education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
פרופ' דוד מילשטיין - חקר הכימיה וחקר הפיזיקה
 
 

דוד מילשטיין – פרופסור לכימיה במכון ויצמן למדע – הוא מן החוקרים הבולטים בעולם בתחום הזירוז של תגובות כימיות (קטליזה). פריצות הדרך שלו הובילו לפיתוח תהליכים כימיים חדשים "ירוקים" וחוסכי אנרגיה, בעלי חשיבות תעשייתית ולפיתוח דרכים חדשות להפעלתם של קשרים מולקולריים באמצעות אטומי מתכות. פרופ' מילשטיין הדריך עשרות תלמידי מחקר, ורבים מהם היו לחוקרים מובילים בישראל ומחוצה לה.


דוד מילשטיין מתגורר ברחובות, נשוי לעדי, אב לנופית, לאורן ולאבי וסב להילה, למיה, לשני ולתמר.

 

לימודים והשתלמויות

1968:             תואר בוגר בכימיה (בהצטיינות), האוניברסיטה העברית בירושלים

1969:             תואר מוסמך בכימיה (בהצטיינות), האוניברסיטה העברית בירושלים

1976:             דוקטור לכימיה (בהצטיינות יתרה), האוניברסיטה העברית בירושלים.

 

תפקידים אקדמיים בארץ

מ-1987:          פרופסור במחלקה לכימיה אורגנית, מכון ויצמן למדע, רחובות

1996 – 2005:  ראש המחלקה לכימיה אורגנית, מכון ויצמן למדע, רחובות

מ-2000:          ראש מרכז קימל לעיצוב מולקולרי, מכון ויצמן למדע, רחובות.

 

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1977 – 1978:   השתלמות בתר-דוקטורט, אוניברסיטת קולורדו ואוניברסיטת איווה, ארה"ב

1979 – 1982:   כימאי מחקר בכיר, מעבדות דופונט, דלאוור, ארה"ב

1983 – 1986:   ראש צוות מחקר, מעבדות דופונט, דלאוור, ארה"ב.

 

אותות הוקרה, מלגות, תעודות ופרסים

2002:             פרס קולטהוף מטעם הטכניון, חיפה

2006:             חבר האקדמיה הלאומית למדעים, גרמניה

2006:             פרס החברה הישראלית לכימיה

2007:             מאמר שלו נבחר לאחד המאמרים פורצי הדרך של השנה מטעם כתב העת Science, ארה"ב

2007:             הפרס בכימיה אורגנו-מטאלית, האגודה האמריקנית לכימיה, ארה"ב

2009:             עמית החברה המלכותית לכימיה, בריטניה

2009:             מענק מחקר יוקרתי מטעם ERC, האיחוד האירופי

2010:             פרס ווילקינסון, החברה המלכותית לכימיה, בריטניה

2011:             פרס הומבולדט למחקר, גרמניה.

 

מאמרים נבחרים

1978:    A general, selective and facile method for ketone synthesis from acid chlorides and organotin compounds catalyzed by palladium. Journal of The American Chemical Society (with J. K. Stille)

1988:    Rational design in homogeneous catalysis. Ir(I)-catalyzed addition of aniline to nobornylene via N-H activation. Journal of The American Chemical Society (with A. L. Casalnuovo & J. C. Calabrese )

1993:    Activation of a carbon-carbon bond in solution by transition-metal insertion.
Nature (with  M. Gozin, A. Weisman & Y. Ben-David)

1994:    Transfer of methylene Groups Promoted by metal complexation. Nature (with M. Gozin, M, Aizenberg, S.-Y. Liou and others)

1994:    Catalytic activation of carbon-fluorine bonds by a soluble transition metal complex. Science (with M. Aizenberg)

1997:    Impact of molecular order in Langmuir-Blodgett films on catalysis. Science (with K. Tollner, R. Popovitz-Biro & M. Lahav)

2005:    Facile conversion of alcohols Into esters and dihydrogen catalyzed by new ruthenium complexes Journal of The American Chemical Society (with J. Zhang, G. Leitus & Y. Ben-David)

2006:    Mild, homogeneous catalytic hydrogenation of esters to alcohols. Angewandte Chemie International Edition (with J. Zhang, G. Leitus & Y. Ben-David)

2007:    Direct synthesis of amides from alcohols and amines with liberation of H2. Science (with C. Gunanathan & Y. Ben-David)

2008:    Evidence for a terminal Pt(IV)-Oxo complex exhibiting diverse reactivity. Nature (with E. Poverenov, I. Efremenko and others)

2008:    Selective synthesis of primary amines directly from alcohols and ammonia

            Angewandte Chemie International Edition ( with C. Gunanathan)

2009:    Consecutive thermal H2 and light-induced O2 evolution from water promoted by a metal complex. Science (with S. W. Kohl, L. Weiner and others)

2011:    Metal-ligand cooperation by aromatization-dearomatization: A new paradigm in bond activation and “green” catalysis. Accounts of Chemical Research  with (C. Gunanathan)

2011:    Efficient hydrogenation of organic carbonates, carbamates, formates indicates alternative routes to methanol based on CO2 and CO. Nature Chemistry (with E. Balaraman, C. Gunanathan and others)

2011:    Low Pressure Hydrogenation of Carbon Dioxide Catalyzed by an Iron Complex Exhibiting Noble Metal Activity. Angewandte Chemie International Edition (with R. Langer, Y. Diskin-Posner and others).

 

***

 

דוד מילשטיין נולד ב-1947 במחנה עקורים בגרמניה. הוא בן לניצולי שואה מפולין שהופרדו במלחמה, נפגשו ברוסיה והתעכבו בגרמניה בדרכם לארץ ישראל. ב-1949 עלתה המשפחה לארץ, ולאחר שנים מספר בכפר ורבורג השתקעה ברחובות. מגיל צעיר הרבה מילשטיין לקרוא, התעניין במדעים ובזכות מורה שלימד אותו בתיכון גבר העניין שלו בכימיה. "קראתי הרבה מעבר לתכנית הלימודים", הוא מספר. עם סיום לימודיו בתיכון פנה ללימודי כימיה באוניברסיטה העברית בעתודה האקדמית. בחופשות הקיץ עשה את ההכשרות הצבאיות, ובמלחמת ששת-הימים, בעת שהיה בקורס קצינים, סופח עם יחידתו לחטיבת ירושלים ולחם בפלוגה הראשונה שעלתה להר הבית. לאחר שסיים תואר שני בעתודה, שירת בצה"ל ביחידה מסווגת, בתפקיד מדעי.

עם שחרורו מהצבא עבד מילשטיין בקריה למחקר גרעיני, ובו בזמן למד לדוקטורט באוניברסיטה העברית, בהדרכת פרופ' יוחנן בלום. בעבודה הוא פיתח שיטות לזירוז תגובות כימיות באמצעות קומפלקסים מסיסים של מתכות. לאחר שקיבל את התואר נסע עם משפחתו להשתלם אצל פרופ' ג'ון סטילי באוניברסיטת איווה בארה"ב, ועבר עם קבוצת המחקר שלו לאוניברסיטת קולורדו. שם פיתח מילשטיין תגובה חדשה ויעילה ליצירת קשרים בין אטומי פחמן, באמצעות זרז המכיל פלדיום. התהליך, המכונה 'תגובת סטילי' משמש נדבך יסודי בייצור חומרים אורגניים. ספרים מספר עוסקים בחקר תהליכי המשנה של התגובה וביישומיה השונים.  

לאחר סיום ההשתלמות חיפש מילשטיין משרה אקדמית בישראל. משלא מצא, הצטרף לחברת "דופונט", מחברות הכימיה הגדולות בעולם. הוא עבד במחלקה המרכזית של החברה, בווילמינגטון, ובתוך כמה שנים התקדם לתפקיד ראש קבוצת מחקר, שעסקה בפיתוח שיטות חדשות לזירוז תגובות כימיות. קבוצתו פיתחה דרכים להחדיר אטומי מתכת לקשרים כימיים מגוונים, והגישות שפיתחה משמשות בתהליכים תעשייתיים.

ב-1987, לאחר שמונה שנים ב"דופונט", קיבל מילשטיין משרת פרופסור במכון ויצמן למדע. "היה ברור לאשתי עדי ולי שאנו רוצים כי ילדינו יגדלו בישראל, וברגע שהקריירה המדעית הסתדרה, לא הייתה סיבה להישאר בארה"ב", הוא אומר. במכון ויצמן המשיך מילשטיין לעסוק בכימיה אורגנו-מתכתית ובעיקר בקטליזה (זירוז) של תגובות כימיות. "פיתחנו עיקרון חדש, ובו ביקוע הקשרים במולקולות באמצעות קומפלקס אורגנו-מתכתי נעשה בשיתוף פעולה בין המתכת לקבוצה האורגנית הקשורה אליה", הוא מסביר. "השילוב הזה מצליח לבקע קשרים שאטום המתכת לבדו אינו מבקע, ומאפשר לנו לפתח תגובות כימיות חדשות".

כיום מתמקדים מחקריו של מילשטיין במכון ויצמן בעיקר בשני תחומים : כימיה ירוקה ופיתוח מקורות לאנרגיה חלופית. בשניהם הוא עושה שימוש בתהליכים המיוחדים שפיתח עם קומפלקסים אורגנו-מתכתיים. בתחום הירוק הוא שוקד על פיתוח תגובות סינתטיות חדשניות,  ידידותיות לסביבה, שאינן מייצרות פסולת וצורכות פחות אנרגיה. "כיום, על כל קילוגרם של תרופה, מייצרים בתי החרושת בממוצע חצי טונה של פסולת", אומר מילשטיין. "יש חשיבות רבה לפיתוח תהליכים שיצמצמו את הכמות הזאת". ב-2007 הוא פיתח זרז חדש ליצירת קשרים אמידיים – קשרים בעלי תפקיד מרכזי בחלבונים ובפולימרים, חומרים חשובים מאוד בתעשיות הכימיות. הזרז – המכונה "קטליזטור מילשטיין" – מאפשר לקצר את התהליך ליצירת קשרים כאלה וליצור אותם בלי פסולת,  כשהם פולטים גז מימן. כתב העת Science בחר בעבודה זו לאחד המחקרים החשובים של השנה, וכיום הזרז מסחרי ונמצא בשימוש נרחב.

בתחום האנרגיה החלופית, מפתח מילשטיין גישה חדשה לפירוק מולקולת המים למימן וחמצן באמצעות אור השמש ולהפקת מימן מביו-מסה. עבודה מרכזית נוספת היא פיתוח דרכים יעילות לניצול של גז מימן כדלק, בעיקר מציאת דרך חדשה לייצור מתנול מגז מימן ומדו-תחמוצת הפחמן.

בשנת 2000 הקים מילשטיין במכון ויצמן את מרכז קימל לעיצוב מולקולרי, ומאז הוא עומד בראשו. המרכז משלב פעילות מדעית בתחומים מגוונים לפיתוח של מולקולות כמו זרזים, חומרים אורגניים בעלי תכונות אלקטרוניות חדשות, סוגי פולימרים וחיישנים.

מילשטיין הדריך עשרות תלמידי מחקר, רבים מהם כבר מנהלים בעצמם קבוצות מחקר במוסדות אקדמיים בישראל ובעולם. "האינטראקציה עם אנשים צעירים, יצירתיים ובעלי מוטיבציה מפרה את שני הצדדים", הוא אומר. "אחד מהישגיי החשובים הוא העמדת דור של תלמידים".

"כימיה היא הבסיס להרבה מדעים אחרים כמו ביולוגיה ומדע החומרים, ותחום העיסוק שלי רלוונטי לבעיות עולמיות חשובות של ימינו כמו סביבה ואנרגיה", מסכם מילשטיין. "אני חי את המחקר רוב שעות היממה – לפעמים אפילו חולם עליו בלילה. אפשר לומר, שיש לי כימיה עם הכימיה". 

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012