education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
מחשבת ישראל – פרופ' מיכאל שורץ
 
 

מיכאל שורץ – פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל-אביב – הוא מבכירי החוקרים של ההגות המוסלמית ושל ההגות היהודית בימי הביניים. שורץ תרגם לעברית בת זמננו כמה מן הכתבים היהודיים החשובים ביותר של התקופה, ובראשם תרגום 'מורה נבוכים' לרמב"ם – תרגום הכולל מלאכת מחשבת של ביאורים והבהרות בדבר הרקע הפילוסופי של דברי הרמב"ם והקשריהם במקורות.

פרופ' שורץ מתגורר בירושלים, נשוי למרים, אב לדוד צרי, חותן לשפרה וסב לשכיה, ליאיר, לרחל, לעוז, להלל ולשמעיה.

 

לימודים והשתלמויות

1954: תואר בוגר בשפה וספרות עברית ובהיסטוריה של המזה"ת, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1959: תואר ספרן מוסמך, האוניברסיטה העברית בירושלים
1961: תואר מוסמך בשפה וספרות ערבית ובתרבות מוסלמית, האוניברסיטה העברית, ירושלים
1965: תואר דוקטור בתיאולוגיה מוסלמית, אוניברסיטת אוקספורד, בריטניה.


תפקידים אקדמיים

1966 – 1977: חבר סגל בחוג לשפה וספרות ערבית, אוניברסיטת חיפה
1971 – 1974:  מרצה בחוג לפילוסופיה יהודית, אוניברסיטת תל אביב
1977 – 1997: חבר סגל בחוג לשפה וספרות ערבית ובחוג לפילוסופיה יהודית, אוניברסיטת תל אביב (מ- 1978 בדרגת פרופסור).

 

מענקי מחקר ופרסים

1986: מענק קרן הזיכרון לתרבות יהודית, ניו יורק, ארה"ב
1988: מענק קרן הזיכרון לתרבות יהודית, ניו יורק, ארה"ב
1994-95: מענק הקרן הלאומית למדע, ירושלים
1995-96: מענק הקרן הלאומית למדע, ירושלים
2000:

פרס יד יצחק בן צבי על תרגום החלק הראשון של 'מורה נבוכים'.


פרסומים עיקריים
תרגומים

1979:  משה בן מימון, תשובת הרמב"ם בשאלת הקץ הקצוב לחיים (תרגום והערות על התרגום מגרמנית)
1996:  משה בן מימון, מורה נבוכים, חלק ראשון (תרגום מערבית בתוספת מפתחות)
2002:  משה בן מימון, מורה נבוכים (תרגום מערבית בתוספת הערות, נספחים ומפתחות)

 

תרגומים בהכנה לדפוס

  • משה בן מימון, שמונה פרקים והם הקדמת הרמב"ם לפירושו למסכת אבות
  • פירוש פרנץ רוזנצווייג ל-95 משירי רבי יהודה הלוי (בתוספת אזכורים למקרא ולמקורות חז"ל)
  • רבי יהודה הלוי, ספר הכוזרי והוא ספר המענה והראיה בדבר הדת המושפלה

מאמרים נבחרים

1967:

The letter of al-Hasan al-Basri, Oriens

1971:

Can we rely on later authorities for the views of earlier thinkers?, Israel Oriental Studies

1972:

Some notes on the notion of ilja’ (constraint) in Mu'tazilite Kalam, Israel Oriental Studies

1972:

'Acquisition' (kasb) in early Kalam, Islamic Philosophy and the Classical Tradition: Essays Presented by his Friends and Pupils to Richard Walzer

1973:

The affirmation of empty space by an eleventh century Mu’tazilite, Isis

1976:

The qadi Abd al-Jabbar’s refutation of the Ash’arite doctrine of 'acquisition' (kasb), Israel Oriental Studies

1991-93:

Who were Maimonides’ Mutakallimun? Some remarks on Guide of the Perplexed (two parts), Maimonidean Studies

1992:

Some remarks concerning Maimonides’ discussion of God’s knowledge of particulars, Torah and Wisdom, Essays in Honor of Arthur Hyman

1979:

 מלחמה, שלום ושטחים בעיני האסלאם, מדור דור

1985:

סודו של השיר 'אהבתיך כאהבת איש יחידו' לרשב"ג לאור דברי הרמב"ם על היחס בין הדת לפילוסופיה, מחקרים ביצירת שלמה אבן גבירול

1997:

משמעות ההבדל בין נסי משה רבנו ונסיהם של שאר הנביאים לפי מורה נבוכים, חלק ב', פרק ל"ה, דעת (ראה אור גם בצרפתית ובגרמנית)
2004: הרמב"ם והבבואה, דעת.


 כמו כן פרסם פרופ' שורץ עוד עשרות מאמרי מחקר, ביקורות, תרגומים של עבודות מחקר וערכים אנציקלופדיים.

 

***

 

"מבחינת המחשבה היהודית בימי הביניים, הרמב"ם הוא השיא", אומר הפרופסור מיכאל שורץ, מומחה בעל שם עולמי בחקר ההגות היהודית והמוסלמית של ימי הביניים. "כמו פילוסופים יהודים בני זמנו, גם הוא ניזון מן הפילוסופיה הערבית, ואפילו מן התיאולוגיה המוסלמית. בימי הביניים הקשר בין הדתות היה חזק, וכיום עבודתי יוצרת סוג של גשר ביניהן".

מיכאל שורץ נולד ב-1929 בזלצבורג שבאוסטריה, שם התחיל את חוק לימודיו. ב-1938 הצליחה המשפחה להימלט מצפורני הנאצים, עלתה ארצה והשתקעה בחיפה. בתיכון למד בבית הספר הריאלי, שם בחר כמעט באקראי בלימודי ערבית מורחבת. "בתיכון למדתי אצל הד"ר מאיר יעקב קיסטר, שהיה מורה כריזמטי מאוד, ובהשפעתו בחרתי בסופו של דבר ללמוד ערבית גם באוניברסיטה", מספר שורץ. עם סיום התיכון, ב-1947, הוא התגייס למשטרת היישובים העבריים ולאחר קום המדינה המשיך את שירותו במסגרת צה"ל עד 1950. לאחר שחרורו עלה לירושלים, ללמוד שפה וספרות ערבית, והיסטוריה של המזרח התיכון. "זכיתי ללמוד מפי מורים טובים כמו דוד צבי בנעט ושלמה פינס, ובלימודי היסוד גם גרשום שלום ולודביג שטראוס", הוא מספר. בהדרכת בנעט עשה את עבודת המוסמך שלו, על הראיות למציאות האל בתיאולוגיה המוסלמית המוקדמת. ב-1961 התחיל שורץ את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטה העברית, והמשיך אותה באוקספורד שבאנגליה בזכות מלגה שקיבל. מחקרו עב הכרס עסק בבחירה ובגזירה בתיאולוגיה המוסלמית המוקדמת.

ב-1965 סיים שורץ את הדוקטורט, שב ארצה וקיבל משרה במכון האוניברסיטאי בחיפה (שהיה לאוניברסיטת חיפה). ב-1971 התחיל ללמד במשרה חלקית באוניברסיטת ת"א. "היתה לי שם חצי משרה, וכדי להשלימה קיבלתי חצי משרה גם בפילוסופיה יהודית", אומר שורץ. "בפילוסופיה היהודית של ימי הביניים יש טקסטים שכתובים בערבית, ובהם עסקתי בשיעוריי".

פגישתו הראשונה של שורץ עם כתבי הרמב"ם התרחשה בעת שבתון באוקספורד, ב-1978. "מורי לשעבר, הפרופ' פינס, ביקש ממני לתרגם טקסטים מתחום הפיסיקה שכתבו פילוסופים יהודים וערבים מימי הביניים, בשביל אנתולוגיה שהכין פרופ' שמואל סמבורסקי", הוא נזכר. "אחדים מהם היו מהספר 'מורה נבוכים'. כשחזרתי לאוניברסיטת ת"א, הציע לי עמיתי, יעקב לוינגר, לתרגם את הספר כולו. העבודה על כך נמשכה בסופו של דבר כ-20 שנה".

מטרתו של שורץ היתה להכין תרגום נאמן למקור הערבי, הכתוב ערבית יהודית, בשפה עברית רהוטה בת ימינו. "תרגומו של שמואל אבן תבון מימי הביניים נאמן מאוד למקור, אך כתוב בשפה הקשה לקורא בן ימינו. תרגומו של הרב יוסף קאפח אף הוא אינו כתוב בשפה קלה לקורא המודרני, והוא לוקה באי דיוק בקטעים הפילוסופיים", מסביר שורץ. "נעזרתי מדי פעם בתרגומים קודמים, וגם בתרגומי הספר לאנגלית, לצרפתית ולגרמנית, אך מה שקבע בשבילי היה המקור הערבי. בנסיון להציע מהדורה השווה לכל נפש, הוספתי הערות המבהירות את הרקע הפילוסופי של דברי הרמב"ם, ומאירות את ההקשר של דבריו בשדה המקורות היהודיים. נוספו גם הפניות לספרות המחקר הנוגעת לפרקי המורה ולרעיונותיו. בחלק מההערות עמדתי גם על שיקוליי בתרגום של מלים ומשפטים ספציפיים".

עבודת התרגום התארכה בין השאר משום שאת רוב זמנו ייחד שורץ להוראה באוניברסיטה. "מרצה תפקידו ללמד, וראיתי בהוראה את עיסוקי העיקרי", הוא מבהיר. חלקו הראשון של התרגום ראה אור ב-1996, התקבל בהערכה רבה וזיכה את המתרגם בפרס יד יצחק בן צבי (תש"ס). ב-1997 פרש שורץ לגמלאות, והשלים את המלאכה. התרגום המלא יצא לאור ב-2002, בעריכת בנו, דוד צרי. "אני יודע שהספר נמכר היטב, ומשמח אותי שיש בו התעניינות", אומר שורץ.

בשנים האחרונות המשיך שוורץ בעוד מפעלי תרגום. בקרוב אמור לראות אור תרגומו החדש ל'שמונה פרקים לרמב"ם', ובעת האחרונה הוא סיים לתרגם את 'ספר הכוזרי' של ר' יהודה הלוי, הנמצא כעת בשלבי עריכה. עוד אמור לראות אור תרגום מוער מגרמנית של הערותיו של הפילוסוף פרנץ רוזנצוייג על שירי יהודה הלוי. ב-2009, לכבוד יום הולדתו ה-80, פרסמו תלמידיו ועמיתיו של שורץ את הספר 'מנחה למיכאל', ובו מחקרים בהגות יהודית ומוסלמית.


 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012