education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
פרופ' נתן נלסון - חקר מדעי החיים
 
 

נתן נלסון - פרופ' אמריטוס במחלקה לביוכימיה באוניברסיטת תל אביב, שמחקריו בשטח החלבונים הממברנליים הקנו לו מוניטין בינלאומי. פרסם למעלה מ-240 מאמרים מדעיים שצוטטו יותר מ- 15,000 פעמים. בעשור האחרון הוא מהמובילים בחקר תהליך "הפוטוסינתזה" המסקרן את קהילת המחקר העולמית היות שהוא אחראי לייצור רוב המזון, הדלק והחמצן על פני כדור הארץ. גולת הכותרת במחקריו של נלסון הייתה גילוי המבנה המרחבי של מערכת פוטוסינתזה PSI מצמחים עילאיים. נלסון נמנה עם מקימי המכון לקריסטלוגרפיה באוניברסיטת ת"א, שקידם מאוד את המחקר בפקולטה. הוא העמיד סטודנטים מצטיינים הפועלים בחזית המחקר המדעי ותורמים לקידומו.

 

נתן נלסון נשוי לחנה, שאותה הכיר בלימודיו לתואר הראשון, ובמשך שנים הייתה גם שותפתו למחקר, ולהם מספר מאמרים משותפים. לזוג שלושה ילדים וחמישה נכדים.

 
לימודים והשתלמויות:
1965 תואר בוגר בביולוגיה, אוניברסיטת תל - אביב.
1966 תואר מאסטר במדעי החיים, אוניברסיטת תל- אביב.
1970 תואר דוקטור במדעי החיים, אוניברסיטת תל - אביב.
1970-1972 בתר - דוקטורט, אוניברסיטת קורנל, ניו - יורק, ארה"ב.

 

תפקידים אקדמיים בישראל:

1972-1977 מרצה בכיר במחלקה לביולוגיה בטכניון, חיפה.
1977-1980 פרופ' חבר במחלקה לביולוגיה בטכניון, חיפה.
1985-1980 פרופ' מן המניין במחלקה לביולוגיה בטכניון, חיפה.
1995-2012 פרופ' מן המניין במחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית, אוניברסיטת תל - אביב.
2000- 2002 חבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב
2002- 2004 חבר בוועד המנהל של אוניברסיטת תל אביב
2002- 2005 נשיא האגודה הביוכימית הישראלית.
2005- 2011 מנהל המכון לביולוגיה מבנית ע"ש דניאלה ריץ', אוניברסיטת תל - אביב.

 

תפקידים אקדמיים בעולם

1973, 1977 פרופ' אורח, בתקופת הקיץ, אוניברסיטת קורנל, ניו - יורק, ארה"ב.
1978- 1979 פרופ' אורח, שבתון בביוצנטרום, אוניברסיטת באזל, שווייץ.
1979 פרופ' אורח, בתקופת הקיץ, אוניברסיטת קליפורניה, סאן - דייגו, ארה"ב.
1980-1982 פרופ' אורח, בתקופת הקיץ, אוניברסיטת באזל, שווייץ.
1984-1985 פרופ' אורח, שבתון באוניברסיטת קורנל, ניו- יורק, ארה"ב.
1985-1995 ראש מעבדה במכון לביולוגיה מולקולרית של חברת Roche, ניו- ג'רזי, ארה"ב.
1998-2001 סגן יו"ר המכון לביולוגיה מולקולרית ותאית של יונסקו, ורשה, פולין.

 

אותות הוקרה, מלגות ופרסים

1992 פרס "הומבולדט", גרמניה.
1997 נבחר לחבר בארגון -EMBOארגון אירופי לביולוגיה מולקולרית.
2006 קיבל תואר פרופ' לשם כבוד, אוניברסיטת סצ'ואן, סין.
2007 קיבל תואר דוקטור לשם כבוד, אוניברסיטת בולוניה, איטליה.
2011 הוענק לו פרס "קציר" של ארגון "אילנית" - הארגון הישראלי לביולוגיה ניסויית.
2011 קיבל מענק מחקר חמש שנתי למדענים בכירים מ-ERC- מועצת המחקר האירופית.

 

פרסומים עיקריים בעיתונות מדעית בינלאומית:

1975: Bengis, C. and Nelson, N. Purification and properties of the photosystem I reaction center from chloroplasts. J. Biol. Chem. 250, 2783-2788.
1979: Nelson, N. and Schatz, G Energy dependent processing of cytoplasmically-made precursors to mitochondrial proteins. Proc. Natl. Acad. Sci. USA 76, 4365.
l980: Hauska, G., Samoray, D., Orlich, G. and Nelson, N. Reconstitution of photosynthetic energy conservation.Eur. J. Biochem.111, 535-543.
1989: Moriyama, Y. and Nelson, N. Cold inactivation of vacuolar H+-ATPases. J. Biol. Chem. 264, 3577-3582.
1990: Nelson, H. and Nelson, N. Disruption of genes encoding subunits of yeast vacuolar H+-ATPase causes conditional lethality. Proc. Natl. Acad. Sci. USA87, 3503-3507.
1990: Guastella, J., Nelson, N., Nelson, H., Czyzyk, L., Keynan, S., Miedel, M. C., Davidson, N., Lester, H.A. and Kanner, B. Cloning and expression of a rat brain GABA transporter. Science 249, 1303-1306.
1992: Liu, Q.-R., Mandiyan, S., Nelson, H. and Nelson, N. A family of genes encoding neurotransmitter transporters. Proc. Natl. Acad. Sci. USA 89, 6639-6643.
1992: Büttner, M., Xie, D.-L., Nelson, H., Pinther, W., Hauska, G. and Nelson, N. Photosynthetic reaction center genes in green sulfur bacteria and in Photosystem 1 are related. Proc. Natl. Acad. Sci. USA 89, 8135-8139.
1993: Liu, Q.-R., López-Corcuera, B., Mandiyan, S., Nelson, H. and elson, N. Molecular characterization of four pharmacologically distinct GABA transporters in mouse brain. J. Biol. Chem.268, 2106-2112.
1996: Supek, F., Supekova, L., Nelson, H. and Nelson, N. A yeast manganese transporter related to the macrophage protein involved in conferring resistance to mycobacteria. Proc. Natl. Acad. Sci. USA93, 5105-5110.
2003: Ben-Shem, A., Frolow, F. and Nelson, N. The crystal structure of plant photosystem I. Nature 426, 630-635.
2005: Cohen-Kfir, E., Lee, W., Eskandari, S. and Nelson, N. (2005). Zinc Inhibition of the g-Aminobutyric Acid Transporter-4 (GAT4) Reveals a Novel Link between Excitatory and Inhibitory Neurotransmission. Proc. Natl. Acad. Sci. USA 102, 6154-6159.
2007: Amunts, A., Drory, O. and Nelson, N. The structure of a plant photosystem I supercomplex at 3.4 Å resolution.Nature 447, 58-63.

* * *

נתן נלסון נולד בשנת 1938 במושב אביחיל לגניה ולמשה נלסון שעלו לארץ והגשימו את חלומם החלוצי. לדבריו "מגרש החול שלי השתרע מאביחיל ועד למושב ביתן אהרון". ביום הולדתו העשירי נורה אביו ונפצע באורח אנוש עת ששמר על הפרות של המושב. בשל כך נאלץ נלסון לסייע בפרנסת המשפחה שהתקיימה בעיקר מגידול הדרים. "במשך שנים נהייתי מומחה בהרכבה של הדרים" אומר נלסון. מגיל צעיר היה יצר הסקרנות מוטמע בו "למרות שלא הייתי תלמיד מצטיין ,בלשון המעטה, במקצועות ההומניים, הייתה לי חיבה אדירה למקצועות הריאליים והמדעיים. ביקשתי להבין כיצד הדברים פועלים. לשמחתי, המורה שלי אלעזר כוכבא ידע לאתגר ולעניין אותי. הוא זה שלימד אותי לפחלץ ציפורים ועורר בי את הרצון לחקור וכך דאג שאישאר בבית הספר".

 

נלסון התגייס לנח"ל המוצנח, והיה חבר קיבוץ גבים. הוא חזר לבית הוריו לסייע בעבודת המשק ולאחר כשנתיים פגש שוב את  מורו, לימים פרופ' אלעזר כוכבא, ששכנע אותו ללמוד ביולוגיה באוניברסיטת תל - אביב שהוקמה באבו כביר. בשנת 1970 סיים את לימודי הדוקטורט בהצטיינות יתרה אצל פרופ' יוסף נוימן. נלסון עשה את תקופת הבתר - דוקטורט שלו אצל פרופ' אפרים רקר באוניברסיטת קורנל בארה"ב. הוא הוזמן על ידי פרופ' אבידור להצטרף למחלקה החדשה לביולוגיה בטכניון, ושם עבד כ- 13 שנים, לאחר מכן כ- 10 שנים במכון לביולוגיה מולקולרית של רוש (Roche) בארה"ב. הוא מתאר עשור זה כגן עדן מחקרי "לא הגבילו אותי בתקציב, קיבלתי את מיטב הבתר דוקטורנטים, ונתנו לי לחקור על פי אמונתי המושתתת על חקר המדע הבסיסי". ב-1995 חזר לאוניברסיטת ת"א, ובה הוא חוקר עד עכשיו.

 

סקרנותו של נלסון גרמה לו להמשיך ולחקור נושאים רבים בשטח החלבונים הממברנליים של התא, שבכל אחד מהם הוא נחשב פורץ דרך. במחקרו של קומפלקס ה- V-ATPase,שהוא חיוני לחיים. הוא הראשון שגילה כיצד לחקור אותו בשמרים ובזכותו התפתח שטח זה. בפעילותו עם פרופ' קנר בחקר הנוירוטרנסמיטורים גילה את הגן הראשון המקודד לנשא של נוירוטרנסמיטר, ובכך סלל את הדרך למחקר נשאים אלה.

 

בעת מחקרו בתחום נשאי המתכות הציע נלסון פתרון לחידת הפעילות של החלבון המפתח ביונקים עמידות למחלות כמו שחפת וצרעת. הוא מצא שפגם בגן זה בזבוב הפרות הגורם לאיבוד חוש הטעם שלו, ניתן לריפוי על ידי תוספת ברזל או מנגן למזונן "מעניין שגם בבני אדם ניתן לרפא בעזרת תוספת של ברזל בעיה נוירולוגית של אכילה כפייתית של חומרים שונים שאינם נמנים עם חומרי המזון השגרתיים, סימפטום מחלת פיקה, אבל את זה אני משאיר לאחרים לחקור" הוא מסכם.

 

משנת 1998 ועד עתה עוסק נלסון בקריסטלוגרפיה. הוא נכנס לתחום זה ללא ניסיון אישי וסחף אחריו את אוניברסיטת תל אביב, הוא השתתף בגיוס קריסטלוגרף ועזר להקים מרכז לביולוגיה מבנית בתקציבים זעומים. בתוך 5 שנים פתר עם אדם בן- שם, תלמידו, והקריסטלוגרף פרולוב את מורכבותו של הקומפלקס IPS שהיה  הגדול והמסובך ביותר מכל הקומפלקסים הממברנליים שנפתרו עד אז, ובצמחים הפרוטאין הממברנלי הצמחי הראשון שגובש ונפתר בעזרת קרני x אי פעם.

 

לאחרונה נרתם נלסון לפרויקט שבו הוא מציע להקל על בעיות האנרגיה של עולמנו בצורה נקייה על ידי ייצור מימן במיקרו אורגניזמים פוטוסינטתיים, שאת תכונותיהם הוא מציע לשפר באמצעות הנדסה גנטית, כדי לאפשר להם ייצור מימן בכמות רבה. לדבריו " תהליך הפוטוסינתזה יוצר את המשאבים לקיום המין האנושי: חמצן, נפט ומזון. נפט, פחם וגז שאנו צורכים בשנה אחת, לקח ליצורים הפוטוסינתטיים לייצר במשך כמיליון שנים. כדי שהמין האנושי ימשיך להתקיים יש למצוא אנרגיה חלופית". הצעת המחקר שלו זכתה במענק היוקרתי לחוקר-בכיר  מהאיחוד האירופי ב-2011 ,למשך 5 שנים. באחת מחוות הדעת של בודקי ההצעה נכתב, כי גם אם בסופו  לא תושג המטרה במלואה, אין ספק שבדרך נלסון יגלה ממצאים מדעיים חשובים ביותר.

 

"הלהט המדעי שלי נוטה ונטה תמיד לכיוון המדע הבסיסי. הוא העיקר שבעזרתו לא רק מתקבל הסיפוק האינטלקטואלי של תגלית אוניברסלית, אלא הוא המקור והמסד ההכרחי לכל התגליות המעשיות. תקוותי שפרס ישראל המוענק לי מבטא בעיקר את ההכרה וההוקרה לחשיבות המחקר הבסיסי במדעי החיים."

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  17/04/2013