education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
נימוקי השופטים
 

בבואנו לסקור את פעילותו רבת ההיקף של נועם שריף, אנו נפעמים לא רק מאיכותה וכמותה של עשייתו, אלא גם מרב גוניותה: שריף המלחין, המנצח, המעבד, ההוגה והיוזם, הפילוסוף והחוקר, המורה והמחנך.
ננסה, בקיצור, לעמוד על חלק מהישגיו בכל אחד מתחומים אלה.

 

כמלחין, תרם שריף למוסיקה הישראלית כמה מן היצירות החשובות והמעולות שנכתבו כאן ב- 50 השנים האחרונות. דמיונו היוצר השופע, מיומנותו המעמיקה בכל מרכיבי היצירה בצד יכולת התזמור הפנומנאלית שלו, באים לידי ביטוי בשורה ארוכה של יצירות, מהן קאמריות וקונצרטנטיות ומהן יצירות רבות היקף העוסקות במורשת ההיסטורית והתרבותית של העם היהודי במדינת ישראל. בגלל קוצר היריעה נזכיר כאן רק את יצירתו המונומנטלית "מחייה המתים" משנת 1986, אורטוריה לסולנים, מקהלות ותזמורת, המעבירה באמצעים ליריים ודרמטיים תמונות מחיי היהודים מן התקופה שלפני השואה, דרך השואה עצמה ולבסוף – תקומת העם היהודי בישראל.

 

כמנצח, מביא לנו נועם בצד גישה רעננה וחדשנית ליצירות המופת, גם חשיפה לפנינים חבויות בספרות המוסיקה, ומעל לכל – ביצועי בכורה ליצירות של מלחינים ישראלים.
יצירתו של שריף כמלחין, מעבד ומנצח אינה מכונסת רק באולמות הקונצרטים. תרומתו לזמר העברי בשיריו, עיבודיו המופתיים לקלאסיקות של השיר הישראלי, בצד הלחנותיו לתיאטרון, קולנוע ומחול, היא עצומה.

 

נועם שריף זכה בפרסים רבים וזכה גם להכרה בינלאומית מרשימה ביותר, ושוב נזכיר רק מעט. בשנת 1957, בהיותו בן 22, זכתה יצירתו "אקדמות למועד" בתחרות לבחירת הצירה שתחנוך את פתיחת היכל התרבות. ב- 1959, זכתה יצירתו "שירי המעלות" בפרס ראשון בתחרות של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. ב- 1991 קיבל את פרס אקו"ם. בשנת 1995 נבחר כאחד מבין 5 מלחינים בעולם שהוצאת התווים היוקרתית C.F.Peters מתחייבת להוציא לאור את כל יצירותיהם באופן בלעדי. הוא הוזמן להלחין עבור טובי הגופים בארץ ובעולם: רביעיית המיתרים הראשונה עבור ספריית הקונגרס האמריקאי, "לה פוליה" עבור התזמורת הסימפונית של רדיו בווריה, "פגישה לשישה" עבור יו-יו מה, "מחייה המתים" לרגל פתיחת המוזיאון היהודי באמסטרדם, "פסיון ספרדי" לציון 500 שנה לגירוש היהודים מספרד, "תהילים של ירושלים" לרגל פתיחת חגיגות 3000 שנה לירושלים, "עקדה" לזכרו של יצחק רבין בהזמנת תזמורת האופרה של גנואה, "בראשית" עבור התזמורת הפילהרמונית הישראלית לקונצרט יום העצמאות ה- 50 למדינה – וזוהי רשימה חלקית בלבד.

 

בעקבות כל העשייה העצומה הזאת, אפשר היה לתאר על נקלה את האמן נח מעט על זרי הדפנה, אך לא נועם שריף. ההיפך הוא הנכון. כצעיר מרדן נצחי, מן הרגע שבו הוא מסיים להקים מפעל מוסיקלי חדש ומביא אותו להישגים גבוהים, הוא מסתער במלוא מרצו וכישרונו על אתגר חדש. כמוהו כחלוץ שמרגע שהפריח חלקת שממה הוא הולך אל המדבר ומפריח חלקה נוספת.
נזכיר 4 תזמורות ישראליות אותן העלה ממצב היולי או מכמעט קריסה אל הישגים בולטים: משנת 1970 את התזמורת הקאמרית הקיבוצית, משנת 1989 את התזמורת הסימפונית ראשון לציון, משנת 2002 את התזמורת הקאמרית הישראלית ומ- 2004 את התזמורת הסימפונית החדשה חיפה. כמו כן ייסד ב- 1972 את סדרת הקונצרטים 11:11 במועדון צוותא בתל-אביב, הנמשכת עד היום. יסד וניהל פסטיבלים רבים בארץ ובעולם.

 

ולבסוף, הוויה של  נועם שריף באמצעותה הרים תרומה חשובה ביותר למוסיקה בישראל – שריף המחנך, המורה, מתווה הדרך.
לרוב, אצל אמנים גדולים בתחום היצירה והביצוע, אנחנו מוצאים, כמעט בהכרח, סוג של התכנסות של האמן בתוך בועת עצמו. אך כאן הייחוד הגדול באישיותו של נועם שריף, אין שני לו ביכולת הנתינה וההדרכה לדורות של תלמידים, הנוהרים אליו מכל שדרות העשייה המוסיקלית. פועלו הכביר בכל מסגרת אפשרית הן לטיפוח העילית של המוסיקאים הצעירים והן להפצת האמנות במיטבה לכל חלקי העם, הוא בלתי נתפס כמעט. יכולתו לנוע בטבעיות בין החינוך הממסדי (כמנהל האקדמיה למוסיקה בתל-אביב למשל) לבין החינוך המוסיקלי הקהילתי (כנשיא מכללת "הד"), בין קורסים בינלאומיים בארץ ובחו"ל לניצוח והלחנה, ובין בניית קורסים באוניברסיטה הפתוחה, בין הדרכה ועידוד למוסיקאים הוותיקים ובין חינוך והכוונה לתלמידים צעירים – לכולם מפנה שריף מקום במוחו וליבו ודלתו פתוחה תמיד לפניהם. לכולם מסייע שריף במלוא יכולתו ועוצמתו, הן בעצותיו המעמיקות והן בבניית הזדמנויות אינספור ביצירה ובביצוע לתלמידיו, ובעצם לכל אמן צעיר ומבוגר הזקוק לעזרה בדרכו המקצועית.

 

על כל אלה רואים אנו, חברי וועדת השיפוט, כזכות גדולה את היכולת לבחור ולהעניק ולהעניק את פרס ישראל במוסיקה תשע"א לנועם שריף.

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012