education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
נימוקי השופטים
 

פרופ' עמיחי מזר הוא אחד מהארכיאולוגים הבכירים מבין הארכיאולוגים הפעילים כיום בארץ במחקר ובהוראה, והוא בעל שם עולמי בתחום הארכיאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא. פרופ' מזר בולט במגוון רחב של תחומי עשייה אקדמית וציבורית: מחקר שדה, פרסום מדעי, הנחלת ידע הארכיאולוגיה של ארץ-ישראל לציבור הרחב ועידוד חוקרים צעירים בתחילת דרכם האקדמית.

 

מחקריו הרבים והמגוונים של פרופ' מזר הם אבני דרך יסודיות בהכרה ובהבנה של תולדותיהם של ארץ-ישראל ותושביה במנעד רחב של תקופות העבר הרחוק של הארץ – מתקופת הברונזה הקדומה (האלף השלישי לפנה"ס) ועד לשלהי תקופת הברזל (המאה השישית לפנה"ס).

 

בשלושים השנים האחרונות עמד פרופ' מזר בראש סדרה מרשימה של פרויקטים ארכיאולוגיים חשובים ביותר. לחלק הארי של מחקרים אלה נגיעה ישירה לתולדות ישראל בארצו בתקופת ההתנחלות והשופטים ובתקופת המלוכה. חפירותיו באתר גילה בירושלים וב"אתר הפר" בשומרון שפכו אור על ראשית ישראל; בחפירות תל קסילה התווסף נדבך מהותי לחקר הפלשתים, תרבותם ומנהגי הפולחן שלהם; בתל בטש/תמנה נפרסה יריעה רחבה של התרבות הכנענית, הפלשתית והישראלית בשפלה הצפונית; חפירות תל בית-שאן ותל רחוב הרחיבו לאין שיעור את ידיעותינו על ימי השלטון המצרי בעמק בית-שאן ועל תולדות היישוב הכנעני והישראלי בחבל ארץ חשוב זה. בכל מחקרי השדה הללו הציב פרופ' מזר אמות מידה עליונות של עבודה ארכיאולוגית מדוקדקת וקפדנית, בעלת רמה מקצועית גבוהה ביותר.

 

הישג חשוב במיוחד שפרופ' מזר יכול להתגדר בו הוא פרסום מהיר ואיכותי של תולדות החפירות הרבות שעמד בראשן. פרופ' מזר הצליח להעמיד לרשות החוקרים בארץ ובעולם סדרה מרשימה של פרסומים מדעיים מלאים ומקיפים אודות חפירותיו. פרסומים אלה הם כלי עבודה מן הדרגה הראשונה לארכיאולוגים ולהיסטוריונים בארץ ובעולם ונקודת התחלה למחקרים רבים אחרים. הפרסומים זכו להערכה רבה בעולם המדעי והקנו לפרופ' מזר שם עולמי. נוסף על פרסומי חפירותיו העשיר פרופ' מזר את הארכיאולוגיה של ארץ ישראל בשפע מאמרים החובקים נושאי יסוד רבים בתחום ידע זה.

 

אחד משיאי עבודתו המדעית של פרופ' מזר הוא ללא ספק ספר הסיכום של הארכיאולוגיה של ארץ-ישראל מהתקופה הניאוליתית ועד חורבן הבית הראשון. ספר זה הפך לספר יסוד בלימוד עברה של ארץ-ישראל במוסדות אקדמיים רבים בארץ וברחבי העולם ואף תורגם לשפות רבות. זהו אחד החיבורים המקיפים והשיטתיים הטובים ביותר שנכתבו אודות הארכיאולוגיה של ארץ-ישראל, והוא מייצג נכוחה את ההתקדמות העצומה שחלה בדיסציפלינה זו וגם את תמונת המחקר העדכנית של הארכיאולוגיה של ארץ-ישראל לאורך כעשרת אלפים שנה.

 

במחקריו הרבים לא נתפס פרופ' מזר לאופנות בנות חלוף והמשיך לעסוק ללא ליאות בחשיפת צפונות העבר ובניתוחן. יחד עם זאת, כאשר התעורר בשנים האחרונות ויכוח מדעי נוקב על ההיסטוריות של פרקי יסוד בהיסטוריוגרפיה המקראית, במיוחד אלה העוסקים בראשית ימי המלוכה בישראל, נכנס פרופ' מזר במהירות וביסודיות לעובי הקורה של תִארוך השכבות הארכיאולוגיות הרלבנטיות באמצעים פיזיקליים (פחמן 14). חיבוריו הרבים בנושאים הללו משמשים בימים אלה נדבך יסוד בדיון הער בבעיה.

 

למרות היותו איש מדע מן השורה הראשונה לא נותר פרופ' מזר ספון במגדל השן האקדמי. הוא הקדיש זמן רב לפעילות ציבורית והיה במשך שנים רבות עורך של כתב העת הפופולארי "קדמוניות". כמו כן היה שותף פעיל בעריכת קובצי מאמרים בנושאים מגוונים שיש בהם עניין רב לציבור הרחב, כגון הארכיאולוגיה של ירושלים, ההיסטוריוגרפיה המקראית וכיו"ב.

 

פרופ' מזר העמיד תלמידים רבים שהשתלבו בממסד ובמחקר הארכיאולוגי של מדינת ישראל על כל זרועותיו.

 

על ידיעותיו המקיפות, על עומק מחקריו, על נחישותו לרדת לעומקם של הנושאים "החמים" ביותר הנתונים בוויכוח מחקרי, על דבקותו בחשיפת עברה של הארץ ועל פרסומיו הרבים והחשובים הן לציבור החוקרים והן לציבור הרחב – על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' עמיחי מזר ראוי לפרס ישראל בחקר הארכיאולוגיה לשנת תשס"ט.

 

 

 

השופטים

פרופ' יהושע שוורץ, יו"ר

פרופ' שלמה בונימוביץ

פרופ' ארתור סג"ל

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012