education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
תקנון פרסי ישראל
 
 

א.

פרסי ישראל יוענקו על-ידי שר החינוך, ביום העצמאות במעמד ראשי המדינה, לאזרחי ישראל יחידים, שהצטיינו מאוד וקידמו את התחום באחד המקצועות והתחומים המפורטים להלן, ושנבחרו על-ידי ועדת שופטים ציבורית.

 

ב. התחומים שבהם יוענקו הפרסים בתשע"ט:

 

(1) חקר מדעי היהדות, הרוח והחברה

  • חקר ההיסטוריה של עם ישראל
  • חקר הסוציולוגיה, חקר האנתרופולוגיה
  • חקר הגאוגרפיה, חקר ידע ארץ ישראל, חקר הארכיאולוגיה
  • חקר לשונות היהודים וספרויותיהם, חקר התרבות העממית

(2) מדעי החיים ומדעים מדויקים

  • חקר מדעי החיים
  • חקר הגאולוגיה, חקר מדעי כדור הארץ, חקר מדעי האטמוספירה

(3) תרבות ואמנות

  • אמנויות הבמה – תיאטרון ומחול
  • אדריכלות ועיצוב

(4) מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה

 

מדי שנה יוענקו 2 פרסים בלבד על מפעל חיים ליחידים, שהרימו תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.


ג. התקנון כללי

  1. שר החינוך יחליט/שרת החינוך תחליט  באלו מהמקצועות והתחומים יוענקו הפרסים על פי הסדר  הקבוע בתקנון, מספר הפרסים (תשעה או עשרה) וסכום  הפרס  בכל שנה ושנה.

  2. הפרסים יוענקו במחזוריות בכל אחד מהמקצועות והתחומים הראשיים האמורים לעיל.
  3. בשנים חגיגיות במיוחד בהיבט ממלכתי, ניתן להעניק פרסים נוספים.

  4. הפרסים יוענקו בידי שר/שרת החינוך, מדי שנה ביום העצמאות בטקס ממלכתי, במעמד ראשי המדינה.

  5. הפרסים יוענקו אך ורק במעמד טקס הענקת פרסי ישראל. אם נמנע מאחד הזוכים להיות נוכח בטקס מסיבה שאין עליה שליטה, יוענק הפרס, בהסכמה מראש  של שר/שרת  החינוך, לנציגו באותה שנה או שיוענק לזוכה בטקס הענקת פרסי ישראל בשנה שלאחריה.

  6. לאחר יום העצמאות יפרסם משרד החינוך באמצעי התקשורת השונים  הודעה בדבר  פרסי ישראל בשנה שלאחר מכן.
    בהודעה יפורטו התחומים והמקצועות שבהם יוענקו הפרסים, אופן הגש ההצעות ופרטים נחוצים אחרים (ראה סעיף 8).

  7. כל תושב מדינת ישראל רשאי להציע מועמד. לא יציע אדם את עצמו.

  8. כל הצעה של מועמד לקבלת פרס ישראל תוגש בכתב לממונה על פרסי ישראל ותכלול:

    א. החומרים הנדרשים להגשת מועמדות בתחומי החקר

     

    החומר

    הערות

    מס' עותקים

    1.

    תולדות חיים - בעברית בנוסח סיפורי - חובה

    עד  1000 מילים

    * ראה הערה

    עותק אחד

    2.

    נימוקים – בעברית  -  חובה

    עד 1000 מילים

    * ראה הערה

    עותק אחד


    * סעיף 1-2 בדיסק/בדואר אלקטרוני, בפורמטWORD  כמצוין בסעיף 4 בדף ההנחיות הרצ"ב

    3.

    תולדות חיים (מדעי) Curriculum Vitae

    חובה

    6 עותקים

    4.

    רשימת פרסומים List of Publications :

    * רשימת פרסומים (מאמרים)

    * רשימת ספרים (כולל מו״ל)

    * רשימת ספרים בעריכה (כולל מו״ל)

    * רשימת פרסומים למאמרים שפורסמו בעיתונות מדעית שעוברת סקירה.

    (כולל מספר ציטוטים של כל מאמר וגם אינדקס H שיילקחו מ ISI web of science )

    חובה

    6 עותקים

    5.

    * מספר תלמידי המחקר (מסטרנטים,  דוקטורנטים)

    * ציון שמי של דוקטורנטים בולטים.

    * מענקי מחקר יוקרתיים

    * תפקיד כעורך או חבר מערכת בעיתון מדעי

    * נשיא אגודה מדעית בינלאומית

    * הרצאות מיוחדות

    * רשימת פרסים

    חובה

    6 עותקים

    6.

    נלווים - ספרים, מחקרים, אלבומים

    2 פריטים לכל היותר -רשות

     

    4 עותקים

    מכל פריט


    ** ראה סעיף 4 המתייחס לחומר הנלווה בדף ההנחיות להצעת המועמדים הרצ"ב.

    ב. החומרים הנדרשים להגשת מועמדות בתחומים האחרים (פרט לתחומי חקר):

     

    החומר

    הערות

    מס' עותקים

    1.

    תולדות חיים - בעברית בנוסח סיפורי - חובה

    עד  700 מילים

    * ראה הערה

    עותק אחד

    2.

    נימוקים – בעברית  -  חובה

    עד  700 מילים

    * ראה הערה

    עותק אחד

    * סעיף 1-2 בדיסק ו/או בדואר אלקטרוני, בפורמטWORD  כמצוין בסעיף 4 בדף ההנחיות הרצ"ב

    3.

    נלווים רק בתחום מפעל חיים

    אוגדן ובו עד 10 עמודים מודפסים רשות

    5 עותקים


    הערות:

    *מומלץ לשלב את תולדות החיים והנימוקים שלא בתחומי החקר למסמך אחד.
    * אין לצרף המלצות על המועמדים בכל התחומים.

  9. החומר לא יוחזר ולא יישלח אישור על קבלתו.
  10. הצעות וחומר על מועמדים שלא יוגשו כראוי, לא יועברו לטיפול ועדת השופטים.  הודעה על כך תימסר למגיש ההצעה.
  11. שמות מגישי ההצעה לא יימסרו לוועדת השופטים.

  12. כל הצעה תכלול רק מועמד אחד לקבלת פרס ישראל, אלא אם כן הדברים אמורים ביצירה משותפת של מספר אנשים.
  13. המועמד או המועמדים יהיו אזרחי מדינת ישראל, תושבים בארץ במשך שלוש השנים האחרונות שלפני הצעת המועמדות.

  14. במקרים מיוחדים, ניתן יהיה על פי החלטה של שר/שרת החינוך, להעניק את פרס ישראל לתושבים החיים בארץ שנים רבות וכאן ביתם, גם אם אינם אזרחים.

  15. הפרס יינתן ליחידים, או במקרים חריגים לשותפי הישג, אך לא לתאגידים.

  16. אפשר לקבל את פרס ישראל פעם אחת בלבד.

  17. במקרים יוצאים מן הכלל ניתן להעניק את פרס ישראל גם לאדם שהלך לעולמו: 
    א. כאשר המועמד נפטר לאחר הגשת מועמדותו, בטרם בחירתו.
    בכגון זה תימסר תעודת הפרס לקרוב משפחתו בלא הפרס הכספי.
    ב. כאשר המועמד נפטר לאחר שוועדת השופטים בחרה בו. בכגון זה תימסר תעודת הפרס לקרוב משפחתו עם הפרס הכספי.

  18. שר החינוך ימנה/שרת החינוך תמנה  את ועדות השופטים בכל אחד מהמקצועות והתחומים   שבהם  יוענק הפרס באותה שנה, תוך התייעצות עם מומחים בתחום.
    כל ועדת שופטים תהיה בת שלושה עד  ארבעה חברים, שייצגו את כל תחומי המשנה.  שר החינוך רשאי/שרת החינוך רשאית במקרים  מיוחדים להגדיל את מספר חברי הוועדה. בפרס על מפעל חיים תתמנה תמיד ועדה בת חמישה חברים.
  19. חברי הוועדה יחתמו על "טופס הצהרה על היעדר ניגוד עניינים", המהווה חלק בלתי נפרד מתקנון זה. 

  20. במסגרת שיקוליה הוועדה תביא בחשבון את ההנחיות הכלליות לגבי העדפה מתקנת כפי שמקובל בשירות הציבורי.

  21. שמות השופטים יהיו חסויים עד לפרסום הרשמי.

  22. הממונה על פרסי ישראל יתאם את ישיבות הוועדות. יועץ השר/השרה והממונה ישתתפו בדיוני הוועדות בלא זכות הצבעה.

  23. ישיבות ועדות השיפוט יתקיימו בין החודשים תשרי ואדר שלפני יום העצמאות.

  24. כל אחד מחברי ועדת השופטים רשאי להציע מועמד מיד עם קבלת רשימת המועמדים. השופט יציע את מועמדו בכתב, לפי המקובל בנוהל הגשת מועמדים. דין מועמד שהוצע על ידי שופט כדין כל מועמד אחר והשופטים האחרים לא ידעו את שם המציע.

  25. בעת ישיבות השיפוט לא יוצעו מועמדים נוספים.

  26. בכל תחום תמליץ ועדת השופטים על זוכה אחד בלבד. ראוי שהוועדה תקפיד על רמת הצטיינות גבוהה מאוד של המקבל.  בתחום מפעל חיים תמליץ הוועדה על שני זוכים ובלבד שנמצאו מועמדים ראויים.
  27. אם יוחלט על יותר מזוכה אחד (שותפי הישג), יקבל כל אחד מהם את סכום הפרס במלואו.

  28. רק המלצה שנתקבלה פה אחד בוועדת השופטים תובא בחשבון לצורך הענקת הפרס.

  29. אם ועדה מסיימת דיוניה תוך חילוקי דעות בין השופטים שר החינוך יהיה  רשאי/שרת החינוך תהיה רשאית  לבחור ולהרכיב ועדה חדשה לאותו התחום.

  30. הוועדה רשאית להחליט פה אחד שאין מועמד ראוי לפרס בשנה הנדונה. במקרה זה יפורסמו ההחלטה ושמות השופטים.

  31. עם קבלת ההחלטה בוועדת השופטים, יובאו המלצותיה לפני שר/שרת החינוך. החלטת השופטים תקבל תוקף רק לאחר שהשר יאשר / שהשרה תאשר את ההמלצות.

  32. השר רשאי/השרה רשאית להחזיר המלצה, במנומק, לדיון חוזר בוועדה, לשם קבלת החלטה חוזרת. ההחלטה השנייה של הוועדה תהיה סופית.

  33. לאחר שיאשר השר/שתאשר השרה את המלצות השופטים ויודיע/ותודיע לזוכים על ההחלטה לזכותם בפרס, ימסור הממונה על פרסי ישראל לפרסום את ההודעה על הזוכים.

  34. עד לפרסום הרשמי, חייבים הכול, לרבות מקבלי הפרס וחברי ועדת השופטים, לשמור  על סודיות ההחלטה.

  35. מי שנבחר כחתן הפרס רשאי/ מי שנבחרה ככלת הפרס רשאית לסרב לקבל את הפרס. במקרה זה לא ייחשב כמי שקיבל את פרס ישראל, ואחר לא ייבחר במקומו. אם הוא זוכה יחיד, לא יוענק הפרס באותו תחום באותה שנה. הודעה על כך תימסר לציבור ושמות השופטים יפורסמו, בלא ציון שם הזוכה שסירב לקבל את הפרס. אם נבחר יותר מזוכה אחד, ורק אחד סירב, יפורסם שמו של הזוכה הנשאר ויפורסמו שמות השופטים.
    על אף האמור, במקרה של זוכה יחיד רשאי השר, מפאת חשיבות הנושא, להשיב את הנושא לדיון חוזר בועדה, ע"מ שיבחר זוכה אחר במקום הזוכה היחיד שסירב לקבל את הפרס..

  36. אין נרשם פרוטוקול הדיון, אלא החלטותיו בלבד.

  37. כל פרטי הדיונים ושמות המועמדים, למעט שמות מקבלי הפרס, יישארו  כמוסים גם אחרי כן.

  38. הוועדה רשאית לבקש להעביר תיקי מועמדים לדיון שיתקיים בפעם הבאה באותו התחום.
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  26/10/2018