education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 

איתמר פרוקצ'ה – פרופסור במכון ויצמן למדע – הוא מחשובי החוקרים בתחום הפיזיקה התיאורטית של מערכות מורכבות. מחקריו פרצו דרכים בחקר תחומים רבים בפיזיקה, ובהם תורת הכאוס, חקר מערכות זרימה מורכבות, חקר פרקטלים וחקר תכונותיהם של חומרים לא מסודרים. לעבודותיו יש יישומים בשטחים מדעיים רבים, ורבים ממאמריו צוטטו אלפי פעמים בספרות המקצועית. רבים מתלמידיו הגיעו לעמדות מפתח באקדמיה ובתעשיית הטכנולוגיה העילית ברחבי העולם. 

 

פרופ' פרוקצ'ה מתגורר בכפר אהרון (בנס ציונה), והוא נשוי לרונית ואב לד"ר אריאל פרוקצ'ה ולאביתר פרוקצ'ה.

 

לימודים והשתלמויות

1973:          תואר ראשון בכימיה (בהצטיינות), האוניברסיטה העברית

1976:          תואר דוקטור בכימיה תיאורטית (בהצטיינות יתרה), האוניברסיטה

                  העברית

1979-1977:  השתלמות בתר-דוקטורט, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT).

 

תפקידים אקדמיים בישראל

מ-1979:       חבר בסגל המחלקה לפיזיקה כימית, מכון ויצמן למדע, רחובות

                  (מ-1980 פרופסור)

1988-1987:  ראש המחלקה לפיזיקה כימית, מכון ויצמן למדע, רחובות

2001-1989:  דיקן הפקולטה לכימיה, מכון ויצמן למדע, רחובות

מ-2004:       מנהל מרכז מינרווה לפיזיקה לא ליניארית, מכון ויצמן למדע.

 

תפקידים אקדמיים עיקריים בחו"ל (בעשרים השנים האחרונות)

1998-1997:  פרופסור אורח, המכון ללימודי מדע מתקדמים, בור סור איווט,

                  צרפת

1991:          פרופסור אורח, מכון נילס בוהר, קופנהאגן, דנמרק

2006-1992:  פרופסור נלווה, המכון הנורדי לפיזיקה תיאורטית, קופנהאגן,

                  דנמרק

1995:          עמית אורח, מכון ניוטון, אוניברסיטת קיימברידג', בריטניה

2000-1995:  פרופסור למדע ולפיתוח, אונסק"ו, ארגון האו"ם לחינוך, מדע

                  ותרבות

2006-1996:  חבר הוועדה המדעית, המרכז הבין-לאומי לפיזיקה של חומר

                  מעובה, ברזיליה, ברזיל

1997:          פרופסור אורח, אוניברסיטת רוקפלר, ניו יורק, ארצות הברית

1999:          עמית אורח, מכון ניוטון, אוניברסיטת קיימברידג', בריטניה

מ-2000:       חבר המרכז הבין-לאומי למדעים, מורלוס, מקסיקו

2004:          פרופסור אורח, האוניברסיטה הסינית, הונג קונג, סין

2005:          פרופסור אורח, אקול נורמל סופריור, ליון, צרפת

2006:          פרופסור אורח, אקול נורמל סופריור, פריז, צרפת

מ-2006:       חבר מועצת הנאמנים, המכון לחקר חומר מורכב, קליפורניה,

                  ארצות הברית

מ-2006:       נשיא הוועדה המדעית, המרכז הבין-לאומי לפיזיקה של חומר

                  מעובה, ברזיליה, ברזיל.

 

אותות הוקרה ופרסים עיקריים (בעשרים השנים האחרונות)

1989:    פרס ברגמן, האקדמיה הישראלית למדעים

1992:    עמית החברה היפנית לקידום המדע

1995:    פרס החברה המלכותית הבריטית

1995:    בעל הקתדרה ע"ש יאנג, האוניברסיטה הסינית של הונג קונג

1998:    פרס פיורינו ד'אורו על הישגים יוצאי דופן במדע ובתרבות, פירנצה, איטליה

1999:    עמית החברה היפנית לקידום המדע

2000:    בעל הקתדרה ע"ש רמן, האקדמיה ההודית למדעים

2002:    פרס מיוחד מטעם האקדמיה הפולנית למדעים על מפעל חיים

            בדינמיקה לא ליניארית

מ-2002: חבר האקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים

מ-2002: עמית החברה האמריקנית לפיזיקה

מ-2004: עמית המכון הבריטי לפיזיקה

2005:    פרס ויצמן, עיריית תל אביב

2007:    תואר אבירות במסדר כוכב האחדות האיטלקית בדרגה הבכירה ביותר.

 

מחקרים/ספרים ופרסומים

פרופ' פרוקצ'ה פרסם יותר מ-300 מאמרי מחקר בכתבי עת מדעיים. כמה מהם:

 

On the characterization of strange attractors, Physical Review Letters

(With P. Grassberger)

1983:

Measuring the strangeness of strange attractors, Physica D (with P. Grassberger)

1983:

The infinite number of dimensions of probabilistic fractals and strange attractors, Physica D (with H.G.E. Hentschel)

1983:

Fractal measures and their singularities: the characterization of strange sets, Physical Review A (with T.C. Halsey and others)

1986:

Exploring chaotic motion through periodic orbits, Physical Review Letters (with D. Auerbach and others)

1987:

Fusion rules in turbulent systems with flux equilibrium, Physical Review Letters (with V.S. L’vov)

1996:

Anomalous scaling in passive scalar advection: Monte-Carlo Lagrangian trajectories, Physical Review Letters (with O. Gat and R. Zeitak)

1998:

Convergent calculation of the asymptotic dimension of diffusion limited aggregates scaling and renormalization of small clusters, Physical Review E (with B. davidovich and A. levermann)

2000:

Theory of drag reduction by polymers in wall bounded turbulence, Physical Review Letters (with V. S. L'vov and others)

2004:

Anisotropy in turbulent flows and in turbulent transport, physics reports (with L. Biferale)

2005:

Ergodicity and slowing down in glass-forming systems with soft potentials: No finite-temperature singularities, Physical Review E (with J-P Eckmann)

2008:

Statistical mechanics and dynamics of a 3-dimensional glass-forming system, Physical Review Letters (with E. Lerner and J. Zylberg).

2009:

 

 

* * *

 

"התקדמות מדעית מושגת באמצעות גילוי שאלה חדשה שיש עליה תשובה מדויקת", אומר פרופ' איתמר פרוקצ'ה, מן הפיזיקאים המובילים בעולם במחקר תיאורטי של מערכות מורכבות. "התמודדות עם שאלה מדעית חדשה מתישה ומפחידה כמו זחילה במערה חשוכה, ולפעמים דרושות שנים למציאת השאלה הנכונה, שמדליקה את האור. אבל הגילוי הזה הוא שמאפשר לנו להבין טוב יותר את היקום ומאפשר למדע לקדם את האנושות".

 

איתמר פרוקצ'ה נולד בתל אביב ב-1949, למשפחה בעלת מסורת משפטית. לאחר סיום לימודיו בתיכון חדש התגייס לצה"ל ושירת במערך ההצפנה של חיל הקשר. בתום שירותו הוא נרשם ללימודי כימיה ופיזיקה באוניברסיטה העברית. "היה לי ברור שאני הולך להיות ביוכימאי ולחקור את סוד החיים", הוא מספר, "אבל כבר בשיעור הראשון גיליתי שהביוכימיה משעממת אותי ושעבודת המעבדה אינה מתאימה לי. למזלי גיליתי שיש גם כימיה תיאורטית, עם זיקה לפיזיקה ולמתמטיקה, ושם מצאתי את עצמי".

 

זמן קצר לאחר שסיים בהצטיינות את התואר הראשון גויס פרוקצ'ה לשירות מילואים במלחמת יום הכיפורים ונותר במדים עוד כשנה. עם שחרורו הוא התקבל למסלול ישיר לדוקטורט בכימיה תיאורטית באוניברסיטה העברית, ופיתח שיטה לכמת את העברת האנרגיה בהתנגשויות מולקולאריות. בתוך חמישה עשר חודשים הוא כבר הגיש את עבודת הדוקטור, שאושרה בהצטיינות יתרה.

 

ב-1976 יצא פרוקצ'ה להשתלם במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ושם התחיל לעסוק בפיזיקה סטטיסטית. הוא בחן מערכות הנמצאות במצב עמיד שאינו שיווי משקל, כמו למשל מעבר של חום דרך נוזל. התיאוריה שפיתח מאפשרת לחזות תכונות כימיות ופיזיקליות של מערכות כאלה, והמאמרים שבהם פרסם אותה היו מאבני היסוד של התחום.

 

עם שובו ארצה ב-1979 הצטרף פרוקצ'ה למכון ויצמן, ובתוך שנה כבר קיבל דרגת פרופסור. מחקריו הקודמים הובילו אותו להרחיב את העיסוק בחקר מערכות של אי-שיווי משקל ואי-סדר, והוא היה מחלוצי המחקר של תורת הכאוס, העוסקת במערכות שהתנהגותן לכאורה אקראית. בין השאר הוא פיתח שיטה פורצת דרך המאפשרת להבחין מתי איתות מסוים הוא כאוטי ומתי הוא אכן אקראי. מחקריו בתחום הזה אפשרו לו ולעמיתיו לפתח בשנים האחרונות שיטה לאיתור המוקד של התקפי אפילפסיה (מחלת הנפילה) במוח שיישומה נבחן כיום בבית החולים של אוניברסיטת שיקאגו.

 

מערכות כאוטיות מאופיינות בסיבוך לאורך ציר הזמן. במחצית השנייה של שנות השמונים הרחיב פרוקצ'ה את עבותו לחקר מערכות המאופיינות גם בסיבוך מרחבי, כמו זרימה טורבולנטית (מערבולתית) "לבעיות כאלה יש השלכה כלכלית רחבה", הוא אומר. "כך למשל הוספת פולימרים לצינור הנפט מאלסקה מחליקה את הזרימה ומצמצמת במידה ניכרת את עלויות האנרגיה הדרושה להזרמת הנפט".

 

בד בבד עם חקר המערכות הטורבולנטיות התחיל פרופ' פרוקצ'ה לעסוק במערכות פרקטליות. אלה מערכות גיאומטריות סבוכות, הנמצאות בדרך כלל על הגבול שבין שני ממדים (מישור) לשלושה ממדים (מרחב). "התיאוריות שפיתחנו בתחום הזה יכולות להסביר תופעות כמו צורות הגידול של מושבות חיידקים, צורתם של עננים וזרימה של נוזל בתוך נוזל אחר", פרוקצ'ה מסביר. "האתגר הגדול היה לפתח מודל של גידול פרקטלי, המסביר וצופה כיצד מערכות כאלה גדלות ומתפתחות". על פיתוח המודל הזה שקד פרוקצ'ה כעשרים שנה, והמחקרים שפרסם בתחום צוטטו באלפי מאמרים בכתבי עת מדעיים.

 

תחום מחקרי אחר שפרוקצ'ה עסק בו הוא התפתחותם של סדקים בחומר. "על אף ההשלכות ההנדסיות של התחום הזה הוא מעלה קודם כול שאלות מדעיות בסיסיות", הוא אומר. "התיאוריה של התחום פותחה מן העקרונות הראשוניים, והיא מאפשרת להסביר עכשיו מגוון רחב של תופעות – אפילו את צורת ההיסדקות של אדמה מתייבשת". מחקרים אלה הובילו אותו לעסוק בשנים האחרונות בחקר תכונותיהם של חומרים שאינם מסודרים, בעלי תכונות של מוצק ונוזל כאחד. מחקריו של פרוקצ'ה בשנים האחרונות מניחים את היסודות התיאורטיים להבנת תכונותיהם המורכבות של חומרים אלה ולרתימתם ליישומים תעשייתיים. 

 

עבודות המחקר פורצות הדרך של פרוקצ'ה הקנו לו שם עולמי, וזיכו אותו בפרסים בין-לאומיים רבים. נוסף על התפקידים הרבים שהוא ממלא בגופי מחקר בין-לאומיים הוא היה דיקן הפקולטה לכימיה במכון ויצמן שתים עשרה שנים והוביל שינויים אקדמיים ומבניים. כמו כן הוא משקיע מאמץ רב בהדרכת תלמידי מחקר. "משמונים הסטודנטים שהיו לי שלושים הם כיום פרופסורים ברחבי העולם ושלושים אחרים מובילים את התעשייה המתקדמת ומייצרים מיליונים. המדע לא רק עונה על שאלות יסוד, אלא גם בונה את הכלכלה הישראלית".

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012