education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
פרופ' שמא יהודה פרידמן - חקר התלמוד
 
 

שמא יהודה פרידמן, פרופסור בבית המדרש לרבנים באמריקה (ומטעמו במכון שכטר) ובאוניברסיטת בר-אילן, הוא מן הבולטים בחוקרי התלמוד בדורנו. הוא פיתח שיטת מחקר שבבסיסה התעמקות בטקסט על היבטיו השונים. שיטתו מאפשרת לגלות רבדים לשוניים, תרבותיים והיסטוריים של התלמוד. התמחותו בחקר "עדי הנוסח" – כתבי היד הקדומים – אפשרה לו לבודד מידע קדום על פיתוח נוסחי התלמוד במרכזים שונים טרם מיזוגם. פרידמן ייסד את האיגוד לפרשנות התלמוד, המוציא לאור מהדורות תלמוד מחקריות, ואת המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן, שהוביל בין השאר את המיזם למחשוב כתבי היד העתיקים.

שמא יהודה פרידמן מתגורר בירושלים ונשוי לרחל (שברגולד). הם הורים לשרה-פנינה (פרידמן), לעדינה (ראם), ליונתן-יהושע (אבשלום) ולשירה-חווה פרידמן, ויש להם עשרה נכדים.

 

לימודים והשתלמויות

1958:

תואר בוגר בשפות שמיות, אוניברסיטת פנסילבניה, ארה"ב (חבר באגודת Phi Beta Kappa)

1958:

תואר ראשון ביהדות ועברית, מכללת גרץ, פילדלפיה, ארה"ב

1960:

תואר שני בתלמוד, בית המדרש לרבנים באמריקה, ניו יורק, ארה"ב

1964:

סמיכה לרבנות, בית המדרש לרבנים באמריקה, ניו יורק, ארה"ב

1966:

תואר דוקטור לתלמוד, בית המדרש לרבנים באמריקה, ניו יורק, ארה"ב

 

תפקידים אקדמיים בארץ

1971-1970:

מרצה אורח, אוניברסיטת בר אילן

1990-1973:

דיקן ומנהל הקמפוס הישראלי של בית המדרש לרבנים באמריקה, ירושלים

1975-1974:

פרופסור אורח, אוניברסיטת תל אביב

1976-1975:

חבר המכון ללימודים מתקדמים, האוניברסיטה העברית בירושלים

1980-1978:

פרופסור אורח, האוניברסיטה העברית בירושלים

מ-1984:

ראש המכון ע"ש ליברמן לחקר התלמוד (ומייסדו), בית המדרש לרבנים באמריקה, ירושלים

1990-1987:

ראש מכון שוקן, ירושלים

מ-1988:

מרצה במכון שכטר, ירושלים

מ-1993:

פרופסור אורח מן המניין, אוניברסיטת בר אילן

מ-1993: 

מייסד ויו"ר האיגוד לפרשנות התלמוד, ירושלים

2000:

פרופסור אורח, האוניברסיטה העברית בירושלים

מ-2001:

חבר האקדמיה ללשון העברית, ירושלים

 

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1973-1964:

חבר בסגל בית המדרש לרבנים באמריקה, ניו יורק, ארצות הברית (מ-1967 בדרגת פרופסור)

1997:

פרופסור אורח, אוניברסיטת הרווארד, בוסטון, ארה"ב

 

אותות הוקרה, תעודות ופרסים

1985:

חבר האקדמיה האמריקנית לחקר היהדות

1991:

פרס שפירא לספרות תורנית וחכמת ישראל, עיריית חולון

2010:

פרס לנדאו במדעי הרוח, מפעל הפיס

 

פרסומים נבחרים

ספרים שכתב:

1969:

פירוש רבינו יהונתן הכהן מלוניל, בבא קמא, עם הקדמה והערות

1991:

תלמוד ערוך, פרק השוכר את האומנין: הפירושים

1997:

תלמוד ערוך, פרק השוכר את האומנין: הנוסח עם מבוא כללי

2003:

תוספתא עתיקתא על מסכת פסח ראשון

2010:

סוגיות בחקר התלמוד הבבלי, אסופת מחקרים בענייני מבנה, הרכב ונוסח

2013:

לתורתם של תנאים: אסופת מחקרים מתודולוגיים ועיוניים

                         ספרים בעריכתו

1993:

ספר הזכרון לרבי שאול ליברמן

2000:

עטרה לחיים: מחקרים בספרות התלמודית והרבנית לכבוד פרופ' חיים זלמן דימיטרובסקי (עם אחרים)

2002:

חמש סוגיות מן התלמוד הבבלי, האיגוד לפרשנות התלמוד

2013-2006:

תלמוד האיגוד, עם פרשנות על דרך המחקר, האיגוד לפרשנות התלמוד: מאימתי קורין את שמע, ברכות פרק ראשון מן התלמוד הבבלי מאת משה בנוביץ; כלל גדול, שבת פרק שביעי מאת שמואל יוסף וולד; עירובין פרק עשירי מאת אביעד אברהם סטולמן; מקום שנהגו, פסחים פרק רביעי מאת אהרן עמית; היו בודקין, סנהדרין פרק חמישי מאת נתנאל בעדני; לולב וערבה / החליל, סוכה פרקים רביעי וחמישי מאת משה בנוביץ.

 

מאמרים

1971:

"כל הקצר קודם", לשוננו

1974:

"שלש הערות בדקדוק ארמית בבלית", תרביץ

1976:

"מתוספות הרשב"ם לרי"ף", קובץ-על-יד

2003:

"הפתגם ושברו, עיון בתרבות המשל בספרות התלמודית", JSIJ

2005:

"המהדרין מן המהדרין", לשוננו

2007:

" צלם דמות ותבנית", סידרא

2009:

"כלום לא נצנץ פירוש רש"י בבית מדרשו של הרמב"ם? ," רש"י – דמותו ויצירתו

2010:

"הרמב"ם והתלמוד", דיני ישראל

2010:

"מה עניין הר סיני אצל שמיטה? תמורות בשיטות 'ר' ישמעאל ור' עקיבא' בהתגלות התורה", סידרא

2011:

" לשון חכמים ולשון הבריות", לשוננו

2013:

"ענף-נוסח חדש במסכת שבת בתלמוד הבבלי – שלושה חכמים ומעשיהם: עיון במלאכת היצירה ומסורות הנוסח", אוקימתא

2014:

"Now You See It, Now You Don’t: Can Source-Criticism Perform Magic on Talmudic Passages about Sorcery?", Palestinian-Babylonian Cultures

 

* * *

פרופ' שמא יהודה פרידמן נולד בפילדלפיה ב-1937 ליוסף ודבורה פרידמן. בצעירותו נחשף לשפה העברית ולדקדוקה בלימודי אחר הצהריים של הקהילה, ובמסגרת זו הגיע ללמוד אצל חוקר המקרא נחום סרנה. מסרנה רכש את יסודות השיטה הפילולוגית אגב ניתוח ספרי מקרא פסוק אחר פסוק. כשבני החבורה ביקשו מסרנה לקבוע שיעור אף בקיץ, הופתעו מן התנאי שהתנה בו את הסכמתו: "בתנאי שנלמד גמרא ולא תנ"ך", נזכר פרידמן, "וכך פגשתי את התלמוד לראשונה, ממי שדייק ודקדק בלשונותיו, דבר דבור על אופניו".

לאחר לימודי התיכון המשיך פרידמן את לימודיו ביהדות ועברית במכללת גרץ שבפילדלפיה, ואת התואר הראשון במקרא ובשפות שמיות השלים באוניברסיטת פנסילבניה, שם נבחר לאגודה היוקרתית "פי בטא קפא". אחר כך פנה ללימודי המשך בבית המדרש לרבנים באמריקה. באותו זמן נפתח מסלול מרוכז ללימודי התלמוד. "זכיתי ליצוק מים על ידי רבותיי חוקרים דגולים, ביניהם שאול ליברמן וחיים זלמן דימיטרובסקי, זכרונם לברכה". בעבודת הדוקטור שלו חקר וההדיר את פירוש רבנו יהונתן מלוניל למסכת בבא קמא. "אז פיתחתי את שיטת העבודה שתשמש אותי גם בעתיד". כוונתו להתמודדות עם הטקסט כסדרו, סוגיה אחר סוגיה, בדרך קריאה צמודה ובלתי מתפשרת.

ב-1964 התמנה פרידמן לסגל האקדמי של בית המדרש לרבנים, וכרך את המחקר וההוראה יחד, בחינת צבת בצבת עשויה. ב-1973 עלה ארצה עם אשתו רחל וארבעת ילדיהם, לעמוד בראש הסניף הישראלי של בית המדרש, לימים מכון שכטר. בהוראה שם ובמחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן, וכן במוסדות אקדמיים בישראל ובחו"ל, נמשכו תלמידיו לדרכו בחקר הסוגיה התלמודית. "אינני בעל סגנון הוראה טבעי", הוא אומר, "אבל התלהבות החוקר מורגשת והיא העוברת בשיעורים". שיטת המחקר שלו משלבת גורמים רבים ובהם המבנה הספרותי של הסוגיה, תולדות מרכיבי הסוגיה לסוגיהם, היחס בין הסוגיה למקבילותיה, פירושי ראשונים ומחקרי החוקרים, התפתחות מושגי הלכה ואגדה, והשוואה לספרות העולם העתיק והריאליה. תלמידים שהנחה לתארים מתקדמים הקדישו את מחקריהם לסוגה חדשה זו, והם נעשו הגרעין שהצמיח את "האיגוד לפרשנות התלמוד", וכך נולד "תלמוד האיגוד" שבעריכתו.

לצד עיסוקו המרכזי חקר פרידמן תחומים רבים, בין השאר התגבשות הנוסח הסופי של התלמוד על פי כתבי יד. "הבחנתי לפעמים בפילוג לשני טיפוסים עיקריים, המשקפים בוודאי את תלמודם של שני מרכזים בבבל, ואת טיפולם השונה בתלמוד המקורי: זה על ידי מסירה שמרנית וזה פעלתנית ויצירתית". מחקריו עוסקים רבות גם בהיבט הלשוני של הספרות התלמודית. דוגמה מאפיינת היא המעקב אחר מעבר המילה "עולם" מהוראתה המקראית המציינת אורך זמן להוראתה בלשון חז"ל המציינת מקום, תבל. בקיאותו בלשון הביאה גם לבחירתו לחבר באקדמיה ללשון העברית.

תחום נוסף שבו הותיר חותם במחקר היה פענוח קולו האנונימי של "סתם התלמוד". "ניתן להתחקות אחר הקול הייחודי הזה ולזהות את תרומתו לסוגיה, גם כשהוא מייחס דבריו לחכמים נקובי שם", מסביר פרידמן.

לאחר פטירתו של מורו פרופ' שאול ליברמן ייסד פרידמן את המכון לחקר התלמוד ע"ש שאול ליברמן. המיזמים העיקריים שהוביל המכון הם דיגיטציה של כתבי היד של התלמוד הבבלי, המוצגים היום במרשתת, ומאגר הפותח ביבליוגרפיה מחקרית רחבה לספרות התלמודית דף על דף. באוניברסיטת בר-אילן ייסד את אתר "תורת התנאים", אוצר עדי נוסח של ספרות זו.

תרומה נוספת של פרידמן למחקר היא "תיאוריית היחסים" שהציע, המושתתת על עקרון חופש ההתערבות במסירת המקורות, ומכאן שהקטעים המקבילים אינם רק מסורות שונות, אלא הם מייצגים עיבוד ושכלול של סגנון ותוכן היוצרים טקסט חדש. כך למשל קיים יחס של פיתוח בין יחידות מסוימות בחטיבות דברי התנאים לפי נוסחת הזרימה מדרש>תוספתא>משנה. סיפורי האגדה בתלמוד הבבלי עשויים להיות עיבודים אמנותיים של מקורות ארץ ישראלים, אפילו במקרים שבהם רב השונה על הדומה. מכאן הגדיר את שאלת התיעוד ההיסטורי: "חפש את הגרעין הספרותי לפני שאתה מחפש את הגרעין ההיסטורי".

עיסוקו של פרידמן בחקר התלמוד לא בא על ידי תכנון מסודר, ולא במחשבה תחילה. "משנכנסתי לים התלמוד העבירני גל אל גל עד שהביאני למחוז חפצו". טוען פרידמן, "אני לא בחרתי בחקר התלמוד. חקר התלמוד בחר בי".

 "הספרות התלמודית היא עולם ומלואו, ובה הלכה ואגדה, לשון והיסטוריה, ספרות ותרבות", הוא מסכם. "אלה נכסי צאן ברזל לכל ישראל באשר הם".  

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  02/05/2014