education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
פרופ' שלמה בנטין - חקר הפסיכולוגיה
 
 

שלמה בנטין – פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים – הוא אחד המדענים המובילים בעולם בתחום הנוירופסיכולוגיה הקוגניטיבית. מחקריו בתחום זיהוי הפנים פרצו את הדרך לשדות ידע חדשים ולהבנה טובה יותר של הקשרים בין מבנה המוח לתפקודו. עבודותיו בולטות במגוון רחב של תחומים ונושאים, והניבו תרומה ניכרת לא רק למחקר הטהור, אלא גם לתחומים אחרים, משיפור לימוד הקריאה ועד שיפורים ברפואה הקלינית. פרופ' בנטין הדריך עשרות תלמידי מחקר, רבים מהם ממשיכים להוביל את המחקר הנוירופסיכולוגי בישראל ובמקומות אחרים.


שלמה בנטין מתגורר במבשרת ציון, נשוי לעו"ד מירי בנטין, אב לשי, לעינת ולאיילה וסבא לשבעה נכדים. 

 

לימודים והשתלמויות

1974:               תואר בוגר בפסיכולוגיה (בהצטיינות), אוניברסיטת תל-אביב

1977:               תואר מוסמך במדעי הרפואה, הטכניון, חיפה

1982:               תואר דוקטור לנוירופסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

 

תפקידים אקדמיים בארץ

1983 – 1990:   חבר בסגל בית הספר לרפואה (מרצה ומרצה בכיר), האוניברסיטה העברית בירושלים

1985 – 1986:   עמית במכון ללימודים מתקדמים, האוניברסיטה העברית בירושלים

1990 – 1994:   ראש המגמה לחינוך מיוחד, בית הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים

מ-1991:           פרופסור חבר בחוג לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

מ-1991:           מייסד וראש המעבדה לאלקטרופיזיולוגיה קוגניטיבית, במחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

מ-1994:           פרופסור מהמניין לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית

1994 – 1998:   ראש  המגמה לנוירופסיכולוגיה, החוג לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים

2010 – 2011:   ראש המסלול למדעים קוגניטיביים ומדעי המוח הקוגניטיביים, המחלקה לפסיכולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

 

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1989 – 1990:   פרופסור אורח, אוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו, ארה"ב

1995:              מדען אורח, מכון רוטמן, טורונטו, קנדה

1995 – 1996:   פרופסור אורח, המכון הלאומי למחקר רפואי, ליון, צרפת

1998:              חוקר אורח, מכון מקס פלאנק, לייפציג, גרמניה

2001 – 2002:   פרופסור אורח, המכון למדעי הקוגניציה, ליון-ברון, צרפת

2003:              פרופסור אורח, אוניברסיטת פדובה, איטליה

2004 – 2005:   חוקר אורח, אוניברסיטת ברקלי ומכון איסט ביי, קליפורניה, ארה"ב

2011 – 2012:   חוקר אורח, אוניברסיטת ברקלי, קליפורניה, ארה"ב.      

 

תפקידים אחרים

1976 – 1990:   מנהל המעבדה לפסיכופיזיולוגיה של האדם, בי"ח הדסה, ירושלים

1978 – 1990:   ראש השירות להערכה נוירופסיכולוגית קלינית, בי"ח הדסה, ירושלים

1985 – 1989:   חבר המועצה האקדמית, המכון הישראלי לשיקום נפגעי מוח

1987 – 1988:   יועץ מדעי, הוועדה לאוריינות, משרד החינוך

1988 – 2000:   חבר המועצה האקדמית, המכון הישראלי לפסיכוביולוגיה

2002 – 2005:   חבר המועצה המדעית המייעצת, האיגוד הבינ"ל לחקר ריכוז ותפקוד

2004 – 2008:   עורך ראשי, כתב העת המדעי Neuropsychologia.

 

אותות הוקרה, מלגות, תעודות ופרסים

1982:             מלגת ליידי דיוויס לבתר-דוקטורט

1983:             מלגת מחקר, קרן ג'סלסון, ארה"ב

1989:             מלגת קרן מקדונל, ארה"ב

1995:             מלגה לחוקרי חוץ מטעם משרד המדע, צרפת

2011:             פרס הרקטור על הישגים במחקר ובהוראה, האוניברסיטה העברית בירושלים.

 

פרסומים

ספר

2003:              פרקים בנוירופסיכולוגיה (האוניברסיטה המשודרת)

מאמרים נבחרים

(מתוך יותר מ-150 פרסומים בספרות בין-לאומית מבוקרת עמיתים)

1984:    Graphemic and phonemic coding for lexical access: Evidence from Hebrew. Journal of Experimental Psychology: Learning, Memory and Cognition (with N. Bargai & L. Katz)

 

1985:    Event-related potentials, lexical decision, and semantic priming, Journal of Electroencephalography and Clinical Neurophysiology (with G. McCarthy & C.C. Wood)

 

1996:    Electrophysiological studies of face perception in humans. Journal of Cognitive Neuroscience (with G. McCarthy, E. Perez and others)

 

1999:    Selective streaming of visual information in face recognition: Evidence from congenital prosopagnosia, NeuroReport (with L. Deouell & N. Soroker)

 

1999:    ERP manifestations of processing printed words at different psycholinguistic levels: Time course and scalp distribution, Journal of Cognitive Neuroscience (with Y. Mouchetant-Rostaing, M. H. Giard and others)

 

2002:    Conceptual priming in visual face-processing: Electrophysiological evidence, Psychological Science (with N. Sagiv, A. Mecklinger and others)

 

2006:    Processing the trees and the forest during initial stages of face perception: Electrophysiological evidence, Journal of Cognitive Neuroscience (with Y. Golland, A. Flevaris and others)

 

2008:    Angry, disgusted or afraid? Studies on the malleability of emotion perception,  Psychological Science (with H. Aviezer, R. Hassin and others)

 

2011:    Motor and attentional mechanisms involved in social interaction: Evidence from mu and alpha EEG suppression. Neuroimage (with A. Perry & L. Stein).

 

 

***

 

"מגיל צעיר עניין אותי לדעת מה מניע אותנו, וכיצד המוח שלנו שולט בנו. בספר המחזור של סיום התיכון כתבו עליי שבבגרותי אהיה פסיכולוג מחקרי", מספר שלמה בנטין, מחלוצי ומובילי תחום הנוירופסיכולוגיה בישראל.

בנטין נולד ברומניה ב-1946, ובגיל 12 עלה ארצה עם משפחתו. הוא למד בפנימייה הצבאית שליד ביה"ס הריאלי בחיפה ושירת בצה"ל כקצין בחטיבת הצנחנים. עם כניסתו לצבא הקבע, לאחר מלחמת ששת הימים, הקים את פלוגת הסיור בחטיבת שריון חדשה. הוא התחתן עם חברתו מילדות, מירי, ונולדו להם שלושה ילדים.

לאחר שחרורו משירות הקבע למד פסיכולוגיה ומתמטיקה באוניברסיטת תל-אביב. הוא סיים את הלימודים בהצטיינות והמשיך ללמוד תואר שני בביולוגיה של התנהגות, בביה"ס לרפואה של הטכניון. "בחדרי ניתוח, התחילו להשתמש אז בגז הרדמה חדש, שהשפעותיו הקוגניטיביות נסתרות. מצאנו שריכוזים קטנים  של גז זה באוויר חדר הניתוח משפיעים על הצוות הרפואי כמו שתיית אלכוהול: גורמים לקיבעון בקבלת החלטות ומגבירים את הנכונות ליטול סיכון", הוא מספר. מחקר זה היה מן הגורמים להפסקת השימוש בגז הזה.

ב-1976 סיים בנטין את לימודי התואר השני והתחיל לעבוד בביה"ח הדסה בעין-כרם. הוא ניהל את המעבדה לפסיכופיזיולוגיה של האדם ועסק במחקר עצמאי.  בזמן עבודתו, למד לתואר דוקטור בנוירוביולוגיה. בעבודת הדוקטורט הוא חקר כיצד מתבטא זיהוי מלים כתובות בגלי המוח ובזרימת הדם במוח. מחקריו על זיהוי מלים הדגישו את חשיבות חקר הקריאה בשפה העברית, שבה מידע על תנועות איננו מוצג בכתב לא-מנוקד. בנטין קיבל תואר דוקטור ב-1982, ויצא להשתלם באוניברסיטת ייל האמריקנית, ובה המשיך לעסוק בחקר פעילות המוח, בין השאר בהקשר לקריאה ולדיבור.

ב-1983 התמנה בנטין למרצה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, וב-1987 למרצה בכיר. הוא המשיך את מחקריו בתחומי הקריאה והדיבור, ותרם להוכחה, כי מדובר במערכת מוחית אחת. מחקריו סיפקו ראיות לחשיבות שיש  בהדגשה של מבנה המלים בעת לימוד הקריאה, והיו מן הגורמים להחלפת שיטה כושלת, המבוססת על ניחוש מילים שלמות מתוך הכתב, שהייתה נהוגה בישראל. לצד המחקרים והעבודה במעבדה, הקים בנטין את השירות הקליני לנוירופסיכולוגיה בבית החולים. נוסף לכך, הוא פיתח שיטה להפחתת הסיכון למטופל בעת ניתוחים לתיקון עקמת. הוא יישם בדיקה המאפשרת לוודא בעוד החולה מורדם שאין פגיעה בחוט השדרה, בדיקה החוסכת את הצורך להעירו במהלך הניתוח.

ב-1990 חזר בנטין משבתון באוניברסיטה של קליפורניה בסאן דייגו והחל לעבוד במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, שם עלה לדרגת פרופסור חבר, ב-1991, ופרופסור מהמניין ב-1994. בה בעת הוא המשיך את מחקריו גם בייל; המחקרים האלו נעשו בחולי אפילפסיה שאלקטרודות הוחדרו למוחם, וכאן הוא התוודע לפעילות מוחית המתעוררת בעת עיבוד פנים. בנטין הצליח לעקוב אחר השינויים האלה גם במדידה לא חודרנית וגילה בין השאר אות חשמלי, המעיד על הפעלת המנגנון לזיהוי פנים במוח. מחקרו הזה נחשב לפורץ דרך בתחום חקר עיבוד הפנים וצוטט יותר מ-1,000 פעמים בספרות המדעית. בנטין הוביל את תחום חקר עיבוד הפנים בארץ ובעולם והראה, כי תהליך זיהוי זה שונה מן האופן שבו אנו מזהים אובייקטים אחרים. כמו כן הוא גילה, כי הליקוי העיקרי אצל סובלים מחוסר יכולת לזהות פנים (שלא בעקבות נזק מוחי)  קשור להיעדר התפתחות תקינה של מנגנון התפיסה הגלובלית האופיינית לעיבוד פנים.

בנטין הוא מרצה ומנחה מבוקש  והדריך עשרות תלמידי מחקר. רבים מתלמידיו הם כיום חוקרים בכירים במוסדות אקדמיים בישראל ומחוצה לה. "בורכתי בסטודנטים מעולים", הוא אומר. "האינטראקציה עם אינטלקטואלים צעירים, חקרנים ותאבי ידע היא חלק מהנה ביותר בעבודתי".

לפני שנים מספר הרחיב בנטין את עבודתו בתחום זיהוי הפנים, ועם תלמידו ד"ר הילל אביעזר, הוא ניסה לברר את המנגנון המוחי והתפיסתי לפענוח הבעות פנים. הוא גילה, כי זיהוי הרגש בפנים מושפע  על ידי שפת הגוף וההקשר התפיסתי הרחב. ממצאים אלו פרצו את הדרך למחקר מוביל בעולם של פענוח שפת הגוף, מחקר שהוא עוסק בו גם בימים אלה.

"אנו חיים בתקופה מרתקת של חקר המוח", מסכם בנטין. "יש עוד שנים רבות בטרם נגיע – אם בכלל – להבנה מלאה של הקשר בין הפיזיולוגיה של המוח למנגנון התפקודי-פסיכולוגי. אבל כל יום מניב גילויים חדשים, ואני בהחלט בר-מזל להיות שותף לכך".

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012