education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 

מרדכי בן פורת – שהתגייס ל"הגנה" וארגן בשנים 1949-1951 את עלייתם של  120 אלף יהודי עירק בתושייה, בנחרצות ובדבקות עילאית במטרה ותוך סיכון חייו - נולד בבגדד בשנת 1923, ועלה לארץ בשנת 1945.

 

ציוני דרך בחייו

1942:          הצטרף לתנועת "החלוץ" הציונית שפעלה בעירק במחתרת.

1945:          עלה לארץ בעקבות משפחתו, והמשיך את חברותו ב"הגנה".

1947:          עבר קורס מפקדי כיתות ב"הגנה".

1948:          נשלח לקורס הקצינים הראשון של צה"ל, ולאחר מכן השתתף במלחמת העצמאות

                  כמפקד פלוגה.

1949:          נשלח לארגן את עליית יהודי עירק במסגרת המבצע "עזרא ונחמיה".

1955:          לימודים אקדמיים.

1955-1969: התגייס לעבודה באור יהודה ועמד בראש היישוב 14 שנים.

1965:         הצטרף לתנועת רפ"י של בן גוריון ונבחר לכנסת. היה סגן יו"ר הכנסת וחבר 

                 בוועדות חוץ וביטחון, חינוך ותרבות, ביקורת המדינה וחוקה חוק ומשפט. עמד

                 בראש הלוחמים לבחירה ישירה של ראשי הרשויות המקומיות.

1970-1972: סגן מזכיר מפלגת העבודה. סיים לימודי מינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב.

1975:         ייסד את הארגון העולמי של יהודים יוצאי ארצות ערב(WOJAC) ופרש מניהולו בשנת 1988.

1977:         היה חבר משלחת ישראל באו"ם.

1979:         נשלח לפרס כדי לסייע ליהודים לצאת מהמדינה לאחר עליית חומייני לשלטון.

1981:         נבחר לכנסת העשירית כשני ברשימתו של משה דיין, "תל"ם".

1982:         היה שר בלי תיק בממשלת ישראל. כדי למנוע ניגוד אינטרסים התפטר מראשות

                 "מרכז מורשת  יהדות בבל".

1984:         התפטר מן הממשלה בגלל ההידרדרות הכלכלית והצורך בנסיגה מלבנון. הודות

                 להצבעתו פוזרה הכנסת, ובעקבותיה הורכבה ממשלת אחדות שכה רצה בה.

1988:         נבחר מחדש ליו"ר מרכז מורשת יהדות בבל.

 

מרדכי בן פורת, הבכור למשפחה בת 13 נפשות, היה נשוי לרבקה ז"ל, גננת במקצועה, ולהם 3 בנות ו-15 נכדים. נישא שנית לנחמה בן ש"ך.

 

 

"הורי ז"ל, לאחר הפוגרום ביהודי בגדד בשנת 1941, החליטו לעזוב את עירק. אבי רצה להגר להודו, שהייתה מדינת הגירה ליהודים רבים במשך שנים. אמי אמרה: רק לארץ ישראל. אמרה ועשתה. בשנת 1943 שכרה משאית שהביאה אותה לארץ, ולאחר מאמצים רבים קיבלה רשיון עלייה לכל המשפחה, שנקרא בשנים ההן 'סרטיפיקט'. כשהרשיון בידה חזרה לעירק, ותנועת המחתרת החלוצית הכניסה לדרכון שלה את התמונות של כל בני המשפחה. ב-1944 שכרו אבי ואמי מטוס ימי שהמריא מאגם חבנייה, שהיה בתוך המחנות הצבאיים הבריטיים, והמשפחה יצאה לדרך. המטוס נחת בים המלח. אמי הייתה בהיריון ובן הזקונים כבר נולד בירושלים. אני נותרתי עוד שנה בבגדד, ועליתי בגפי". כך מתאר מרדכי בן פורת את פרשת עלייתה של משפחתו לארץ.

 

מרדכי בן פורת נולד בבגדד בשנת 1923. בנעוריו היה חבר בתנועת "החלוץ" שפעלה בעירק במחתרת, והושבע לארגון ה"הגנה". לארץ עלה בשנת 1945. עלייתו ארכה חודש ימים בהליכה ובטרמפים, דרך סוריה ולבנון, עד כפר גלעדי. בארץ המשיך להיות חבר ב"הגנה". כשפרצה מלחמת העצמאות הוא השתתף בקורס הקצינים הראשון של צה"ל, ובמלחמה היה מפקד פלוגה.

 

בשנת 1949 נשלח בן פורת על ידי "המוסד לעלייה ב'" לארגן את הבריחה מעירק לעבר פרס, ואחר כך מצא את עצמו מארגן את המבצע הגדול בהיסטוריה היהודית – מבצע "עזרא ונחמיה". הוא כתב ספר על מבצע זה בשם "לבגדד וחזרה", ובו הוא מספר, בין היתר: "ב-3 במרס 1950 בערב נחפזתי לתחנת האלחוט שלנו. יצחק צאיג ושמשון חוביבה היו נתונים בשלבים האחרונים של סגירת המכשיר. ביקשתי שימתינו, הוצאתי נייר, ולאור המנורה קראתי את המברק הבא: 'מגיע לנו לפרוץ בבכי בראותנו את פרי עמלנו ופרי עמלם של אלה שקדמו לנו. הנה הגיעה גאולת היהדות האומללה הזאת. הממשלה העירקית החליטה ברוב קולות לאשר את יציאת היהודים'." המבצע הביא לעלייתם לארץ של 120 אלף מיהודי עירק.

 

בשובו לארץ, אחרי עינויים קשים שסבל במעצריו ובמאסריו, למד מרדכי בן פורת בשלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית, בחוג למדע המדינה, ולאחר מכן למד מנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב.

 

על התגייסותו לפעילות באור יהודה מספר מרדכי בן פורת: "בשנת 1955 פנה אליי השר גיורא יוספטל המנוח ואמר לי: 'יש ג'ונגל ליד תל אביב, וצריך להשתלט עליו.' אור יהודה הייתה מורכבת באותם ימים משתי מעברות – כפר ענא וסקיה. במקום לא היה חשמל ולא היו שירותים אלמנטריים. בחורף בוססו כולם בבוץ. ליציאה לעבודה, כשהייתה עבודה, הצטיידו בשני זוגות נעליים: אחד להליכה בבוץ עד הכביש והשני לנסיעה באוטובוס. לאחר שלוש שנים העברתי את משפחתי לאור יהודה. בערב הראשון זרקו אליי אבן למרפסת. רעייתי רבקה ז"ל נבעתה. לאחר שעה הגיעו אליי עם זר פרחים, וזה עודד את רעייתי: בסך הכול העריכו תושבי אור יהודה מאוד את מסירותי, ובמשך 14 שנים העניקו לי קולות בקלפי כדי להחזיק בכהונת ראש המועצה."

 

בשנת 1965 נבחר מרדכי בן פורת לכנסת מטעם רשימת רפ"י ונתמנה לסגן יו"ר הכנסת ולחבר ועדת חוץ וביטחון וועדת החינוך והתרבות. בכנסת פעל, בין היתר, להעברת חוק הבחירה הישירה של ראשי הרשויות וכן למען זכויות היהודים שנטשו את ארצות ערב. ב-1977 כיהן כחבר במשלחת ישראל לאו"ם, וב-1979 נשלח על ידי הסוכנות היהודית וממשלת ישראל לסייע בהוצאת היהודים מפרס לאחר עליית חומייני לשלטון. בשנת 1981 נבחר שוב לכנסת, במקום השני ברשימתו של משה דיין, "תל"ם", ונתמנה לשר בלי תיק. בן פורת יזם, בברכת ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל, תכנית לשיקום הפליטים הערבים במחנות וכן להצלת שארית קהילות יהודי ערב. הוא כיהן בתפקידו עד 1984. בן פורת נתמנה על ידי דוד בן גוריון ז"ל, בצוואתו, לאחד הנאמנים האמורים להנחיל לעם ישראל את מורשתו של בן גוריון.

 

מרדכי בן פורת יזם וייסד את "מרכז מורשת יהדות בבל" באור יהודה, והוא עומד בראשו בהתנדבות עד היום. "חזיתי בעלייתם המבוהלת של יהודי עירק ובהתעמרות של פקידי השלטון העירקי ביהודים היוצאים ובגזילת מעט רכושם בעת שעזבו. היו לי ייסורי מצפון, ורציתי לעשות משהו למען היהדות הזאת בתחום התרבותי. את הרעיון הגיתי בשנת 1971 עם עוד כמה חברים, ובהם שלמה הלל. בפגישה הראשונה תיארתי איך אני רואה מרכז כזה שינחיל את המורשת המפוארת של יהדות בבל שניתקה משורשיה. ב-1973 ירינו את אבן הפינה למרכז. קיבלנו הקצבה מהסוכנות ומהאוצר. למרבה הצער פשט הקבלן את הרגל באמצע העבודה, והקמת המרכז נפסקה. התאוששנו לאחר חמש שנים, וחידשנו את העבודה, וב-1988 חנכנו את המרכז באור יהודה. עד היום ביקרו בו למעלה מ-300 אלף איש, ובהם כ-116 אלף תלמידים ובני נוער. המרכז הזה מנציח, למעשה, את מורשתם של 120 אלף היהודים שעזבו את עירק. כדאי לזכור שכיום מצויים בארץ כ-252 אלף יהודים מאנשי אותה עלייה ומצאצאיהם".

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012