education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 

רות רזניק – מייסדת ומנהלת עמותת "ל"א" למאבק באלימות נגד נשים – היא מן הפעילות המרכזיות למען נשים ולמען צדק חברתי בישראל. פעולותיה הרבות העלו את המודעות הציבורית לתופעת האלימות במשפחה ומחוצה לה, תרמו לשינוי בעמדות החברה הישראלית, וסייעו לרשויות לשפר את מאבקן בתופעות אלימות. רזניק הייתה מחלוצות המאבק הפמיניסטי בישראל, והארגונים שייסדה הובילו תהליכים רבים של קידום שוויון לנשים ולמגזרים מקופחים.

 

רות רזניק – בת ישראל מאיר לסק ולובה לבית פבזנר – מתגוררת בהרצליה, נשואה לדניאל, אם לעמי, לנחום, לתמר ולנעמה וסבתא ל-11 נכדים.

 

נקודות ציון בפעילותה

1972:          שותפה בייסוד התנועה הפמיניסטית בישראל וראש הפעילות

                  בשרון

1973:          ממקימות התנועה לזכויות האזרח בישראל, חברת הנהלה וחברת

                  מזכירות

1976:          נמנית עם מייסדות הארגון "גשר נשים לשלום" לקידום הדו-שיח

                  היהודי-ערבי

1977:          מייסדת מפלגת הנשים ומדורגת שנייה ברשימת המפלגה לכנסת

1977:          מייסדת את עמותת "ל"א" למאבק באלימות נגד נשים

1978:          שותפה בהקמת מרכז הסיוע הראשון בארץ לקרבנות אונס

1978:          מקימה את המקלט לנשים מוכות ואת מרכז הסיוע לנשים

                  בהרצליה

1986-1979:  חברה בהנהלת "הקרן החדשה לישראל" והוגת הקמתו של ארגון

                  "שתי"ל" המסייע לארגונים חברתיים בתחילת דרכם

מ-1979:       פעילה בכל ועדות הכנסת העוסקות בנגע האלימות נגד נשים:

                  ועדת חוקה, חוק ומשפט, ועדת הרווחה, הוועדה למעמד האישה

                  והוועדה לזכויות הילד

1980:          חברת הנהלה בתנועת "ר"ץ" ויו"ר סניף הרצליה

1996-1981:  יו"ר סיעת "ר"ץ" וסיעת "מר"ץ" בארגון הנשים "נעמ"ת"

מ-1986:       שותפה בייסוד שדולת הנשים בישראל וחברה בהנהלתה

1986:          שותפה בייסוד עמותת "ה"ן" (הרצליה נשים) לקידום נשים

                  לעמדות  מפתח בשלטון המקומי

1986:          מייסדת קו חירום טלפוני לנשים בהרצליה

1987:          פעילה בתנועת "נל"ד" (נשים לדו-קיום) של נשים יהודיות וערביות

                  הפועלות לקידום השיח בין העמים

1992-1989:  חברה במועצת עיריית הרצליה מטעם "מר"ץ" וראש האופוזיציה

                  במועצה

1992:          ראש מפלגת הנשים בבחירות לכנסת

1993:          מקימה מקלט לנשים בחדרה

1996:          מקימה מקלט לנשים בראשון לציון

מ-1998:      חברה במועצת עיריית הרצליה מטעם רשימה על-מפלגתית,

                 חברת  הנהלת העירייה ויו"ר ועדות הבריאות, הרווחה וקשרי חוץ.

 

פעולות עיקריות והישגים בולטים

  • הקמת שלושה מעונות לנשים נפגעות אלימות
  • הגדלת המודעות במשטרה ובמערכת הבריאות לאלימות נגד נשים ושינוי דפוסי העבודה שלהן
  • השתתפות בוועדות הכנסת העוסקות במאבק באלימות וקידום חקיקה להגנה על נשים ועל ילדים
  • הקמת אתר האינטרנט למאבק באלימות
  • הקמת בסיס מידע על אלימות נגד נשים ואלימות במשפחה וריכוז נתונים סטטיסטיים באתר האינטרנט
  • הגדלת המודעות הציבורית לאלימות נגד נשים באמצעות פרסום מאמרים, הרצאות והשתתפות בכנסים בין-לאומיים
  • פתיחת קווי חירום טלפוניים לנשים ולילדים, בעברית וברוסית
  • הקמת "מרכז עדנה" – יחידה משפטית לסיוע לנשים במצוקה
  • קידום המודעות לאלימות נגד נשים במגזר הערבי והכשרת נשים בישראל ומחוצה לה להפעלת מקלטים וקווי חירום.

פרסים ואותות הוקרה

1990: אות הוקרה מטעם שדולת הנשים בישראל

1995: פרס הוקרה מטעם הארגון האמריקני-ישראלי "נשים לנשים"

1999: מועמדת ישראל לפרס וינה הבין-לאומי על פעילות אזרחית למען החברה

2000: מדליקת משואה ביום העצמאות ה-52 כנציגת שדולת הנשים

2006: אות המופת החברתי לעמותת "ל"א", כנס שדרות לחברה

2006: אות שדולת הנשים בישראל.

2008: פרס יו"ר הכנסת לאיכות חיים.

 

פרסומים

ספר

1999: המקלט שהיה לבית.

 

כמו כן פרסמה רזניק עשרות מאמרים באתר האינטרנט של עמותת "ל"א" ובכתבי עת מקצועיים, פרקים בספרים, תקצירי הרצאות ומאמרים בעיתונות בעניין אלימות נגד נשים, אלימות במשפחה והמאבק לשוויון חברתי בישראל.

 

* * *

 

"שוויון בין גברים לנשים עדיין אינו דבר מובן מאליו בישראל בשנת 2009, וחשוב מאוד לעבוד על זה", אומרת רות רזניק, מן הפעילות המרכזיות בארגונים לחיזוק מעמד האישה ולהגנה על נשים מוכות. "המאבק באלימות נגד נשים הוא מעין שליחות מיסיונרית, משום שאלימות היא נגע הפוגע בחברה כולה".

 

רות רזניק (לבית לסק) נולדה בירושלים ב-1932, וגדלה לסירוגין בירושלים ובתל אביב. "תמיד ידעתי שאישה צריכה להיות עצמאית", היא מספרת. "סבתי, שהייתה ציונית נלהבת, התגרשה מבעלה כדי לעלות ארצה, למדה ורכשה מקצוע, אף שהדבר היה מאוד לא מקובל אז. בילדותי גם קראתי רבות על מאבק הסופרג'יסטיות למען זכות ההצבעה לנשים והזדהיתי עמן מאוד".

 

בגיל 14 התנדבה רות לפעילות האצ"ל, וב-1949 הצטרפה לקיבוץ רוחמה עד לגיוסה לצה"ל. בצבא שירתה ביחידות מבצעים של חיל האוויר, ולאחר שירותה עבדה בסוכנות היהודית, ויצאה לעבוד בשגרירות ישראל בלונדון, ושם פגשה את בן זוגה, דניאל רזניק. בתקופה הזאת גם התחילה לעסוק בתרגום שירה ומחזות.  ב-1956 חזרו בני הזוג ארצה לאחר שאחיה של רות, הנווט אמיתי לסק, נהרג בתאונת מטוס.

 

משפחת רזניק התגוררה בקרית אתא ובאילת עד שהשתקעה בהרצליה, ורות התקדמה עם השנים למשרות בכירות יותר ויותר במזכירות ובניהול.  ב-1971 הקימה משרד עצמאי לתרגום. "קיבלתי הצעה למשרה בחברה גדולה, אך סירבו לתת לי רכב, כפי שהיה לקודמי בתפקיד, בנימוק שאין תקדים שאישה תקבל רכב", היא נזכרת.

 

בימים ההם קמה בישראל התנועה הפמיניסטית, ורזניק שמחה להצטרף לשורותיה, לצד עבודתה הרבה בתחום התרגום. זמן קצר לאחר מכן נפצעה קשה בתאונת דרכים. "לאחר התאונה חשתי שקיבלתי את חיי במתנה, והחלטתי לפעול בדברים החשובים לי ביותר", היא אומרת.

 

ב-1973 חברה רזניק לשולמית אלוני ולפעילים אחרים בהקמת התנועה לזכויות האזרח (לימים "ר"ץ"), והייתה חברת הנהלתה. נוסף על פעילותה בתנועה הקימה רזניק עם רות ליס את הארגון "גשר נשים לשלום", לעידוד הדו-שיח בין נשים יהודיות וערביות בישראל.

 

לקראת הבחירות ב-1977 פרשה רות מ"ר"ץ", הצטרפה למפלגת הנשים ושובצה במקום השני ברשימתה לכנסת. המפלגה נכשלה בבחירות, אבל מצעה סימן את הכיוון להמשך פעילותה הציבורית של רזניק. "אחד מנושאי הדגל במצע היה המאבק באלימות נגד נשים", היא מספרת. "ביולי אותה שנה נרצחה אישה בידי בעלה, וכעבור כמה שבועות הקמתי את עמותת "ל"א" למאבק באלימות נגד נשים".

 

רזניק עומדת עד היום בראש העמותה, ופועלת רבות למען נשים נפגעות אלימות. "אנו לא מספקות רק הגנה לנשים במקלטים שלנו, אלא יוזמות פעילות ציבורית רחבה. למשל, הצלחנו לשנות את נוהלי העבודה של המשטרה בטיפול באלימות נגד נשים ובאלימות במשפחה, חוללנו שינוי בתפיסת העבודה של מערכת הבריאות ולימדנו אנשי צוות רפואי לזהות אלימות במשפחה. גם מערכת החינוך מודעת יותר לעניין". רזניק עצמה משתתפת כבר שלושים שנה בכל הישיבות של ועדות הכנסת העוסקות בתחום, מספקת לחבריהן מידע, מביאה נשים להעיד בוועדות ומקדמת הליכי חקיקה, כמו החוק המחייב לדווח על פגיעה בחסרי ישע והחוק נגד סחר בנשים. היא גם מרצה בפורומים רבים, כדי להגדיל את המודעות לאלימות במשפחה, ומפרסמת מאמרים בעיתונות.

 

עמותת "ל"א" גם מרכזת נתונים על אלימות נגד נשים, ומספקת מידע לכל דורש – מעיתונים ועד מחקרים אקדמיים. כמו כן רזניק כותבת בכתבי עת מקצועיים, וייצגה את ישראל בכינוסים בין-לאומיים רבים.

 

בשנות השבעים פתחה רזניק במסגרת העמותה את המקלט הראשון במרכז הארץ לנשים מוכות (בהרצליה). עם השנים הקימה עוד שני מקלטים (בחדרה ובראשון לציון), וקידמה רבות את סל השירותים לנשים נפגעות אלימות. "ב-1989 פתחנו קו חירום טלפוני המספק מידע והכוונה לנשים ולילדים במצוקה. לאחר מכן פתחנו גם קו ברוסית", היא אומרת. "בשנים האחרונות פתחנו יחידה משפטית לסיוע לנשים". העמותה גם הייתה הגוף הראשון שסייע לנשים ערביות נפגעות אלימות, ויזמה הקמת מקלטים במגזר הערבי, וכן הייתה הראשונה שנחלצה לעזרת נשים שהובאו בידי סרסורים לעבוד בזנות.

 

רזניק פעילה מאוד גם בשלטון המקומי. היא חברה כבר שנים רבות במועצת עיריית הרצליה, יושבת ראש של שלוש ועדות עירוניות ופעילה ברבות אחרות, ועיקר פעילותה מוקדשת למען החלשים והנזקקים. "אני מאמינה שכל בני האדם נולדו שווים", היא מסכמת. "לצערי לא כולם מקבלים הזדמנות שווה, ואת זה אנחנו מנסים לתקן".

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012