education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
פרופ' דוד קשדן - חקר המתמטיקה וחקר מדעי המחשב
 
 

דוד קשדן – פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים – הוא מחשובי החוקרים בעולם בחקר תורת החבורות, ובאחד הענפים העיקריים שלה – תורת ההצגות. בין השאר הוא פיתח את "תכונת T", ואת הפולינומים של קשדן ולוסטיג, תרומות שסייעו לגאומטריזציה של תורה ההצגות ולהבנת הקשרים בינה לבין טופולוגיה ותחומים אחרים במתמטיקה. פרופ' קשדן מקיים שיתופי פעולה מחקריים עם טובי המתמטיקאים בעולם, ובחר לעלות לישראל לאחר שנות עבודה באוניברסיטת הרווארד – אחד המוסדות האקדמיים היוקרתיים בעולם.


דוד קשדן מתגורר בירושלים, נשוי להלנה, אב לעלי, לדינה, למישה ולדני וסב לאלישה, ליונתן, לעמי ולאמת.

 

לימודים והשתלמויות

1967: בוגר במתמטיקה, אוניברסיטת מוסקבה, ברה"מ
1969: קנדידט (מקביל לדוקטור) במתמטיקה, אוניברסיטת מוסקבה, ברה"מ.

 

תפקידים אקדמיים בארץ

1981 – 1982:

פרופסור אורח, האוניברסיטה העברית בירושלים

1988 – 1989:

פרופסור אורח, האוניברסיטה העברית בירושלים

מ-2002:

פרופסור בחוג למתמטיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

 

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1969 – 1975:

חוקר במעבדה ליישומים מתמטיים בביולוגיה, אוניברסיטת מוסקבה, ברה"מ

1975 – 1977: פרופסור אורח, אוניברסיטת הרווארד, מסצ'וסטס, ארה"ב
מ-1977: פרופסור במחלקה למתמטיקה, אוניברסיטת הרווארד, מסצ'וסטס, ארה"ב
1993 – 1996: ראש המחלקה למתמטיקה, אוניברסיטת הרווארד, מסצ'וסטס, ארה"ב
1996 – 1997: ראש התכנית לפיסיקה מתמטית, המכון ללימודים מתקדמים, אוניברסיטת פרינסטון, ניו ג'רזי, ארה"ב

 

אותות הוקרה, מלגות, תעודות ופרסים

1990: חבר האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים
1990: מלגת מק'ארתור ("מלגת הגאונים"), קרן מק'ארתור, ארה"ב
2006:  חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
2008:  חבר האקדמיה האמריקנית למדעים ואמנויות

 

מאמרים נבחרים

1967:    Connection of the Dual Space of a Group with the Structure of Its Close Subgroups. In: Functional Analysis and its Applications, Vol. 1

 

1971:    On Arithmetic Varieties, "Lie Groups and Their Representations”. In: Summer School of the Bolyai Janos Mathematical Society

 

1971:    Representations of the Group GL(n,K) Where K is a Local Field. In: Summer School of the Bolyai Janos Mathematical Society (with I.M. Gel'fand)

 

1977:    Proof of Springer's hypothesis. Israel Journal of mathematics

 

1979:    Representations of Coxeter groups and Hecke algebras. Inventiones Mathematicae

 

1984:    Metaplectic forms.Publications Mathématiques de L'IHÉS(with S. Patterson)

 

1986:    Cuspidal geometry of p-adic groups. Journal d'Analyse Mathematique

 

1987:    Proof of Deligne-Langlands conjecture for Hecke algebras. Inventiones Mathematicae  (with G. Lusztig)

 

1990:    The minimal representation of D4, Progress in Mathematics

 

1991:    Affine Lie Algebras and quantum groups, International Mathematics Research Notices (with G. Lusztig)

 

1996:    Quantization of Lie bialgebras. I, Selecta Mathematica (with P. Etingof)

 

2004:    Endoscopic decomposition of characters of certain cuspidal representations. Electronic Research Announcements of the American Mathematical Society (with Y. Varshavsky)

 

2004:    Representations of algebraic groups over a 2-dimensional local field. Geometric and Functional Analysis (with D. Gaitsgory) 

 

2006:    Integration in valued fields. Algebraic geometry and number theory. Progress in Mathematics (with E.Hrushovski)

       

 

***

 

דוד (דמיטרי) קשדן נולד במוסקבה ב-1946. אביו היה מתמטיקאי חובב, אך בחר בקריירה של היסטוריון  והתמחה בחקר התרבות הביזנטית. קשדן הבן הגיע אל המתמטיקה  כמעט במקרה. "לא אהבתי ללכת לבית הספר, וכשהייתי בכיתה ה' ביקשתי מהוריי להישאר בבית יום אחד בשבוע", הוא מספר. "הם הסכימו בתנאי שאנצל את הזמן הזה למשהו רציני, כהגדרתם, וסיכמנו על שחמט. אחרי חצי שנה בערך הם התחרטו, וביקשו משהו יותר רציני. סיכמנו על מתמטיקה והתחלתי ללמוד עם סבי. בתוך שנה וחצי סיימנו את החומר של התיכון".

בתקופת לימודיו בתיכון ניצח קשדן באולימפיאדת מתמטיקה, ומשך את תשומת לבו של המתמטיקאי הנודע, פרופ' ישראל גלפנד, שחיפש באותה העת נער שילמד עם בנו. הם התחילו לעבוד יחד ושני הנערים אף פרסמו מאמר בעיתון מדעי על עבודתם.

עם סיום לימודיו בבית הספר התיכון פנה קשדן ללימודי מתמטיקה באוניברסיטת מוסקבה. "לא הייתי צריך ללכת להרצאות, כי כבר הכרתי את החומר", הוא נזכר. "אבל נהניתי ללכת לסמינרים. הם היו מעניינים מאוד". ב-1967 סיים את התואר הראשון וכעבור שנתיים קיבל תואר קנדידט (מקביל לדוקטור). עבודת המחקר שלו עסקה בתורת החבורות, ובלימודים הוא פיתח את תכונת T – תכונה הקשורה לתורת ההצגות. תורת ההצגות היא תחום מרכזי בתורת החבורות, והתכונה שפיתח קשדן מאפשרת להבין כיצד חבורה יכולה לפעול במרחב וקטורי ולהגדיר זאת. גם כיום יש לתכונה יישומים חשובים בתחומים מספרשל המתמטיקה, בין השאר בתורת החבורות הגאומטרית, בתורת הרשתות ובמתמטיקה ארגודית.

לאחר הדוקטורט ביקש קשדן להתקבל לאוניברסיטה כחוקר, אך הדבר נמנע ממנו בשל האנטישמיות בברית המועצות. מורהו, ישראל גלפנד, הצליח להשיג לו משרה במרכז, שהקים בתחומי האוניברסיטה ליישומים מתמטיים בביולוגיה, לצד מתמטיקאים אחרים שעבדו שם.

ב-1975 היגר קשדן לארה"ב. הוא התקבל לאוניברסיטת הרווארד כפרופסור אורח, וכעבור שנה וחצי קיבל קביעות במוסד היוקרתי. בתקופה ההיא המשיך קשדן במחקריו בתורת ההצגות. הוא שיתף פעולה במחקרים עם כמה וכמה מתמטיקאים בעלי שם. "למורה שלי, גלפנד, יש יותר מ-500 מאמרים, ורק על שניים מהם הוא חתום לבד. זו האווירה שגדלתי בה", אומר קשדן. אחד משיתופי הפעולה המרכזיים היה עם ג'ורג' לוסטיג מ-MIT. העבודה המשותפת שלהם בתורת ההצגות הניבה את 'הפולינומים של קשדן-לוסטיג', המאפשרים לגשר בין כמה תחומים של מתמטיקה. "הצגנו את הקשר בין תורת ההצגות לטופולוגיה ולגאומטריה אלגברית, ובנינו קשרים חדשים בין התחומים האלה", מסביר קשדן.

ב-1993 מונה קשדן למנהל המחלקה למתמטיקה באוניברסיטת הרווארד, ונשא בתפקיד שלוש שנים. לאחר כן הוזמן לנהל למשך שנה את התכנית לפיסיקה מתמטית במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת פרינסטון, אחד המוסדות המובילים והיוקרתיים בעולם בתחום המתמטיקה.

נוסף על עיסוקו במתמטיקה, עוסק קשדן בלמודי יהדות. "אחת הסיבות שבחרתי לבוא לבוסטון הייתה ששם ישב הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק והייתי יכול ללמוד אצלו", הוא מספר. "יש קשר וקווי דמיון בין מתמטיקה ללימודי פילוסופיה, בכלל זה פילוסופיה יהודית. לאורך אלפי שנים, אחדות הפילוסופיה והמתמטיקה היו עמוד התווך של המסורת האינטלקטואלית המערבית".

ב-2002 עלה קשדן ארצה, השתקע בירושלים ומונה לפרופסור באוניברסיטה העברית. הוא ממשיך שם את מחקריו ואת שיתופי הפעולה עם חוקרים בעולם. "אני אוהב מאוד את ישראל. המחקר המתמטי כאן ברמה גבוהה מאוד, הבוגרים משתווים לעמיתיהם במוסדות היוקרתיים בעולם ותורמים רבות לחוסנה ולביטחונה של ישראל", הוא אומר. "עם זה, הסכנה אורבת בפתח. יש ירידה חדה בידע המתמטי של בוגרי התיכון. עד כה החוקרים והמורים המצוינים בפקולטות למתמטיקה פיצו על כך, אבל היעדר תקציב להכשרת סטודנטים ועירוב שיקולים שאינם אקדמיים במערכת החינוך ובמוסדות להשכלה גבוהה, מעיבים על הישגי העבר ומעמידים בסימן שאלה את המשך המצוינות האקדמית".

קשדן פרסם עד כה יותר מ-100 מאמרים, רבים מהם פורצי דרך בתחומי תורת החבורות ותורת ההצגות. "המתמטיקה מייצגת בעיניי יופי", הוא מסכם. "במידה מסוימת היא מספקת את המסגרת המבנית, שמאפשרת לנו להבין תופעות רבות ולהפוך את התוהו ובוהו שבעולם למשהו מסודר ומובנה. אני, למשל, לא תמיד מסתדר עם מספרים, עם חשבון פשוט או עם פיסיקה פשוטה, אבל אני אוהב מאוד את המבניות, השיטתיות וההיגיון שבמתמטיקה".

 

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012