education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 
א' הראל (הרולד) פיש - פרופסור אמריטוס לספרות אנגלית באוניברסיטת בר אילן, חוקר הספרות הספרות הכללית ויחסי הגומלין בספרות בין התרבות היהודית והלא יהודית - נולד ב-1923 בבירמינגהם, אנגליה, שירת כקצין בצי הבריטי והשתתף במלחמת העולם השנייה, ועלה ארצה עם אשתו ועם שלושת ילדיהם ב-‏1957.
 

לימודים והשתלמויות

1946-1940: ב"א בהצטיינות (Honours Class), באוניברסיטת שפילד

1948:         B.Litt. באוניברסיטת אוקספורד, עבודת מחקר על הפרוזה של המשורר בן המאה

                 השבע עשרה, הבישוף ג'וזף הול לימודי יהדות עם אביו, הרב ד"ר שלמה פיש, החוקר

                 והמהדיר של "המדרש הגדול".

 

תפקידים אקדמיים באנגליה ובאוניברסיטת בר-אילן

1957-1947: מרצה לשפה ולספרות אנגלית, אוניברסיטת לידס

1957:         פרופסור חבר באוניברסיטת בר אילן

1989-1964: פרופסור מן המניין, שם

1971-1968: רקטור אוניברסיטת בר אילן.

 

פרופסור אורח בארץ ובחו"ל

1965:         אוניברסיטת בראון, ארה"ב; 1968-1967: אוניברסיטת חיפה;

1972-1971: אוניברסיטת מרילנד; 1975 ו-1986-1985: האוניברסיטה העברית;

1982-1979: אוניברסיטת בן-גוריון; 1989: עמית של המכון ללימודים מתקדמים ליד אוניברסיטת

                 אדינבורג; 1992-1991: אוניברסיטת ייל.

 

פעילות אחרת

1971:         ייסוד "המכון ליהדות ולמחשבה בת זמננו על שם דוד ובתיה קוטלר"

1987-1981: יו"ר "המכון למחקר הספרות על שם לכטר".

 

חברות בארגונים

"אגודת הסופרים העבריים", "האגודה לחקר שאלות היהדות לאור מחשבת דורנו", "מכון לכטר לחקר הספרויות", אוניברסיטת בר אילן, "האיגוד העולמי למדעי היהדות", The Milton Society,  International Association of University Professors of English.

 

פרסומים ומחקרים

חיבר שמונה ספרים במחקר הספרות האנגלית בכלל וזיקתה לתרבות היהודית בפרט, וכן מאות מאמרי מחקר, הגות ופובליציסטיקה באנגלית ובעברית. לאחרונה ראו אור הספרים האלה:”The Biblical Presence in Shakespeare, Milton and Blake”  בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד”New Stories for Old” , תבניות תנ"כיות ברומן מפילדינג ועד קפקא. בהדפסה נמצא עכשיו חיבורו "בסתר עליון", על הסתירה והפרדוקס במקורות היהודיים. מבין ספריו באנגלית ראו אור בעברית "ירושלים ואלביון", "הגורם העברי במאה ה-י"ז" ו"עתיד זכור".

 

נשוי לפרנסיס ג'ויס לבית רוסטון, ולהם בת וארבעה בנים ונכדים. (הבן מנחם הוא פרופסור חבר לפילוסופיה של המדעים באוניברסיטת תל אביב, הבן דוד הוא דיקן הפקולטה למתמטיקה במכון ויצמן, הבן יוסי הוא ראש המחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת בר אילן, הבת שיפי (שפרה) היא מנהלת של מרפאת אולטרה-סאונד והבן אלי הוא מנהל חברת מולטי-מדיה).

 

בעיצומו של מבצע סיני החל הראל פיש, מרצה לשפה ולספרות אנגלית באוניברסיטת לידס, לחוש כי פני חבריו באוניברסיטה אינם אליו כתמול שלשום. הוא הסיק את המסקנה שמבחינתו ומבחינת אשתו הייתה כמעט ברורה מאליה, שהפרק במולדת האנגלית עומד להסתיים.

 

הרולד פיש נולד בבירמינגהם שבה כיהן אביו שלמה כרב. אמו רבקה, אף היא בת למשפחת רבנים (מש' סוויפט), ואביו היגרו ממזרח אירופה לבריטניה, והתערו בה במהירות. האב, תלמיד חכם וחוקר, הוכתר באוניברסיטת מנצ'סטר בתואר דוקטור לשפות שמיות. המשפחה עברה, בעקבות משרות הרבנות של האב, לשפילד וללידס. כבן שבע עשרה זכה פיש הצעיר במלגות והחל את לימודיו באוניברסיטה בשפילד.

 

ב-1942, בתום שתי שנות לימוד, החליט פיש להתגייס לצי הבריטי ולתרום את חלקו למאמץ המלחמתי הנמרץ של ארצו. הוא העדיף את הצי על פני חיל הרגלים בגלל מוראה של מלחמת החפירות במלחמת העולם הראשונה. תחילה שירת כטוראי על סיפונה של המשחתת HMS Meynell. המשחתת שלו לחמה בים הצפוני ואף ליוותה שיירות שהפליגו בים הארקטי לכיוון מורמונסוק. לאחר מכן עלה כקצין סיפון על ציידת הצוללות HMS Kildary, שפעלה בדרום האוקיינוס האטלנטי ונלחמה בטורפדות גרמניות. בגלל ידיעתו את השפה הגרמנית היה עליו לעתים, בשלבים קריטיים של המערכות הימיות, להאזין לקשר של הגרמנים ולגלות מתי  המפקד הגרמני שובר את דממת האלחוט ופוקד לשגר את פצצות הטורפדו לעבר השיירה הבריטית. כשנסתיימו הקרבות הוצב פיש כאיש מודיעין בגרמניה. בביקור בברגן-בלזן התוודע לזוועות ההשמדה.

 

כסטודנט למדעי הרוח זכה פיש לשחרור מוקדם ושב לאוניברסיטה. הוא השלים את התואר הראשון, המשיך לתואר הבא,B. Litt.  (תואר שני יוקרתי באנגליה, המעניק כושר למשרה אקדמית), והתמנה למרצה לספרות וללשון אנגלית באוניברסיטת לידס. עשר שנים אחז במשרה הזאת, תוך שהוא מפתח את מחקריו הראשונים על הזיקה למסורת היהודית התנ"כית של גדולי הספרות האנגלית. מלחמת קדש ב-1956 והתגובות הקשות והלא הוגנות לדעתו נגד מדינת ישראל, שנשמעו מצד אנשי השמאל שהיו הרוב בקהילה האקדמית, עוררו אותו ואת רעייתו ג'ויס להגשים חלום נושן של עלייה לארץ בהזדמנות הראשונה שתיקרה להם כדי להתיישב בה ולתרום לה מיכולתם.

 

באותו זמן הגיע לאנגליה הפרופ' פנחס חורגין, מייסדה ונשיאה הראשון של האוניברסיטה החדשה שקמה ברמת גן, בר אילן. חורגין, במסע של "ציד מוחות", הציע לפיש משרת פרופסורחבר לספרות אנגלית. וכך הגיעו ג'ויס והראל פיש ושלושת ילדיהם הראשונים לביתם החדש ברמת גן, ואחר כך גרו בפתח תקוה. מאז פרישתו לגמלאות הם קבעו את ביתם בירושלים.

 

פרופ' פיש: "לאשתי היה המעבר קל יחסית, אבל לי היה קשה בתחילה. האוניברסיטה נדמתה לי כמוסד ישראלי אחר מאותו זמן - המעברה. לא הייתה לנו אז ספרייה, וחדר לעצמי, שאוכל לעבוד בו, קיבלתי רק לאחר מאבק ממושך עם ההנהלה. כבר אז היה ברור לי שצריך לשנות את המודל של קולג' אמריקאי שלפיו עוצבה בר אילן ופעלה בשנותיה הראשונות."

 

עד שבא לשנת ניסיון בבר אילן לא ביקר פיש בישראל, אבל האקדמיה הישראלית לא הייתה זרה לו. הוא פגש בלידס מלומדים ישראלים שבאו לשמש מרצים אורחים, בהם יוסף וייס וראובן סיוון, שמריהו טלמון, נחמיה אלוני וצבי וורבלובסקי, וקשר עמם קשרים אמיצים של ידידות ומקצוע. עוד לפני עלותו ארצה החל לפרסם מאמרים בעברית בענייני ספרות. דרבן אותו לעשייה הזאת ידיד המשפחה המלומד הנודע, דוצנט שמעון רבידוביץ, המורה לעברית באוניברסיטת לידס. את המאמר הראשון שלו בעברית פרסם הראל פיש בלונדון, ב-1952, בכתב העת "תרבות", והוא דן בישראל זנגוויל כמספר יהודי.

 

מיד כשהחל ללמוד באוניברסיטה היה ברור לו שהתחום המעניין אותו הוא הספרות. כבר בבית הספר התיכון הכללי בשפילד עורר אותו אחד ממוריו, מלומד פרוטסטנטי שהוא זוכר בהערכה רבה, לחפש את היסודות התנ"כיים של הספרות האנגלית. עניין

 

זה הפך להיות אחד מתחומי המחקר החשובים של הפרופ' הראל פיש. הוא עצמו אינו מן האוהדים של שיטת ההתמחות בעניין אחד, משום שלדעתו היא מצמצמת. הוא מעדיף את הראייה הרחבה, המתפרסת על פני שדות אחדים.

 

פיש: "באנגליה דרשו ממרצה שיהיה מסוגל להרצות בתחומו על כמה תקופות ולא רק על אחת. היה עליי להתמחות ולהקיף בעבודותיי מספר גדול של היבטים - שירה, סיפורת ודרמה - וזאת גם כאשר, למשל, כתבתי בדיסרטציה שלי על הפרוזה האנגלית במאה השבע-עשרה. לימים, בהיותי ראש המחלקה לספרות אנגלית, ניסיתי להחיל את התפיסה הזאת גם בבר אילן, ולשמחתי היא התקבלה."

 

את "טביעת האצבעות" שלו טבע הפרופ' פיש לא רק במחלקה לספרות אנגלית, אלא באוניברסיטה כולה. הוא נבחר לרקטור שלה בשנת 1968, ועמד בראשה במשך שלוש שנים. אלה היו שנים של הכרעה על דרכה של האוניברסיטה, ובאותו זמן גם של התפתחות מתמדת, העמקת שורשים והתפרסות על תחומים חדשים. בהנהגתו קיבלה בר אילן ב-1969 הכרה מלאה מטעם המועצה להשכלה גבוהה.

 

פרופ' הראל פיש לא הסתגר בהיכל השן האקדמי. הוא רואה את עצמו מחויב להשמיע את דעתו בעניינים העומדים על הפרק ולנסות להשפיע גם בהם ככל יכולתו. כך כשהתנדב לצי הבריטי ולא ניסה לנצל את זכות דחיית השירות כסטודנט. כך כשלמד בלידס ובאוקספורד והיה פעיל בארגון הסטודנטים היהודים ולאחר המלחמה החליף את חיים הרצוג, לימים נשיא המדינה, בתפקיד היושב ראש של Inter University Jewish Federation. שם, בפעילות למען הסטודנטים היהודים, פגש את אשתו ג'ויס. בבר אילן היה פיש מהיוזמים ומהמקימים, יחד עם פרופ' פנחס ארצי, ושל רשות המחקר ושל הוצאת הספרים של האוניברסיטה. כדי לסייע בהידברות בין כל הזרמים היהודיים והחוגים ולהעלות לדיון ציבורי שאלות בענייני דת וחברה שעל הפרק הקים את "המכון ליהדות ולמחשבה בת זמננו על שם דוד ובתיה קוטלר", וניהל אותו במשך חמש עשרה שנה. לאחר מלחמת ששת הימים היה ממקימיה של "התנועה למען ארץ ישראל השלמה", ובתקופה מסוימת אף ערך את ביטאונה "זאת הארץ". בשנת 1977 היה פרופ' פיש חבר במשלחת הישראלית לעצרת הכללית של האו"ם בניו יורק.

 

ראש הממשלה מנחם בגין הציע לפרופ' פיש את משרת השגריר בהולנד, ואף שהרעיון קסם לו, הוא דחה את ההצעה. אף שרצה לתרום למדינה גם כדיפלומט, היה ברור לו שהוא לא יוכל לשאת בנזק שהמינוי הזה יגרום לעיסוקיו המחקריים. ואכן, כל אימת שמתפרסם מאז ספר חדש שלו, נוהגים הראל וג'ויס להסכים ביניהם כי הספר לא היה זוכה לראות אור אילו אכן היה נוטש אז את הקתדרה לטובת בית השגריר בהאג.

 

ואכן עבודתו הספרותית-המדעית חובקת זרועות עולם והוא לא חדל ממנה גם לאחר שפרש ב-1989 לגמלאות, ואף שבשנים האחרונות אינו בקו הבריאות הוא ממשיך לחקור ולחדש.

 

פרופ' פיש תרם תרומה חשובה להבנת יצירותיו של שייקספיר על רקע תקופתו, תוך השוואתן עם שירתם של מילטון ובלייק, אגב גילוי המוטיבים העבריים בספרות האנגלית. הוא עוסק גם בספרות העברית החדשה ובוחן גישות ספרותיות חדשות לפרשנות התנ"ך. במסגרת עבודתו המונומנטלית המתפרסמת באנגליה, על המפגש המפרה או אפילו על העימות שבין המסורת היהודית והתנ"כית לבין הספרות האירופית והאנגלית, כבר ראו אור שני כרכים -  ”The Biblical Presence in Shakespeare, Milton and Blake”   ו-“New Stories for Old”. האחרון עוסק בתבניות תנ"כיות ברומן מפילדינג ועד קפקא, ובו פרק גדול על א"ב יהושע ועל ש"י עגנון.

 

עכשיו משלים פרופ' הראל פיש את עבודתו החדשנית בענייני הלכה, מנהג ומועדים. הוא התמודד אגב כך עם סתירות תיאולוגיות לכאורה. לספרו קרא "בסתר עליון" - על הסתירה והפרדוקס במקורות היהודיים. זהו חיבור שבו פרופ' פיש חורג, כביכול מתחום התמחותו האקדמי, אך הוא נאמן גם בו לתפיסה המנחה אותו תמיד, שאיש רוח צריך להיות בן בית ובעל דעה בתחומי חכמה שונים. הוא מבסס את יצירתו על התורה שלמד בצעירותו מאביו, על הישגיו המדעיים בחקר הספרות ועל כל מה שתלמיד חכם יהודי זוכה לחדש.

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012