education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
פרופ' רות גביזון – חקר המשפטים
 
 

רות גביזון – פרופ' אמריטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ומכהנת בקתדרה
על-שם חיים ה. כהן לזכויות האדם. גביזון היא מחשובי החוקרים בתחומי המשפט והחברה ומחלוצי המאבק למען זכויות האזרח בישראל. מחקריה עוסקים בסוגיות רבות שהמשפט משיק בהן לתחומים אחרים כגון מוסר; דת; פוליטיקה וחברה, והיא מרבה להתעמק בסוגיית המדינה היהודית והדמוקרטית. גביזון היא ממייסדי 'האגודה לזכויות האזרח', ותרמה רבות לחוסנה של החברה בישראל. היא נמנית עם החוקרים והמורים הבולטים, המקוריים והמשפיעים בתחום המשפט בישראל, והיא מרצה מבוקשת בארץ ובעולם בתחומים משפטיים וציבוריים.

פרופ' גביזון מתגוררת בירושלים; אם לדורון. 

 

לימודים והשתלמויות

1969: תואר בוגר במשפטים (בהצטיינות), האוניברסיטה העברית בירושלים.
1970: תואר בוגר בכלכלה ובפילוסופיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.
1971: תואר מוסמך במשפטים (בהצטיינות יתרה), האוניברסיטה העברית בירושלים.
1975: דוקטור בפילוסופיה של המשפט, אוניברסיטת 'אוקספורד', בריטניה.

 

מינויים אקדמיים

מ-1975: חברה בסגל הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית בירושלים (מ-1990 פרופסור, מ-2010 פרופ' אמריטה).
1978 – 1980: פרופסור אורח, אוניברסיטת 'ייל', קונטיקט, ארצות-הברית. 
1990 – 1992: פרופסור אורח, אוניברסיטת 'דרום קליפורניה', לוס אנג'לס, ארצות-הברית.
1998 – 1999:  עמיתה, 'המכון לערכי האדם', אוניברסיטת 'פרינסטון', ניו-ג'רזי, ארצות-הברית.
2011 – 2012: עמיתה, 'המכון ללימודים מתקדמים', האוניברסיטה של ניו-יורק, ארצות-הברית.

 

פעילות ציבורית

1974 – 1999: פעילה ב'אגודה לזכויות האזרח', בין השאר בתפקידי יושבת ראש האגודה ונשיאתה.
מ-1983: עמיתה בכירה, 'מכון ון ליר', ירושלים (לסירוגין).
1993 – 2010: פעילה ב'מרכז מינרבה לזכויות האדם', כולל חברות בוועד המנהל ויושבת ראש הוועדה האקדמית.
מ-1994: חברת הוועדה האקדמית, 'משכנות שאננים'.
1997 – 2003: עמיתה בכירה, 'המכון הישראלי לדמוקרטיה'.
1998 – 2008: חברה, 'הארגון הבין-לאומי של משפטנים'.
2002 – 2007: חברת נשיאות, מועצת 'יח"ד'.
מ-2005: נשיאה מייסדת ופעילה, 'מציל"ה' – מרכז למחשבה ציונית יהודית, ליברלית והומניסטית.

 

חברות בוועדות ציבוריות

1976: 'ועדת כהן' להגנת הפרטיות.
1987 – 1990: 'הוועדה הציבורית ליחסי דתיים – חילונים בישראל'.
1994 – 1997: 'הוועדה הלאומית לתשתיות מדעיות וטכנולוגיות'.
1996 – 1997: 'ועדת צדוק' לחוקי העיתונות.
1997 – 1998:  'ועדת שמגר' למינוי היועץ המשפטי.
2003 – 2004: 'ועדת בך' לבחירת היועץ המשפטי לממשלה.
2006 – 2008:  

'ועדת וינוגרד' לחקר אירועי מלחמת לבנון השנייה.

 

אותות הוקרה, תעודות ופרסים

1997: 'פרס צלטנר' למחקר משפטי, 'רוטרי' ואוניברסיטת תל-אביב.
1999: פרס לשכת עורכי הדין (עם 'האגודה לזכויות האזרח').
2001: 'פרס אבי חי' לקירוב בחברה הישראלית (עם הרב יעקב מדן).
2002:  'פרס ירושלים' לסובלנות.
2003: 'פרס א.מ.ת' במשפטים.
2003: ד"ר לשם כבוד, הסמינר לתיאולוגיה יהודית, ניו-יורק, ארצות-הברית.
2009: 'פרס חשין' למצוינות במחקר, האוניברסיטה העברית בירושלים.
2009:  ד"ר לשם כבוד, אוניברסיטת בר-אילן.

 

פרסומים

פרופ' גביזון פרסמה עשרות ספרים, מאמרים, פרקים בספרים, ביקורות, ניירות עמדה ומאמרים בעיתונות. אלו החשובים שבהם:

 

ספרים פרי עטה

1991: שיקול דעת מינהלי באכיפת החוק: סמכויות היועץ המשפטי לעכב הליכים פליליים ולחדשם.
1995: זכויות אדם בישראל.
1998: המהפכה החוקתית: תיאור מציאות או נבואה המגשימה את עצמה?.
1999: ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית: מתחים וסיכויים.
2001: אקטיביזם שיפוטי: בעד ונגד, מקומו של בג"ץ בחברה הישראלית (עם מ. קרמניצר וי. דותן).
2003: מסד לאמנה חדשה בין חופשיים ושומרי מצוות בישראל (עם י. מדן).
2006: באין חזון ייפרע עם: מטרת-על לישראל והשלכותיה.
2010: שישים שנה לחוק השבות: היסטוריה, אידיאולוגיה, הצדקה.

 

ספרים בעריכתה

Issues in Contemporary Legal Philosophy: The Influence of H. L. A. Hart.

1986:

 

2006: להיות יהודי: תרבות, משפט, דת, מדינה, חיים כהן. 
2009: שישים שנה להחלטת כ"ט בנובמבר 1947: החלטת החלוקה והמחלוקת סביבה; מקורות ועיונים.

 

מאמרים ופרקים בספרים

Privacy and the limits of law. Yale Law Journal.

1980:

Feminism and the private-public distinction. Stanford Law Review.

1992:

The role of courts in rifted democracies. Israel Law Review.

1999:

Immigration and the human rights discourse: The universality of human rights and the relevance of states and numbers. Israel Law Review.

2010:

 

1986: 'עשרים שנה להלכת ירדור – הזכות להיבחר ולקחי ההיסטוריה', בתוך: גבורות לשמעון אגרנט.
2002: 'המדינה היהודית: הצדקה עקרונית ודמותה הראויה', תכלת.
2003: 'היחסים בין זכויות אזרחיות ופוליטיות וזכויות חברתיות וכלכליות', בתוך: זכויות חברתיות וכלכליות.

 

***

 

רות גביזון נולדה בירושלים ב-1945 וגדלה בחיפה. למדה בבית הספר 'הריאלי' במגמה הריאלית והייתה פעילה בתנועת 'הצופים'. סיימה לימודי תואר ראשון במשפטים בהצטיינות; מובילה בכיתתה. לאחר התמחות, הוסמכה לעריכת דין, והמשיכה ללימודי תואר שני, ובתוך כך למדה לתואר ראשון בכלכלה ובפילוסופיה. את עבודת המוסמך כתבה על חובת הציות לחוק. ב-1971 יצאה ללימודי דוקטורט באוניברסיטת 'אוקספורד', ושם התמחתה בפילוסופיה של המשפט. מחקרה עסק בהגנה המשפטית על הפרטיות.

 

ב-1974 שבה לישראל והצטרפה לסגל הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, ושם היא חוקרת ומלמדת עד היום. במחקריה עסקה בסוגיות של היחס בין משפט ובין מוסר; ביחסי דת ומדינה; במהות המשפט ובקשר בינו ובין תפקיד השופט; וכן בסוגיות של המשפט הציבורי.

 

גביזון עסקה רבות במעמד היועץ המשפטי לממשלה ובסמכויותיו, ופרסמה את מחקריה בספר חשוב. "בספר הזה התחלתי לבדוק גם את היקף ההתערבות של בית המשפט העליון, בעיקר בג"ץ, במגוון סוגיות וגיבשתי בהדרגה תפיסה שהוא אקטיביסטי מדי", אומרת גביזון. "המהפכה החוקתית בישראל הביאה אותי לעסוק בחוקה עצמה, בתפקידה ובהשפעתה על התפקיד השיפוטי, וגם בתחום החברה היהודית והדמוקרטית. בחנתי את השְׁנִיּוּת הזאת, את תקפותה ואת היתכנותה".

 

בד בבד, מאמצע שנות השבעים של המאה ה-20 ועד 1999 הייתה גביזון פעילה מרכזית ב'אגודה לזכויות האזרח'. היא שימשה יושבת ראש האגודה וגם נשיאתה. "אני גאה מאוד על תפקידי בהקמת האגודה ובביסוסה. התחלנו בהקמתה כאשר כמעט לא הייתה מודעות לייחוד ולחשיבות של הגנה על זכויות, ולא היו אנשים שהכירו את התחום או פעלו לקדמו", אומרת גביזון. "המצב כיום שונה לחלוטין".

 

השילוב בין עבודת המחקר לבין הפעילות הציבורית התהדק עם השנים. שאיפתה של גביזון לכונן בישראל מסגרת חוקתית משותפת שתאפשר לכידוּת בצד ריבוי, הביאה אותה לגבש עם הרב יעקב מדן אמנה להסדרת היחסים בין יהודים בישראל בתחומי דת ומדינה. "גיבוש האמנה הוא ניסיון לייצר מודל של הסכמה מתוך נקודת מוצא משותפת שיש לשמור על היות ישראל מדינה יהודית", היא אומרת. "האמנה מציעה שינויים מפליגים בחוק השבות; מונעת כפייה דתית; ומסדירה את ההתערבות של בתי משפט בסוגיות דת". ניסיון לגבש מסגרת משותפת ביחסי יהודים וערבים מטעם 'המכון הישראלי לדמוקרטיה' לא הניב הסכם דומה.

 

הקשר בין המחקר לבין הפעולה הציבורית היה מפרה והוא בעל חשיבות גדולה. "הסוגיות
האלה – זכויות אדם; דמוקרטיה; יחסי רוב ומיעוט; לאומיוּת; דתות ומדינה; אקטיביזם שיפוטי; שוויון ושילוב – הן סוגיות אוניברסליות המעסיקות את הציבור במדינות רבות", היא אומרת. "למחקר בתחומים האלה יש היבטים מרכזיים מאוד של תיאוריה והשוואה. היכרות עם הספרות הבין-לאומית ותרומה לפיתוחה מעמיקות הן את המחקר הן את הפעולה הציבורית".

 

משך השנים הייתה גביזון חברה בכמה גופים העוסקים במחקר ציבורי, כגון 'מכון ון ליר' ו'המכון הישראלי לדמוקרטיה', ושימשה יועצת להליך החוקתי ב'ועדת חוקה חוק ומשפט' בראשות מיכאל איתן בכנסת השש-עשרה. בשנים האחרונות היא משמשת נשיאה-מייסדת של 'מציל"ה' – מרכז למחשבה ציונית, יהודית ליברלית והומניסטית.

 

גביזון הייתה חברה בכמה ועדות ציבוריות, וב-2006 מונתה לחברה ב'ועדת וינוגרד' לחקר אירועי מלחמת לבנון השנייה. "זו הייתה חוויה יוצאת דופן, מכיוון שהוועדה עסקה בסוגיות המרכזיות של הקיום שלנו – מנגנוני קבלת החלטות; יציאה למלחמה; אילוצי מלחמה; ויחסים בין דרג מדיני לדרג צבאי", היא מספרת. "אני שלמה עם הדוח שפרסמנו, ואני סבורה שהוא משפיע הן על הדרג המדיני הן על צה"ל".

 

בעבודתה באוניברסיטה העברית בירושלים מילאה גביזון תפקידים כגון יושבת ראש 'ועדת הקוריקולום' ויושבת ראש 'ועדת הפיתוח'. היא לימדה מגוון רחב של קורסים – רבים מהם עוסקים בתפר שבין משפט לתחומים אחרים כגון חברה, דת, פוליטיקה, מוסר, זכויות אדם והחברה הישראלית. "אני אוהבת את ההוראה וסבורה שהיא חשובה. אני לא רק מעבירה חומר, אלא מנסה להקנות לתלמידים כלים; לגרום להם ליהנות מהלימוד, ובעיקר – לעורר מחשבה", היא אומרת. " סמינר אחד בהוראתי עסק ב'חוק השבות' וב'זכות השיבה'. עסקנו בתחומים כגון 'לאומיוּת' ו'הגדרה עצמית' שאינם מוכרים לתלמידים על-אף מרכזיותם. התלמידים ואני נחשפנו לאתגר אקדמי ורגשי ממדרגה ראשונה. התחוורה לנו יחד חשיבות הלימוד האקדמי של נושאים טעונים, וגם הבנו כי למעורבות רגשית יש השפעה על הלימוד. קורסים כאלה מדגימים תפיסה שחשוב לי מאוד להנחיל: המשפט חשוב – אבל חשוב מאוד להכיר ולדעת גם את מגבלותיו. המשפט אינו כלי שאפשר לפתור באמצעותו את כל הבעיות".

 

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012