education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
הרב חיים דרוקמן - מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה
 
 

חיים דרוקמן – ראש ישיבת "אור-עציון" ומייסד ישיבת ההסדר והפנימייה הצבאית "אור עציון" – הוא מחשובי הרבנים ואנשי החינוך של הציונות הדתית. בעשרות שנים של פעילות בתנועת "בני עקיבא" ובמוסדות החינוך שהנהיג וייסד, העמיד דור של תלמידים ברוח דרכו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק. הרב דרוקמן היה חבר כנסת במשך שנים ארוכות ופעל לקדם אחדות והידברות בעם ישראל. כמו כן עמד בראש מערך הגיור הלאומי, וסייע להשיב עשרות אלפים לחיק היהדות.


הרב חיים דרוקמן מתגורר במרכז שפירא ונשוי לשרה. הם הורים לאברהם, מרים, יסכה, ברוריה, נאוה, נילי, נחום, אלישבע, שולמית ושושנה. יש להם 74 נכדים ו-17 נינים.

 

מוסדות לימוד עיקריים:

מוסד "עלייה", פתח תקווה

ישיבת "בני עקיבא", כפר הרא"ה

ישיבת "מרכז הרב", ירושלים.

 

תפקידים וציוני דרך עיקריים:

מ-1952:           חבר ההנהלה הארצית, תנועת "בני עקיבא"

1956 – 1957:   שליח תנועת "בני עקיבא" לארה"ב

מ-1963:           ראש ישיבת "אור עציון"

מ-1977:           מייסד את ישיבת ההסדר "אור עציון" ועומד בראשה מאז

מ-1979:           מייסד את הפנימייה הצבאית לפיקוד "אור עציון" ועומד בראשה מאז

1997:              ראש הוועדה הממלכתית לעניין גיור קטינים

2004 – 2012:   ראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה.

 

פעילות ממלכתית

1977 – 1981:    חבר הכנסת התשיעית, סיעת מפד"ל

1981 – 1982:    סגן שר הדתות

1981 – 1984:    חברת הכנסת העשירית, סיעת מפד"ל וסיעת יחיד

1984 – 1988:    חבר הכנסת האחת-עשרה, סיעת מורשה, סיעת מפד"ל

1999 – 2003:    חבר הכנסת החמש-עשרה, סיעת מפד"ל.

 

פרסים ואותות הוקרה

2011:              תואר דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת בר-אילן.

 

כתבים:

ספרים

1991:              נתיבי אור – שיחות על פרשיות השבוע שליקט וערך תלמידו, דוד שניאור

2010:              ולקחתם לכם – בענייני חג הסוכות

2012:              על גאולתנו ועל פדות נפשנו – בענייני חג הפסח

2012:              קמעא קמעא – בענייני גאולת ישראל במדינתו

כתב עת

מ-1983:           אורות עציון – כתב עת שנתי, בהוצאת ישיבת אור עציון

מבחר מאמרים ופרקים בספרים

1992:              קשר של חיים – על הקשר המיוחד שבין עם ישראל וארצו. בתוך: ארץ חמדה.

1992:              דעת הרמב"ם במצוות יישוב ארץ ישראל. בתוך: ספר היובל קרנות צדי"ק

1996:              השואה כביטוי שיא לנצח ישראל. בתוך: משעבוד לגאולה.

1996:              ערך הצבא בישראל. בתוך: המעלות לשלמה.

1998:              תורה ומלכות בחנוכה. בתוך: חזון למועד

1998:              בשוב ד' את שיבת ציון היינו כחולמים. בתוך: חזון למועד.

2000:              פרקי מבוא ל"אורות התשובה" של הראי"ה קוק זצ"ל. בתוך: בהיותו קרוב

2001:              דברי הפורים האלה : עיון במגילת אסתר - ועניינם לדורות. בתוך: קבעוני לדורות

2001:              מצוות הקהל – תורה לעם ישראל במדינתו. בתוך: ספר הקהל.

2002:              יציאה לטיול ממושך למזרח הרחוק. בתוך: ארץ צלצל כנפיים

2002:              רבנו : במלאת עשרים שנה לעלייתו של הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל לגנזי מרומים. בתוך: צוהר י'

2003:              חסד לאברהם. בתוך: נדיבי עמים

2003:              עיונים בעקדת יצחק בתוך: עקדת יצחק לזרעו

2004:              הוו זהירין בנטיעות. בתוך: נטיעות הארץ.

2004:              קידוש השם שבתקומת מדינת ישראל. בתוך: מפירות הכרם

2007:              למשמעות האבלות על החורבן בימינו. בתוך: למאור פניך

2007:              השמיטה כפגישה עם התורה כולה. בתוך: שמעתין

2010:              בדרכו של רבי עקיבא. בתוך: האור הגדול

2011:              שבת וארץ ישראל. בתוך: לטועמיה חיים

2011:              "שלום זכר". בתוך: לטועמיה חיים

 

***

 

חיים דרוקמן נולד בפולין ב-1932. אחרי ה"אקציה" (רצח היהודים) של הנאצים בעיירתו נמלטה המשפחה לרומניה, ושם ניסו הוריו להשיג אישורי עלייה לארץ ישראל (סרטיפיקטים), בלי הצלחה. כשהיה כבן 12, מסרו אותו הוריו לזוג חשוך-ילדים שהשיג אישור עלייה, והם הצליחו להביאו לארץ ישראל, באחת משלוש ספינות שהפליגו מקונסטנצה (אחת הספינות טובעה בדרך, וכמעט כל נוסעיה נספו).

דרוקמן למד במוסד "עלייה" בפתח תקווה. "שם השלמתי את לימודי בית הספר היסודי שנמנעו ממני עקב המלחמה", הוא מספר. לאחר מלחמת העולם השנייה הצליחו גם הוריו לעלות לארץ. ממוסד "עלייה" המשיך לישיבת בני עקיבא ב"כפר הרא"ה", ושם התחילה פעילותו ארוכת השנים בתנועת "בני עקיבא". "הייתי מדריך, חבר בקומונה, פעיל בהנהלה הארצית. ראיתי חשיבות רבה בחינוך הנוער למשימות לאומיות וחלוציות. כל מה שקשור לחינוך שייך לבניין העתיד של העם ושל המדינה".

הרב דרוקמן התחיל ללמוד בישיבת "מרכז הרב" בירושלים, וכעבור זמן לא רב שלחה אותו התנועה לשליחות חינוכית בארה"ב. "רבים מאלה שפעלנו עמם שם נמצאים היום בארץ, ותרמו רבות לבניית המדינה", אומר דרוקמן.

עם שובו ארצה, התמקד בלימודים בישיבת "מרכז הרב", אצל הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל. "הוא היה מורי ורבי המובהק", מספר דרוקמן. "ממנו קיבלתי כל מה שיש בי מבחינת תפיסת העולם ותחושת השליחות. את ההשקפה שעם ישראל כולו אחד, על המגוון שבו, את ההסתכלות האופטימית גם על מצבים קשים ואת הגישה החיובית לטיפול במצבים קשים".

ב-1963 קיבל עליו שליחות חינוכית והתמנה לראש ישיבת "אור עציון" שהוקמה שלוש שנים קודם לכן, ביישוב שייקרא לימים מרכז שפירא. "הסבירו לי את חשיבות השליחות והסכמתי לקבל אותה", הוא נזכר. "כשהגעתי לכאן היה כאן רק יישובון זעיר, והישיבה הייתה כמעט בראשית דרכה. מייד נסחפתי אל הפעילות החינוכית הרבה". הישיבה התיכונית והישיבה הגבוהה העמידו בהנהגת דרוקמן אלפי בוגרים, התורמים בכל תחומי החיים במדינת ישראל.

בתשל"ז (1977) ייסד דרוקמן באור עציון את אחת מישיבות ההסדר הראשונות, המשלבות מסלול של לימודים תורניים עם שירות קרבי בצה"ל. כמה שנים קודם לכן ייסדו חניכיו מ"בני עקיבא" את ישיבת ההסדר הראשונה – כרם ביבנה. "מטרתה של ישיבת ההסדר לגדל תלמידי חכמים בעלי השקפה ציונית, הלוקחים חלק בביטחון עם ישראל", אומר הרב דרוקמן. "הם עוסקים בביטחון המדינה על שני צדדיו – הפיזי והרוחני". במשך שנים ארוכות מכהן דרוקמן כחבר הוועד המנהל של איגוד ישיבות ההסדר.

ב-1979 ייסד דרוקמן באור עציון גם את הפנימייה הצבאית הראשונה בישראל לנוער דתי. "היו אז שתי פנימיות לא דתיות, וחשבנו שראוי לעודד נוער דתי לתרום לצה"ל", אומר דרוקמן. "מצאנו לנכון להקימה מתוך הערכה לצה"ל. הפנימייה מכשירה צעירים לפיקוד, והבוגרים מתחייבים לשירות קבע של שלוש שנים".

בתקופה ההיא הצטרף הרב דרוקמן למערכת הפוליטית, נבחר לכנסת מטעם המפד"ל ומונה לסגן שר הדתות. "רציתי להמשיך בפעילות החינוכית, שהיא ייעודי, ולא ללכת לפוליטיקה", הוא מספר. "כשהרב צבי יהודה קוק אמר לי שמן הראוי שאעשה זאת, פרצתי בבכי אבל קיבלתי עליי את הדין. למדתי להכיר בחשיבותה של העבודה בכנסת, חשוב שיהיו שם אנשים טובים. השירות שם היה מבחינתי שליחות, ובכל התקופה המשכתי גם בעבודה החינוכית".

במשך שנים עסק הרב דרוקמן גם בתחום הגיור, וב-2004 נענה לבקשת של ראש הממשלה אריאל שרון, לעמוד בראש מערך הגיור של ישראל. "זו משימה לאומית ממדרגה ראשונה, לחבר לעם ישראל מי שנותקו ממנו עקב עשרות שנים של דיכוי ברוטלי וניסיון לעקור כל זיק של יהדות", הוא מבאר. "אני רואה בעם ישראל משפחה אחת, ואם חלקה נישא נישואי תערובת, עקב התנאים הקשים, חובתנו לסייע לו. במשך שמונה שנים חתמתי על כ-50 אלף תעודות גיור".

ב-1993 נפצע הרב דרוקמן בפיגוע ירי בדרכו לקריית ארבע. כשהתאושש מיהר לחדש את פעילותו החינוכית, והוא אינו חדל ממנה גם בהתקרבו לגיל 80. "שלוש פעמים ראיתי את המוות לנגד עיניי וקיבלתי את חיי במתנה. כל אדם צריך לעשות משהו בחייו, ומי שקיבל את חייו במתנה בוודאי ובוודאי מחויב לכך. הפעילות החינוכית היא עיקר חיי, והדברים האחרים שעשיתי הם מבחינתי שירות מילואים. אמשיך בה ככל שרק אוכל והקב"ה ייתן לי כוחות".

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012