education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
פרופסור יעקב קטן - חקר החקלאות
 
 

יעקב קטן – פרופסור לפיטופתולוגיה (מחלות צמחים) בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית – הוא ממובילי החוקרים של מחלות צמחים המועברות בקרקע. הוא פיתח עם עמיתיו את שיטת החיטוי הסולארי לחיטוי הקרקע ממזיקים בעזרת אור השמש, שיטה המשמשת חלופה ירוקה ונקייה לשימוש בחומרי הדברה רעילים. השיטה אומצה עד כה ב-70 מדינות ברחבי העולם. קטן נבחר פעמים רבות למרצה מצטיין, ורבים מתלמידי המחקר שהדריך נושאים כיום משרות בכירות בתחום החקלאות בישראל – במחקר, בהדרכה ובהוראה.

יעקב קטן מתגורר ברחובות ונשוי לגנטיקאית ד"ר תלמה קטן. הם הורים ליעל ולאסף וסבים למאיה, אילון, עמרי ושירה.

 

לימודים והשתלמויות

1959:

תואר מוסמך בהגנת הצומח, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית בירושלים

1967:

תואר דוקטור בפיטופתולוגיה, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית בירושלים

1968-1967:

השתלמות בתר-דוקטורט, אוניברסיטת מישיגן, ארה"ב

 

תפקידים אקדמיים בארץ

מ-1969:

מרצה במחלקה למחלות צמחים, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית בירושלים (מ-1979 בדרגת פרופסור מן המניין, מ-2004 פרופסור אמריטוס)

1975-1973:

ראש החוג להגנת הצומח, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית בירושלים

 

1989-1986, 2002-2001:

ראש המחלקה למחלות צמחים, הפקולטה לחקלאות, האוניברסיטה העברית בירושלים

 

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1976-1975:

חוקר אורח, אוניברסיטת ויסקונסין, ארה"ב

1983-1982:

חוקר אורח, המעבדה לפירוק חומרי הדברה, מרילנד, ארה"ב

2001-2000:

חוקר אורח, אוניברסיטת מינסוטה, ארה"ב

 

תפקידים נבחרים אחרים

1976-1974:

חבר במועצת האגודה הבין-לאומית למחלות צמחים

1986-1981:

חבר המועצה להשכלה גבוהה בישראל

1992:

חבר מועצת המרכז האקדמי בקהיר מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

1992:

יו"ר שותף של הוועדה לעניין מתיל-ברומיד מטעם תכנית הסביבה של האו"ם

1994:

יו"ר הוועדה הלאומית לעניין השימוש במתיל-ברומיד וחלופותיו

 

2008:

סגן נשיא הקונגרס הבין-לאומי העשירי למחלות צמחים, טורינו, איטליה

 

אותות הוקרה, תעודות ופרסים

1976:

פרס כהן על הישגים בהגנת הצומח

1977:

נשיא החברה הפיטופתולוגית הישראלית

1990:

מופקד הקתדרה ע"ש מש' באק, האוניברסיטה העברית

1991:

עמית באגודה האמריקנית לפיטופתולוגיה

1991:

חבר-חוץ באקדמיה הרוסית למדעי החקלאות

1994:

פרס מיליקן על הצטיינות בהוראה, האוניברסיטה העברית בירושלים

1994:

פרס רוטשילד בחקר החקלאות

1997:  

עמית באגודה האמריקנית לקידום המדע

2003:

פרס אריקסון מטעם האקדמיה השוודית למדעים והאגודה הבין-לאומית לפיטופתולוגיה

2003:

פרס הרקטור על הצטיינות במחקר ובהוראה, האוניברסיטה העברית בירושלים

2003:

אות הצטיינות מטעם האגודה הבין-לאומית להגנת הצומח

2004:

נשיא כבוד ראשון, האגודה הישראלית למחלות צמחים

2008:  

אות הוקרה מיוחד מטעם מועצת הצמחים הישראלית

2009:

אות הוקרה מיוחד מטעם Alliance International

 

2013:  

עמית באגודה הבין-לאומית לפיטופתולוגיה

 

פרסומים נבחרים

ספרים:

1991:

Soil Solarization. CRC Press (editor, with J. E. DeVay)

2012:

Soil Solarization: Theory and Practice. APS Press (editor, with A. Gamliel)

2012:

Fusarium Wilt of Greenhouse Vegetable and Ornamental Crops. APS Press (Editor, with A. Garibaldi and M.L. Gullino)

 

מאמרים ופרקים בספרים

1970:

Effect of pentachloronitrobenezene on saprophytic colonization of alfalfa residues by fungi and actinomycetes in soil. Phytopathology (with J.L. Lockwood)

1971:

Symptomless carriers of the tomato Fusarium wilt pathogen. Phytopathology

1974:

Effect of the herbicide diphenamid on damping-off  in pepper and tomato. Phytopathology (with Y. Eshel)

1976:

Solar heating by polyethylene mulching for the control of diseases caused by soilborne pathogens. Phytopathology (with A. Greenberger, H. Alon and A. Grinstein)

1976:

Binding of (14C) parathion in soil: a reassessment of pesticide persistence. Science (with T.W. Fuhremann and E.P. Lichtenstein)

1981:

Solar heating (solarization) of soil for control of soilborne pests. Annual Review of Phytopathology

1991:

Pesticide behavior in solarized and disinfested soils. In: Soil Solarization (with N.  Aharonson)

2000:

Disease development following infection of tomato and basil foliage by airborne conidia of the soilborne pathogen Fusarium oxysporum f.sp. radicis-lycopersici and F. oxysporum f.sp. basilici. Phytopathology (with Y. Rekah, and D. Shtienberg)

2003:

Modeling the survival of soilborne pathogens under dry structural solarization. Phytopathology (with E. Shlevin, S. Saguy and Y. Mahrer)

2013:

Soil suppressiveness to Fusarium disease following organic amendments and soil solarization. Plant Disease (with E. Klein and A. Gamliel).

 

* * *

יעקב קטן נולד בבגדאד ב-1936, וכשהיה בן 15 עלה ארצה עם משפחתו. בעצת קרובי משפחה שכבר היו ותיקים בארץ נשלח ללמוד בבית הספר החקלאי מקווה ישראל. "למדנו שם לא רק חקלאות", אומר קטן, "אלא גם אהבת הארץ והטבע". רבים מהמורים במקווה ישראל עסקו גם במחקר, וחשפו את קטן לעבודות ולניסויים שלהם. בסיום התיכון עודדו אותו המורים להירשם לפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות, והוא קיבל את עצתם. "רציתי מאוד להיות אגרונום, כמו האגרונומים שעבדו אז בישראל, שרובם הגיעו מאירופה".

בפקולטה לחקלאות למד לתואר שני, והחל לעסוק בחקר מחלות צמחים. "התמחיתי במחלות שורש – אלה פתוגנים, בעיקר פטריות, החיים בקרקע ותוקפים את שורשי הצמח". לאחר שירות צבאי בנח"ל שב קטן אל הפקולטה לחקלאות ללימודי הדוקטורט. "המשכתי לעסוק במחלות המועברות בקרקע, ובדוקטורט חקרתי את הביולוגיה של פוזריום – פטריות שהן מאוד מסוכנות לצמחים". ב-1967 סיים את המחקר ויצא להשתלמות באוניברסיטת מישיגן בארה"ב. כעבור שנה שב ארצה וקיבל משרת מרצה בפקולטה לחקלאות.

פרופ' קטן המשיך לעסוק בהיבטים רבים של מחלות צמחים המועברות בקרקע, כולל ביולוגיה, אקולוגיה והדברה. כמו כן, הוא בחן את אופן פעילותם של חומרי הדברה בתוך הקרקע – הן חומרים המיועדים לחיטוי האדמה ממזיקים, הן חומרים אחרים כמו קוטלי חרקים או קוטלי עשבים המחלחלים לאדמות החקלאיות ומשפיעים על אוכלוסיית המיקרו-אורגניזמים בקרקע. בין השאר הוא חיפש דרכים יעילות ונקיות לחיטוי הקרקע – תהליך הדברה שנעשה באדמה לפני הזריעה או השתילה − כדי להבטיח את הצלחת הגידול. עד אז נעשה חיטוי הקרקע רק באמצעות חומרי הדברה רעילים מאוד כמו מתיל-ברומיד, או באמצעות חימום האדמה בקיטור – תהליך יקר ומורכב.  

בתחילת שנות ה-70 הציע תלמידו לשעבר, ד"ר אביחיל גרינברגר, שהיה מדריך חקלאי בבקעת הירדן, לנסות לחטא את הקרקע בעזרת חום השמש, על ידי כיסוי האדמה ביריעות פלסטיק שקופות. הכיסוי השקוף יאפשר לקרקע להתחמם אך ימנע אידוי מים מתוכה, וכך יילכד החום באדמה. "בהתחלה החישובים שלי הראו שהשיטה הזו לא תהיה יעילה מספיק, ותחמם ממש רק את השכבה העליונה של הקרקע", אומר קטן. "אבל ניסויים ראשונים העלו שהשיטה יעילה יותר מהצפוי, והתחלנו לפתח אותה. ב-1976 פרסמנו מאמר מדעי ראשון על שיטת החיטוי הסולארי של הקרקע, והמחקר בנושא זה התפשט במהירות ברחבי העולם. כיום חוקרים את החיטוי הסולארי ב-70 מדינות. הוא סיפק חלופה ירוקה לשימוש בחומרים רעילים לחיטוי קרקע, ובמדינות רבות – בעיקר חמות – משתמשים בו כחלופה לחיטוי כימי".

במשך השנים הפך תחום החיטוי הסולארי לשדה מחקר בפני עצמו. מחקרים ברחבי העולם בוחנים דרכים לייעול השיטה, כמו שימוש ביריעות פלסטיק חדישות המגבירות את חימום הקרקע, התאמת החיטוי הסולארי לאזורים קרירים יותר והגברת הפעילות באמצעות שילוב של חיטוי סולארי עם מינון מופחת של חומרי הדברה בקרקע.

לצד העבודה בתחום החיטוי הסולארי המשיך קטן כל השנים בחקר מחלות הצמחים המועברות בקרקע. בין השאר הוא גילה במחקר פורץ דרך כי חומרים מסוימים נספחים באופן יוצא דופן לחומרים אורגניים. בעבודות אחרות חקר כיצד מיקרו-אורגניזמים מפרקים את חומרי ההדברה בקרקע. "לימים גם המחקר הזה נקשר לחיטוי הסולארי ומצאנו תנאים שבהם החיטוי הסולארי עשוי להאיץ את תהליכי הפירוק, או לחלופין לעכב אותו", הוא מסביר. קטן גם חבר בקבוצת מחקר גדולה העוסקת בטיפוח זני עגבניות, ועוסק בשילובם של גֶנים המקנים לצמחים עמידות בפני מחלות.

במשך השנים נבחר קטן פעמים רבות למרצה מצטיין באוניברסיטה העברית, והדריך יותר מ-80 תלמידים לתארים מתקדמים. "רבים מהם כיום נושאים תפקידים בכירים באקדמיה, בחברות מסחריות, בתחומי ההדרכה החקלאית וההוראה", הוא אומר. "אני רואה בהוראה ובהדרכת סטודנטים פעילות מדעית לכל דבר, המקדמת גם את המרצה, ולא רק את הסטודנטים".

יעקב קטן פרסם כ-260 פרסומים מדעיים – מאמרי מחקר, סקירות וספרים. הוא קיבל על מחקריו פרסים ואותות הוקרה בין-לאומיים רבים, והוא מוזמן להרצות בכנסים בין-לאומיים על עבודותיו. נוסף על כך, הוא מרבה להרצות בפני חקלאים ולהשתתף בוועדות ציבוריות. "כמי שמקבלים את שכרנו מהציבור, החובה לתרום לציבור צריכה להיות כתובה על לוח לבנו", הוא מדגיש.

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  02/05/2014