education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
נימוקי השופטים
 

פרופ' איתמר פרוקצ'ה הוא מעמודי התווך בעולם של תחום הפיזיקה הלא-ליניארית. תרומותיו הרבות והמעמיקות הקיפו כמה וכמה ענפים של תחום מרכזי זה, כמו, למשל, הדינמיקה של מערכות מורכבות וכאוס, המערבוליות ותופעת ההצטברויות מוגבלות-הדיפוזיה.

 

פרופ' פרוקצ'ה היה מראשוני החוקרים של הכאוס והמעבר לכאוס במערכות מורכבות. הכאוס הוא התנועה הלא-מסודרת המופיעה במערכות פיזיקליות רבות, גם כאלה המצייתות לחוקי תנועה דטרמיניסטיים. מבין כלי האבחון בין תנועה כאוטית לבין  תנועה אקראית באמת תופס מקום של כבוד האלגוריתם המתמטי הנקרא בשמם של פרוקצ'ה ושותפו למחקר, גרסברגר. אלגוריתם זה מצא שימושים רבים גם מחוץ לפיזיקה, כמו למשל באסטרונומיה (ניתוח זמני ההגעה של קרניים קוסמיות או מיון המסלולים של כוכבים בגאלקציה) ובפילולוגיה (הבחנה מתמטית בין שפה טבעית כגון אנגלית לבין שפה מלאכותית כאספרנטו). שיטותיהם של פרוקצ'ה וגרסברגר אפשרו גם את קביעת הממד הפרקטלי של "המושך המוזר" – הוא מצב התנועה שמערכת לא-ליניארית נוטה להתכנס אליו.

 

הבנה מקיפה של המערבוליות (טורבולנציה) היא בין המטרות הנכספות של הפיזיקה כבר מעל למאה שנה. עיקרה של המערבוליות היא בשינויים הקיצוניים והבלתי ניתנים לצפייה מראש המתרחשים במהירות של זרימת נוזל או גז. חשיבות המערבוליות איננה מדעית בלבד, אלא גם מעשית וכלכלית: כוח העילוי הפועל על כנפי המטוס בעת מעוף מושפע מהמערבוליות שבסביבתו, וחלק נכבד מתצרוכת הדלק של אנייה בלב ים נגבה על ידי המערבוליות המעכבת את תנועתה. לתגליות התיאורטיות של פרופ' פרוקצ'ה חלק נכבד בהנחת הבסיס לתורה המקיפה המיוחלת של המערבוליות. הוא ועמיתיו מצאו הסבר לחוקי הסקיילינג האנומליים המתקבלים במערבוליות, וזאת בקיומן של כמויות הנשמרות באופן סטטיסטי בזרימה. כמו כן הם גילו חוקי היתוך (fusion rules) שהשימוש בהם רב בתחום המערבוליות. הרבו לעשות בנתנם תיאור תיאורטי מספק למערבוליות לא-איזוטרופית, וזאת מתוך התבוננות בסימטרייה של משוואות ההידרודינמיקה.

 

הרבה מבנים יפים בטבע - פתית השלג, שכבת הכפור על זכוכית החלון בבוקר חורפי, גביש המלח ה"צומח" לו לאטו על מקל הטבול בים המלח - כל אלה נוצרים על ידי התהליך של ההצטברות מוגבלת-הדיפוזיה (diffusion limited aggregation – DLA). מבנים כגון אלה הם בעלי גיאומטרייה פרקטלית – או ליתר דיוק מולטיפרקטלית, כפי שהדגיש פרוקצ'ה. ביחד עם עמיתיו הוא פיתח את השיטה המתמטית של מיפויים קונפורמיים איטרטיביים שאפשרה את קביעת הממד הפרקטלי של ה-DLA. שיטה זו ממירה את הסיבוכיות הגיאומטרית לסיבוכיות של המיפוי, ובזה מאפשרת הבנה מעמיקה של תהליך הגידול הפרקטלי.

 

קצרה היריעה מלתאר את המחקרים המעסיקים את פרוקצ'ה היום, כגון אלה על אופי המעברים מחומרים גבישיים לזכוכיות או על ההתהוות וההתקדמות של שברים בחומרים פריכים. במחקרים אלה, כמו בקודמיהם, הוא ממשיך להפעיל אינטואיציה פיזיקלית מחודדת, את דימיונו העשיר ואת כושרו המתמטי.

 

במחקריו ובפועלו המדעי הענף מיקם פרוקצ'ה את ישראל במרכז עולמי כמוקד עלייה לרגל בתחומים שהוזכרו, ובד בבד הוא העמיד דור של תלמידים ומשתלמים הממשיכים את חזונו המדעי.

 

פרופ' פרוקצ'ה הוא חבר האקדמיה של מדעי הטבע הגרמנית – ה"לאופולדינה" - עמית המכון לפיזיקה של הממלכה המאוחדת ועמית החברה האמריקנית לפיזיקה.

 

על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרופ' איתמר פרוקצ'ה ראוי לפרס ישראל בחקר הפיזיקה לשנת תשס"ט.

 

 

 

השופטים

פרופ' יעקב בקנשטיין, יו"ר

פרופ' אשל בן-יעקב

פרופ' זאב ווגר

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012