education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 מר עזריה אלון - מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה
 
 

עזריה אלון – מייסד החברה להגנת הטבע ופעיל מרכזי למען הסביבה והטבע בישראל – הוא מאושיות שמירת הטבע והסביבה בארץ כבר שבעה עשורים. פעילותו הרבה בחברה להגנת הטבע ובמסגרות אחרות הביאה בין השאר להקמתה של רשות שמורות הטבע; להרחבת החינוך והידע בתחומי טבע אצל ילדים ובוגרים; להנחלת אהבת הארץ; להגברת המודעות הסביבתית ולהצלחתם של מאבקים רבים למען שמירה על הטבע, הנוף, הסביבה הירוקה ואתרי מורשת. מפעל חייו מתפרש גם לעבודה ספרותית ענפה, כתיבה ושידור באמצעי התקשורת, פעילות ציבורית רחבת היקף, פעילות חינוך והסברה, ובעיקר דוגמה אישית של אהבת הארץ ונופיה.


עזריה אלון הוא חבר קיבוץ בית השיטה ונשוי לרות. הם גידלו את בנה של רות מנישואיה הראשונים, גדעון קוטנר, ואת ילדיהם המשותפים גלעד, אביטל ויאיר. יש להם 13 נכדים ושבעה נינים.

 

פעילויות ותפקידים עיקריים

  • חבר קיבוץ בית השיטה מ-1938, וחבר במזכירות הקיבוץ
  • מייסד עם אמוץ זהבי את החברה להגנת הטבע. בין השאר שימש מזכ"ל החברה, יו"ר הוועד המנהל ויו"ר המועצה הציבורית. פעילויותיו המרכזיות בחברה: קידום חוק שמירת הטבע והקמת רשות שמורות הטבע; הקמת בתי-ספר שדה והוצאה לאור של ביטאוני החברה להגנת הטבע
  • עורך ראשי: האנציקלופדיה של החי והצומח בארץ-ישראל
  • חבר מליאת רשות שמורות הטבע
  • חבר מליאת מועצת הגנים הלאומיים ושמורות הטבע
  • חבר המועצה הארצית העליונה לתכנון ולבנייה
  • חבר במועצת "יד בן צבי"
  • חבר בוועדת השמות הממשלתית לשמות אתרים ויישובים
  • חבר בוועדות משנה של האקדמיה ללשון עברית (הוועדות לשמות צמחים ולשמות בעלי חיים)
  • מגיש מ-1959 את פינות 'נוף ארצנו' ב'קול ישראל'
  • מפרסם מאמרים ורשימות רבים בנושאי טבע וסביבה בעיתון 'למרחב' ובעיתונים אחרים
  • מורה לטבע, מורה דרך ומדריך טיולים
  • מרצה להכרת נופים בפקולטה לאדריכלות, הטכניון, חיפה
  • פעיל שנים ארוכות בהנהגת הקיבוץ המאוחד, ובין השאר הקים את חטיבת בני הקיבוץ המאוחד ואת מרכז הנוער של התנועה
  • פעיל בהנהגת תנועת הנוער 'מחנות העולים'

 

מספריו

1955:   פרחי הר וגיא

1957:   על פני סיני (עם מ. ברעם)

1958:   על העצים ועל האבנים

1961:   אלף-בית של ציפורים

1965:   אלף-בית של חיות

1969:   77 שיחות על טבע (שני כרכים)

1969:   שבילים במדבר

1970:   עצי בר בישראל (עם י. ויזל)

1972:   סיני – אלבום מצילומי חמישה צלמים

1979:   כישרון לארץ ישראל

1980:   פרחים יפים בהר

1981:   פרחים יפים בנגב

1982:   ישראל – טבע ונוף

1983:   300 פרחי בר בצבעי הקשת

1991:   עץ ושיח – עצים, שיחים ומטפסים של ארץ ישראל

1992:   איריסים

1993:   אלף-בית של קיבוץ

1993:   יש אריה על העץ – חוויות ממזרח אפריקה מסופרות לילדים

1993:   אסור להרגיז פיל

1993:   יופי של סביבה (ספר לימוד לכיתות ג',ד')

1993:   אני ואתה נשנה את הסביבה (ספר לימוד לכיתות ה', ו')

1994:   מה ילד יכול לעשות

1994:   חי וצומח במדליוני ישראל (עם י. שורר)

1998:   עורב ושמו טוטו

1998:   לטייל עם עזריה אלון

2001:   ארץ נהדרת – מדריך כרטא לארץ ישראל

2003:   מדריך כרטא – שמורות טבע וגנים לאומיים

2005:   שבעת המינים

2007:   מדריך כרטא לטיול בין פרחים

 

אותות הוקרה, תעודות ופרסים

1966:   פרס רשות השידור על תכנית הרדיו 'נוף ארצנו'

1977:   פרס צימרמן לאיכות הסביבה

1980:   פרס ישראל עם החברה להגנת הטבע

1984:   פרס יו"ר הכנסת לאיכות החיים והסביבה

1987:   חבר ב-Global 500, מטעם UNEP – תכנית הסביבה של האו"ם

1991:   תואר דוקטור לשם כבוד, מכון ויצמן למדע

1994:   פרס יגאל אלון למעשה מופת חלוצי

1999:   הספר 'נופי ארץ ישראל' יוצא לכבודו בהגיעו לגבורות

2008:   אות מפעל חיים, המשרד להגנת הסביבה

2009:   פרס פראט לעיתונות ירוקה, על מפעל חיים

2009:   פרס מיקרופון הזהב, קול ישראל ועמותת 'אקולנוע'

2010:   פרס הרצל, עיריית הרצלייה

2011:   תואר דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת בן גוריון

 

***

 

עזריה אלון (קוזירובסקי) נולד ב-1918 בעיירה קטנה באוקראינה שסועת המלחמות. בילדותו נאסר אביו בשל פעילות ציונית, ומכיוון שהניח, כי יגורש מברית המועצות, עלתה האם ארצה עם שלושת ילדיה ב-1925, והצטרפה לבני משפחתה בכפר יחזקאל. החיים בכפר עוררו אצל עזריה הילד עניין רב בטבע. "אספתי צמחי בר וניסיתי לגדלם ליד הבית, טעמתי עשבים והתעניינתי בציפורים", הוא מספר. בהמשך זכה להדרכה ולעידוד משני מורים בולטים – הסופר אליעזר שמאלי ומשה תלמי. "יצאתי מבית הספר הזה ברכוש גדול של ידע", הוא מחייך. בעקבות הצטיינותו בלימודים קיבל אלון מילגה לביה"ס הריאלי בחיפה. שם המשיך להצטיין ויצר קשר מיוחד עם המורה לטבע, פנחס כהן. על אף האיסור של בית הספר, הצטרף לתנועת הנוער "מחנות העולים",  תחילה כחניך ובהמשך כמדריך. "בטיולים של בית הספר ושל התנועה התחלתי להכיר את הארץ", הוא מספר. "טיילתי לא רק ברגליים, אלא גם בראש – למדתי על כל המקומות שטיילתי בהם וצברתי ידע".

בתום לימודיו יצא לשנת הדרכה בתל אביב, משם המשיך להכשרה בקיבוץ נען ובגיל 20 הגיע לקיבוץ בית השיטה, שהיה מאז לביתו. אלון מילא תפקידים מספר בקיבוץ, בהם עגלון, יערן ביער חרובים שנטעה קק"ל ועובד פלחה, בטרם נקרא למלא תפקידים בהנהגת מחנות העולים. ב-1946 שב לקיבוץ. עם פרוץ מלחמת השחרור גויס לחיל השדה (חי"ש) והשתתף בכמה קרבות. כבר קודם לכן, אף שלא שירת בפלמ"ח, נקרא להדריך סיורים של הלוחמים לדרום. באחד הסיורים גילה תגלית חשובה – הוא ירד לבדו אל המערות במצדה, וגילה, כי אינן כוכי נזירים, כפי שסברו עד אז, אלא בורות מים שאפשרו לדרי ההר לעמוד במצור ממושך.

לאחר המלחמה שלח אותו הקיבוץ ללימודים, כדי להכשירו כמורה לטבע. אלון, שביכר להיות חקלאי, קיבל עליו את הדין ויצא לסמינר הקיבוצים. נוסף על הידע הרב רכש שם חבר לדרך – הסטודנט אמוץ זהבי. ידידותם התהדקה כשהצטרפו כסבלים למשלחת הנדסית לנגב. "בשיחות הארוכות שלנו הגענו להבנה משותפת שעל רקע השאיפה הלאומית לכבוש את השממה, הטבע בסכנה", הוא אומר. "החלטנו להקים גוף שיעסוק בתחום". ב-1951 כינסו השניים שותפים נוספים לדרך, וקראו לגוף שייסדו "החברה להגנת הטבע". רק כעבור שנתיים הם רשמו אותו כעמותה. בינתיים חזר אלון לקיבוץ ועבד בהוראה, לצד פעילות רבה בתנועת הקיבוץ המאוחד וגם בחברה להגנת הטבע שפעלה בניהולו של זהבי. בין השאר הובילו זהבי ואלון את חקיקת חוק שמירת הטבע, שהוביל להקמת רשות שמורות הטבע (כיום רשות הטבע והגנים).

ב-1969 מונה אלון למזכיר החברה להגנת הטבע, לאחר שזהבי פרש מהתפקיד לצורך לימודים. בניהולו גדלה החברה במידה ניכרת והרחיבה מאוד את פעילותה החינוכית. בין השאר היא הקימה כ-25 בתי ספר שדה ברחבי הארץ והוציאה לאור עיתוני ילדים, נוער ובוגרים בנושאי טבע וסביבה. לאחר שמונה שנים פרש מתפקיד המזכיר, אך המשיך למלא תפקידים מרכזיים בחברה, בהם יו"ר, והיה חבר במועצת רשות הטבע והגנים ובמועצה הארצית לתכנון ולבנייה.

ב-1980 הוזמן אלון להיות העורך הראשי של האנציקלופדיה של החי והצומח בארץ ישראל. עשור תמים נמשכה העבודה במפעל האדיר, המכיל 13 כרכים. "רתמתי לכתיבה 150 מומחים ממדעי הטבע, וזו היתה הצלחה אדירה", הוא מספר. "עשרות אלפי עותקים נחטפו".

כמעט לאורך כל תקופת פעילותו בתחום שמירת הטבע, עסק אלון גם בכתיבה על הנושא. "מאז נוסד עיתון 'למרחב' ב-1954, התחלתי לכתוב שם על ענייני טבע. ב-1959 הזמינו אותי לשדר שיחות בעניין בקול ישראל, ואני ממשיך בכך ברציפות עד היום, אחרי יותר מ-2600 שיחות, שקובצו לכמה ספרים", אומר אלון. "נוסף על כך פרסמתי ספרי צילומים של טבע ונוף, ספרי טיולים וידיעת הארץ, ספרי ילדים וספרי לימוד. רבים מהם ראו אור גם בערבית, באנגלית וברוסית".

בעשרים השנים האחרונות לימד אלון קורס על אודות הכרת נופים בפקולטה לאדריכלות בטכניון. "יוצאים מהלימודים שם אדריכלים, מתכננים ואדריכלי נוף", הוא אומר. "ראיתי בכך שליחות להקנות להם מושגי נוף, ולהראות להם כיצד אפשר לשלב בו תכניות בינוי וסלילה".

אלון אינו מחובר רק לערכי הטבע, אלא גם למורשת ישראל, לציונות ולהתיישבות. "שמירת הטבע והסביבה היא חלק מהתרבות הכללית  שלי", הוא מסכם. "זה מאבק על דמותה של הארץ".

 

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012