הוועדה מונתה על ידי שרת החינוך, במענה לדרישת בג"ץ להשיב על טענה בדבר מימון פערים בלתי סבירים, לכאורה של תקצוב בתי ספר מוכרים שאינם רשמיים לעומת מוסדות הפטור. הוועדה בחנה את דרכי התקצוב השונות הקיימות במערכת החינוך היסודי בישראל, ודרכי מימון חלופיות.
את הוועדה הנחתה התפיסה, שמימון מוסדות החינוך היסודי בישראל (להלן מוסדות החינוך) צריך להיות לפי קריטריונים שוויוניים, הוגנים, יעילים, אפקטיביים, ישימים, גלויים, פומביים ואחידים לכלל התלמידים בישראל. לפיכך ממליצה הוועדה:
-
לעבור לשיטת תקצוב חדשה שתתבסס על שלושה עקרונות מובילים החל בשנת הלימודים ה-תשס"ד.
-
תקן דיפרנציאלי לתלמיד שישקף את החסכים החינוכיים הנגרמים לתלמיד כתוצאה מתנאי רקע חברתיים כלכליים וגיאוגרפיים, ומשתנים המבטאים עדיפות לאומית.
-
הוראה של תוכנית ליבה, שתיקבע על ידי משרד החינוך כתנאי הכרחי לתקצוב ופיקוח על ביצועה.
-
שיעור השתתפות מדורג של משרד החינוך במימון בתי הספר שייקבע בהתאם לעמידתם בשני תנאים:
-
ביצוע הוראות ותקנות של המשרד בנושאי מדיניות מרכזיים כפי שהן משתקפות בחוזרי המנהל הכללי (בעיקר מדיניות קבלת תלמידים).
-
עמידה בסטנדרטים חינוכיים שיקבעו על ידי משרד החינוך והשתתפות במיצב (מדדי יעילות וצמיחה בית ספריים) כולל מבחני המשוב.
-
לקיים מדרג לצורכי תקצוב של מוסדות החינוך על פי הכללים הבאים:
-
מוסדות חינוך רשמיים (החייבים על פי דין לעמוד בכל הכללים הנקבעים על ידי משרד החינוך) יקבלו מימון של מאה אחוזים (100%).
-
מוסדות מוכרים שאינם רשמיים העומדים בכל התנאים (סעיפים ב'-ג' דלעיל) יקבלו מימון של שמונים וחמישה אחוזים (85%). מוסדות רשת החינוך העצמאי ומעיין החינוך התורני העומדים בכל התנאים הנ"ל יתוקצבו בדומה למוסדות חינוך רשמיים כמתחייב מחוק יסודות התקציב.
-
מוסדות מוכרים שאינם רשמיים העומדים בתנאי אחד בלבד (מתוך סעיף ג' דלעיל) יקבלו מימון של שבעים אחוזים (70%). (ובתנאי שיעמדו בהוראות חוק הפיקוח על בתי הספר התשכ"ט - 1969 ובתקנות).
-
מוסדות מוכרים שאינם רשמיים שאינם עומדים בכל התנאים המפורטים בסעיף ג' דלעיל יקבלו שישים וחמישה אחוזים (65%) (ובתנאי שיעמדו בהוראות חוק הפיקוח על בתי הספר התשכ"ט - 1969 ובתקנות).
-
מוסדות פטור יקבלו שישים אחוזים (60%) (ובתנאי שיעמדו בהוראות חוק הפיקוח על בתי הספר התשכ"ט - 1969 ובתקנות).
-
לאגם את כל משאבי ה"סלים" השונים במשרד החינוך וכן את משאבי משרדי הממשלה האחרים (המוקצים למוסדות חינוך) למסגרת המשאבים שיממנו את התקן הדיפרנציאלי לתלמיד.
-
ללוות את שיטת התקצוב המוצעת בשינויים בארגון מערכת החינוך היסודי הרשמי על מנת להפיק את מירב התועלת החינוכית והלימודית מהמעבר לשיטת התקצוב החדשה.
השינויים המוצעים העיקריים הם:
-
מתן סמכויות ביצוע וניהול רחבות יותר למנהלי בתי הספר, והשלמת המעבר למודלים של ניהול עצמי בשיתוף הרשויות המקומיות.
-
יתר גמישות, גיוון ומתן שוויון הזדמנויות גדול יותר.
-
העתקת מרכז הכובד של פעילות מטה משרד החינוך מביצוע הפעלת תוכניות, לקביעת מדיניות , תכנון, תקצוב, מעקב, ובקרה.
-
הקצאת זמן לימוד דיפרנציאלי לתלמיד. פעולה על פי עקרון זה במסגרת בתי הספר היא המפתח לשיפור הישגים לימודיים וצמצום הפערים בין התלמידים.
-
להוסיף כשמונים אלף (80,000) שעות שבועיות למערכת החינוך היסודי המתחייבים מן המעבר לשיטת התקצוב השוויונית המוצעת.
הוועדה ממליצה, כדי לאפשר את יישומה של שיטת התקצוב החדשה, לבצע את המעבר במשך חמש (5) שנות לימוד, (תשס"ד - תשס"ח).
-
להקים מייד צוות יישום מיוחד שיסיים את עבודתו עד כ"ז באדר א, תשס"ג, 1 במארס 2003. כדי ליישם את המלצות הוועדה לקראת שנת הלימודים ה-תשס"ד.
עידן חדש לחינוך השווה - מצגת
דו"ח הוועדה - (הדו"ח המלא)
נספחים