education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 

יחזקאל בראון – פרופסור אמריטוס מאוניברסיטת תל אביב, מלחין מוזיקה שורשית ישראלית המבוססת במידה רבה על המקורות למקהלה, לתזמורות ולהרכבים קאמריים - נולד בשנת 1922 בברסלאו שבשלזיה, עלה לארץ עם הוריו בשנת 1924.

 

לימודים והשתלמויות

1947-1949: סמינר הקיבוצים

1952-1953: האקדמיה הישראלית למוזיקה

1969-1975: לימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב לתואר ראשון ולתואר שני

1975:         מנזר סן פייר דה סולם בהדרכת האב ז'אן קלייר – זמרה גריגוריאנית.

 

תפקידים אקדמיים בארץ

1951-1960: מורה למוזיקה בסמינר הקיבוצים

1953-1966: מורה למוזיקה באקדמיה הישראלית למוזיקה

1966-1989: עם צירופה של האקדמיה לאוניברסיטת תל אביב - מורה להרמוניה ולקונטרפונקט

                 באוניברסיטת תל-אביב

1978:         פרופסור חבר באוניברסיטת תל אביב

1979-1981: ראש האקדמיה למוזיקה באוניברסיטת תל אביב

1982:         פרופסור מן המניין באוניברסיטת תל אביב.

 

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1981: פרופסור אורח באוניברסיטת יורק בצפון אנגליה

1982: פרופסור אורח באוניברסיטת ברנדייס בארה"ב

1985: Visiting Scholar באוניברסיטת הרווארד בארה"ב

1985: הרצאה בקונגרס בינלאומי לזמרה גרגוריאנית בפריז על הקריאה בתורה בהשוואה למזמורים 

         גרגוריאניים.

 

תפקידים אחרים

1975-1981: חבר הוועד המנהל של התזמורת הקאמרית הישראלית

1982 ואילך: חבר הוועד המנהל של הקונסרבטוריון הישראלי.

 

פרופ' בראון מוזמן לסימפוזיונים מוזיקליים מדעיים בינלאומיים בעיקר בצרפת, באנגליה, באיטליה ובארה"ב.

 

יצירות מוזיקליות שהלחין

פרופ' יחזקאל בראון כתב כ-150 יצירות של מוזיקה תזמורתית, קאמרית וקולית, ובהן:

1962: "אהבתה של תרזה די-מון" – עשר סונטות מאת לאה גולדברג לקול ולפסנתר

1982: חמישה עשר שירי פסח למקהלה א-קאפלה לפי מנגינות יהודיות מסורתיות

1985: "ליל נא-אמון" – אורטוריה לסופרן, למקהלה ולתזמורת, למילים של נתן אלתרמן

1987: קונצ'רטו לקלרניט ולתזמורת

1988: "ערפִלי השחר" – מחרוזת שירי טבע למקהלה בחמישה קולות לפי מילים של המלחין

1990: "כינורו של דוד" – אורטוריה לסופרן (ילד או ילדה), למקהלת ילדים ולתזמורת לפי המדרשים ותהילים

1996: סונטה לחצוצרה ולפסנתר

1998: פנטסיה לירית לגיטרה ולתזמורת

1998: "הכסגון" – דיברטימנטו לשישיית כלי קשת

2001: רביעיית כלי קשת.

 

נשוי לשולה, מורה לחינוך מיוחד, ולזוג שני בנים ובת ותשעה נכדים.

 

 

"המוזיקה התחילה אצלי בהדרגה. עד שחזרתי מן הצבא, לא חשבתי על המוזיקה ברצינות. זה היה תחביב שנעשה רציני עם השנים . התברר לי שיש לי כישורים מוזיקליים שאין לרוב האנשים האחרים". כך מסביר פרופ' יחזקאל בראון – שצוין על ידי ועדת השופטים לפרס ישראל כמלחין רגיש ומלא כנות ששמו הולך לפניו בארץ ובעולם – את פנייתו למוזיקה במובן המקצועי.

 

יחזקאל בראון נולד בברסלאו שבשלזיה בשנת 1922, ועלה עם הוריו לארץ שנתיים לאחר מכן כתינוק. "אבא, אברהם, היה ציוני וחבר בתנועת 'צעירי ציון', ואימא, יהודית, שהייתה גיורת, הלכה אחריו". משפחת בראון התיישבה סמוך לעלייתה לארץ ברחובות, ושם שהתה עד שהיה יחזקאל בכיתה א'. לאחר מכן עברה המשפחה לתל אביב, ויחזקאל למד בבית הספר "תל נורדוי" עד כיתה ד'. בכיתתו למדו גם הסופר בנימין גלאי והסופר משה שמיר, שהוא בקשרי חברות עמו עד היום. בשנת 1931 שוב נדדה משפחת בראון, הפעם לראשון לציון, ויחזקאל גדל שם עד שהגיע לגיל 18. ללימודים התיכוניים נסע יום-יום לתל אביב, לגימנסיה העברית "הרצליה" שהייתה אז משאת נפשה של כל משפחה משכילה בתל-אביב.

 

"אבי אהב מכונות ותמיד, מאז שהגענו לארץ, הייתה לו מכונית. הוא הביא מחו"ל טרקטור זחלים ועסק בחריש. אני זוכר את החריש בוואדי חווארית, הוא עמק חפר. בעוד שאבא נסע לעבוד במקומות שונים בארץ, גידלה אימי את הילדים בבית". לאחר שסיים את בית הספר התיכון הדריך יחזקאל בקן "השומר הצעיר" בראשון לציון ובגיל 19 הצטרף לקיבוץ משמר העמק, כפי שהיה נהוג באותם זמנים. במשמר העמק היה "ברוטו", כפי שהוא אומר, עד 1952. "מתוך זה צריך להוריד ארבע שנות שירות בבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה. חזרתי מן הצבא בשנת 1946 ובשנת 1947 יצאתי, מטעם הקיבוץ, ללמוד הוראה בסמינר הקיבוצים. בהזדמנות זאת למדתי פעם בשבוע הרמוניה וקונטרפונקט אצל בוסקוביץ. רק אז התברר לי שאני מסוגל לכתוב בתווים את הרעיונות שלי. קומפוזיטור היה שייך בעיניי עד אז לעולם האגדות".

 

במלחמת העצמאות שירת יחזקאל בראון בקרבות העקובים מדם שנערכו סביב קיבוצו, משמר העמק. עקב המלחמה הפסיק את לימודיו בסמינר הקיבוצים וחידש אותם רק לאחר שנחתמו הסכמי שביתת הנשק בשנת 1949. באותה שנה סיים את הלימודים וחזר לקיבוצו. "בקיבוץ עסקתי בפלחה. הטרקטור שפתח תלמים בשדות משך אותי בתחילה אפילו יותר מן המוזיקה. זמן רב התלבטתי בבחירה בין הפלחה ובין המוזיקה. לבסוף נפלה ההחלטה: המוזיקה היא דרך חיי. וכך עזבתי בשנת 1952 את הקיבוץ והלכתי ללמוד באקדמיה הישראלית למוזיקה".

 

יחזקאל בראון סיים את לימודיו באקדמיה. הוא לא למד מימיו קומפוזיציה, ועל כן אף לא לימד מקצוע זה בעצמו. בד בבד עם לימודיו באקדמיה הישראלית למוזיקה החל להורות מוזיקה בסמינר הקיבוצים וגם בקונסרבטוריון של האקדמיה הישראלית למוזיקה. לאחר שנים מספר החל להורות גם במדרשה למחנכים למוסיקה. בשנת 1966 צורפה האקדמיה לאוניברסיטת תל אביב, ואז קיבל יחזקאל בראון דרגת מורה בכיר ולאחר מכן מינוי של פרופסור חבר ואחריו מינוי של פרופסור מן המניין, עד לשנת 1989, שבה פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס. תוך כדי עבודתו באקדמיה למוזיקה למד פרופ' בראון במחלקה ללימודים קלאסיים באוניברסיטת תל אביב, בדגש על הלשונות יוונית ורומית. הוא סיים את לימודי התואר הראשון בהצטיינות יתרה ואת לימודי התואר השני בהצטיינות.

 

פרופ' יחזקאל בראון סייר כמוזיקאי בארצות רבות בעולם. בסיוריו המקצועיים הרצה על יסודות המוזיקה הגרגוריאנית, שבה התמחה, ועל מנגינות יהודיות מסורתיות. הוא הקדיש הרצאות לנושאים של הלחנת מילים עבריות ותרם לדיונים בינלאומיים על לימודי המוזיקה אצל הדור הצעיר. "מאז פרישתי לגמלאות אני כותב הרבה מוזיקה, אך אני עוסק גם בדברים אחרים. אחת הבעיות שלי היא שסקרנותי איננה יודעת גבולות. כך למשל, אני מתעניין במשך כל השנים בצמחים ובבעלי חיים. שנים הייתי שותף בתצפיות בעופות ובספירת עופות דורסים".

 

על יצירתו המוזיקלית אומר פרופ' יחזקאל בראון: "כתבתי קרוב ל-150 יצירות תזמורתיות, קאמריות וקוליות למקהלה עם ובלי כלים וגם שירים לקול ולפסנתר או לכלים אחרים. אימא שלי הייתה שרה לי בינקותי שירי ערש בגרמנית ואבי היה שר מנגינות חסידיות. בסביבתי שמעתי גם מוזיקה ערבית וגם את הנשים התימניות וכן גם את יללת התנים בלילות. אני מניח שביצירותיי יש מיזוג בין כל אלה."

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012