education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 

ישראל לוין – פרופסור אמריטוס לספרות באוניברסיטת תל אביב – הוא מן הבולטים בחקר השירה העברית של ימי הביניים, בעיקר של יהדות ספרד. מחקריו הרבים חשפו מקורות והשפעות קדומות על יצירות עבריות חשובות מן התקופה, הציגו באור חדש היבטים תרבותיים ואסתטיים שלהם, ויצרו כלים חדשים למיונה ולסיווגה של שירת ימי הביניים. הוא גם חשף בעבודותיו את השפעתה של שירת ימי הביניים על הספרות הישראלית בת ימינו וקירב אלפי תלמידים לספרות העברית ולשורשיה.

 

פרופ' לוין מתגורר בתל אביב, והוא נשוי לחנה, אב לנורית, ליובל ולהדס וסב לשישה נכדים.

 

לימודים והשתלמויות

1947: מוסמך בספרות עברית, האוניברסיטה העברית, ירושלים

1955: דוקטור לספרות עברית, האוניברסיטה העברית, ירושלים.

 

תפקידים אקדמיים בארץ

1968-1954: מרצה לספרות עברית ולמקרא, סמינר הקיבוצים, אורנים

1971-1957: מורה לשירה העברית בספרד בימי הביניים, בית הספר הגבוה,

                 חיפה

מ-1962:      חבר בסגל החוג לספרות, אוניברסיטת תל אביב (מ-1969

                 פרופסור)

1980-1969 ו-1992-1984: ראש החוג לספרות עברית, אוניברסיטת תל אביב

מ-1969:      חבר בהנהלת מכון כץ לחקר הספרות העברית.

 

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1973:          פרופסור אורח, המכללה העברית, בוסטון, מסצ'וסטס, ארצות

                  הברית

1979-1978: פרופסור אורח, אוניברסיטת ברנדייס, מסצ'וסטס, ארצות הברית

1983:         פרופסור אורח, אוניברסיטת ברנדייס, מסצ'וסטס, ארצות הברית

1988:          פרופסור אורח, אוניברסיטת הרווארד, מסצ'וסטס, ארצות הברית

1991:          פרופסור אורח, אוניברסיטת קומפלוטנסה, מדריד, ספרד.

 

אותות הוקרה, פרסים ומענקים

1952-3: פרס ורבורג, האוניברסיטה העברית בירושלים

1979:    מענק מחקר, קרן הזיכרון לתרבות יהודית, ניו יורק

1982:    פרס ביאליק לחכמת ישראל, תל אביב

2004:    מענק האקדמיה הלאומית למדעים לחקר פיוטי משה אבן עזרא

2005:    פרס טולדנו, המרכז למחקר ולהוראה של מורשת יהדות ספרד והמזרח.

 

מחקרים/ספרים ופרסומים

ספריו

1955: תור הזהב, מבחר השירה העברית בספרד עם מבואות ופירושים

1960: בין גדי וסער, עיונים בשירת אברהם שלונסקי

1967: שמואל הנגיד, חייו ושירתו

1970: אברהם אבן עזרא, חייו ושירתו

1973: על מות: הקינה על המת בשירת החול העברית בספרד על רקע הקינה

         בשירה הערבית

1976: שירי הקודש של אברהם אבן עזרא (כרך א')

1980: שירי הקודש של אברהם אבן עזרא (כרך ב')

1980: מעיל תשבץ: הסוגים השונים של שירת החול העברית בספרד (כרך א')

1983: חי בן מקיץ לאברהם אבן עזרא: הוצאה ביקורתית עם תרגום לעברית

         של  "איגרת חי בן יקט'אן" לפילוסוף אבו עלי אלחוסין אבן סינא

1985: ילקוט אברהם אבן עזרא

1986: הסוד והיסוד: מגמות של מסתורין בשירתו של אבן גבירול

1992: אם אשכחך ירושלים: שירי אזור ליטורגיים עבריים בספרד בימי הביניים

1995: מעיל תשבץ: הסוגים השונים של שירת החול העברית בספרד (כרכים ב'

         ו-ג')

1998: תנים וכינור: חורבן, גלות, נקם וגאולה בשירה העברית הלאומית

2005: כתר מלכות לר' שלמה אבן גבירול

2007: שלמה אבן גבירול, שירים

2007: יהודה הלוי, שירים.

 

כמו כן ערך פרופ' לוין ספרים העוסקים בחקר היצירה הספרותית, פרסם עשרות מאמרים בתחומי עבודתו בכתבי עת למחקר ספרותי, כתב ערכים אנציקלופדיים על ספרות עברית ופרסם רשימות רבות בביטאונים שונים.

 

* * *

 

"השירה העברית שנכתבה בספרד בימי הביניים היא השירה העברית הגדולה ביותר אחרי תקופת המקרא. שירת הקודש הספרדית, שהתפתחה עם שירת החול, היא הביטוי הלירי העמוק ביותר של תחושות היהודים בעת ההיא. אין בספרות העברית משהו שיכול להשתוות לזה", אומר פרופ' ישראל לוין, הנחשב לאחד מגדולי החוקרים של שירת יהודי ספרד בימי הביניים.

 

ישראל לוין נולד ב-1924 בזמושץ' שבפולין למשפחה ציונית מאוד. עד גיל שש למד ב"חדר", ואחר כך בבית הספר העברי "קדימה". כשהיה בן 10 עלה ארצה עם אמו ועם שני אחיו, בעקבות האב שעלה שנתיים לפניהם. המשפחה השתקעה בתל אביב, ולוין למד ב"גימנסיה הרצליה", ושם שאב השראה מהמורה נחום פרחיהו. "הוא היה איש בעל שאר רוח ורחב אופקים, ועורר בי את אהבת הספרות", מספר לוין. "כבר אז ידעתי שזה התחום שאני הולך ללמוד ולעסוק בו".

 

לאחר שנת שירות של עבודות חקלאיות בקיבוץ גבת נרשם לוין ללימודי ספרות עברית, היסטוריה של עם ישראל וגם פסיכולוגיה. "חיפשתי את המפתחות לנפש האנושית", הוא אומר. במקביל ללימודים התגייס לש"י – שירות הידיעות של ה"הגנה" – והיה שותף למאבק על המדינה שבדרך. בתקופת הלימודים התפרנס מעבודות ניקיון ומלצרות באוניברסיטה. לאחר מכן נבחר ליושב ראש הסתדרות הסטודנטים והנהיג את שביתת הסטודנטים הראשונה באוניברסיטה, מחאה על קיפוח זכויותיהם של סטודנטים שלימודיהם נפגעו בשל שירותם ב"הגנה" ובפלמ"ח.

 

הלימודים באוניברסיטה העברית היו אז במסלול ישיר לתואר מוסמך. לוין, שחיפש נושא מאתגר לעבודת המחקר, הגיע לפרופ' חיים שירמן והחליט להתמחות אצלו בספרות ימי הביניים. הוא חקר בעבודתו צדדים רעיוניים בשירת ספרד, וב-1947 קיבל את התואר.

 

במלחמת העצמאות הועבר לוין מהש"י לחטיבת ירושלים שאך זה הוקמה, והמשיך לשרת במערך המודיעין בעיר הנצורה והמופגזת. בהפוגה השנייה נשלח לקורס קציני מודיעין, והוצב במחוז הנגב, שהיה נצור גם הוא, ושם לחם עד סיום הקרבות. לקראת סוף הלחימה סופח למודיעין של חטיבת "גולני" והשתתף במבצע "עובדה" לכיבוש אום-רשרש, היא אילת.

 

לאחר המלחמה שב לוין עם רעייתו, חנה, לירושלים, התחיל ללמד ספרות בבית ספר תיכון ובסמינר למורים ולעבוד אצל פרופ' שירמן על עבודת הדוקטור, שבה חקר את השפעתם של מקורות עבריים קדומים על שירתו של רבי יהודה הלוי. כעבור כמה שנים עבר לוין ללמד בסמינר הקיבוצים "אורנים" והשתקע שם עם משפחתו. "היו שם אווירה לימודית מיוחדת וקהל תלמידים מאתגר ומעניין". ב-1955 סיים את עבודת הדוקטור וקיבל מענק מחקר כדי להוציא מהדורה ביקורתית של שירי הקודש של אברהם אבן עזרא. "זו הייתה עבודת המחקר

 

הגדולה הראשונה שלי", מספר לוין. "למדתי רבות מההתנסות בהעמדת טקסט מתוך כתבי יד, בפירושו ובחיפוש משמעותו. העבודה הזאת העלתה את המשורר אל פני השטח, וחשפה את שיריו לקהל".

 

לוין התחיל ללמד בבית הספר הגבוה בחיפה, שהיה לימים לאוניברסיטת חיפה, וכשהוקמה בתל אביב אוניברסיטה חדשה, הוא הוזמן ללמד בה. שנים הרבה עמד בראש החוג לספרות עברית באוניברסיטת תל אביב והיה ממעצביו. "עסקתי רבות בבניית החוג, בארגון תכניות לימודים ושיטות הוראה, בקידום כוחות צעירים ובסיוע לסטודנטים בכל תחום, לא רק בלימודים", הוא אומר. כל שנותיו באוניברסיטה המשיך לוין במחקר פעיל, שהניב ספרים ומאמרים רבים. אחד ממחקריו הגדולים יוחד לסיווג שיטתי של השירה העברית בהשוואה לשירה הערבית, עבודה שראתה אור בשלושת כרכי הספר "מעיל תשבץ". במחקרים אחרים התמקד לוין בשירת הקודש של יהודי ספרד. הוא שפך אור על עבודתם של כמה מן החשובים במשוררי התקופה, תוך התבוננות במקורות עבודתם, בהשפעות השירה הערבית ובהיבטים תרבותיים, דתיים ופילוסופיים של השירה העברית. במחקרים בולטים אחרים עסק פרופ' לוין בחיפוש המורשת של שירת ימי הביניים – של ספרד ושל אשכנז – בדורות מאוחרים יותר, כמו בשירתם של חיים נחמן ביאליק, נתן אלתרמן ואמיר גלבוע, והוא חקר גם את שירת אשכנז בימי הביניים.

 

פרופ' לוין לימד אלפי תלמידים לתואר ראשון, הדריך עשרות תלמידי מחקר, ונחשב מורה אהוב ומוערך. "הוראה היא אמצעי חשוב ביותר בהבהרת בעיות מחקריות שאתה מתמודד עמן. המגע החי עם סטודנטים הוא סם החיים של המחקר האקדמי", הוא אומר. "אבל יש כאן גם רצון אישי לחדור אל התודעה ואל העולם הרגשי של התלמידים, להפוך את השיעור לאירוע רוחני ולהפגיש אותם עם פרק גדול ומרתק של התרבות העברית ועם שורשי התרבות של ימינו".

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012