education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
פרופ' רות כ"ץ - חקר התרבות והאמנות ומוסיקולוגיה
 
 

רות כ"ץ – פרופסור אמריטה בחוג למוסיקולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים – היא מן החוקרות החשובות והבולטות בעולם של המוסיקה המערבית. מחקריה, המצטיינים ברוחב יריעה, בעומק מחשבה וברב-תחומיות, שפכו אור חדש על תהליכים כמו התפתחות האופרה, התפתחות התיווי המוסיקלי המערבי, תהליכי ההשתנות במוסיקה לאור תהליכים היסטוריים, המוסיקה בהגות הפילוסופית ותרומת האסתטיקה המוסיקלית לחקר הקוגניציה. כמו כן היא ו פרופ' דליה כהן שותפות באחד המחקרים המקיפים ביותר על אודות המוסיקה הערבית לצד מחקרים משותפים נוספים. כ"ץ תרמה רבות להעשרתו ולהעמקתו של המחקר באוניברסיטה העברית, ובין השאר ייסדה את תכנית המצטיינים "אמירים" וניהלה אותה שנים רבות.


רות כ"ץ מתגוררת בירושלים, נשואה לפרופ' אליהוא כ"ץ, אם למתתיה ולנתנאל וסבתא לששה נכדים ולשתי נינות.                                                            

 

לימודים והשתלמויות

1954:              תואר ראשון בלימודים כלליים, אוניברסיטת קולומביה, ניו יורק, ארה"ב

1956:              תואר שני במוסיקולוגיה, אוניברסיטת קולומביה, ניו יורק, ארה"ב

1963:              תואר דוקטור, אוניברסיטת קולומביה, ניו יורק, ארה"ב.

 

תפקידים אקדמיים בישראל

1956 – 1958:   מרצה למוסיקולוגיה, מכללת אורנים

1957 – 1995:   מייסדת ושותפה בניהול המעבדה האלקטרונית למוסיקולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

מ-1963:           חברת סגל באוניברסיטה העברית בירושלים (מ-1978 בדרגת פרופסור, מ-1995 פרופסור אמריטה)

1978 – 1995:   חברת הוועדה לתלמידי מחקר במדעים העיוניים, האוניברסיטה העברית בירושלים

1983 – 1986:   יושבת ראש המדרשה ללימודים מתקדמים במדעי הרוח, האוניברסיטה העברית בירושלים

1986 – 1995:   יושבת ראש הוועדה לציוד בסיסי במדעי הרוח, האוניברסיטה העברית בירושלים

1989 –1995 :   מייסדת תכנית המצוינות "אמירים" וראש התכנית, האוניברסיטה העברית בירושלים.  

 

תפקידים אקדמיים בחו"ל:

1986 – 1987:   עמיתה במכון ללימודים מתקדמים, ברלין, גרמניה

1995:              עמיתה במרכז ללימודי יהדות, אוניברסיטת פנסילבניה, ארה"ב

1997:              עמיתה במרכז בלאג'ו, קרן רוקפלר,

1999:              עמיתה במרכז בוליאסקו לאמנויות, ליגוריה, איטליה

2011               עמיתת כבוד של האגודה האמריקנית למוסיקולוגיה.

 

תפקידים אחרים:

1966 – 1978:    חברה בוועדת המוסיקה, רשות השידור

1968 – 1975:    חברה בוועדה המייעצת לחינוך מוסיקלי, משרד החינוך

1982 – 1985:    נשיאת החברה הישראלית למוסיקולוגיה

מ 1969-:           עורכת המוסיקה של האינציקלופדיה העברית

 

אותות הוקרה, מלגות, תעודות ופרסים

1953:              חברה באגודת המצטיינים "פאי-בטא-קפא" (Phi Beta Kappa)

1954:              פרס דיטסון, אוניברסיטת קולומביה, ניו יורק, ארה"ב

1955:              תואר "עמית אוניברסיטה", אוניברסיטת קולומביה, ניו יורק, ארה"ב

1984:              הרצאות סטרוסטה במחקרים רב תחומיים, האוניברסיטה העברית בירושלים

1992:              ההרצאות ע"ש פול לזרספלד, אוניברסיטת, קולומביה, ניו יורק, ארה"ב

2008:              כינוס בין-לאומי לכבודה בנושא רב תחומיות וקידום המדע והאמנות, האוניברסיטה העברית בירושלים

 

פרסומים עיקריים

ספרים

1977:              הזמר הישראלי: דוגמה מתודולוגית לניתוח מוסיקה מונופונית בעזרת מחשב (עם ד. כהן)

1986:            Divining the Power of Music: Aesthetic Theory and the Origin of Opera.

1987-1991     Contemplating Music: Source Readings in the Aesthetics of Music (introduced and annotated), volumes I-IV (with C. Dahlhaus) 

2003:            Tuning the Mind: Connecting Aesthetics to Cognitive Science (with R. HaCohen)

2003:            The Arts in Mind (with R. HaCohen)

2004:            “The Lachmann Problem”: An Unsung Chapter in Comparative Musicology.    

2006:            Palestinian Arab Music: A Maqam Tradition in Practice (with D. Cohen)

2009:            A Language of its Own: Sense and Meaning in the Making of Western Art Music.

מבחר מאמרים ופרקים בספרים

1968:            The singing of Baqqashot by Aleppo Jews: A study in musical acculturation.  Acta Musicologica

1970:            Mannerism and cultural change: An ethnomusicological example.
Current Anthropology

1973:            The Egalitarian Waltz. Comparative Studies in Society and History

1974:            On ‘nonsense’ syllables as oral group notation: evidence for Werner’s Neannoe-Ninnua theory. Musical Quarterly

1974:            The reliability of oral transmission: The case of Samaritan music. Yuval

1984:            Collective ‘problem-solving’ in the history of music: The case of the Camerata.  Journal of the History of Ideas

1992:            History as ‘compliance’: The development of notation in light of Goodman’s requirements.  How Classification Works (honoring Nelson Goodman)

1996:            Attitude to the time axis and cognitive constraints. Perception and 
Cognition in Music
(with D. Cohen)

2000:            ‘Authenticity’, ‘Interpretation’ and ‘Practice’: Probing Their Limits. Musicology and Sister Disciplines.

 

***

 

רות כ"ץ נולדה בגרמניה ב-1927, ובגיל שש עלתה עם משפחתה לארץ ישראל. האב היה הבעלים של שני בתי מלון קטנים בתל-אביב, ובאחד מהם התגוררה המשפחה. כבר בילדותה אובחנה רות כבעלת שמיעה אבסולוטית, וכשהחלה לנגן בלט עד מהרה כישרונה גם בנגינה. כ"ץ למדה פסנתר אצל אליהו רודיאקוב ותאוריה אצל פאול בן חיים. בתקופת התיכון נעשתה חובבת אופרה נלהבת, ובגימנסיה הרצלייה נמנתה עם המשתתפים המרכזיים בהפקות האופרה שהעלתה הדסה שרמן. היא בלטה גם בכישורי הזמרה, סייעה בהכנת המשתתפים האחרים ואף שרה את תפקידו  של רדמס (הגבר) ב"אאידה". נוסף על המוסיקה הצטיינה כ"ץ בתחומי לימוד אחרים. "מעולם לא חשבתי שאהיה פסנתרנית או זמרת", היא אומרת. "היה לי ברור שאני מתעניינת בהרבה דברים, לא רק במוסיקה".

זמן קצר לפני סיום לימודיה בגימנסיה התגייסה כ"ץ ל"הגנה", ולאחר קום המדינה המשיכה בשירות בצה"ל בתפקידי חינוך. ב-1950 יצאה לשליחות בארה"ב מטעם תנועת "הנוער והחלוץ", לפעילות ציונית בקרב סטודנטים יהודים. "הצלחתי לשכנע כמה אנשים, שאחר-כך עשו חיל בארץ", היא אומרת. אחד מהם הוא אליהוא כ"ץ, שהיה לבעלה (לימים חוקר תקשורת וחתן פרס ישראל במדעי החברה, תשמ"ט). בעקבות הנישואים נשארה כ”ץ בניו יורק, ובתוך שנת לימודים אחת ושני קיצים סיימה תואר ראשון בלימודים כלליים באוניברסיטת קולומביה ואף נבחרה ל-  Phi Beta Kappa. הצטיינותה בלימודים הקנתה לה מלגה ללימודי תואר שני במוסיקולוגיה, אך היא לא הסתפקה בכך. היא פקדה בקביעות את ההרצאות והסמינרים של מרצים דגולים שהיו אז בקולומביה, והייתה התלמידה הראשונה ממדעי הרוח, המקבלת מעמד של 'עמית אוניברסיטה' (University fellow). את עבודת המאסטר כתבה על המעבר מהמנואט לוואלס כמשקף את התקופה שבין המהפכה הצרפתית והקונגרס הווינאי.

עם שובה לארץ, התחילה כ"ץ ללמד בסמינר "אורנים" ובה בעת חברה לדליה כהן והקימה עמה באוניברסיטה העברית את המעבדה לחקר המוסיקה. שם הן פיתחו יחד את ה"מלוגרף הירושלמי" - מכשיר לתיעוד ולרישום גרפי של מוסיקה חד קולית. הן השתמשו במכשיר לחקר מסורות אורליות מגוונות, והתמקדו בעיקר במסורת המוסיקלית של ערביי ישראל. המתודולוגיות שפותחו במעבדה תרמו תרומה ניכרת לקידומן של כמה קבוצות מחקר בעולם.

כ"ץ שבה לאוניברסיטת קולומביה ללימודי דוקטורט, וב-1963 הוסמכה. "בעבודת הדוקטורט בחנתי את ראשיתה של האופרה והוכחתי, כי עלייתה קשורה באופן מהותי  למהפכה המדעית באותה תקופה", היא אומרת. "הבהרתי גם את הסיבות להתפתחות האופרה דווקא באיטליה".

עם שובה ארצה החלה ללמד באוניברסיטה העברית והמשיכה בחקר המוסיקה הערבית עם דליה כהן. העבודה המשותפת ראתה אור ב-2006, אחרי עשרות שנים של מחקר חסר תקדים בהיקפו ובעומקו. בו בזמן המשיכה כ"ץ לעסוק במחקרים רחבי יריעה, המשלבים את חקר המוסיקה עם שדות ידע מתחומים שונים כמו סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, פילוסופיה ותולדות הרעיונות, אסתטיקה וקוגניציה, היסטוריה והאומנויות, ועוד. בין השאר היא פרסמה (עם המוסיקולוג הנודע קרל דאלהאוס) אנתולוגיה מוארת בארבעה כרכים, שדנה במוסיקה בהגות הפילוסופית מן העת העתיקה עד המאה ה-20. ספרה "A Language of its Own", שראה אור בעת האחרונה, מגולל את תהליכי הרציונליזציה שליוו את  המוסיקה המערבית באלף השני כשותפים וכמשקפים את תולדות הרעיונות במערב. היא גם חקרה לעומק את התפתחותו  של התיווי המערבי וייחודו, ואף את השלכותיו על התפתחות המוסיקה. בספרה”The Lachmann  Problem”  היא בחנה את ראשיתה של האתנו-מוסיקולוגיה ואת תלאותיו של מוסיקולוג יהודי גרמני –   מחלוצי המחקר של המוסיקה המזרחית – שהגיע לארץ ישראל בצוק העתים.

כ"ץ זכורה באוניברסיטה כמרצה וכמנחה בעלת דרישות גבוהות מתלמידיה. "הייתי המורה של מי שרצו לעבוד קשה", היא מחייכת. "חשוב ללמד את התלמידים כיצד לחשוב  אם ברצונם להפוך לחוקרים". התכונות האלה, לצד רוחב אופקיה הביאו את נשיא האוניברסיטה, יורם בן פורת, להטיל עליה להקים  תכנית לטיפוח מצוינות. היא ייסדה ב-1989 את תכנית "אמירים" וניהלה אותה עד פרישתה. "נוסף על הידע, הקנינו להם בעיקר  תהליכי חשיבה וניתוח. התכנית היא הצלחה מסחררת" היא מדגישה.

"אני מוּנעת מסקרנות אינטלקטואלית", מסכמת כ"ץ. "האינטרנט יוצר אשליה של ידע, אבל אין די במידע כדי להבין מה רלוונטי למה, מה קשור למה, באיזה אופן ובאילו תנאים, וכיוצא בזה. מכאן חשיבותו ההולכת וגוברת של המחקר הרב-תחומי. הייתי יכולה לוותר על רוב נכסיי, אבל לא הייתי מסוגלת לחיות בלי ספרים". 

 

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012