education - חינוך פרסי ישראל

עדכוני rss

 
 
 
 
 
 
 
 
קורות חיים
 
 
 

יוסף אמרי - פרופסור מן המניין במכון ויצמן למדע, מחלוציו וממקימיו של תחום הפיזיקה המזוסקופית שעניינו תופעות פיזיקליות המתרחשות באזור הביניים שבין הגודל הזעיר-האטומי ובין הגודל המקרוסקופי-היום-יומי - נולד בתל אביב ב-1939.

 

לימודים והשתלמויות

1961-1956: לימודים לתואר מוסמך לפיזיקה באוניברסיטה

                   העברית בירושלים

1966-1963: לימודים לתואר דוקטור במכון ויצמן למדע

1969-1967: מחקר פוסט-דוקטורלי באוניברסיטת קורנל

                   בארה"ב.

 

תפקידים אקדמיים בארץ

1967-1962: חוקר בוועדה לאנרגיה אטומית בנחל שורק

1973-1969: מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב

1977-1973: פרופ' חבר באוניברסיטת תל אביב

1986-1977: פרופ' מן המניין באוניברסיטת תל אביב

2001-1986: פרופ' מן המניין במכון ויצמן למדע

2001-1988: קתדרת מקס פלנק במכון ויצמן למדע.

 

תפקידים אקדמיים בחו"ל

1975-1973: מרצה אורח באוניברסיטת קליפורניה

1975:          מרצה אורח במעבדה הלאומית בברוקהייבן

                  בארה"ב

1985:          פרופסור אורח באוניברסיטת ייל בארה"ב

1993-1985: יועץ מדעי מיוחד במעבדות המחקר של אי-בי-אם

                   בארה"ב

2001-1991: פרופסור אורח ומארגן תכניות מחקר במכון

                  לפיזיקה תיאורטית באוניברסיטת קליפורניה

                   בארה"ב

1996:          קתדרת לורנץ באוניברסיטת ליידן בהולנד.

 

תפקידים אחרים

2001-1996: יו"ר מרכז אלברט אינשטיין-מינרבה לפיזיקה עיונית

                  במכון ויצמן למדע

1991-1985: חבר מערכת של Comments on Solid-State Physics 

1999-1996: חבר מערכת של  Physical Review Letters

2001-1996: חבר ועדת המערכת של Annals of Physics,

                   ניו יורק וחבר בכמה ועדות אקדמיות בארץ   ובעולם.

 

פרסים

1983: פרס לנדאו, תל אביב

1987: פרס ויצמן

1987: פרס מטעם חברת אי-בי-אם למחקר בפיזיקה

1993: פרס אלכסנדר פון הומבולדט

1996: פרס רוטשילד.

 

פרסומים

פרסם מאות מאמרים ופרקים בספרים בתחומי המחקר המדעי שהוא עוסק בו וכן ספר בהוצאת אוקספורד בבריטניה Introduction to Mesoscopic Physics, הספר הנחשב למוביל בתחום הזה.

 

פרופ' אמרי נשוי לצילה לבית הוניג, עובדת סוציאלית בדימוס. לזוג שתי בנות - האחת רופאה והשנייה מוזיקאית - ושלושה נכדים.

 

 

"ישנם כמה תחומים חשובים בפיזיקה אשר לא קיבלו בעבר את הדגש ואת התמיכה הראויים בישראל. אני החלטתי ללכת דווקא על התחום המוזנח יחסית של פיזיקת המצב המוצק העיונית. את הקריירה שלי התחלתי בפיזיקה ניסויית, אבל הגעתי למסקנה שהכשרון שלי הוא דווקא בפיזיקה עיונית. כשהחלטתי להמשיך בלימודיי לתואר דוקטור בפיזיקה עיונית במצב המוצק, התברר לי כי קשה מאוד למצוא מנחה בתחום הזה בישראל. שכנעתי את פרופ' ישראל פלח מהכור האטומי בנחל שורק לקבל על עצמו את ההנחיה, אף שהיה פיזיקאי ניסויי. וכך מצאתי את עצמי פועל בתחום בלתי מפותח בישראל דאז. אבל לפרופ' ישראל פלח היה ניצוץ שדבק גם בי ולמדתי ממנו הרבה. בסך הכול הייתי חריג, ולא הלכתי בתלם ובמסלולים הפופולריים". כך מתאר פרופ' יוסף אמרי את בחירתו בתחום העבודה המדעית.

 

יוסף אמרי נולד בתל אביב בשנת 1939. אמו הגיעה לארץ בתחילת המאה ואביו ב-1933. סבו מצד אביו עזב את מזרח פולין לטובת משרת רב בברלין ב-1933 ולא ראה צורך לעלות לארץ ישראל. רק לאחר שהוכה על ידי בריונים ב-1935  עלה גם הוא. ההשפעה של הבית על דרכו המדעית הייתה גדולה וחשובה: "אבא היה מורה למתמטיקה, פיזיקה ואלקטרוניקה, ולימד בגימנסיה הריאלית בראשון לציון ובתיכון עירוני ה' בתל-אביב. כשהיה בן 63 החל לעשות עבודת דוקטורט, אך נפטר במהלך העבודה. אימא הייתה מורה, ועוד בני משפחה עסקו בהוראה. בבית הייתה אווירה מעודדת למדע ולרכישת ידע."

 

רוב שנותיו כילד וכנער התגורר הפרופ' אמרי ברחוב אלנבי בתל אביב. הוא למד בבית הספר "בלפור", ולאחר מכן בתיכון עירוני א'. תמיד היה בעל נטייה למקצועות הריאליים והיה בטוח שיהיה מהנדס מתכנן מטוסים. "באיזשהו שלב, ואינני מסוגל להבין מדוע, החלטתי ללמוד פיזיקה במסגרת העתודה האקדמית של  צה"ל. התחלתי ב-1956, באוניברסיטה העברית בירושלים. הלימודים היו אז ישירות לתואר שני ונמשכו חמש שנים. הייתי סטודנט בינוני, אולי מעט למעלה מזה. השיטה אז הייתה מעניינת: כמעט לא היו בחינות ביניים, אבל לקראת הסיום היו שלושה ימי בחינה קשוחים במיוחד".

 

פרופ' אמרי היה מופתע כשסיים את לימודיו בהצטיינות מיוחדת כתוצאה ממבחנים אלה. הוא התגייס ב-1961 כדי להשלים את השירות הצבאי. תחילה שירת בשריון, ולאחר שסיים קורס קצינים היה מדריך תותחנות טנקים בבית הספר לשריון. בבוקר צח אחד נקרא להתייצב בבקו"ם ושם התבשר שלפי בקשתו של פרופ' יובל נאמן הוצב בכור האטומי בנחל שורק. ואכן, שם סיים את שירות החובה שלו, ולאחר מכן שירת בכור בקבע וכאזרח. מנהל הכור היה פרופ' ישראל פלח, שהיה, כאמור, המנחה שלו בעבודת הדוקטורט.

 

פרופ' אמרי עבד בנחל שורק עד 1967, ואז יצא לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת קורנל בארה"ב. הוא היה כבר נשוי ואב לתינוקת בת כשנתיים (היום היא רופאה בבית החולים אסף הרופא). לאחר שנתיים שב לארץ וקיבל הצעה מפרופ' יובל נאמן להצטרף לאוניברסיטת תל אביב, ושם התמיד 17 שנים. ב-1986 הצטרף למכון ויצמן למדע. התחום שהוא עוסק בו בעיקר הוא הפיזיקה המזוסקופית, שעניינה תופעות פיזיקליות המתרחשות באזור הביניים שבין הגודל הזעיר-האטומי ובין הגודל המקרוסקופי-היום-יומי. שטח זה התפתח, והוא כיום מן החשובים והמרתקים בפיזיקה של החומר המעובה, אף שבשנים הראשונות לא זכה לעידוד מן הממסד המדעי. הוא היה מחלוציו וממקימיו של תחום זה בעולם, והכשיר דור של חוקרים ותלמידים מצטיינים.

 

פרופ' אמרי הציע למכון ויצמן בשנת 1985 להקים מעבדה מתקדמת למזוסקופיה. "יש מרווח גדול בן התחום האטומי, שבו שולטת הפיזיקה הקוואנטית, ובין התחום המקרוסקופי. השאלות הן באיזה שלב מתחיל חומר לעבור מהתנהגות מיקרוסקופית להתנהגות מקרוסקופית ואם תופעות חדשות ומעניינות בתחום הביניים אפשריות (כפי שאכן קורה). השאלות הן קשות. אני עושה חישובים ומקבל תוצאות הטעונות בדיקה במעבדה". לאחר שנים של הכנות הוקמה המעבדה למזוסקופיה בעלות של 16 מיליון דולר. המעבדה - בניהולו של פרופ' מרדכי הייבלום שחזר לארץ לאחר שהות ארוכה בארה"ב - היא אחת מבין שלוש המעבדות המובילות בתחום בעולם, יחד עם צרפת ועם הולנד. כיום מוקמות עשרות מעבדות בתחומים דומים ברחבי העולם וכשלוש בישראל.

על העתיד אומר פרופ' יוסף אמרי: "יש לנו שני כיוונים: הראשון - להגיע לגדלים קטנים (נאנוסקופיים), להתקרב לגבול המולקולה. אני מניח ששימושים רציניים של פיתוחים אלה יקרו בשנים 2030-2020. הכיוון השני - גבול הביניים בין חומרים שיוצרו על ידי האדם ובין מה שיצר הטבע, ובמיוחד מולקולות אורגניות וביולוגיות. בין שני הכיוונים הללו יש גם כיוון ביניים - יצירת חומרים חדשים, בדיקתם ומדידתם ואולי גם תכנון ושיפור תכונותיהם."

 
 
    תאריך עדכון אחרון:  15/08/2012