education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
פרופ' עירד מלכין – חקר ההיסטוריה הכללית
 
 

עירד מלכין, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב, הוא מחשובי החוקרים של התרבות ההלנית העתיקה. הוא היה בין מייסדי תחום חקר ההיסטוריה של אזור הים התיכון כולו, ופתח אופקים חדשים בחקר ההשפעות ההדדיות בין דת, תרבות, התיישבות והיבטים אחרים של ערי המדינה היווניות. על ידי יישום פורץ דרך של תורת הרשתות המודרנית, חשף במחקרו את שורשי יצירתה של הציוויליזציה ההלנית שהתפרשה בעת העתיקה על פני אגן הים התיכון כולו.
עירד מלכין מתגורר בבת-ים והוא אב לטלי ולנגה.

 

לימודים והשתלמויות

 

1972:

תואר בוגר בהיסטוריה (בהצטיינות יתרה), אוניברסיטת תל אביב

 

1979:

תואר מוסמך בהיסטוריה עתיקה, אוניברסיטת פנסילבניה, ארה"ב

 

1982:

תואר דוקטור בהיסטוריה עתיקה, אוניברסיטת פנסילבניה, ארה"ב

 

 

תפקידים אקדמיים בארץ

 

מ-1982:

חבר סגל בחוג להיסטוריה, אוניברסיטת תל אביב (מ-1996 פרופסור מן המניין)

 

מ-1999:

ראש הפרויקט לחקר ציוויליזציות ים תיכוניות, אוניברסיטת תל אביב

 

מ-2013:

מופקד הקתדרה ע"ש קאמינגס להיסטוריה של הים התיכון ותרבויותיו, אוניברסיטת תל אביב

 

2008-2006:

ראש החוג להיסטוריה כללית, אוניברסיטת תל אביב

 

 

תפקידים אקדמיים בחו"ל

 

1989:

פרופסור אורח, אוניברסיטת מונטריאל, קנדה

1991-1990:

עמית במכון ללימודים הלניים, אוניברסיטת הרווארד, וושינגטון, ארה"ב

 

1995-1994:

מדען אורח, אוניברסיטת קליפורניה, ברקלי, ארה"ב

1998:

מרצה אורח, אקול נורמאל סופרייר, פאריס, צרפת

1999, 2003:

פרופסור אורח, אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, בלטימור, ארה"ב

2000:

עמית במכון הלאומי האוניברסיטאי של צרפת, פאריס

2005:

מרצה אורח, אוניברסיטת אוקסופרד, בריטניה

2010:

חוקר אורח, מכון מקס פלאנק, ברלין, גרמניה;
חוקר אורח, המרכז לחקר ההיסטוריה העתיקה והאנתרופולוגיה, פאריס, צרפת

 

תפקידים נבחרים אחרים

 

1991-1986, ומ-1997:

מייסד שותף ועורך שותף, כתב העת Mediterranean Historical Review

2003: 

מנהל פרס דן דוד, אוניברסיטת תל אביב

2008-2006:

חבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת תל אביב

 

תעודות, פרסים ומלגות

 

1991-1990:

עמית במכון ללימודים הלניים, וושינגטון, ארה"ב

1990-1994:

מענק מחקר, האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים

1995-1994:

מלגת הקרן הלאומית (ארה"ב) למדעי הרוח

2000-2006:

מענק מחקר, האקדמיה הישראלית הלאומית למדעים

2009-2008:

עמית במכון ללימודים מתקדמים, ירושלים

 

פרסומים עיקריים                 

ספרים שכתב:

 

2003:

מיהו יווני, האוניברסיטה המשודרת

1987:

Religion and Colonization in Ancient Greece

1994:

Myth and Territory in the Spartan Mediterranean (paperback edition, 2003; French editions 1999, 2004)

1998:

The Returns of Odysseus: Colonization and Ethnicity (Italian edition, 2004; Hebrew edition 2004)

2011:

A Small Greek World: Networks in the Ancient Mediterranean (paperback edition 2013)

ספרים בעריכתו:

 

1992:

מנהיג והנהגה בישראל ובעמים (עם זאב צחור)

1988:

Mediterranean Cities: Historical Perspectives (with R.L. Hohlfelder)

1990:

La France et la Méditerranée

1995:

Leaders and Masses in the Roman world: studies in honor of Zvi Yavetz (with Z.W. Rubinsohn)

2001:

Ancient perceptions of Greek ethnicity

2005:

Mediterranean Paradigms and Classical Antiquity

2009:

Greek and Roman Networks in the Mediterranean (with C. Constantakopoulou, and K. Panagopoulou).

כמו כן פרסם למעלה מ-60 מאמרים, פרקים בספרים, סקירות וערכים אנציקלופדיים.

 

 
 
* * *
 

כבר בילדותו נמשך עירד מלכין אחרי סיפורי המיתולוגיה היוונית, וקרא שוב ושוב כל ספר בעברית שהצליח להשיג בנושא. "כשילדים אחרים שיחקו כדורגל אני שיננתי את שמות האלים במיתולוגיה היוונית", הוא נזכר. מלכין נולד ב-1951 בפילדלפיה וגדל בחיפה. בתיכון, במקום בחינת בגרות כתב עבודת גמר על דמות האישה באודיסיאה, בארגונאוטיקה ובמחזה "מדיאה".

גיוסו לצה"ל נדחה בשל בעיות רפואיות, ובינתיים הוא סיים בהצטיינות יתרה תואר ראשון בהיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. ב-1972 התגייס לצה"ל ושירת בבית הספר לפיקוד ומטה. הוא שימש חונך לקצינים הבכירים שהשתלמו שם. במלחמת יום הכיפורים הוצב במפקדת אוגדה בשארם א-שייח, ומיד לאחר סיום המלחמה מונה למזכיר ועדת חקירה צבאית שהוקמה לבדיקת מוכנות צה"ל ותפקודו בימיה הראשונים של מלחמת יום הכיפורים. "ראיינו מאות עדים, ולמדתי מכך רבות על היחסיות של המחקר ההיסטורי", אומר מלכין. "אנשים שהיו באותו אירוע בדיוק חוו דברים שונים לגמרי. כשהתגברתי על הקושי בחיבורן של עובדות ('האמת') עם הסיפורים ('הנרטיב'), למדתי לאהוב היסטוריה עוד יותר". בסיומה של עבודת הוועדה הגיש דוח עב כרס, אך הוא נגנז ועד היום לא ידוע מה עלה בגורלו.  

לאחר שחרורו מצה"ל למד מלכין לתואר שני ולדוקטורט באוניברסיטת פנסילבניה בארה"ב. "בחנתי במחקרי את השפעת הדת על ההתנחלות בעולם היווני העתיק. היו בעולם ההלני כאלף ערי מדינה באזורים שונים מאוד, ובדקתי איזה תפקיד מילאו פולחן אפולו והאורקל של דלפי במתן הלגיטימציה הדתית לפעולות ההתיישבות במקומות מרוחקים והקמת ערי מדינה חדשות, שהן מעין ערים-בנות של ערים ותיקות". ב-1982 שב מלכין לישראל והתקבל לסגל החוג להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. הוא המשיך להעמיק ולהרחיב את המחקר בנושא ההתנחלות, ומחקרו ראה אור בספרו המסכם את הנושא ב-1987.

ב-1986 השתתף בייסוד כתב עת להיסטוריה של הים התיכון שהוא עורך עם פרופ' בנימין ארבל. "הרעיון היה לא להתבונן על תקופות מסוימות, אלא על תופעות שחוצות תקופות באזור הזה, כמו היחס לנשים, מסחר, דת וכן הלאה", מסביר מלכין. כתב העת ממשיך לצאת גם היום, והוא הגיע למקום ה-18 בדירוג של כתבי עת היסטוריים. מלכין גם ערך כמה ספרים בתחום ההיסטוריה של הים התיכון, ויזם את הוצאתה של סדרת ספרים פופולריים בנושא.

ב-1990, בהיותו עמית במכון ללימודים הלניים בוושינגטון, חקר מלכין מיתוסים הקשורים להתנחלות והיאחזות בקרקע בהתיישבויות ההלניות מחוץ ליוון, כמו איטליה וצפון אפריקה. "הגעתי למסקנה שהמיתוס נעשה מפורש יותר ככל שהמתיישבים בטוחים פחות בחזקה שלהם על הקרקע, ולכן חשים צורך לפתח הסבר מיתולוגי לכך". בחיפוש אחר רעיון "הארץ המובטחת" בהלניזם, הגיע להפתעתו דווקא לספרטה. "אני מראה בספרי בנושא כי ספרטה, שנחשבה במובהק לעיר מדינה יבשתית – בניגוד לאתונה שהייתה מעצמה ימית – הקימה מושבות על סמך הבטחות של האלים לכאורה לנחלות מעבר לים, ומשנה את התפיסה המקובלת לגבי ערים 'יבשתיות' לכאורה".

בספרו "שיבותיו של אודיסאוס" עסק מלכין במיתוס היווני הגדול של השיבה הביתה, ובמפגשי התרבויות שנוצרים בעקבותיו. "אודיסאוס מתווך במסעו בין עמים ותרבויות, ואני בדקתי במחקר מקומות גיאוגרפיים באיטליה וביוון המוזכרים במסעותיו, ונמצאו בהם עדויות ארכיאולוגיות לפולחנו. בחנתי כיצד התרחש שם המפגש בין התרבות ההלנית לתרבויות האחרות, ופיתחתי תפיסה המראה כי כשאין למתיישבים באזור מסוים כוח צבאי עדיף על המקומיים, נוצרת 'שפה שלישית' של מפגש בין-תרבותי המתווכת גם זהות אתנית".  

בשנים האחרונות פיתח מלכין תפיסה מהפכנית בדבר הקשר התרבותי בין ערי המדינה ההלניות, שהיו מרוחקות מאוד גיאוגרפית זו מזו. "על סמך מחקרים בסוציולוגיה ובפיזיקה הגעתי למסקנה שתורת הרשתות המודרנית, העוסקת בתחומים כמו חברה ותקשורת, תקפה גם בעולם העתיק, ומסבירה את הקשר בין כאלף ערי מדינה מרוחקות זו מזו", מסביר מלכין. "זה אִפשר להסביר בפעם הראשונה את שורשי הציוויליזציה היוונית, בכך שדווקא הריחוק הגיאוגרפי הוביל את היוונים הקדומים ליצור ולשמר תרבות משותפת". יישומה של תורת הרשתות בחקר ההיסטוריה פורסם ב-2011 בספרו "עולם יווני קטן", וכעת שוקד מלכין על הרחבת מחקר הרשתות לתרבויות ים תיכוניות נוספות.

מלכין משקיע חלק ניכר מזמנו גם בהוראה. הוא הדריך שלושה-עשר תלמידי דוקטורט ומלמד בסמינרים ובקורסים לתואר ראשון על יוון העתיקה. "היסטוריה ביוונית עתיקה פירושה 'חקירה', ובשפות אחרות משמעותה 'סיפור'. אני מנסה לחשוף את הסטודנטים לשילוב המרתק בין העובדות למשמעויות. זה הקסם של מדעי הרוח". 

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  02/05/2014