education - חינוך מינהל הפיתוח

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
שיפור חזות מבני חינוך
צביה אורטנר
 

בעשור האחרון ניתן להבחין בשינויים מרחיקי לכת שחלו בתפיסות התכנון והעיצוב של בתי-הספר ומבני חינוך בכלל. בתי-הספר פושטים את צורתם השבלונית, השגרתית והמסומנת במידת מה, ולובשים צורה ייחודית של יצירות אדריכליות העומדות כל אחת כיצירה בפני עצמה, כמבנה ציבורי בעל אופי מסוים. גם תכנון החללים והמרחבים הפנימיים משתנה בהתאם לצרכים, לפרוגרמות חינוכיות, ולשינויים שחלו בשיטות הוראה ולמידה, בארגון הסביבה הלימודית ובגישה החינוכית.

 

יש חשיבות רבה לכך שבית-הספר על כל מרחביו וחצרותיו יהווה סביבה נעימה ומקום תרבותי ואסתטי, שכן זהו המקום שבו הילד מתחנך, לומד ורוכש ידע בדרכים שונות ומתנסה בחוויות שונות. אלה משפיעות על תפיסתו, ועיצוב תמונת העולם שלו ועל התפתחותו והתבגרותו. לבית-ספר כמוסד חינוכי וכסביבה פיסית מעצבת יש אפוא השפעה ניכרת ורציפה על הילד ועל התפתחותו, ועל כן ראוי שתשומת לב יתרה תוקדש לתכנונו ולעיצובו כמקום המעצב את דמות הבוגר.

 

מחקרים שנעשו בשנים האחרונות מוכיחים כי סביבת לימודים תרבותית ומעוצבת מבחינה אסתטית על היבטיה השונים- חומרים; מרקם וטקסטורה של המבנה וחלליו הפנימיים; סביבתו; ריהוט, צבע, אור ותאורה; אביזרים אסתטיים וריהוט חוצות, יצירות אמנות ועוד, תורמת ומשפיעה על "אקלים" ו"תרבות" בית- הספר וכן יש לה השפעה על הישגים בלימודים. נוסף לכך, היא תורמת לא רק לחינוך להומניות, לאמנות ולקליטת ערכים אסתטיים, אלא גם לשיפור התנהגותו של התלמיד כלפי זולתו וסביבתו, ולפיתוח יחס של כבוד וסובלנות שיש בהם כדי למנוע השחתה והפחתת אלימות. תכנון אדריכלי הולם של בית הספר וחצרותיו עשוי להביא למניעת חיכוך ולהפחתת אלימות.

 

מתוך מודעות והכרה בחשיבותם של גורמים אלו פועל הגף לעיצוב חזות מבני חינוך לפתח ולעורר מודעות לתכנון ולעיצוב הסביבה הלימודית כאחד הגורמים המשפיעים על "אפקטיביות, תרבות ואקלים בית-הספר", וליישם קווי מדיניות לשינוי דמותם ושיפור חזותם של בתי-הספר - במיוחד של הוותיקים שבהם וכן אלו העוברים או עתידים לעבור חידוש, החייאה ושיפוץ. כל זאת במטרה להפכם למרחב לימודי-חינוכי-תרבותי.

 

לצורך כך ננקטו כמה מהלכים שהוקצו להם תקציבים.

 

א. שילוב יצירות אמנות ישראלית

הרעיון של שילוב יצירות אמנות בבית-הספר כמבנה ציבורי במרחב אורבני נובע מרעיונות ההחייאה (Regenration) והחידוש של מבנים ומקומות בתהליך ההתחדשות וההתפתחות של מרכזי ערים היסטוריות ו/או תכנון מספר מרכזים בהן מחדש. בתהליכים ובמקומות אלו שולבו יצירות אמנות והתפתח זרם של אמנות ציבורית המהווה גורם חשוב בהפיכתם של מרכזי הערים למקום חי, חדש, בעל משמעות עירונית המושך תיירות ועסקים. התהליך התאפשר באמצעות שיתוף פעולה בין אדריכלים, מתכנני ערים, אמנים והרשויות, שחברו יחדיו לשיקום ותכנון מחדש של מרכזי הערים. כך מופיעה האמנות הציבורית כגורם מדרבן היוצר סביבה חיה שיש לה תפקיד בעל משמעות בחיי היחיד והקהילה. פיתוח ציבורי ופרטי של אתרים סייע אף הוא בצורה משמעותית להגברת המודעות לצורך באמנות הציבורית, וכך ניתן לראות בשנים האחרונות בארץ ובעולם התרחבות והתפשטות של המדיה האמנותית הממוקמת בשטחים הציבוריים, בכיכרות המרכזיות בערים, בחזיתם של מבני ציבור, בצמתים ובכניסות לערים ויישובים, בשילוב עבודות עיצוב ופיתוח נוף, לעיני כול. בתהליך הזה הופכת האמנות הציבורית לנוף העירוני.

 

באותה מידה, הצבת יצירת אמנות במרחב הבית-ספרי לא רק מסייעת בהחייאתו, בחידושו ובהפיכתו למקום חי בעל משמעות לתלמידים ולקהילה כולה, אלא יש לה פן פדגוגי ייחודי וערך מוסף מתוך כך שנוצרה במיוחד לאוכלוסייה וקהילה מובחנות. ובאותו תהליך המתרחש באמצעות האמנות הציבורית בערים תהפוך יצירת האמנות לנוף בית-הספר.

 

"הוועדה לשילוב עבודות אמנות" שהוקמה בגף, הבוחרת ומאשרת את העבודות המוגשות על-ידי הרשויות, שמה לה למטרה הצבת רף גבוה של עבודות אמנות, זו הנחשבת אמנות "טובה" או "גבוהה" (FINE ART). נבחרת רק יצירה ייחודית וספציפית המתוכננת במיוחד לבית-ספר ספציפי, מותאמת למרחב האדריכלי, לנוף ולסביבה, לקהל יעד מסוים בעל צרכים מסוימים, לרוח בית-הספר, לקהילה שבה הוא נמצא ובעיקר לעולם הילד עצמו. מהאמן היוצר נדרשת התבוננות מעמיקה בעולם הילד.
במהלך פעילות הגף נוצרו כבר עשרות עבודות ייחודיות, בשיתוף פעולה עם הקהילה, הרשות והאמן, ברוח בית-הספר.

 

עבודות האמנות המשולבות במרחב הבית-ספרי מאפשרות פתיחת שערים והצגה של אמנות ציבורית לתלמידים, לצוות ההוראה ולקהילה כולה, ובכך תורמות גם לחינוך לאמנות, לפיתוח החושים, לתפיסת המרחב ולאוריינות החזותית אצל התלמיד.

 

אנו סוברים על כן כי הצבת יצירות אמנות, ופיתוח ועיצוב החצרות, הכניסות והחזיתות, צריכים להיות חלק בלתי נפרד מתכנון המרחב הבית-ספרי ולקחת חלק חשוב בכל תהליך של חידוש, שיפוץ והחייאה של מבני חינוך.

 

במהלך השנים שבהן פועלת הגף נוצרו עשרות יצירות ועבודות אמנות ייחודיות בשיתוף פעולה עם הרשות, הקהילה והאמן המתאימות לרוח בית-הספר. כל עבודה היא עבודה ייחודית שנוצרה במיוחד לבית-הספר ונבחרה על-ידי ועדת היגוי מקומית שהוקמה על-ידי הרשות, הקהילה וצוות בית-הספר, אשר לעתים גם לגביהן זו התנסות אמנותית ייחודית במינה. חלק מן העבודות הן עבודות פיסול סביבתיות המוצבות בכיכרות, בחצרות ובמבואות בתי-ספר, ויוצרות שם "מקום" חי ובעל משמעות; חלקן יוצרות מרחב למידה אמנותי או סביבות חיים שלמות כעבודת אמנות אקולוגית; וחלקן הן עבודות התורמות לשיפור חזות המבנה ומשנות את מראהו, אם באמצעות ציור קיר אמנותי על החזית ואם על-ידי קיר מצופה קרמיקה אמנותית.

 

ב. חצר בית-הספר כמרחב למידה

 

במקביל התפתחה ההכרה בחשיבותם של חצרות בתי-הספר ומבואותיו כאלמנט דומיננטי בעל משמעות במרחב הבית-ספרי הכללי, הן מההיבט החזותי והן מההיבט הפונקציונלי-תפקודי. ביזמת הגף הוקמה במשרד ועדה מיוחדת לבדיקת ייעודי חצר בית-הספר היסודי ותפקודיה. 1

 

הוועדה 2 מצאה כי לחצר בית-הספר יש אופי מיוחד במערך המרחבי-אדריכלי שלו ובהקשר הנופי והטופוגרפי, ועל כן יש לתת את הדעת על אפשרויות הלימוד הטמונות בה. מבני בית-הספר והחצר הם סביבת החיים של בית-הספר, שבה מתרחשים מצד אחד תהליכי למידה וחיברות ומצד שני תהליכים ותפקודים כגון משחק ושעשוע, ספורט וכדומה, ועל כן מבנה בית-הספר והחצר יוצרים שלמות אחת, והחצר היא חלק מהמרחב הלימודי-החינוכי הכולל. זאת בשונה מההשקפה המקובלת עדיין בחלקה, המפרידה בין מבני הכיתות לבין החצר ורואה בהם שתי ישויות נפרדות.

 

בהיבט החברתי חצר בית-הספר משמשת כליבת הפעילות החברתית שלו. היא מקום המפגש המרכזי של התלמידים, מקום לטקסים, מקום לפעילות ספורטיבית, נופש ומרגוע, וחלק מרכזי מתפקודיה הוא כמקום המשחק והשעשוע הנובע מזכותו של הילד למשחק.3

 

החצר מאפשרת ומזמנת גם שפע של אינטראקציות ומפגשים חברתיים בלתי פורמליים מסוגים שונים, כגון מפגשים בין קבוצות גיל שונות, בין תלמידים למורים, מפגשים בין בודדים, ואף מקום לפרט שרוצה להתבודד.

 

כיום רווחת התפיסה כי ללמוד ניתן בכל עת ובכל מקום. העולם כולו הוא סביבת לימוד. השטחים הפתוחים חשובים ללמידה בדיוק כמו השטחים הבנויים, ועל כן גם בחצר ובסביבת בית-הספר יכולה להתרחש למידה.

 

הוועדה מצאה כי מעבר לתפקודי החצר הטקסיים והחברתיים המקובלים יש לה ערך מוסף כמקום שאפשר ללמוד בו בצורה מתוכננת או ספונטנית, רציפה או מזדמנת, והיא מזמנת שפע ומגוון של אפשרויות והזדמנויות ללמידה ולהוראה שאינן יכולות להתרחש בין כותלי המבנה והכיתה, במיוחד לאור העובדה כי תנאי האקלים בארץ מאפשרים שהות ממושכת יחסית באוויר הפתוח.

 

יש לראות אפוא את החצר כחלק מהחשיבה החינוכית הכוללת של בית-הספר ואת תכנונה הפיסי-אדריכלי כהרחבת מרחב הלמידה, ולנצל את משאביה כסביבה חינוכית עשירה.

 

מומלץ לתכנן ולפתח את החצר כחלק מראייה ומתפיסה כוללת של בית-הספר, בהתאמה לתכנית הלימודים, ל"אני מאמין" בית-ספרי ולמדיניות בית-הספר. בית-הספר יכול לבחור את הדרך ואת הכיוון המתאימים לו: לייעד את החצר או אזורים בה לנושא, לרעיון או לכמה נושאים שהם חלק מתכנית הלימודים שלו והולמים את תפיסתו החינוכית, כגון מדע, אמנות, מתמטיקה, איכות הסביבה, ארכיאולוגיה, חקלאות ועוד. הנושאים יכולים להיות גם נושאים אינטגרטיביים או רב-תחומיים. בדרך זו ניתן לפתח בחצר אזורים לעבודות שונות המפעילות את התלמידים, בין באמצעות מתקנים קבועים, ובין בעבודות עיצוב ייחודיות המפתחות ויוצרות סביבות לימוד כסביבות חיים שלמות, באזורים המיועדים לפעילות עצמית שלהם.

 

התכנון והפיתוח הפיסי של החצר צריך להיות בהתאמה לתנאים הטופוגרפיים ולנוף המרחבי, לספק את מגוון המקומות למפגשים ולהתנסויות החברתיות, מקומות ללמידה חוץ-כיתתית, תשתית הולמת לפיתוח אזורי הלמידה והעבודות הייחודיות, הצללה, גינון וצמחייה. רצוי שאופיים של המקום והקהילה יבוא לידי ביטוי גם בחצר מתוכננת כאמור, מעוצבת ומטופחת המהווה מקום מקבל ומזמן, מקום חי ופעיל שנעים לשהות ולפעול בו. חצר שכזו מונעת יתר חיכוך בין תלמידים ומפחיתה מקרי אלימות. מחקרים מצביעים על כך שמרבית מקרי האלימות בבית-הספר מתרחשים בחצר, ועל כן רצוי למנוע אותם ככל שניתן בעזרת תכנון נכון.

 

פיתוח החצרות כסביבות לימוד מהווה בראש וראשונה תרומה לפעילות החברתית והפדגוגית של בית-הספר אולם במידה מרובה תורם גם לשיפור חזותו ותדמיתו ובתוך כך מעלה גם את התייחסותם החיובית של התלמידים והקהילה כולה כלפיו וכלפי מתקניו.

 

בעזרת התקציבים שהוקצו הלכו והתפתחו בשנים האחרונות מספר פרויקטים של חצרות בתי-ספר במקומות שונים בארץ, בנושאים שונים כגון חצר מדע בדגש על מתקני מכניקה; תהליך היווצרות החשמל עם תחנה הידרואלקטרית, בדגש על מתקני אופטיקה; חצר כמרחב למידה ארכיאולוגי בבית-ספר בבית שאן על הרקע ההיסטורי ארכיאולוגי שלה; פארק זואולוגי, חצר משחקית בדגש על משחקי ילדים בעדות שונות; חצר בדגש על מתמטיקה או גן מקראי ועוד. החצרות מתפקדות, מפעילות את הילדים, וסביב העבודות או המתקנים התפתחו תכניות הפעלה ייחודיות. מראה החצרות ותדמיתן למן שער הכניסה הפונה לקהילה ועד לכניסות מבני החינוך שונו ללא הכר ושיפור החזות הכללי ותרומתו לבית-הספר ניכרים.

 

"הוועדה לפרויקטים לשיפור חזות וחצרות לימודיות", הבוחנת ומאשרת את הפרויקטים המוגשים לאישור הגף, שמה דגש על תכנון המתייחס לאזורי פעילות לתלמידים, יצירת מקומות המפגש והישיבה השונים, הצללה, צמחייה וירק, עמידות מתקני ההפעלה בתקני בטיחות וכדומה. הוועדה מסייעת בעצה ובהדרכה.

 

ג. פרויקטים אחרים

שיפור חזות ושינוי תדמית בית-ספר מתאפשרים גם באופנים אחרים, כגון חיפוי חזית קיימת בחזית מחומרים אחרים הנותנים מראה חדש, אחר ושונה למבנה; יצירת עבודה על החזית לרבות הסתרת מזגנים; שיפוץ מבואות בתי-הספר והפיכתם למרחב מזמין ומקבל המאפשר גם פעילות חינוכית מסוגים שונים; פרויקטים ייחודיים הקשורים בשימור והחייאה של חללים או מבנים ישנים בבתי-ספר, עבודות שימור בבתי-ספר המוכרים כמבנים לשימור, ולדוגמה: בבית-ספר תל-חי, בשכונת נווה שאנן בחיפה, שהיווה את מטה ההגנה בשכונה, התגלו שני סליקים עם מצבורי נשק. שני מרחבים ייעודיים שופרו והפכו ל"מוזיאון הסליקים", המהווה מרחב למידה והפעלה קהילתי.

 

מבנה קטן וישן של בית-ספר יהושע בנשר, שהיה כיתת הלימוד הראשונה ביישוב, מיועד אף הוא להפוך למעבדת חקר יישובית. כך ניתן בעזרת יוזמה, מחשבה יצירתית, תכנון ועיצוב אדריכלי או אמנותי לתרום לשיפור חזותם של מבני החינוך הישנים והחדשים כאחד ולעיצוב הסביבה הלימודית.

 

בעמודים הבאים מבחר תמונות של פרויקטים ועבודות שהסתיימו לאחרונה המשקפים חלק מן העשייה בתחומים אלו ואת תרומתה לבית-הספר.

 

מקורות

דובב, ל', עורכת, לקראת חינוך אסתטי, קובץ מאמרים, ספרות פועלים, תל-אביב.

 

MALKCOLM , M., ART SPACE AND THE CITY, ROUTLEDGE, LONDON AND NEW YORK, 1997.

 

REDSTONE, L.G. ,ART IN ARCHITECTURE ,MCGRAW-HILL BOOK COMPANY, 1998.

 

ביבליוגרפיה בנושא חצר בית-הספר ניתן למצוא בחוזר מנכ"ל סא6/(א).
ראה הערה מס' 1.

 

הערות

1 עיקרי המלצות הוועדה לתכנון ולעיצוב חצר בית-הספר מפורטים בחוזר מנכ"ל סא/ 6(א) , ח' בשבט התשס"א, 1 בפברואר 2001, וכן ניתן לראותם באתר האינטרנט של המינהל לפיתוח. כתובת האתר: /EducationCMS/Units/Pituach/

 

2 הוועדה דנה בחצר בית-הספר היסודי, אך רבות ממסקנותיה ומהמלצותיה תקפות גם לחצר חטיבות הביניים והחטיבות העליונות.

 

3 זכות הילד למשחק הוכרה באמנות בין-לאומיות של אונסק"ו שישראל חתומה עליהן כאחת מזכויות הילד.

 
 
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  26/09/2005