education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 

עמיחי מזר – פרופסור לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים – הוא מחשובי החוקרים של ארץ-ישראל בתקופת המקרא. החפירות הרבות שניהל יוחדו בעיקר לחקירת תקופת הברונזה ותקופת הברזל בארץ-ישראל. ממצאי החפירות והפרסומים המחקריים שבאו בעקבותיהם שפכו אור על נושאים רבים בחקר התרבויות הכנענית, הפלשתית והישראלית. מזר כתב מחקרים בנושאים שונים הקשורים לתקופות התמחותו ופרסם את אחד מספרי היסוד בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא. 

 

פרופ' מזר מתגורר בירושלים, והוא נשוי לאורה, אב לסיגל, לרן וליותם וסב ליהלי ולניתאי.

 

לימודים והשתלמויות

1966:         תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל ובארכיאולוגיה,

                  האוניברסיטה  העברית, ירושלים

1972:          תואר שני בארכיאולוגיה מקראית וקלאסית, האוניברסיטה

                  העברית, ירושלים

1976:          תואר דוקטור לארכיאולוגיה מקראית, האוניברסיטה העברית,

                  ירושלים

1980-1979: עמית מחקר, אוניברסיטת לונדון.

 

תפקידים אקדמיים

1979-1972: מדריך ומרצה, אוניברסיטת בן גוריון, באר-שבע

מ-1977:      חבר בסגל המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית (מ-1994

                  פרופסור מן המניין, בעל הקתדרה על שם אלעזר סוקניק)

 1986:         פרופסור אורח, אוניברסיטת פנסילבניה, ארצות הברית

1992:          פרופסור אורח, אוניברסיטת הרווארד, ארצות הברית

1998-1995: ראש המכון לארכיאולוגיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים

2000-1998: ראש המרכז לחקר ארץ-ישראל, יד יצחק בן צבי והאוניברסיטה

                  העברית.

 

תפקידים אחרים

1972-1968: ארכיאולוג חופר, אגף העתיקות, משרד החינוך       

מ-1982:      חבר במועצת החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה

1998-1993: חבר המועצה לארכיאולוגיה

1999-1994: עורך כתב העת "קדמוניות"

מ-1997:      סגן נשיא החברה האנגלו-ישראלית לארכיאולוגיה

2005-2001: חבר במועצת רשות העתיקות.

 

ניהול חפירות ארכיאולוגיות

1968:          סקר אמות המים הקדומות של ירושלים

1974-1971 ו-1989-1982: חפירות תל קסילה

1989-1977: חפירות תמנה (תל בטש)

1982-1978: חפירות גילה, חירבת אבו טווין, חירבת מרג'מה, "אתר הפר",

                  חורבת שילחה

1988-1985: חפירות הרטוב (עם פ' דה מירושדג'י)

1996-1989: חפירות תל בית-שאן

מ-1997:      חפירות תל רחוב.

 

אותות הוקרה ופרסים

1991: פרס הספר המצטיין בארכיאולוגיה מקראית, החברה לארכיאולוגיה

         מקראית

2006: ספר יובל לכבודו:

 "I will Speak the Riddles of Ancient Times", Archaeological and Historical Studies in Honor of Amihai Mazar on the Occasion of his Sixtieth Birthday (editors: A. M. Maeir and P. de Miroschedji)   

2006: פרס שימל למחקר הארכיאולוגיה של ארץ ישראל, מוזיאון ישראל

2007: פרס לנדאו למדעים ומחקר, מפעל הפיס

2007: ציון לשבח ע"ש רייט לפרסום מדעי בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל, בתי

         הספר האמריקניים לחקר המזרח.

 

מחקרים/ספרים ופרסומים

ספרים שכתב

1981:    Excavations at Tell Qasile, Part One, The Philistine Sanctuary: Architecture and Cult Objects

1985:    Excavations at Tell Qasile, Part Two, Various Finds, The Pottery, Conclusions, Appendices

1990:    Archaeology of the Land of the Bible (תורגם לרוסית, ליפנית ולפורטוגזית)         

1995:    Timnah – A Biblical Town in the Sorek Valley (with G.L. Kelm)

1997:    Timnah (Tel Batash) I: Stratigraphy and Architecture

2001:    Timnah (Tel Batash) II: The Finds from the First Millennium BCE (with N. Panitz-Cohen). 

2006:    Excavations at Tel Beth-Shean 1989 -1996, Volume I, From the Late Bronze Age IIB to the Medieval Period

2007:    The Quest for the Historical Israel  (with I. Finkelstein, edited by B. Schmidt)

 

ספרים בעריכתו

2000: ספר ירושלים: תקופת המקרא (עם ש' אחיטוב)

2001: הפולמוס על האמת ההיסטורית במקרא (עם י' לוין)

2001:   Studies in the Archaeology of the Iron Age in Israel and 

           Jordan

2006:   Timnah (Tel Batash) III: The Finds from the Second Millennium BCE (with N. Panitz-Cohen)

2007:    Excavations at Tel Beth-Shean 1989-1996, Volume II: The Middle and Late Bronze Age Strata in Area R (with R.A. Mullins).

 

כמו כן פרסם כמאתיים מאמרים בכתבי עת מקצועיים, דוחות על מחקרי שדה, פרקים בספרים וערכים אנציקלופדיים.

 

* * *

 

"ארכיאולוגיה היא מקצוע מרתק של גילוי מתמיד, שבו אתה מנסה לשחזר כל מה שיש לו ביטוי חומרי מתרבויות העבר, כמו תהליכי התיישבות, חברה וכלכלה, אמנות ופולחן וכמובן שחזור ההשתלשלות ההיסטורית", אומר פרופ' עמיחי מזר, מחשובי הארכיאולוגים של ארץ-ישראל בתקופת המקרא.

 

מזר נולד בחיפה ב-1942, למשפחה שהשכלה וידיעת הארץ היו נר לרגליה. כילד כבר ביקר בחפירות שניהל דודו הארכיאולוג, הפרופ' בנימין מזר (מייזלר). בגיל הנעורים הוא התנדב לחפירות, בין השאר בבית שערים, ברמת רחל ובעין גדי. לאחר שירותו הצבאי למד היסטוריה של עם ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ושם התחיל להתעניין בחקר תקופת המקרא – נושא שיעמוד לימים במרכז הקריירה המדעית שלו.

 

בלימודי התואר השני באוניברסיטה העברית עסק מזר בחקר חותמות הגליל בארץ- ישראל מן האלף השני לפני הספירה והשתתף בסקר החירום הארכיאולוגי ביהודה לאחר מלחמת ששת הימים, בחפירות ברובע היהודי בירושלים העתיקה ובחפירות תל אשדוד וחצור. ב-1968 הוא ניהל סקר של אמות המים הקדומות לירושלים.

 

ב-1972 התחיל מזר לנהל את חפירות תל קסילה – אתר פלשתי בצפון תל אביב –  המשך לחפירות שניהל דודו שם מסוף שנות ה-40. "חשפנו שם עיר שהתפתחה במאות ה-י"ב וה-י"א לפני הספירה", הוא מספר. "גולת הכותרת של החפירות הייתה גילוי מקדשי העיר שבהם נחשפו כלי פולחן נדירים ומיוחדים וחפצים המעידים על קשרים של תושבי המקום עם תרבויות שמעבר לים, כמו בקפריסין. זהו אתר מפתח בחקר התרבות הפלשתית". מקדשי תל קסילה וממצאיהם עמדו במוקד עבודת הדוקטור של מזר.

 

בשנות ה-70 וה-80 ניהל פרופ' מזר 12 עונות חפירה בתִמְנָה (תל בטש) שבשפלת יהודה. "חקרנו את תולדות המקום לאורך למעלה מאלף שנות קיומו, וגילינו שרידי עיר כנענית, יישוב פלשתי ועיר מתקופת המלוכה שהייתה בגבול ממלכת יהודה וממלכת עקרון. מצאנו עדויות לכיבוש העיר בידי סנחריב מלך אשור בשנת 701 לפני הספירה, ולכיבושה בידי נבוכדנאצר מלך בבל כעבור מאה שנה", הוא מספר.

 

בתקופה ההיא ניהל פרופ' מזר כמה חפירות בהיקף קטן יותר, בין השאר בשני אתרים המשויכים לתהליך ההתנחלות של שבטי ישראל בחבל ההר במאות ה-י"ב-י"א לפני הספירה. האחד הוא אתר פולחן בצפון שומרון והאחר יישוב כפרי שהתגלה בשכונת גילה שבירושלים. שני האתרים תרמו ללימוד המבנה החברתי-כלכלי והפולחן של המתנחלים הקדומים בחבל ההר. חפירות בשלושה אתרים אחרים ביהודה ובשומרון (חירבת אבו טווין ליד גוש עציון, חורבת שילחה וחירבת מרג'מה במזרח שומרון) תרמו ללימוד תולדות ההתיישבות באזורים אלו בתקופת המלוכה.

 

מ-1989 פרופ' מזר מנהל מחקר ארכיאולוגי של עמק בית-שאן בתקופת המקרא, תחילה בחפירות רחבות היקף בתל בית-שאן, שבהן נחקרו תולדות המקום מן האלף הרביעי לפני הספירה ועד לימי הביניים. חשובים במיוחד הממצאים המעידים על מעמדה של בית-שאן כמרכז שלטון מצרי בארץ ישראל בין המאה ה-י"ב למאה ה-ט' לפני הספירה. ב-1997 עבר מוקד המחקר לתל רחוב שמדרום לבית-שאן, שהפך להיות אתר מרכזי בחקר תקופת השופטים ותקופת המלוכה. בין השאר הוא מצא שם עם אנשי צוותו את המכוורת היחידה שהתגלתה עד כה בחפירות ארכיאולוגיות. בדיקות כימיות וביולוגיות אימתו כי יש בה שרידי חלות דבש ודבורים, והגילוי שפך אור על ההיסטוריה של גידול הדבורים בעולם העתיק. "מחקר הכוורות", הוא אומר, "הוא דוגמה למורכבות המחקר הארכיאולוגי המודרני: שולבו בו מחקרים ממדעי הטבע עם חקר טקסטים ותיאורים אמנותיים קדומים, מקרא ואתנוגרפיה". את תוצאות חפירותיו פרסם מזר בסדרת ספרים בשותפות עם תלמידיו ועם עמיתיו.

 

נוסף על פעילותו כארכיאולוג חופר כתב פרופ' מזר מחקרים על נושאים שונים בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל, וערך ספרי מחקר. ספרו "הארכיאולוגיה של ארץ התנ"ך", הפך לאחד מספרי היסוד ללימודי התחום בעולם. פרופ' מזר הוא שותף פעיל בדיון המתמשך על הזיקה בין הארכיאולוגיה לחקר ההיסטוריה של תקופת המקרא, והוא מציג בנושא זה עמדת ביניים בין שלילה של המקרא כמקור היסטורי לבין קבלה חסרת ביקורת של הסיפור המקראי. "הארכיאולוגיה היא כלי בלתי רגיל לשחזור האמת ההיסטורית, וכשאפשר, אנו חייבים לבדוק כל סיפור מקראי לגופו על פי הממצא הארכיאולוגי".

 

"הארכיאולוגיה היא לעתים עבודה קשה ואפורה", אומר מזר. "הדורשת אורך רוח, ולעתים שנים של עבודה, מחשיפת ממצא ועד ההבנה המלאה של משמעותו. אבל יש התרגשות אמיתית וסיפוק עצום בגילוי ממצאים בני אלפי שנים ובחשיפת העבר של הארץ המיוחדת הזאת".

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012