education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 

נחום היימן – מלחין, מעבד מוזיקלי, מנצח ומפיק – הוא מעמודי התווך של הזמר העברי. שיריו נטועים עמוק באדמת ארץ-ישראל, ורבים מהם היו לנכסי צאן ברזל בתרבות הישראלית. כמו כן הוא הלחין מוזיקה ליותר ממאה סרטים וסדרות טלוויזיה. נחום היימן גילה, ליווה וטיפח זמרים רבים, ובשנים האחרונות הוא משקיע את מלוא מרצו בהנצחת פועלם של ראשוני הזמר העברי.

 

נחום היימן מתגורר בפתח תקווה, והוא נשוי לוורד, אב לבילי ולסי וסב לתומר, לשון, וליהלי.

 

לימודים והשתלמויות

1961:          בוגר המדרשה למורים למוזיקה, תל אביב

1964-1961: השתלמויות אצל פאול בן חיים (הרמוניה ותזמור) ואצל גארי ברתיני

                  (ניצוח)

1962:          תואר ראשון (בהצטיינות), האקדמיה למוזיקה, ירושלים

1977:          בוגר בית הספר לקולנוע (מגמת מוזיקה), לונדון, בריטניה.

 

נקודות ציון מקצועיות

  • לימודי מוזיקה אצל דוד זהבי ואצל יהודה אורן בקיבוץ נען
  • התנסות מוזיקלית עם מתיתיהו שלם ועם לאה ברגשטיין בקיבוץ רמת יוחנן
  • נגינה באקורדיון בחוגים לריקודי עם
  • מקים צוותות הוויי בצה"ל ואקודרדיוניסט בלהקת הנח"ל
  • מורה למוזיקה בבית הספר האזורי בבית אלפא
  • מייסד "חמישיית גלבוע"
  • מנהל מוזיקלי של להקת "הגבעטרון"
  • מפיק ומנהל מוזיקלי של משלחות לפסטיבלי הנוער הדמוקרטי
  • מייסד פסטיבל "ענות" לזכר זאב חבצלת
  • עבודה בפריז עם הזמרים הבולטים של צרפת בסוף שנות השישים ובתחילת שנות השבעים
  • לימודי קולנוע בלונדון, המשך העבודה המוזיקלית שם וניהול חברת "למבורגיני רקורדס"
  • כתיבת מוזיקה לכמאה ועשרים סרטי קולנוע וסדרות טלוויזיה בישראל ובעולם
  • מייסד ומנהל להקת "חופים"
  • מנהל מחלקת הנוסטלגיה בחברת "הליקון"
  • מייסד ומוביל של העמותה למורשת הזמר העברי.

הבולטים שבין שיריו (מתוך כאלף שירים שהלחין בישראל ובתפוצות)

חופים * ניצנים נראו בארץ * כמו צמח בר * זאת ירושלים * שירים עד כאן * את ואני והרוח * שדרות בגשם * החול יזכור * אניטה וחואן * אילו כל האוהבים * עוד חוזר הניגון * ריח תפוח אודם שני * שמלת כלולות * הדודאים נתנו ריחם * הגביע * בוא ניפגש * אנשי הגשם * כפל * המשולח * שיר בארבעה בתים * נחל תנינים * מרדף * ימינה שמאלה והלאה * סוס מעץ * תיבת הזמרה נפרדת * ארץ שבעת המינים.

 

אלבומים

שיריו של נחום היימן ראו אור בכארבעים אלבומים. העיקריים שבהם:

1967: זרעים של מסטיק

1970: העונה החמישית

1977: כמו צמח בר – שירי נחום היימן

1979: אני הולכת אליי

1982: אני ראיתי יופי

1992: איש השירים

1992: חמד העמק – משירי נחום היימן

1992: נחום היימן – שירים עד כאן

1998: ווקליזה

2004: חופים

2004: עונות החליל

2004: כשאת והאביב

2005: נחום היימן - המיטב

2006: שבת בירושלים

2006: שבעים עד כאן

2006: שביל החלב

2006: פרפרים בגשם

2008: פוגה קטנה.

 

פרסים ואותות הוקרה

  • פרס יהודה שרת, ההסתדרות הכללית
  • פרס "נוצת הזהב" על מפעל חיים, אקו"ם
  • פרס "תפוז" על שחזור תקליטי הזמר העברי
  • "מגן הכנסת", על שחזור סדרת הנוסטלגיה
  • פרס על מפעל חיים, האקדמיה הישראלית לקולנוע
  • אות הוקרה על מפעל חיים, אוניברסיטת בר אילן
  • השיר "אהבה בחולות" נבחר לשיר המאה של תל אביב. 

* * *

 

"מוזיקה ישראלית היא כל מנגינה שיש בה ניצוץ של העבר המוזיקלי של ישראל ושל התרבות היהודית", אומר נחום היימן, המלווה בלחניו את הזמר העברי מימי ראשית המדינה. "מוזיקה שיש בה ריחות של טבע ושל חקלאות וצלילים של תרבות בת שלושת אלפים שנה".

 

נחום (נחצ'ה) היימן נולד בלטביה ב-1934 למשפחה בעלת מסורת מוזיקלית ענפה. "אבא היה נגן מדהים בבללייקה, סבא - שהיה רב חובל – ניגן בגרמושקת מלחים, ואביו היה כנר ידוע", הוא אומר. "לדעתי אנו צאצאים של משפחת היימן, שהיו הנגנים בבית המקדש".

 

בגיל חמש עלה ארצה, וכעבור זמן קצר התחיל ללמוד נגינה בפסנתר. אחרי שלושה שיעורים נדבק בפוליו – שיתוק ילדים – והיה מאושפז שלוש שנים עד שהצליח להתגבר על המחלה בכוח רצונו. "כשיצאתי מבית החולים אצבעותיי היו עדיין משותקות, אז קנו לי אקורדיון לפיזיותרפיה", מספר היימן. "עד היום אני מנגן את הבאסים באצבעות הלא נכונות". 

 

כשהחלים היימן נשלח לקיבוץ נען, ושם למד רבות מהמורה למוזיקה יהודה אורן ומהמלחין דוד זהבי, שהיה החשמלאי של הקיבוץ. לפני גיוסו לצה"ל עשה שנה בקיבוץ כפר מכבי, ושם רעה צאן עם המלחין מתיתיהו שלם ולמד מהכוריאוגרפית לאה ברגשטיין. בתקופה ההיא התחיל לנגן בחוגים לריקודי עם ולהלחין את שיריו הראשונים, בהם "ניצנים נראו בארץ", אף שעדיין לא ידע תווים.

 

בצה"ל היה היימן רכז של צוותות הוויי ואקורדיוניסט מחליף בלהקת הנח"ל, אבל לא ויתר על שירות קרבי בסיירת הג'יפים של אוגדה 210, שאתה לחם בשלוש מלחמות (ונפצע בשלושתן). לאחר השירות הגיע לקיבוץ בית אלפא, יצא ללמוד במדרשה למורי מוזיקה בתל אביב, ושב לקיבוץ כמורה בבית הספר האזורי. "הקמתי כמה תזמורות ומקהלות, וכל ילדי המוסד ניגנו אצלי", הוא מספר. "את כלי הנגינה נאלצתי להשיג בתרמית - היחידה בחיי – שעלתה לי בעונש של שלושה חודשי קטיף בצל". בתקופה הזאת המשיך להשתלם במוזיקה אצל המלחין פאול בן חיים ואצל המנצח גארי ברתיני, והשלים תואר באקדמיה למוזיקה בירושלים.

 

במקביל לעבודתו בבית הספר הקים היימן את ההרכב "חמישיית גלבוע", שהופיע באירועים באזור, ונקרא לנהל את חבורת הזמר של קיבוץ גבע, "הגבעטרון", שהייתה בהדרכתו ללהקה מקצועית ומפורסמת. רבים מהשירים שהלחין ללהקה היו לאבני דרך בזמר העברי. הוא גם שלח שירים רבים לפסטיבלי זמר. בשנות השישים התיידד עם המשורר נתן יונתן והלחין רבים משיריו, שכמה מהם היו לנכסי צאן ברזל, כמו "חופים", "החול יזכור" ו"שירים עד כאן". היימן גם גילה וטיפח כמה מן הכישרונות הגדולים במוזיקה הישראלית, בהם חווה אלברשטיין, עליזה עזיקרי, "שלישיית גשר הירקון" ו"צמד הפרברים".

 

ב-1968 יצא היימן לפריז, ועבד שם עם מיטב הכוכבים של התקופה, בהם ננה מושקורי, מארי לה פורה, סרז' לאמא והישראלים ריקה זראי ומייק ברנט. כעבור כמה שנים עבר ללונדון, ללמוד באופן מסודר תחום שכבר עשה בו רבות – כתיבת מוזיקה לסרטים. גם בלונדון עבד עם צמרת המוזיקה המקומית, ואף ניהל חברת תקליטים, "למבורגיני רקורדס". בה בעת הלחין מוזיקה לסרטים ולסדרות בריטיות, ובהן הסדרה המפורסמת על סיפורי התנ"ך. "כתיבת מוזיקה לסרטים היא משימה מורכבת", הוא אומר. "אתה צריך להיות נשמע ולא נשמע, קיים ולא קיים; להשתלב במרקם הסרט". עד היום ממשיך היימן לכתוב מוזיקה בהתנדבות לסרטי סטודנטים.

 

לאחר שש עשרה שנים באירופה שב היימן ארצה. הוא הקים את חבורת הזמר "חופים", ויצא עמה למאות הופעות. בסך הכול הלחין היימן כאלף שירים וכתב מוזיקה למאות סרטים וסדרות. עבודותיו ראו אור בכארבעים אלבומים.

 

ב-1996 התבקש היימן לנהל את מחלקת הנוסטלגיה בחברת המוזיקה "הליקון" ולהוציא מחדש, על תקליטורים, הקלטות ישנות. במסגרת הזאת הוציא היימן כשישים תקליטורים. לאחר סיום פרויקט הנוסטלגיה נרתם לטפל בעצמו בהנצחת ראשית ימי הזמר בארץ, והקים את העמותה למורשת הזמר העברי. עד כה הוציא עשרים אלבומים, בהם שירי הדסה סיגלוב, יוסף הדר, חיים גורי, אילקה רווה ורבים אחרים.

 

היימן מקדיש לעמותה את רוב זמנו, בהתנדבות מלאה, ובה בעת הוא ממשיך לכתוב מוזיקה לסרטים. השיר "אהבה בחולות" שהלחין לסרט על תל אביב נבחר לשיר של חגיגות המאה לעיר. "המסורת חשובה לי מאוד", הוא אומר. "קיבלתי מתנה גדולה מאלוהים, כישרון ליצור שירים בתקופה שבה עם יוצר את תרבות הזמר שלו, ואני מקווה להשאיר מספיק גם לבאים אחריי".

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012