education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
מוסיקה – פרופ' נעם שריף
 
 

נעם שריף – פרופ' לניצוח ולקומפוזיציה בבית הספר למוסיקה על-שם בוכמן-מהטה באוניברסיטת תל-אביב. מלחין ומנצח בעל שם עולמי. את יצירותיו מנגנות התזמורות המובילות, תחת שרביטם של גדולי המנצחים. המוסיקה של שריף נטועה עמוק במסורת היהודית ובמקורות העבריים, ומתעדת מגוון היבטים של תולדות העם היהודי ותקומתו בארצו. שריף פעל רבות לקירוב המוסיקה הקלסית לקהל הרחב במופעים, באירועי מוסיקה ובתכניות רדיו וטלוויזיה. הוא מורה בעל שיעור קומה והעמיד תלמידים רבים באקדמיות למוסיקה בישראל ובאירופה.

נעם שריף מתגורר באבן יהודה; ב-1974 התאלמן מרעייתו, אם בניו ערן ודניאל.
נשוי למלחינה אלה מילך-שריף. יחד גידלו את בנה טל; והם הורים לאביב.

 

לימודים והשתלמויות

1955: לימודי מוסיקה אצל איגור מרקביץ', המוצרטאום בזלצבורג, אוסטריה.
1955 – 1959: לימודי פילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
1959 – 1962:

לימודי מוסיקה גבוהה, ברלין, גרמניה.

 

תפקידים וציוני דרך

1952: מנצח בפעם הראשונה על התזמורת הסימפונית ירושלים – 'רשות השידור'.
1953 – 1955: מנצח עוזר, תזמורת צה"ל.
1955 – 1959: מייסד את התזמורת של האוניברסיטה העברית בירושלים, ומשמש המנצח שלה.
מ-1963: מלמד קומפוזיציה, תִּזְמוּר וניצוח באקדמיות למוסיקה בתל-אביב ובירושלים.
1970 – 1982: מנהל מוסיקלי – התזמורת הקאמרית הקיבוצית.
1971 – 1973: מנצח עמית - התזמורת הקאמרית הישראלית.
1972: מייסד את סדרת הקונצרטים '11:11', מועדון 'צוותא', תל-אביב.
1975: מקים את הקורס למוסיקה באוניברסיטה הפתוחה.
1980: מייסד את פסטיבל 'ימי המוסיקה בשרון', שפיים.
1983 – 1986: מלמד תִּזְמוּר בבית הספר הגבוה למוסיקה, קלן, גרמניה.
1985 – 1988: יועץ מוסיקלי, פסטיבל ישראל, ירושלים.
1986: מנהל ומנחה עם גארי ברתיני את קורס הניצוח במוצרטאום, זלצבורג, שווייץ.
1987 – 1989: מנהל מוסיקלי – פסטיבל 'מוסיקה דה קאמרה', יפו.
1989 – 1995: מנהל מוסיקלי ומנצח ראשי – התזמורת הסימפונית ראשון לציון.
1991: מקבל דרגת פרופסור, האקדמיה למוסיקה, אוניברסיטת תל-אביב.
1996: מנהל קורס ניצוח ותחרות מנצחים, רשות השידור האוסטרלית.
1998 – 2000: מנהל האקדמיה למוסיקה – אוניברסיטת תל-אביב.
2002 – 2005: מנהל מוסיקלי – התזמורת הקאמרית הישראלית.
מ- 2004: מנהל מוסיקלי – התזמורת הסימפונית החדשה, חיפה.
מ-2010: מייסד את האופרה בחיפה ועומד בראשה (אמורה להתחיל לפעול ב-2012).
מ-2010:

נשיא מכללת 'הד' למוסיקה, תל-אביב.


פרסים ואותות הוקרה

1957: פרס ראשון בתחרות התזמורת הפילהרמונית הישראלית לבחירת היצירה שתנוגן בחנוכת 'היכל התרבות', בעבור היצירה 'אקדמות למועד'.
1959: פרס ראשון בתחרות התזמורת הפילהרמונית הישראלית בעבור היצירה 'שירי המעלות'.
1959: זכייה במקום הראשון בתחרות הישראלית לניצוח.
1991: פרס 'אקו"ם' למפעל חיים.
1998: קונצרט מחווה לשריף וליצירתו – פסטיבל ישראל.
2001: מלחין הבית, פסטיבל דרטינגטון, בריטניה.
2003:

פרס 'א.מ.ת' במוסיקה.


יצירות עיקריות

1957: אקדמות למועד.
1959: שירי המעלות.
1967: מטמורפוזות על גליארד.
1978: תרי-עשר.
1983: רביעיית מיתרים מספר 1.
1985: לה פוליה.
1986:  קונצ'רטו לכינור.
1987:  מחיה המתים.
1992: פסיון ספרדי.
1995:  תהילים של ירושלים.
1996: רביעיית מיתרים מספר 2.
1997: גומל לאיש חסיד.
1997: עקדה.
1967: מטמורפוזות על גליארד.
1998: בראשית.
2006: קונצ'רטו לוויולה.
2008: רביעיית מיתרים מספר 3.
2009:

גולם 13 – אופרה.


מוסיקה לסרטים ולשירים

סרטים
'תעלת בלאומילך'; 'סיניה'; 'האתמול של מחר'; 'הדיבוק'; 'שבת המלכה'; 'הגן'; 'הצד השני'; 'עזית הכלבה הצנחנית'.

שירים
'הנך יפה רעייתי'; 'ירושלים של אז'; 'סיניה'; 'אימא שלחתני'; 'על גג מנזר נוטרדם';
'עיר בצרה'; 'עד עולם'; 'בלדה לאיש הפשוט'; 'אמי הנלך לירושלים'.

 

***

 

נעם שריף נולד ברמת גן ב-1935, ומגיל צעיר ניכרה בו נטייה אמנותית לכתיבה, לציור ולמוסיקה. בהיותו בן ארבע כבר שר אַרְיוֹת; בהיותו בן עשר למד לנגן בפסנתר, ואחר-כך גם בקרן יער. כשהיה תלמיד בבית הספר העל-יסודי החל ללמוד קומפוזיציה אצל המלחין פאול בן חיים. בהיותו בן שבע-עשרה הוזמן שריף לנצח על תזמורת 'רשות השידור', אולם את השירות בצבא מילא דווקא בחטיבת גבעתי. "מפקד הגדוד, אהרון (ארווין) דורון, הסכים לשחרר אותי רק אם אייסד מקהלה בגדוד. אחרי שעשיתי זאת, עברתי לשרת בתזמורת צה"ל ושימשתי בה נגן קרן. מיד התמניתי לעוזרו של המנצח, שלום רונלי ריקליס", נזכר שריף. "כשהמוסיקאי איגור מרקביץ' ביקר בארץ ושמע את תזמורת צה"ל בניצוחי, הוא הזמין אותי ללמוד אצלו במוצרטאום בזלצבורג".

 

שריף שהה בזלצבורג חודשים אחדים, ועם שובו ארצה ב-1955 פנה ללימודי פילוסופיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בתוך כך לא זנח את המוסיקה, וייסד באוניברסיטה תזמורת של סטודנטים ואנשי סגל אקדמי. ב-1957 הגיש בעילום שם את יצירתו 'אקדמות למועד' לתחרות של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. היצירה זכתה בתחרות ונוגנה בקונצרט לכבוד חנוכת היכל התרבות בתל-אביב, בניצוחו של לאונרד ברנשטיין. כעבור שנתיים ניגש שריף שוב לתחרות של הפילהרמונית, ושוב זכה במקום הראשון בעבור היצירה 'שירי המעלות'. באותה השנה זכה גם בתחרות המנצחים על-שם קריפס, וקיבל מהאוניברסיטה מלגה לחילופי סטודנטים. אז יצא לברלין, ללמוד בבית הספר הגבוה למוסיקה.

 

ב-1962 שב שריף לישראל, אף כי מוריו הפצירו בו להישאר באירופה. הוא ניצח על תזמורת הבידור של 'רשות השידור', והלחין מוסיקה לסרטים ובהם 'תעלת בלאומילך', 'סיניה' ו'הגן'.
ב-1970 מונה שריף למנהל המוסיקלי של התזמורת הקאמרית הקיבוצית. בהדרגה המשיך לקנות לו מעמד של מלחין ומנצח מוביל. באמצע שנות השמונים של המאה ה-20 שב לאירופה, לימד תִּזְמוּר בבית הספר הגבוה למוסיקה בקלן, וניהל – עם גארי ברתיני – את קורס המנצחים היוקרתי במוצרטאום בזלצבורג. את יצירותיו  ניגנו תזמורות מובילות בעולם, תחת שרביטם של טובי המנצחים. ב-1995 נבחר לאחד מחמשת המלחינים הבלעדיים של הוצאת המוסיקה היוקרתית 'C.F. Peters' בפרנקפורט.

 

ב-1987, לאחר שובו לישראל, פִּרסם את היצירה הראשונה בטרילוגיה של יצירותיו החשובות – 'מחיה המתים'; סימפוניה אורטורית לסולנים, למקהלות ולתזמורת סימפונית. "היצירה מבוססת על המוסיקה של יהודי אירופה – הרבה יידיש, חזנות וכליזמרים – ומתקדמת אל התחייה של עם ישראל בארץ", אומר שריף. התזמורת הפילהרמונית הישראלית ביצעה את היצירה בפעם הראשונה בחנוכת המוזיאון היהודי באמסטרדם, ומאז היא נוגנה פעמים רבות בעולם כולו.

 

"היצירה השנייה בטרילוגיה, 'פסיון ספרדי', מגוללת את סיפורם של יהודי ספרד ולשונותיהם שלובות בה – לדינו, ספרדית, לטינית ועברית", מסביר שריף. את ביצוע הבכורה שלה ניגנה התזמורת הפילהרמונית הישראלית ב-1992 בטולדו, במלאות חמש מאות שנה לגירוש היהודים מספרד.

 

את היצירה השלישית בטרילוגיה, 'תהילים של ירושלים', השלים שריף ב-1995. בפעם הראשונה ניגנה אותה התזמורת הסימפונית ירושלים – 'רשות השידור', בחגיגות לציון שלושת אלפים שנה לירושלים.

 

ב-1997 ניגנה תזמורת האופרה של גנואה את ביצוע הבכורה של 'עקדה' – יצירה שהלחין שריף לזכר ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. "הכרתי את יצחק רבין היטב והרצח שלו זעזע אותי עמוקות", מספר שריף. "היצירה מתארת את דמותו, את חלומו ואת מותו. היא מנוגנת הרבה מאוד".

 

כעבור שנה ניגנה התזמורת הפילהרמונית הישראלית את הבכורה של יצירה חשובה אחרת –'בראשית', בקונצרט לכבוד יום העצמאות החמישים של ישראל. כמו רבות מיצירותיו של שריף, גם יצירה זו עוסקת בתולדות העם היהודי ובמקורותיו. "העיסוק שלי הוא במשמעות, בהיסטוריה. השפה העברית עוברת כחוט השני בתהליכים האלה", הוא אומר. "הבסיס של העם היהודי הוא השפה שלו; והבסיס של השפה הוא המקום שבו היא נולדה. לכן ראיתי תמיד חשיבות בחזרה לארץ".

 

במרוצת השנים ניהל שריף תזמורות רבות בישראל, יזם אירועי מוסיקה ופעל רבות לקירוב הקהל הרחב למוסיקה בקונצרטים מוסברים ובתכניות רדיו וטלוויזיה. מאז סיים את לימודיו עסק בהוראה ולימד ניצוח, תִּזְמוּר וקומפוזיציה. ב-1991 התמנה לפרופסור באקדמיה למוסיקה באוניברסיטת תל-אביב, וב-1998 מונה למנהלה. "תמיד אהבתי ללמד. אם אתה מנצח – עליך להיות מורה טוב", הוא אומר.

 

בשנים האחרונות שריף ממשיך לעבוד במלוא המרץ. הוא שיקם את התזמורת הסימפונית של חיפה ומוסיף לנהל אותה, ואשתקד הכריז גם על הקמת האופרה החיפאית בראשותו. "אני מקווה שאוכל להמשיך ליצור בבריאות ובשפיות", הוא מסכם. "אני חייב לתת מעצמי, ורוצה לעשות את זה כאן. הפרס הגדול הוא האפשרות לעשות את הדברים שאני אוהב, כאן –  בישראל".


 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012