education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
פרופ' דליה כרמי כהן - חקר התרבות והאמנות ומוסיקולוגיה
 
 

דליה כרמי כהן – פרופסור אמריטה בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית – היא מן החוקרות הבולטות, הוותיקות והמוערכות בחקר המוסיקה בישראל ובעולם. מחקריה חשפו כמה מן העקרונות האוניברסליים וכללי היסוד של המוסיקה. בשיתוף פעולה עם חוקרים ממדעי הטבע והחיים תרמו מחקריה להבנת מקומם של המוסיקה והקול בעולם החי כולו. בשיתוף פרופ' רות כ"ץ חקרה כרמי כהן את המוסיקה הערבית העממית בישראל מחקר מקיף ומעמיק ביותר. בכל שנות המחקר המשיכה כהן גם ללמד באקדמיה למוסיקה, והעמידה תלמידים רבים במקצועות המוסיקה השונים ובחקר המוסיקולוגיה.


דליה כרמי כהן מתגוררת בירושלים. היא אלמנתו של פרופ' סולי כהן, אם ליובל ולהרן וסבתא לארבעה נכדים.

 

לימודים והשתלמויות

1953:              תואר מוסמך במתמטיקה ובפיסיקה, האוניברסיטה העברית בירושלים

1954:              תעודת הוראה בפסנתר ובתאוריה, האקדמיה למוסיקה, ירושלים

1958:              השתלמות באוניברסיטת פרינסטון, ניו ג'רזי, ארה"ב

1965:              השתלמות באוניברסיטת הרווארד, מסצ'וסטס, ארה"ב

1969:              דוקטור למוסיקולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

 

תפקידים אקדמיים

מ-1956:           חברת סגל באקדמיה למוסיקה, ירושלים

1956-58:          מרצה במכללת "אורנים", קריית טבעון

מ-1967:           חברת סגל בחוג למוסיקולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים (מ-1980 בדרגת פרופסור, מ-1995 פרופ' אמריטה)

1984 – 1987:   ראש החוג למוסיקולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

 

אותות הוקרה, מלגות, תעודות ופרסים

מ-1990:           מלגות מחקר מהאקדמיה הלאומית למדעים

1992:              פרס פרנק פלג מטעם עיריית חיפה, על הספר "התבוננות וחוויה בחינוך המוסיקלי"

1995:              פרס על ניסוח משתנה חדש (נוסף) להגדרת פרמטר הגוון (עם נפתלי תשבי ושלמה דובנוב)

2010:              עמית כבוד, האקדמיה למוסיקה, ירושלים.

 

פרסומים עיקריים

ספרים

1975:              שמע וידע של המרכיבים המוסיקליים  (1996: הוצאה שלישית מורחבת)

1977:              הזמר הישראלי: דוגמה מתודולוגית לניתוח מוסיקה מונופונית בעזרת מחשב (עם ר. כץ)

1979:              הרמוניה ליד המקלדת (עם מ. צור ונ.וגנר) (1985: הוצאה שנייה מורחבת)

1983:              אקוסטיקה ומוסיקה (2004: הוצאה שלישית מורחבת)

1986:              מזרח ומערב במוסיקה (2006: הוצאה שנייה מורחבת)

1991:              התבוננות וחוויה בחינוך המוסיקלי

2006:         Palestinian Arab Music: A Maqam Tradition in Practice (with R. Katz).

 

מאמרים נבחרים

1971:         Palestrina counterpoint—A musical expression of unexcited speech, Journal of Music Theory

1978:         Rhythm and meter in music and poetry, Year Book, Israel Studies in Musicology

1979:         The interdependence of notation systems and musical information, Yearbook of the International Folk Music Council (with R. Katz)

1983:         Birdcalls and the rules of Palestrina counterpoint: Towards the discovery of universal qualities in vocal expression, Israel Studies in Musicology

1991:         On the ERP measurement of cognitive components in response to pitch patterns, Music Perception (with A. Erez)

1994:         Directionality and complexity in music, Musikometrica

1995:         Constant and variable influences on stages of musical activities: Research based on experiments using behavioral and electrophysiological indices, Journal of New Music Research (with R. Granot)

1997:         Gestalt Phenomena in Musical Texture. In: Music, Gestalt and Computing (with S. Dubnov)

1996:         Aspects of symmetry in music, Symmetry, Culture and Science

1998:         Order/disorder as a factor in shaping a style: Schemata of repetition and form, Symmetry, Culture and Science

2000:         Concurrence and nonconcurrence between learned and natural schemata: The case of Johann Sebastian Bach’s Saraband in C minor for cello solo,” New Music Research (with N. Wagner)

2001:         Musical Imagery as Related to Schemata of Emotional Expression in Music and the Prosodic Level of Speech. In: Musical Imagery (with E. Inbar)

2008:         Bach: Forerunner of the future through exploration of the potential of learned and natural schemata, Understanding Bach

2008:         Rhythmic patterns reflecting cognitive constraints and aesthetic ideals, Journal of New Music Research (with R. Katz)

2012:         The Significance of Musical Rules: A Summary of Selected Principles of Organization. In: Music Semiotics: A Network of Significations.

 

***

 

"המוסיקה היא תופעה ייחודית בשל שלל תפקידיה גם מחוץ לתחום האמנות, ובעיקר בשל תפקידה הבסיסי – קבלת חוויות מעצם כללי ארגון של גירויים אקוסטיים. מאז ילדותי העסיקה אותי השאלה מהו הקשר בין כללי הארגון לסוגי החוויות שהם מעוררים", אומרת פרופ' דליה כרמי כהן. "האם העובדה שמשהו נשמע לנו נעים – או צורם באוזנינו – נובעת מן החינוך שקיבלנו? מעקרונות שרירותיים או אוניברסליים?"

דליה כרמי כהן נולדה ב-1926 בקיבוץ עין חרוד, ומגיל צעיר זכתה לחינוך מוסיקלי – בעיקר לא רשמי. אביה, משה כרמי, שהיה מראשוני המחנכים בהתיישבות העובדת, ניגן בכינור ונטע אצל תלמידיו ואצל ילדיו את אהבת המוסיקה. הוא היה נגן כינור ומנצח מקהלות, וגם דאג להביא לקיבוץ מורה לפסנתר. עד מהרה הייתה בתו לפסנתרנית של הקיבוץ וליוותה בנגינה את ערבי השירה והמופעים שארגן האב בחגים. היא המשיכה מסורת זו עד השנים האחרונות. "דרך העשייה הזאת למדתי את המוסיקה", היא מספרת. בה בעת, למדה תאוריה מוסיקלית אצל מורה בקיבוץ בית השיטה. לצד הצטיינותה במוסיקה בלטה בהישגיה גם במדעים מדויקים, ולאחר סיום לימודיה בתיכון נשלחה ללמוד מתמטיקה ופיסיקה באוניברסיטה העברית.

מלחמת העצמאות קטעה את לימודיה, וכרמי כהן התגייסה ל"הגנה" ולחמה בעיר העתיקה בירושלים. עם הקמת צה"ל גויסה לחיל המדע, ולאחר מכן שבה ללימודיה האקדמיים. בו בזמן, התחילה ללמוד פסנתר ותאוריה באקדמיה למוסיקה בירושלים, ולימדה נגינה בקונסרבטוריון ובשיעורים פרטיים.

ב-1953 סיימה כרמי כהן לימודי תואר שני במתמטיקה ובפיסיקה, שנתיים לאחר שנישאה למדען הגרעין סולי כהן. כעבור שנה השלימה את לימודיה באקדמיה למוסיקה, וזמן קצר לאחר מכן התחילה ללמד שם מקצועות שונים ובהם תאוריה, פיתוח שמיעה, אקוסטיקה וניתוח יצירות. בסוף שנות ה-50 החלה לעבוד באוניברסיטה העברית, במעבדה לחקר הביצוע המוסיקלי באמצעות מכשירי מדידה שייסדה עם פרופ' רות כ”ץ. הן פיתחו את מכשיר ה"מלוגרף" וניתחו באמצעותו חוקיות מוסיקלית, שעניינה גם  מאגרי המרווחים הייחודיים למסורות המוסיקליות שאינן מערביות. "כיום אפשר לעשות במחשב הרבה יותר ממה שעשינו במכשיר שלנו, אבל אנו השתמשנו בו כדי לנסח בפעם הראשונה את החוקיות בביצוע במוסיקלי, ולקבוע את העקרונות האוניברסליים שלה", מסבירה כרמי כהן.

כרמי כהן המשיכה את מחקרה לדוקטורט במוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית, ובו חקרה את המוסיקה הליטורגית של הערבים הנוצרים בישראל. "הגעתי אל המוסיקה הערבית בחיפושיי אחר ה"אחֵר", בהתייחסות לעקרונות יסוד אוניברסליים במוסיקה", היא מספרת ."במסגרת העבודה סיירתי ברחבי הארץ, הקלטתי חומרים רבים וניתחתי אותם כדי להבין את העקרונות של המוסיקה הזאת ותפקידיה בחייהם".

ב-1969 קיבלה תואר דוקטור, והמשיכה במחקריה כחוקרת מן המניין בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית. מחקריה עוסקים במגוון רחב של נושאים. "חשוב לי להבין את העקרונות והחוקים של המוסיקה – כולל המשותף והמפריד בין מוסיקה לשפה על היבטיה השונים, ובין מוסיקה לאמנויות אחרות – תוך התייחסות לאילוצים הקוגניטיביים והפסיכו-אקוסטיים,  ולהראות את הקשר בינם לבין גורמים אחרים המתערבים בעיצוב החוויות", היא מסבירה. היא פיתחה שיטה לניתוח יצירות בהתייחסות ל"סכמות טבעיות" והתמקדה רבות בניתוח יצירותיו של באך, "שאצלו חוקי הארגון הגיעו לפסגת המורכבות בניצול מרבי של חומר מינימלי".

"החיפוש אחר עקרונות אוניברסליים, שלאורם ניתן להבין גם את השוני בין הסגנונות, הוביל אותי להיכרות עם סוגים רבים של מוסיקה", אומרת כרמי כהן. "כדי להבין טוב יותר את התרבות שלך, אתה חייב להיפתח ולצאת לתרבויות אחרות". היא גם הרבתה לשתף פעולה עם חוקרים מתחומים אחרים, למשל בחקר הקולות של ציפורים ובעלי חיים אחרים, בחקר השפעת המוסיקה על גלי מוח ובחקר יישומיה של המוסיקה בחינוך. מחקריה פורסמו בספרים מספר, במאמרים רבים ובכתבי עת מקצועיים מובילים.

פרופ' כרמי כהן עסקה רבות גם בחינוך מוסיקלי במסגרות מגוונות. היא נחשבה למרצה מצטיינת באוניברסיטה והדריכה עשרות תלמידי מחקר. גם כיום היא ממשיכה לעבוד עם מספר תלמידי דוקטורט ולפרסם מחקרים. במשך כל שנות עבודתה המחקרית המשיכה ללמד את מקצועות המוסיקה השונים באקדמיה למוסיקה, שממנה פרשה רק לפני שלוש שנים. בין השאר, היא ייסדה באקדמיה את המחלקה למוסיקה מזרחית. "אני מאוד קשורה לאקדמיה ולעשייה המוסיקלית, ומאוד אוהבת את מלאכת ההוראה שדורשת אכפתיות, מודעות ופתיחות", היא מסבירה. "קבלת הזולת והבנתו הוא אחד משלושת הערכים החשובים בחיי. הערך השני הוא השאיפה להבנה טהורה תוך התחשבות מתמדת בסתירות בלתי נמנעות, והערך השלישי הוא האמנות. המוסיקה. זו המצאה רוחנית גאונית. זו הפסגה".

 

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012