושה מסלולי השתלמות:

1. השתלמויות מחוזיות באמצעות הפסגות
2. השתלמויות בית ספריות לכלל מורי בית הספר, כדי שיהיו שותפים למהלך הלימודי הייחודי
3. תכניות להכשרת מורים במכללות להוראה באוניברסיטאות, שיציגו תכנית הכשרה להוראת תרבות ישראל, ברוח העקרונות המנחים של הוועדה.

ג. השתלמויות המורים (הנזכרים בסעיפים 1 – 2) תבוצענה על ידי גופים, ארגונים ומכונים האמונים על הוראת תרבות ישראל באופן ההולם את העקרונות המוצגים בסעיפים הראשונים של מסמך זה. לאחר סינון ראשוני של התכניות על ידי מטה שנהר, יובאו לוועדה  שתהיה מוסמכת לאשרן, לדחותן או לדרוש תיקונים.

ד. רכיבים הכרחיים בתהליך הכשרת המורים:
לימוד טקסטים בדרך של חברותא, דהיינו  למידה דיאלוגית.
עיסוק ביסודות התיאורטיים העומדים בבסיס העקרונות המנחים של התכנית, כגון: השקפת עולם פלורליסטית, מעמד הקאנון היהודי בתרבות הישראלית, יחסי הווה ועבר ועוד.

1. עיסוק בתהליכי הלמידה ובדרכי ההוראה המועדפים להפנמת התכנית בקרב התלמידים.
2. מתן ביטוי נרחב להיבטים האמנותיים של תרבות ישראל.

ה. יש לאתר מורים, שיש להם מיומנות בהנחיית בתי מדרש ולגייסם, כדי שינהיגו את תהליך ההפצה של התכנית,  ואת תהליכי הנחלת התכנית והטמעתה. יש לוודא שהתכנית תלווה  ב"מדריך למורה" לכל תכנית לימודים שתאושר.

ו. היקף ההשתלמות:
השתלמות המורים הנדרשת תהיה בהיקף של לפחות 112 שעות.  כדי להתחיל במימוש התכנית בשנה הקרובה, מומלץ  לקיים השתלמות בת 56 שעות לפחות. יש להדגיש כי המלצה זו מתייחסת אך ורק לשנה הקרובה.

הוועדה קוראת למזכירות הפדגוגית להרחיב באופן משמעותי את מעגל המדריכים, שילוו את מהלך ההטמעה בתוך בתי הספר. גם מערך ההדרכה חייב לעבור הכשרה בהלימה לעקרונות המסמך.

דרכי הערכה

עקרונות:

א. הוועדה מבחינה בין הערכה פנים בית ספרית המהווה מרכיב ביחסי תלמידים מורים, לבין הערכה חיצונית מנהלתית הנעשית על ידי משרד החינוך המיועדת לבדוק את כשירות התכניות והישגי בתי הספר. מאחר שביסוד ההמלצות של הוועדה עומדת התפיסה הדיאלוגית הפתוחה של התלמידים עם הטקסטים, יש להימנע מדרכי הערכה פנימיות סגורות, העלולות להזיק ללימוד ולהופכו ללימוד תכליתי שתכלית מטרתו היא השגת ציונים גבוהים בלבד.

דרכי הערכה פנימיות:
להלן משימות היכולות לשמש כדרכי הערכה פנימיות:

1. דו"ח לימוד על דיאלוג שהתקיים עם טקסטים במהלך שלושה – ארבעה שיעורים.
2. שינוי סדר המקורות על דף הלימוד – מהשוליים למרכז ולהיפך. על התלמידים לנמק שינוי זה ולהסביר את נקודת מבטם השונה.
3. השלמת "חלון" או "חלונות ריקים" בתוך דף הלימוד; זאת תוך כדי הנמקת התוספת ומתן מענה לשאלה, מה הוסיפו המקורות החדשים על הישנים.
4. יצירת דף לימוד חדש.
5. פורטפוליו – תיק עבודה העוקב אחר תהליך הלמידה ומציג אותו.
6. התלמידים הממלאים את המשימה הלימודית יבנו לעצמם ספריה המכילה ספרים, מאמרים ומקורות אחרים הרלוונטיים לנושא הנלמד. הכנת הביבליוגרפיה היא חלק מן המשימה.
   הוועדה מציינת כי המשימות הלימודיות יכולות להיות מוטלות על יחידים או על קבוצות.

ב. ההערכה המנהלתית החיצונית תתבסס על התכנית הבית ספרית שתוגש בתחילת שנת הלימודים לרפרנטיות, ועל מעקב של אנשי מטה שנהר אחר התהליך המתקיים בבית הספר. הערכה מעין זו מחייבת מערך הדרכה רחב יותר מהמצוי. כמו כן ,היערכות מעין זו מותנית בכך שהמשתתפים בהערכה עברו תהליכי הכשרה. תכנית הלימודים של בית הספר שאותה יבחנו בהערכה החיצונית, תכלול: מטרות הלימוד, נושאי הלימוד, הטקסטים המתוכננים להוראה בהתאם לנושא הלימוד, דרכי ההוראה, לוח זמנים לביצוע וציון דרכי ההערכה הפנימיות.

 להורדה כקובץ