education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
נימוקי השופטים
 
ועדת השופטים של פרס ישראל לספרות עברית ליוצרים החליטה להעניק לסופרת עמליה כהנא-כרמון את הפרס לשנת תש"ס על מכלול יצירתה הספרותית ועל תרומתה הייחודית להתפתחות הסיפורת הישראלית, ובמיוחד להתפתחות מסורת הכתיבה הנשית העברית. בסיפוריה הגיעה כהנא-כרמון לשילוב נדיר בין בהירות, עומק, כוח תיאורי, שליטה בלשון העברית לרבדיה וביטוי של עולם האישה, חוויותיה ודרכי הדיבור עליהן. כתיבתה הספרותית של כהנא-כרמון זוכה לגיבוי תיאורטי במסותיה רבות-ההשראה, שבהן היא מנהלת דיאלוג עם קהל הקוראים והמבקרים, מבהירה את הפואטיקה שלה ומגבשת עקרונות חשובים לכתיבת הנשים הישראלית.

עמליה כהנא-כרמון היא בת ל"דור הפלמ"ח", ושייכות דורית זו אף מהדהדת ביצירתה המוקדמת, כגון בסיפור "באר-שבע בירת הנגב". עם זאת, כבר בקובץ סיפוריה הראשון, "בכפיפה אחת", שהופיע ב- ‏1966, הסופרת מסמנת את דרכה הייחודית והשונה כלפי בני דורה, מה שקובע את מקומה המרכזי בקרב סופרי "הגל החדש" שהיו לנותני-הטון מאז שנות השישים. קובץ זה, שפורסם לאחר עשר שנות פעילות ספרותית, הוא אחד מספרי המופת של הסיפורת העברית במאה העשרים, וכמה מן הסיפורים הנכללים בו, כגון "נעימה ששון כותבת שירים", "לב הקיץ לב האור" ו"אם נא מצאתי חן", היו לקלסיקה של הסיפור העברי. ז'אנר הסיפור הלירי, המאפיין את כהנא-כרמון, מגיע בקובץ זה לשלמות אמנותית בזכות התובנות הפסיכולוגיות והאנושיות הנגלות בו, המבנה העשוי היטב של הסיפור הקצר והסגנון המתוחכם הניצב על גבול הפיוט - תכונות שתמשכנה לאפיין את כתיבתה גם בעתיד.

בספריה הבאים פורצת כתיבתה של כהנא-כרמון צורות פרוזה אחרות: הרומנים "ירח בעמק איילון" (‏1971), "למעלה במונטיפר" (‏1984) ו"ליוויתי אותה בדרך לביתה" (‏1992); הטריפטיכון "שדות מגנטיים" (1977); המונודרמה "קטע לבמה בטעם הסגנון הגדול" (‏1976); קובץ הנובלות "כאן נגור" (‏1996) - ביצירותיה אלה, המפרקות ומכוננות מחדש מסורות של מבנה וסגנון, כהנא-כרמון ממשיכה להתמודד עם הקטבים היוצרים את המתח האופייני ליצירתה: מציאות פנימית ועיצובה הלירי מזה ומציאות חיצונית ועיצובה האפי מזה.

הסיפורת של עמליה כהנא-כרמון קשורה אמנם להוויי הישראלי בתקופות שונות, אך היא שומרת על נקודת התצפית של "האחר", פעמים רבות זו של האישה הצופה במתרחש משולי ההוויה המתוארת ולא ממרכזה, ובכך טעמה המיוחד. בכל יצירותיה כהנא-כרמון חושפת את המצוקה האנושית, בעיקר תוך התבוננות במערכות יחסים מורכבות, על-פי-רוב בין גבר לאישה. אך לא אחת מתרחשת הארה המתירה - ולו לרגע - את הסבך הבין-אישי שהסיפור מציג ואת המלכוד שדמויותיו נתונות בו.

על כשרונה הספרותי הגדול של כהנא-כרמון, על הווירטואוזיות הלשונית שלה, על סיפוריה שהיו לאבן יסוד בהתפתחותה של הספרות העברית החדשה, על היותה מבשרת המהלך החדש בסיפורת הנשים הישראלית - על כל אלה אנו מעניקים לה את פרס ישראל לספרות עברית ליוצרים לשנת תש"ס.


 
השופטים
פרופ' רות קרטון-בלום, יו"ר
פרופ' טובה כהן
פרופ' דן לאור
מר יצחק לבני
 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012