education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
נימוקי השופטים
 

פרס ישראל לתלמוד לשנת תשע"ד מוענק לפרופ' שמא יהודה פרידמן, מבכירי החוקרים בספרות חז"ל, אשר מחקריו נעשו לנכסי צאן ברזל של חקר היהדות.

 

תרומתו של פרופ' פרידמן לחקר התלמוד מרשימה בהיקפה וביסודיותה, ומחקריו משתרעים כמעט על כל תחום מתחומי המחקר התלמודי.

 

מתוך טיפול פילולוגי קפדני, מדוקדק ומעמיק הגיע פרידמן לתובנות חדשות בחקר הספרות התלמודית. בתחום הנוסח, למשל, מוסכם היה במחקר ששינויי הגרסאות בתלמוד הבבלי נובעים ממסירה בתקופה שעוד היה הנוסח גמיש ולא קבוע, ואילו פרידמן הסביר כי חילופי הגרסאות לפרטיהן הם תוצאת התערבות פעילה, לפי מגמות מוגדרות, שהופעלה על נוסח שכבר היה קבוע ומוגמר.

 

בחקר המקבילות במשנה ובתוספתא מוסכם היה שהתוספתא מפרשת את המשנה גם בהלכות המקבילות למשנה, ואילו פרידמן מצא בסיס לתמוך באפשרות שהמקבילות שבתוספתא עצמאיות ואינן תלויות במשנה, ובדרך כלל שומרות את ההלכה בצורתה המקורית יותר.

 

בסיפורי האגדה שבתלמוד הראה פרידמן שיש לחשוף בראש ובראשונה את הסממנים הספרותיים שהושאלו מגרעין ספרותי מוקדם יותר והורכבו מחדש באמנות מופלאה. הבנת האגדה, התהוותה ומסריה תלויה בשחזור תהליך זה. פרידמן קבע את הכלל: "לפני שתחפש את הגרעין ההיסטורי עליך לחפש את הגרעין הספרותי".

 

תרומתו של פרידמן חשובה להבנת המבנה, ההרכב והפיתוח הספרותי בסוגיות התלמוד הבבלי. במסגרת עיוניו אפיין את דרכי 'סתם התלמוד' ואת תפקידן בעיצוב הסוגיה הבבלית, ואישש את הטענה בדבר השתייכותם של מרבית הסתמות לרובד המאוחר לדברי האמוראים. נוסף על חקר ההתהוות עסק גם בחקר המסירה. הוא האיר את התהוותם של שינויי הגרסאות והעמיד אילנות יוחסין המתארים את מסורות הנוסח של מסכתות רבות. חידוש רב חשיבות נוסף שלו הוא מיונם של כתבי היד של התלמוד לקבוצות על פי בחנים של כתיב ולשון. מיון זה העלה מסקנות מפתיעות המערערות על תקפותו של המושג 'אב טקסט' ומזהות כמה שיטות כתיב שנהגו בימי הביניים, שכולן משמרות גם קווים לשוניים קדומים ומקוריים.

 

פרידמן פעל רבות גם בחקר לשון חכמים והארמית הבבלית, ובתחום המילונאות בכלל. לעניין זה ראוי לציין את ממצאו שסדר המשפט בספרות חז"ל הוא סדר רטורי, כלומר אין הוא נקבע לפי החשיבות אלא לפי אורך המילה.

 

סגנון מחקריו של פרידמן מאופיין בטיפול צמוד ואינטנסיבי בטקסט. כמעט כל אחד ממאמריו מייצג כניסה לתת-תחום חדש, ולאחר שנבר בטקסט הנידון לאורכו ולעומקו, נמצאו מחקריו מחדשים אף במקצועות אחרים, הגובלים בתלמוד. את שיטותיו המדעיות פיתח פרידמן אגב כתיבה מתמדת של פרשנות לסוגיות התלמוד על סדרן. פרשנותו מתבססת על כל ענפי המחקר: ביקורת הסוגיה, ביקורת הנוסח, חקר הלשון, דרכי התלמוד וכלליו, וחקר ההיסטוריה והריאליה − במטרה להגיע לעומק פשוטה של כל סוגיה. הביאור המקיף מתמקד בהתהוות הסוגיה לפרטיה, והלומד עומד הן על צורתה הראשונה הן על הדרך שבה הגיעה לצביונה הסופי.

 

במקביל לפעילותו המחקרית פעל רבות להכשרת הדור הבא, הן בהנחיית תלמידי מחקר הן ביצירת כלים מתוחכמים לשכלול יכולות המחקר. כך ייסד את "המכון לחקר התלמוד על שם שאול ליברמן", המייצר כלי מחקר הנדרשים בימינו למהדורות מדעיות של מסכתות התלמוד הבבלי. הוכנו בו מאגרים ממוחשבים של מאות כתבי יד שלמים ואלפי קטעי גניזה, ומפתוח של כאלף ספרי מחקר וספרי מקורות, לפי סדר המשנה, התוספתא, הבבלי והירושלמי. פרידמן גם ייסד את האתר "תורת התנאים" באוניברסיטת בר-אילן העומד לכלול את כל עדי הנוסח לספרות התנאים. בשנת תשנ"ג ייסד את "האיגוד לפרשנות התלמוד", ובסדרת "תלמוד האיגוד" יצאו וממשיכים לצאת לאור פירושים לפרקים ומסכתות של התלמוד הבבלי מפרי עטו ומפרי עטם של חוקרים אחרים שהכשיר ושהולכים בדרכו. פירושים אלו נועדו לקהל הלומדים הרחב ולא לעולם האקדמי בלבד.

 

לסיכום, פרופ' פרידמן, חוקר בעל מוניטין עולמי, קידם במובהק את חקר התלמוד לתחומיו, והעלה את המקצוע כולו לשלב חדש. מחקריו פרושים על פני מגוון תחומים רחב, גדושים בחידושים, בולטים בסבירותם ובפשטותם, וממצים באופן מיטבי את העניינים הנידונים בהם. קשה להעלות על הדעת מחקר ראוי לשמו באחד מתחומי המחקר התלמודי שאינו נזקק למסקנותיו. מחקריו התרומיים, שיעור קומתו, הוראתו והשפעתו המרשימות, תלמידים הרבה שהעמיד ומפעליו להפצת התלמוד על דרך המחקר, כל אלו הטביעו את רישומם על תחום נרחב ומרכזי בחכמת ישראל. הם אשר הביאו את ועדת השופטים להמליץ פה אחד על פרופ' ש"י פרידמן כמי שראוי לקבלת פרס ישראל לחקר התלמוד לשנת תשע"ד.

 

השופטים:

פרופ' דניאל שפרבר, יו"ר

פרופ' דוד הלבני וייס

פרופ' ורד נועם

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  01/05/2014