education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
פרופ' יעקב דורצ'ין – אמנות פלסטית
 
 

יעקב דורצ'ין – פסל, צייר ופרופ' לאמנות באוניברסיטת חיפה. מהאמנים החשובים והבולטים בישראל בעשורים האחרונים ומחלוצי אמנות המיצב בארץ. מזוהה כיום עם פיסול בברזל. עבודותיו נטועות עמוק בנוף הישראלי ובטבע, ועוסקות בנושאים מקומיים ואוניברסליים כאחד: מוות ומלאכים; טבע ואדם; בארות ומים, וחוקרות שאלות מהותיות על החפצים המקיפים אותנו ועל החומרים שהם עשויים מהם. דורצ'ין מלמד אמנות שנים רבות, ומקדם את חשיבות האמנות וחקר האמנות  באקדמיה.

יעקב דורצ'ין מתגורר בכפר החורש; נשוי לנעמי; אב לנטע, לאורי, לאחיק, לדני ולחיים; וסב לשלושה נכדים.

 

תפקידים אקדמיים

מ-1991: פרופסור לאמנות, אוניברסיטת חיפה.
1997 – 2002: ראש החוג לאמנות, אוניברסיטת חיפה.
1998 – 2004: ראש ועדת 'המועצה להשכלה גבוהה' לבחינת תכניות אקדמיות להכשרת מורים לאמנות.

 

תערוכות יחיד בולטות

1969: 'דפורמציות' – גלריה 'מבט', תל-אביב.
1970:  פסלים – גלריה 'מבט', תל-אביב.
1975: 'עבודות אחרונות' – גלריה 'מבט', תל-אביב.
1975: פסלים – גלריה 'הקיבוץ', תל-אביב.
1976: פסלים – גלריה 'הקיבוץ', תל-אביב.
1977: 'פסלים מצוירים' – גלריה 'מבט', תל-אביב.
1980:  רישומים – גלריה 'שרה לוי', תל-אביב.
1980:  פסלים – גלריה 'ג'ולי מ.', תל-אביב.
1981:  רישומים – גלריה 'שנער', תל-אביב.
1983:  רישומים – גלריה 'גרפיקה 3', חיפה.
1983:  'מלאך בנוף אירי' – גלריה 'נעמי גבעון – אמנות בת זמננו', תל-אביב.
1984:  פסלים – גלריה 'הקיבוץ', תל-אביב.
1984: תחריטים – גלריה 'מימד קטן', תל-אביב.
1984:  פסלים – גלריה 'שרה לוי', תל-אביב.
1985:  פסלים – גלריה 'גורדון', תל-אביב.
1986:  רישומים – גלריה 'שרה לוי', תל-אביב.
1987:  פסלים – גלריה 'גורדון', תל-אביב.
1988:  פסלים – גלריה 'גורדון', תל-אביב.
1989: פסלים – גלריה 'גורדון', תל-אביב.
1990: 'פסלים: קדם ונציה' – מוזיאון לאמנות ישראלית, רמת גן.
1990: פסלים – הביתן הישראלי, הביאנלה של ונציה, איטליה.
1990: פסלים – גלריה לאמנות, קיבוץ כברי.
1990: פסלים – גלריה 'אלפא דרוק', אלסדורף, גרמניה.
1990: רישומים – גלריה לאמנות, 'מרכז ההנצחה', קריית טבעון.
1991:  'באר וארבעה כלבים' – גלריה 'גורדון', תל-אביב.
1992:  פסלים – גלריה 'שרה לוי', תל-אביב.
1993: פסלים – 'סדנאות האמנים', תל-אביב.
1993: פסלים – קיבוץ נווה אור.
1994:  פסלים – גלריית קיבוץ לוחמי הגטאות.
1995: 'באר אטומה' – 'מוזיאון תל-אביב לאמנות', תל-אביב.
2001: פסלים – גלריית קיבוץ לוחמי הגטאות.
2001:  פסלים – 'סדנאות האמנים', תל-אביב.
2002: 'ברזל חשוף' – גלריה 'גורן', מכללת עמק יזרעאל.
2003:  'יצירה בדו-ממד: יעקב דורצ'ין – הרישומים' – 'המוזיאון הפתוח', גן התעשייה, תפן.
2004:  'מוצא אל הים' – גלריה 'זמן לאמנות', תל-אביב.
2005:   'פסלים קטנים' – גלריה 'גורדון', תל-אביב.
2006:  'אדוות של פלדה' – 'בית גבריאל' (בסדרה 'כנרת שלי').
2007: 'פורום ודיונה' – גלריה 'גורדון', תל-אביב.
2009: 

'קפלים בברזל ומחוות של קווים' – 'מוזיאון תל-אביב לאמנות', תל-אביב.

 

יעקב דורצ'ין השתתף גם בעשרות תערוכות קבוצתיות. עבודותיו הוצגו בכל רחבי הארץ, וכן בניו-יורק, במיאמי ביץ', במקסיקו סיטי, באמסטרדם, ברומא, בטריאסטה, בטורינו, בוורשה, בקרקוב, בברטיסלבה, בפראג, בברלין, בלייפציג, במינכן, בליאז' ובטוקיו.

 

פסלים במרחב הציבורי

1987:  'בריכה עם ארבעה דגים', תל חי.
1989: 'בריכה עם קשת דגים', 'מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית', הרצליה.
1991:  'באר וארבעה כלבים', רחוב בן ציון פינת רחוב המלך ג'ורג', תל-אביב.
1993: 'סוכה', קיבוץ נווה אור.
1993 – 1995:  'באר אטומה', שדרות שאול המלך, תל-אביב.
1993 – 1995:  'באר אטומה עם חבצלת מאובנת', אוניברסיטת תל-אביב.
1993 – 1995: 'באר אטומה', 'המוזיאון הפתוח', גן התעשייה, תפן.
1993 – 1995: 'באר אטומה' (שלושה פסלים), אוניברסיטת חיפה.
1993 – 1995: 'ממזרח ללילה' ('באר אטומה'), דרך רופין, חיפה.
1993 – 1995: 'באר אטומה', 'בית יד לבנים', קריית טבעון.
1993 – 1995:  'באר אטומה', כביש החוף, הקילומטר ה-83.
1994:  'ספינת שוטים', כביש החוף, הרצליה (עם יגאל תומרקין).
1995: 'מלאך', 'גן הפסלים', 'מוזיאון תל-אביב לאמנות', תל-אביב.
1995: 'מלאך ימי', שדרות אבא אבן, הרצליה.
2002:  'מרכבה', פרק נס ציונה.


פרסים

1985: 'פרס אוסקר הנדלר', קיבוץ לוחמי הגטאות.
1989: פרס שר החינוך והתרבות לציור ולפיסול.
1993: 'פרס ההסתדרות' על-שם נחום גוטמן לציור ולפיסול.
1996:  פרס בנק דיסקונט, מוזיאון תל-אביב לאמנות.
2000: 'פרס אפטוביצר', מוזיאון חיפה לאמנות.
2004: 'פרס א.מ.ת' לתרבות ולאמנות.
2006: 'פרס אויגן קולב' לגרפיקה ישראלית, מוזיאון תל-אביב לאמנות.

 

***

 

"מיום שאני זוכר את עצמי, מגיל צעיר מאוד, ציירתי ועסקתי באמנות. הדבר לא היה מתוכנן ולא נבע מהחלטה שקיבלתי. הוא פשוט חלק מובנה באישיות שלי", אומר יעקב דורצ'ין, אחד האמנים החשובים, המקוריים והפוריים בישראל.

יעקב דורצ'ין נולד בחיפה ב-1946, ובנעוריו עברה משפחתו לקיבוץ רמת דוד. בקיבוץ, כבר בהיותו נער, היה לו סטודיו משלו. "הייתי מצייר שם ויוצר הצרפים (אסמבלז'ים). אהבתי את חיי הקיבוץ, את השהות בחוץ, את הטבע ואת העבודה הפיזית. שם למדתי לעבוד", הוא אומר. לאחר השירות הצבאי עסק במגוון מלאכות: חקלאות; בניית גגות; עבודה בספינות דיג; עבודה בנמל; וגם כריית נחושת בתמנע. ב-1967 עבר להתגורר עם רעייתו הטרייה בקיבוץ כפר החורש. שם פגש את האמן יאיר גרבוז. גרבוז הביא אותו לתל-אביב ושם פגש את האמן יגאל תומרקין. "המפגשים האלה היו אירועים מכריעים בעבורי", מספר דורצ'ין. "התחלתי להבין שאין מנוס מעיסוקי באמנות. כשהתחוור לי שאני מוותר על תחומים אחרים שעניינו אותי כגון ביולוגיה ופילוסופיה – הבנתי שהעיסוק באמנות הוא הבחירה שלי".

דורצ'ין התקרב לזירת האמנות של תל-אביב, וב-1969 הציג תערוכת יחיד ראשונה בגלריה 'מבט'. הוא הציג שם ציורים שכינה 'דפורמציות', ועיקר תוכנם המפגש שבין קו לכתם. כעבור שנה נשרף הסטודיו שלו בקיבוץ, וכל עבודותיו עלו באש. לאחר הפוגה שב ליצור ביתר שאת. עבודות רבות שלו משנות השבעים המאוחרות של המאה ה-20 הן מיצבים הבנויים על חפצים ורהיטים כגון מיטות וכיסאות. בה בעת הוסיף לעסוק ברישומים, ורבים מהם התבססו על ספר לרפואה משפטית שלווה בתמונות שבהן תוארו גופות מתפוררות. בעבודות האלה הוא שילב מלאך – מוטיב שייעשה בהדרגה למרכזי ביצירתו. דורצ'ין גם אייר את ספר שיריו של מאיר ויזלטיר, 'דבר אופטימי, עשיית שירים'. ב-1983 הציג את המיצב 'מלאך בנוף אירי'. העבודות שיצר אחר-כך קיבעו את מעמדו כפסל ברזל קאנוני.

בשנים הבאות הציג חמש תערוכות יחיד בגלריה 'גורדון' בתל-אביב. אחת היצירות הבולטות שבהן היה הפסל 'מוצא אל הים' שנוצר מתוך דיאלוג עם שירתו של ויזלטיר. "זה משפט שחרג מהשיר ולא נתן לי מנוח", סיפר דורצ'ין בריאיון להלית ישורון. "זה היה המבט ממרפסת הדירה שלנו. אני אוהב תבניות, ואני אוהב לעשות להן היסט. [...] גם 'מוצא אל הים' הוא תבנית בשבילי". פסל בולט אחר בתערוכות האלה היה 'באר וארבעה כלבים', שנעשה לאחר זמן לפסל חוץ בולט בתל-אביב.

ב-1990 נבחר דורצ'ין לייצג את ישראל בביאנלה של ונציה. "דור'צין צבר ומציג את תמצית התרבות הפיסולית הישראלית הקלסית", כתב האוצר, אדם ברוך. הביאנלה הפגישה את דורצ'ין עם כמה מהפַּסָּלִים הבולטים בעולם, ובהם אדוארדו צ'לידה, מארק דה סוברו ואנתוני קארו – פסל שעמו דורצ'ין שיתף פעולה בהמשך דרכו.

ב-1995 הציג דורצ'ין את התערוכה הגדולה 'באר אטומה' ב'מוזיאון תל-אביב לאמנות', ובה כעשרים וחמישה פסלים עצומים – משקלם הממוצע היה כעשרים טונות. את הפסלים יצר דורצ'ין בקריית הפלדה בעכו. "היום אין כמעט חומר כאוטי. החומר בחיינו מכוון מטרה, ואילו שם היו מסות של ברזל כאוטי שאי-אפשר למצוא במקומות אחרים", הוא מסביר. "הדבר סייע לי לחצוב מעין פיר אל ערש התרבות. הנוכחות של הברזל שם היא כנוכחות אבן. העצמה של הפסלים נובעת גם מהגילוי של המתבונן כי הם עשויים ברזל". בתום התערוכה הוצבו רבים מהפסלים בחוצות, ברחבי הארץ.

מ-1991 דור'צין מלמד באוניברסיטת חיפה, אף-על-פי שמעולם לא רכש השכלה פורמלית באמנות. נוסף על כך לימד ב'מכללת אורנים' וב'מכון אבני'. "לא כל תלמידיי הם אמנים. החלק החשוב בהוראה הוא לאפשר לאנשים להיות צרכנים של החוויה הזאת; של יצירה אמנותית", הוא אומר. "לעתים יש בקרב התלמידים גם אמנים ממש. מורה יכול לסייע להם במידת-מה, לקצר מעט את דרכם".

ב-2009 הוציאו 'מוזיאון תל-אביב לאמנות' וגלריה 'גורדון' ספר עב כרס בעריכת מרדכי עומר, המתעד את מכלול יצירתו של דורצ'ין. כיום הוא ממשיך ליצור במלוא המרץ. לדבריו, הוא חוזר כיום בעבודתו אל ימיה הראשונים של יצירתו. "העבודות שאני עושה היום קשורות לשנות הילדות הראשונות שלי, לילדותי בחיפה, לטבע, לים. אלה חלקים מהזהות שלי", הוא מספר. "האוניברסליות בעבודות שלי היא תמיד מקומית. אני קשור לנופים ולאור של ישראל. פסליי הם נגזרת של חיי כאן. לו חייתי במקום אחר – לעולם לא הייתי יכול ליצור פסלים כגון אלו שאני עושה כאן".

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012